היום היה לי קצת קשה

blonda3

New member
היום היה לי קצת קשה../images/Emo14.gif

בבית החולים ואח"כ...... וכמובן שבכיתי..... בדרך הביתה... וכמובן שכואב לי כמו תמיד וכמובן שלוקח לי כל הערב עד שהכאב יתפוגג וזה לא קשור למצבה הבריאותי של אמי... לפרט?
 

rolan

New member
לפרט../images/Emo35.gif..... רצוי, לא../images/Emo35.gif../images/Emo70.gif...

 

blonda3

New member
חחח....../images/Emo8.gif

רציתי רק לבדוק נוכחות...... לפני שאני מתחילה לכתוב לעצמי.....
 

*יערית

New member
כנראה שלא משנו ../images/Emo23.gif בלונדה...

מה כבר קרה שם? זה משהו שקשור ליחס שלהם אליך?עם אחיך ואמך? איפה את?
 

blonda3

New member
זה היה כתוב לי בהורוסקופ../images/Emo8.gif

אתמול שיהיה לי יום "ריגשי" ושלא אתפלא אם יבוא לי לבכות ושרצוי שאבכה.... ממש כך וראיתי את זה רק היום.... (אפילו הקראתי ליעלי בטלפון) וכן יונה זה אכן קשור ליחס של אמי אחי אבי כלפיי..... אתמול היה אתמול ובכיתי היום היה היום ובכיתי.... מחר יהיה מחר ו? אתמול זה התחיל מכל מיני דברים קטנים שבאמת קשה לי לזכור כי תמיד אני מתעלמת ומתעלמת ולא מראה להם ובסוף מתפוצצת.... אבל לא לידם...... אני כן זוכרת שלמשל מסרתי ד"ש לאמי מחברת ילדות שלי שחידשנו קשר ואמי הכירה אותה, אז התגובה שלה היתה מי זאת..לא זוכרת...זה לא מעניין אותי....אהה...מן זלזול כזה ולי היא מספרת על כל החברות שלה ואני תמיד מתעניינת ומקשיבה..חסר לי שלא.... היה קטע שהיא אסרה עלי (כרגיל) לדבר עם הרופאים ועם האחיות כדי שלא חלילה "אטריד אותם".... וגם כשלקחתי עלוני מידע ששם כתוב במפורש שכל המשפחה שותפה ושרצוי שהמשפחה הקרובה תתייעץ ותקבל מידע.....וגם כשרציתי לקרוא ורציתי שגם היא תקרא...היא סרבה ושאלה בשביל מה(טוב זאת זכותה לא לרצות)...הייתי צריכה להתנצל שבכלל מעניין אותי...... זה כאילו מצד אחד אומרים לי בואי...ננצל אותך כשצריך...ומצד שני-את והרגשתך לא מעניינת אותנו אז בואי "נשתמש בך ונזרוק"...משהו כזה. היום למשל היא הודיעה לי שהיא תרצה שקט כשתהיה בבית..ושיש לה את השכנה שלה שלא עובדת שעברה את אותו הניתוח....ושאני אבוא כשאני אוכל אבל התחושה שניתנה לי היא-שאני לא מספיק קרובה אליה ושהשכנה יותר קרובה ממני..ואולי גם חברתה שם עדיפה על חברתי. אני מציעה עזרה-והיא דוחה אותי.... אבל אומרת-כשנצטרך נודיע לך. היה גם הקטע שפתאום לפני שהלכתי היא אמרה לי שנדמה לה שהבת שלי הקטנה לא מדברת ברור..... זה התחיל לפני שנה בלבולי המוח האלו שלה. אז ניסיתי להתווכח איתה....(שכחתי שכבר ביררתי את הנושא בשנה שעברה ואמרו לי שהילדה בסדר גמור) ובסוף אמרתי לה שפשוט כואב לה שהבת שלי יצאה הכי מוצלחת מכל הנכדים אז היא מחפשת מתחת לאדמה כדי למצוא "מה לא בסדר איתה" כי אם זאת היתה הבת של אחי היא לא היתה מעיזה.הזכרתי להם שגם בי הם מצאו כל מיני דפקטים לפני כמה שנים וטענו שאני כזאת וכזאת...... אז היא ואבא שלי התרגזו עלי.... וטענו שהם רק רוצים בטובתי..(כן, ממש) היום כשהיתי שם דיברתי עם חולה אחרת שבאה לקבל טיפולים והיא סיפרה לי על הילר ועל מדיטציות שעוזרות לה בנוסף לטיפולים אז ישבתי לידה והתעניינתי ואמא שלי כעסה שאני מתעניינת בתחום ושמעניין אותי ללמוד כי אין מזה פרנסה. אח"כ היא גרשה אותי ואת אבא שלי כי אמרה שרוצה לנוח אבל לי היה נדמה שלא מצא חן בעיניה שאני מדברת ומתחברת שם עם אנשים....שזה תמיד מפריע לה תמיד אוהבת לבודד אותי. ואני יוצאת ממנה כל פעם מחדש בתחושת "חולי מאד קשה" ולוקח לי כמה שעות לפוגג את הכאבי לב שהיא/הם גורמת/ים לי..... ואני מקווה שאני לא אחטוף את "המחלה" כי יש לי את כל הסיבות..... ולמרות הכל אני ממשיכה בחשיבה חיובית לגבי עצמי ונשארת אופטימית. שמור אותי אלוהי מאוהבי כי משונאי אשמר בעצמי. ושהם יהיו בריאים.
 

החתולית

New member
צער גידול הורים

בלונדה, ככה זה הורים, אין מה לעשות. נדמה לנו שאנחנו נהיה אחרים כשנזדקן, אבל יש לי חדשות בשבילך - אנחנו כנראה נהיה בדיוק אותו הדבר. לא יודעת אם את זוכרת שאמא שלי עברה ניתוח לפני כמה חודשים. את חושבת שאיתה היה קל ? את טועה ! אני אוהבת את אמא שלי אהבת נפש, וקשה לי מאד להודות שהיא מזדקנת ושיש לכך סימנים בולטים מאד בשטח - אבל איך אומר הבחור שלי ? זה מה יש. אנשים מבוגרים רואים דברים אחרת, הם קשים יותר בדרך כלל וסבלניים פחות. צריך לקבל אותם כמו שהם, לנסות להיכנס למה שפחות חיכוכים, להיות סבלניים וסובלנייום ולזכור שאחרי הכל - גם תורנו יגיע. הם באמת לא תמיד זוכרים את החברים שלנו, וזה מרגיז אותם שהם לא זוכרים. הם פחות פתוחים לשמוע ולקבל דברים חדשים ורוצים שיעשו הכל בדיוק כמו שטוב להם. דרך אגב, חשבת שאולי היא באמת לא רוצה להטריד אותך ויותר נוח לה עם שכנה שיודעת בדיוק מה היא חווה כעת ? זה לא קל - אני עוברת את זה בעצמי, וחלילה לא מטיפה מוסר. רק מנה להראות נקודת מבט אחרת של הדברים. החתולית מנסה בכל כוחותיה להתנהל בסבלנו וסובלנות עם ההורים שלה, אבל בחיי שזה לא קל
 

blonda3

New member
חתולית תודה על תגובתך../images/Emo140.gif

לא זכרתי שאמך עברה ניתוח מקווה ששלומה טוב
הוריי אינם אנשים מבוגרים כלאמר ילדו אותי בתחילת שנות העשרים שלהם והתופעות של ההזדקנות שלהם נראות לי יותר כמו חלקים באופי ובאישיות שלהם מה גם שאח שלי שותף לכל ה"חגיגה " הזאת נגדי.... היום אמרתי לו שאני מקבלת הוראות רק מאדם אחד.... וכרגע זה מאמא שלי וככה השתקתי אותו כשכעס עלי על שטות... הם מתנהגים אליי מאז ומתמיד בצורה מעליבה ופוגעת ואני מאז ומתמיד שתקתי כמו דג זה חלק מהאופי שלי ולכן הכל יוצא החוצה כשאני לבד וזה גורם לי סבל כל החיים שלי אני סובלת מהם ואני לא יודעת באילו מסננות עליי להשתמש כדי שלא להפגע מהם בכלל. ומה שזההעוד עושה זאם למשל רציתי ללכת לבית הורי ולהכין להם איזה פתק יפה אולי עם ציור של הקטנה שלי ולשלוח או להביא זר פרחים עם אחולי החלמה מהירה הרי שלא היתי מסוגלת לעשות זאת כי אני עדיין עם כאבי הפגיעה שלהם בי. ואולי זאת פגיעה שמצטברת מכל השנים ואז כל דבר קטן פוגע ואני מוצאת את עצמי למרות שכתבתי ש"סלחתי לאמי" שוב מתחשבנת ... ושוב מתמודדת עם כאבי הפגיעות שלהם בי..... (כמו למשל התגובה הקשה שלהם להריון של הקטנה שלי, כמו שלי כמובן שלא חיכה שום זר בבית כשילדתי... וזה רק קצה קצהו....) וזה קשה.
 

*יערית

New member
בלונדה

לכל אחד מאיתנו יש משהו שהוא נושא עימו עוד מילדותו, יש שממשיכים הלאה בחייהם ולא מנסים לקבל את מה שלא קיבלו מעולם{אהבה מהוריהם} ויש שעדיין ינסו לפצות על העבר שלהם בתור ילדים. אני כ"כ מבינה אותך...אומנם לא לוקחת את זה בצורה קשה אלא מרחמת קצת ומשתדלת לא לנהוג כפי שנהגו בי{הכבשה השחורה}. למה את מרגישה שאמא שלך היא זו שנותנת לך הוראות? את כבר לא ילדה...את אישה עצמאית תרתי משמע, יודעת שהם עשו לך עוול גדול בהתרחקות שלהם ממך וחוסר יחס לגבי בתך...ועם כל זה שצריך לסלוח צריך גם לדעת מתי לא לבקש יחס יותר, כי אותם לא נשנה... רק אנחנו נוכל לשים את החומה הזו שתמנע מאיתנו להיפגע שוב ושוב מהורינו,הדור של פעם עשה הרבה שגיאות{לא כולם}, אנחנו היום כילדים שגדלו לתוך השגיאות שלהם מנסים לתקן את עברינו לפעמים על גבי ילדינו.. תשקיעי את כל כולך לילדה וליתר ילדייך, תבקרי אותה ותדאגי לאמך ולא יותר מזה... אל תצפי לשום דבר...אל תצפי..ביום שאת תשימי לעצמך את החומה הזו תראי איך הם ינסו להציץ לתוך חייך מתוך התענינות וירצו ל"געת" בך. זה לא תמיד עובד....אבל זה שווה את הבריאות
 

blonda3

New member
יערית../images/Emo140.gif

אני לא מבינה איך את מצליחה לרחם עליהם ואולי גם לא להפגע מהם אולי אצלך בגלל שהם התגרשו אז זה יותר קל כי הם לא "חזית אחת נגדך" ואז אולי יותר קל לך להתמודד איתם כי כל אחד לחוד ואולי היום מצבם כזה שאת יכולה לרחם עליהם אני עדיין לא במצב הזה הם שניים הם ביחד והם תמיד נגדי בחזית אחת...... לא היה מקרה שמישהו מהם היה בעדי לא היה מקרה שמי מהם היה בצד שלי שאלת למה אני מרגישה שאמי נותנת לי הוראות? זה לא שאני מרגישה זה מה שהיא עושה. זה האופי שלה. צריך להיות שם בשביל להבין..... כתבת לי לשים חומה ניסיתי אבל כנראה שלא ממש מצליחה. הלוואי והייתי מצליחה .... אני על החיים הפרטיים שלי בקושי מספרת להם. והם מראים התעניינות לא זאת הבעיה. בכל מקרה -תודה.....
 
בלונדה..

שאימי היתה חולה..בבית החולים כל הזמן היתה תחושה שצריך למהר..להספיק לומר דברים. ממני אחי הסתירו דברים..עד שהיה מאוחר לשאול ולברר למה.? התחושה היתה תמיד שאני לא מספיק טובה כמו אחותי בקשרי האהבה בנינו. רק שאני טובה יותר בלהיות לבד. והיא תמיד נתנה את התחושה שאני כאילו איננה זקוקה לה. היא לא ידעה כמה. וזה הפספוס הכי גדול שיש לי בחיים. וזה אבוד. רציתי לומר לך שהתחושות שאת עוברת אולי הן רק שלך. מאוד ייתכן שאמך כלל לא מרגישה את מה שאת חשה ולעתים מה שהיא משדרת נעשה ללא כוונה כלל. הכי גרוע שממש קשה להסביר את עצמך כאשר התקשורת לקויה ואותי זה תמיד תסכל. בכל אופן הבהלת אותי קודם מאוד מאוד..ועכשיו שקראתי מאחלת לאמך החלמה מהירה. ולך, אולי סבלנות יותר בתקשורת כדי שלא תפספסי את מה שאני כבר איבדתי.
 

blonda3

New member
מיכלי../images/Emo20.gif

ממני תמיד הסתירו דברים אבל הפעם אמי הסתירה עד לפני הניתוח. והפעם החלטתי שאני לא שואלת אותה יותר. יש בית חולים, יש רופאים, יש אחיות ויש עובדת סוציאלית. הם שם לרשות החולה ומשפחתו. לכן אני מתכוונת להתקשר או להגיע לשם ולקבל את כל האינפורמציה שאני רוצה לדעת בשבילה ובשבילי. אני רוצה שמישהו יסביר לי מה בדיוק מצבה מה הולך להיות, למה לצפות, איך לעזור לה, מה לאמר מתי ומה לא וכו'.... נדמה לי שתמיכה והדרכה זה דבר חשוב ואם אמי בעבר הצליחה למנוע ממני לעשות כל מיני דברים הרי שהפעם זה לא יקרה. לגבי מה שאני זקוקה ממנה-אני כבר לא אקבל ממנה לעולם-תקראי מה שסביבית כתבה לי היא קלעה בול. היום המצב התהפך-אמי אולי תזדקק לי יותר ממה שאני אזדקק לה. ואני מקווה שהיא בריאה ושתהיה בריאה. נדע רק בעוד כמה ימים.....
 
בלונדה

נדמה לי שהיית במפגש אצל יונה ובאת עם ביתך ,לא? אז היפיפיה הזו לא מדברת היטב? כאב לי הלב על מה שסיפרת. זה כל כך מריח מאמא מרעילה... מה ניתן לעשות? להתבגר, להיפרד, ול ס ל ו ח. כי הרי לא תצליחי לשנות את הנכות הרגשית שלה. רק את היחס שלך כלפיה. אם אין לך אחות אז אני אסביר לך את המנגנון: אישה שלא אוהבת את עצמה (כי אולי גם אותה לא אהבו די בתור ילדה, או כי לא התייחסו לרגשותיה בכבוד, או לשיכלה )מקפידה לעשות זאת לביתה. כי היא לא יודעת אחרת. ולבניה היא אמא מושלמת . הלואי ודבריי יעזרו במשהו . ואם לא אז לפחות נסיתי לעזור.
 

blonda3

New member
סביבית תודה רבה לך../images/Emo24.gif

קודם כל תודה על החיזוק בכלל וגם לגבי הקטנה שלי כואב לי מאד על מה שאמא שלי עושה לי. ההסבר שלך מאד משכנע. האמת שבתאוריה ידעתי אותו שמעתי אותו אבל מזמן לא הזכירו לי . כל מה שכתבת לגבי אמי נכון. בילדותה "גם אותה לא אהבו די בתור ילדה.... לא התייחסו לרגשותיה בכבוד, או לשיכלה " ולכן היא "מקפידה לעשות זאת לביתה. כי היא לא יודעת אחרת. ולבניה היא אמא מושלמת"-כמה שזה נכון. וכמה שהיה לי קשה לשבטר את המעגל הזה כי אני לא אמא כמוה. אבל היחס הזה שלה כלפיי תמיד בעורפי ותמיד "מאיים " עלי ותמיד נמצא שם בתת מודע שלי. אחת הסיבות שקשה להתמודד עם הבעיה הזאת שבאופן כללי היא אשה מאד נחמדה וגם כלפיי חוץ מכל הדקירות האלו היא משתדלת להיות נחמדה עד שמגיע השלב שבו היא אומרת משהו שפוגע בי. כתבת להפרד-מה זה להפרד? ד"א פעם אמרה לי מישהי מעמותת עמך שעוזרת למשפחות נפגעות השואה שההתנהגות הזאת מאד אופיינית לדורות שנולדו לאחר השואה..... מן סמפטום מוזר שכזה.
מקווה שזה לא יישלח 3 פעמים... היתה תקלה
 
להיפרד

זה לדעת שהיא זו היא ואת זו את. זה לא משהו שקורה בקורטקס העליון אלא עמוק בלב. את הופכת מבת של .. למבוגר שזו אמו. לי זה קרה בגיל 33 . ז"א שכבר 10 שנים אמא שלי כבר לא מהווה פגיעה מתמדת. עכשיו תארי לעצמך שאמא שלי היא לא סתם אדם נחמד (והיא כזו) אלא במעלותיה היא קרובה לאמא תרזה (ואני לא מגזימה ). אבל ביחס אלי היא לא ידעה להפריד אותי ממנה . היא ראתה אותי כהמשך ישיר שלה ולא לקחה אותי בחשבון. זה היה תהיך כואב כי בסופו של דבר נשארנו ביחסים נהדרים - אבל כשני מבוגרים אוהבים ואני איבדתי אם עליה אוכל להתרפק, ולצפות לקבל משהו שאין ביכותה לתת. הרי התקווה לקבל משהו מאמנו מזינה ספרים ומעשים ומה לא. בענין דור שני וגו'. כל פעם שאני מוכיחה לבעלי כמה אמו דפוקה (אין לך מושג) הוא אומר לי : מה את רוצה היא עברה את השואה. אז אני נאלצת להזכיר לו שאני נישאת רק לבני דור שני. וחמותי הראשונה (ומבחינתי היחידה) לא דומה לאמו... אבל את יודעת שאני מרשעת. לא?
 

blonda3

New member
סביבית-כמה שאת מבינה אותי../images/Emo24.gif

אין חכמה כבעלת נסיון...... גם אני נפרדתי מאמא שלי אבל עדיין הפגיעות שלי קיימת פיזית היינו רחוקות למעלה מעשר שנים ואולי דווקא זה הפריע לי לעשות באמת את הפרידה האמיתית והנכונה בשבילי. כתבת נכון כלכך -"ביחס אלי היא לא ידעה להפריד אותי ממנה . היא ראתה אותי כהמשך ישיר שלה ולא לקחה אותי בחשבון."-וואוו-איזה תאור מדויק ונכון.. ככה בדיוק אני מרגישה.... לי מעולם לא היתה אם שאוכל להתרפק עליה-מעולם. אני יודעת שלפחות לבתי הגדולה אני משמשת משענת, אוזן קשבת וקשובה, טמצליחה להיות בשבילה מה שמעולם לא קיבלתי מאמי.כנראה שזה לא תורשתי הדפקט הזה. ועכשיו לא הבנתי את המשפט האחרון שלך "וחמותי הראשונה (ומבחינתי היחידה) לא דומה לאמו... אבל את יודעת שאני מרשעת. לא? " מי זאת חמותך הראשונה-איך היא?ולא הבנתי למה התכוונת.... ואת מרשעת?
לא ידעתי...... דווקא נראית לי חמודה
 
חמות ועוד

הכוונה לאמו של בעלי הראשון, שעד היום אני מחבבת אותה מאד, היא יקרה לי ואנו מקפידות לשמור על קשר. לעומת זאת חמותי הנוכחית (אמו של בעלי)לא זוכה ממני לשום רגשות חיבה. שלום מה שלומך וזהו. בטח שאני לא מתנדבת לדבר איתה בטלפון. כשאהובי מבקש שאני אתקשר ולא משנה למה, התשובה תמיד אחת: תתקשר אתה. זו אמא שלך. ודרך אגב: כן, אני מכשפה. יש לי תעודה מזהה .אבל לפעמים אני בן אדם נחמד. לא כשאני פוגשת אותה, לדוגמא. מחר זה יקרה...
 

blonda3

New member
../images/Emo13.gifהחמות שלי היתה

אמו של הגרוש שלי. בזמנו הייתי איתה ביחסים מאד טובים עד שהתחיל כל הבאלאגן ביני לבין הבן שלה..... עברו 10 שנים והצלחתי להתפייס איתם ועכשיו אני משתדלת לשמור איתה על קשר ואני נזכרת מידי פעם בתקופה ההיא שהיינו קרובות והיא היתה אולי יותר קרובה אלי מאשר אמא שלי..... ולגבי תעודת המכשפה-לאיז תעודה מזהה את מתכוונת? כי גם אני מכשיפה וגם אמא שלי.... זה בדוק. וגם שתינו נחמדות לפעמים.
מה הסימנים שלך-במה זה מתבטא? וממתי את יודעת שאת מכשיפה?
 
רח' מטאטא מעופף מס'31

שם הוצאתי את התעודה הרשמית שלי. ואת יודעת אחרי ששמעתי את ההגדרה הזו (ביחס אלי) מאות או אלפי פעמים, בתוספת:" לא משופעת בטוב לב", "מרשעת", "צינית" , "אכזרית" ועוד ועוד, החלטתי לעשות בזה שימוש לטובתי. א. לא לתת לאנשים לפגוע בי (כי להם זה עלול לכאוב יותר). ב. להמשיך להיות נאמנה לעצמי. ג. להבין ש"מרשעת" בפי העם זו אחת שאומרת דברים שקרובים לאמת בלי הצטעצעות. ד. להגן על יקירי ולעשות טוב לזולת . אני אישית חושבת שאני די טובה , כי אני לעתים רחוקות מזיקה למישהו .לא ברכילות ולא בשום דרך. אני לא צבועה גדולה , ולא מראה ענין במי שלא מעניין אותי.אבל אני מבהירה היטב שאיני משחקת משחקים. אמרו לי שבדרך כלל או שאוהבים אותי - או שלא. אדישים קשה להישאר כלפי. בעיני זו מחמאה. אני שמחה שיש לי חברים טובים ומשפחה טובה ואני לא מחפשת "סמול טוק" להעביר את הזמן. אהבה חשובה בעיני מבילוי והצלחה. נו. שוב מברברת ומתפלספת!!!
 
למעלה