הילדות שלי שחקו ב../images/Emo65.gifים כל השבת
בבלונים
שהבאנו להם מבוקר שירת האדם
ואני שיחקתי בבלון הוירטואלי שלי...
היה נחמד להפגיש את אשתי עם הדמויות מהסיפורים שלי על הפורום, לפגוש כל מיני גולשים מאחורי הכינויים שלא ניחשתי מי הם (מילי לא ניחשתי בכלל שאני מכיר אותך הרבה זמן)
וגם לשמוע שבחים על הניהול של הפורום
רבה השירה עצמה, אודה ולא אבוש, לי היה קשה לשיר בהתחלה, אינני יודע איך השמיעה שלכם, אבל הפעם לא שמעתי את המילים של יונו ב- FM (את דברי המנחים שמעתי טוב), ובהתחלה הלכתי קצת לאיבוד, הסתכלתי בשירון ולא ידעתי איפוא שאני נמצא בשיר , אני סבור שהוספת הלווי המוסקלי בלעה את המילים של יוני, רק אחר כך הצלחתי להיכנס לקצב דרך הכתוביות, שהוקרנו על המסך שהציג את המנחה... (חידוש טכני ראוי לציון) אמצעי עזר שעזר לי בהופעה היו הבלונים
דרכם הצלחתי לחוש את הקצב שאותו לא חשתי כל כך בגלל המוסיקה... נהנתי מהשירים ומהחויה של השירה, ואהבתי את הרעיון של אהרלה קמיניסקי לעשות מהקהל תיזמורת, אני סבור שאם מזכירים את נתי מיכאלי, היה מקום להביא אותו לבמה לתת הופעה קצרה בתיפוף (בתור המתופף הלק"ש). גם אשתי השומעת אמרה שההופעה היתה נחמדה... הערות טכניות:
כדאי שהשירון לא יהיה מבריק, היה לי קשה לראות את המילים בגלל הסינוור של האור.
כדאי שהמופיעים לא יופיעו בלבוש בהיר על הבמה, כל פעם שהכתובויות היו על רקע בהיר הם נעלמו...