היום יום השואה יום עצוב ליוצאי אירופה שרובה הושמדה

[יוליקה]

היום יום השואה יום עצוב ליוצאי אירופה שרובה הושמדה

האחרונים בתור למוות - כך ניקראת השמדת יהדות הונגריה
ש-600 אלף מתוכה הושמדה ב-1944 כשכוחות בנות הברית כבר היו
באירופה... וסרבו בכל תוקף להפציץ את מסילות הרכבת עליהם הובלו
היהודים להשמדה...
ובכל זאת אבי תמיד אמר שהולדתי היא תודות לבואם של האמריקאים
לאירופה כי הם אלה שהצילו אותו מברגן בלזן ואישפזו אותו בבי"ח האמריקאי
בהילרסלבן... לכן בהזדמנות הראשונה שהיתה לי נסעתי לחופי נורמנדי
וביקרתי בבית הקברות הגדול בצפון צרפת בית קברות ענק של הלוחמים
האמריקאים שנפלו על אדמת אירופה... שימו לב כמה יהודים יש בינהם....

 

[יוליקה]

והנה סיפורו של אבי אודות הכוחות שהצילו אותו

 

[oritta17]

ביום השואה הכל כך קשה,- והנורא מכול ,שלא היה כדוגמתו ,,

אני קוראת כול כתבה וצופה בכול תוכנית בנושא הכאוב והקשה,ומאזינה לכול הסיפורים הקשים ודומעת שוב ושוב -מכול מעשי ההתאכזרות האיומים אשר הדמיון מסרב לקלוט.
&nbsp
רק מקומות ההנצחה והתיעוד בצילומים הקשים,הינם העדים הנצחיים לחלק קטן ממה שהתרחש,ומשמשים קול רועם -ומהדהד לכול אותם הקולות אשר נדמו,תיעוד לזיכרם של אלה שעברו סבל גדול ונורא ,מילדים קטנים -ועד למבוגרים,שלא זכו לשרוד ולהגיע לארץ.
המוזיאונים מתעדים זאת מדור לדור, בעבור כול הדורות הבאים,בכדי לזכור ולא לשכוח.
&nbsp
בזמנו,כבר הרצל חוזה -המדינה, הבין עד כמה חשובה ליהודים קיומה של מדינה ,
וכול המשמעות שמאחוריה בכך שלכול יהודי יהיה בית שאפשר לחזור אליו.
&nbsp
בכול שנה בעת הצפירה שמושמעת לזכרם של הניספים בשואה ,עולה בראשי דמותו של
המשורר יעקב אורלנד,אשר בילדותו בגיל 5 היה נוכח בזעזוע גדול של פוגרום ולטבח יהודים שהתרחש מול עיניו, בבית- הכנסת,את כול נטל הכאב והצער הזה ,הוא נשא על כתפיו במשך כול חייו ,ובבגרותו כשהיה בשנות ה-20 הוא ישב וכתב את השיר שנגע ללב האנשים ששרדו,ואשר מושמע שנים רבות ברדיו:
שם השיר: "אני נושא עימי את צער השתיקה".
ראיתי לנכון להעתיקו לכאן ,לרגל יום זיכרון לשואה ולגבורה:
&nbsp
המילים: יעקב אורלנד
וזהו השיר :
אני נושא עימי את צער השתיקה
את נוף האלם -ששרפנו אז מפחד,
הלא אמרת אלי: "העיר כל כך ריקה"
הלא אמרת אלי: "נשתוק מעט ביחד".
&nbsp
בחלוני קמלו כבר שושני הנוחם,
בחלוני נסתם חזון המרחבים,
רק הרחובות עוד מחייכים במלוא הרוחב,
אל כל אשנב מוצת באור בערבים.
&nbsp
בואי נצא שוב לחוצות אותם הלכנו,
אל ספסלי האהובים בגן העיר.
אולי נפגוש עוד בפנים אשר שכחנו,
אולי נשמע עוד מחדש אותו השיר.
&nbsp
בחלומות ההם על הספסל הקר,
בחלומות ההם נרדים את עברנו.
עד שיום אחד גבוה ומוכר,
יפול שוב בנשיקות על צוארינו.
&nbsp
השיר מושמע מדי שנה ברדיו ביום השואה,
האזינו לביצוע של שלמה ארצי ,
"אני נושא עימי את צער -השתיקה":
כאן:
https://www.youtube.com/watch?v=Xfl4o1QDG9I
&nbsp
&nbsp
&nbsp

 

[1ניצת השקד]

אתמול בערב הוזמנו ע"י דפנה חברה שלי

לשמוע את אביה מספר על השואה, האב הוא מרדכי צ'כנובר איש בן 94 כמד וסיפר במשך שעה וחצי את קורותיו, היה מצמרר.

 

[oritta17]

ועוד משהו ,על המשמעות של הצער -בשתיקה:

שמחבר את הבית הראשון שבשיר שמציג את הטראומה שחש המשורר יעקב אורלנד,ואת המציאות הקשה.
הצירוף "צַעַר הַשְּׁתִיקָה" מתייחס לשתיקה אשר הצילה אותו כשהסתתר בזמן שהפורעים כשרצחו את קרוביו,ומסביר במשפט "נוֹף הָאֵלֶם שֶׁשָּׂרַפְנוּ אַז מִפַּחַד",שמצמרר בעוצמתו.
&nbsp
הבית השני, נפתח במילים "בְּחַלּוֹנִי קָמְלוּ כְּבָר שׁוֹשַׁנֵּי הַנֹּחַם / בְּחַלּוֹנִי נִסְתַּם חֲזוֹן הַמֶּרְחָבִים". בעולמו של אורלנד הבוגר, מוכה האימה, השושנים קמלו, והחיוך הוא מנת חלקם של הרחובות בלבד- ולא של האנשים.
מהחלון שלו, שממנו היה אמור להיראות הנוף למרחקים,לא נראה ממנו אפילו לא חזון.
"רַק הָרְחוֹבוֹת עוֹד מְחַיְּכִים בִּמְלוֹא הָרֹחַב" הוא נותן רמז לקיומה של תקווה ולשיקום,
אולם תקווה זו היא ברחובות הזרים,ואל אשנבים אחרים,ולא אל חלונו האישי.
&nbsp
הבית השלישי נפתח במילים "בּוֹאִי נֵצֵא שׁוּב לַחוּצוֹת אוֹתָם הָלַכְנוּ / אֶל סַפְסְלֵי הָאֲהוּבִים בְּגַן הָעִיר" וזאת כ-הַמְשָלָה לאוּמה שסועה ובהצעה לצאת שוב למקומות המוכרים, ולנסות לשקם את העבר. התקווה מהוססת להתחדשותה של חווית היחד המרפאת והמעצימה,
ולשיקום האומה והקהילה שנכחדה,במילים "אוּלַי נִפְגֹּשׁ עוֹד בַּפָּנִים אֲשֶׁר שָׁכַחְנוּ / אוּלַי נִשְׁמַע עוֹד מֵחָדָשׁ אוֹתוֹ הַשִּׁיר".
&nbsp
בבית הרביעי, באמירתו "בַּחֲלוֹמוֹת הָהֵם עַל הַסַּפְסָל הַקַּר, בַּחֲלוֹמוֹת הָהֵם נַרְדִּים אֶת עֲבָרֵנוּ" בא לידי ביטוי הרצון להדחיק את העבר, להותיר את הזיכרונות והסיוטים מאחור.
מילות הסיום, "עַד שֶׁיּוֹם אֶחָד, גָּבוֹהַּ וּמֻכָּר, יִפֹּל שׁוּב בִּנְשִׁיקוֹת עַל צַוָּארֵינוּ" זו התקווה להופעתו של ניצול נוסף, קרוב משפחה או אדם מהקהילה, "גבוה ומוכר".
מספר שנים לאחר השואה, הוקם בישראל ,על ידי הסוכנות היהודית, המדור לחיפוש קרובים, שנועד לסייע לניצולי השואה לאתר קרובים ומכרים לאחר שאבדו בזוועות השואה.

 

[oritta17]

אני שמעתי סיפורים על ניצולים בגיל 10,,

2 הילדים יצאו ממקום מחבואם בגטו, כששמעו רעש של עגלה נגררת ועליה מוטלות גופות של מתים,ולאחר שמישהו כיסה אותם בברזנט והלך,הם ראו שהעגלה יוצאת דרכה, והילדים בני ה-10 זינקו על העגלה והתכסו בברזנט שהיה מעל הגופות שהיו מונחות שם ,וכך התקדמו בעגלה לאיזור מרוחק,וברגע שהעגלה נעצרה, מיד 2 הילדים המפוחדים ברחו משם למקום מסתור,ובדרך זו התמזל מזלם ובדרך פגשו אנשים שגם הם היו ניצולים,והם הגיעו ביחד לישראל לאחר זמן מה.
כמה אירונייה בדרך הטראומטית בנסיעתם בעגלת- המתים שכך הם ניצלו מהגורל המר,
ולא נלקחו עם משפחתם למסע -המוות, שיצא באותו היום לדרך...
&nbsp

 

[שפירא מאיר]

הבעיה שעוד קיימים כוחות רשע המוניים

לא ברמה המטורפת של הנאצים, אבל גם ככה טובחים באפריקה מליונים, בסוריה הנשיא שלהם טובח בעם במאות אלפים, בסין נעלמים אנשים מתנגדי המישטר, בקוריאה הצפונית איש לא מעז לצפצף אחרת ייעלם.

וקרוב לנו, הערבים שמסביב עושים ככל יכולתם כדי להשמיד את המדינה עד כדי כך שאפילו ארצות שאין להן שום קשר כמו פרס יש להם מטרה להשמיד אותנו.

והגרוע מכל, שיותר מידי כוחות בתוך המדינה פועלים נגד המדינה בין אם אלו ערבים או חרדים שמייחלים להשמדתה (אני לא מתייחס למתנחלים כיוון שהם בכלל לא גרים בארץ רק סוחטים מהממשלה מיליארדים) או אנרכיסטים מבית ומחוץ ששונאים את המדינה..

על זה כבר נאמר שלא צריך להילחם בישראל, היא כבר תשמיד את עצמה, ולא נראה שהמצב הולך להשתנות כאשר הפוליטיקאים מוכרים את המולדת שלי בנזיד עדשים...

למעשה "יום הזכרון לשואה" (ולא "יום השואה"...) אמור לנער את כל אלו שטומנים ראשם בחול כדי שיתחילו לעשות מעשה נגד ההתפוררות הפנימית, אלא שלהם זה לא איכפת. הם יעשו הצגות כביכול איכפת להם (רא"המ בעצרת הזכרון,למשל) אבל באמת מה שמעניין אותם זה רק כוסם, כיסם, וכיסאם.

אז מי יעצור את המפולת ?
או שצפוי טבח של עוד שישה מליון.....

 

[oritta17]

אתה כול כך מדייק וצודק -כול מילה בסלע! נותר רק לומר ש,,

גם אם לא כולם מאמינים בכך,לנצח ולעד עם ישראל ימשיך לשרוד!!! וזאת למרות שזה חבל שראש ממשלתנו מזמן כבר לא חושב עלינו האזרחים,(אלא רק על כסאו,וכיסו -כפי שציינת),
ולמרות כול אוייבנו העומדים לכלותינו-רק מהשמיים אנו ננצל מיידם, (גם אם אנחנו לא דתיים-זה קורה,)וההוכחה לכך,שבעזרת התקווה שקיימת בכול אחד מאיתנו ,וכנגד כול הסיכויים אנו ממשיכים ושורדים כאן מדי יום - גם כשאדמתנו בוערת,וגם שהמחירים עולים וגם כשיש פצצות גרעין מסביב,ויש טילים שמאיימים לכלותינו,ולמרות הכול כולנו עם ישראל העם היהודי חי ,חי חי,- כמו שעופרה חזה ז"ל ,שרה בזמנו על במות גרמניה.

 

[נימה3]

שפירא כתבת שאתה לא מתייחס למתנחלים שאינם גרים בארץ

כדאי לך מאד להתיחס אליהם באשר הם ולא מישהו אחר קובע את גורלנו. כל ההתפלפלויות של בנט את נתניהו בענין הב.ד.צ זה בכלל לא בענין המסתננים שמענינים אותם כקליפת השום כמו שלא מענין אותם גורל תושבי דרום תל אביב מה שמענין אותם אלה המתנחלים ולכבודם הם רוצים להרוס את הב.ד.צ מפחד שמא יחליטו על פינוי איזה גבעה לא חוקית.

 

[שפירא מאיר]

חס וכרפס

1.
המתנחלים אינם חיים בישראל. וזו עובדה חד משמעית
2.
המתנחלים סוחטים מהמדינה מליארדים וכם החקלאים בארץ מופקרים רק כי יש למתנחלים לובי בממשלה.
3.
המתנחלים מתייחסים אל מקום התיישבותם כאל ארץ ישראל האמיתית, ואילו אנחנו נמצאים "מעבר לקו הירוק", בחוץ .
4.
האמירות שהישובים קובעים את הבטחון, לא ממש נכון כבר עשרות שנים כאשר יש כלי נשק שיורים לטווחים של מאות קילומטרים, למי ששכח את מלחמת המפרץ וכדומה.
5.
המתנחלים נמצאים בכל מקום שיכולים לדכא את הערבים בגדה, והממשלה ממציאה בכל פעם חוקים לדכא אותם, עד החוק האחרון שלמעשה מספח שטחי קרקע בלי האנשים לטובת ההתנחלויות ובכך לא מבצע בעצם סיפוח אלא הולך ומצמצם את שטח מחייתם של הערבים, ואחר כך הקוזק הנגזל מתבכיין שיוצאים מהם מחבלים.....

במקום להחליט אם לספח את הגדה או לצאת, נוקטים בשיטת ה-"סלאמי" שהיא מעשה רע בפני עצמו.

כדאי לראות את כל התמונה !

 

[יוליקה]

 

[יוליקה]

תגובתי מתייחסת לאוריתה

 

[מינהר]

גם היום הערבים סביבנו והאיראנים רוצים להשמיד אותנו,

אם רק ניתן להם. לא לשכוח. והמתישבים בשטחים- כל הכבוד להם, הם מסכנים את חייהם ועושים את מה שעשו בזמנו בוני הארץ הזו.

 

[בת חן191]

מינה תמיד אהבתי את התבונה שלך

 

[שפירא מאיר]

לא החבר הדמיוני (שהפקיר 6 מ') מגן על המדינה, אלא צהל, עובדה

 

[נימה3]

בשם המתנחלים, בנט ושקד וביבי מחרה אחריהם

רוצים סיפוח ולא משנה אם זה בצורה זוחלת או בצורה של חוק בעובדה מדינה אחת עם רוב ערבי או מדינת אפרטהייד וכך בקרוב מאד מדינה ערבית. וזה סופה של המדינה היהודית. זה מאד פשוט לא צריך להיות יותר מדי מתוחכם בשביל לראות ולהבין זאת. ומה גם שמרבית אנשי הבטחון הבכירים ביותר אומרים זאת.

 

[1ניצת השקד]

אתמול פגשתי בערב השואה את

מקסימה, היא בזמנו השתתפה המון בפורום חמישים פלוס וגם בגילאים יוצאים לדרך, מישהו פה זוכר אותה?

 

[1ניצת השקד]

בדוקו ראיתי היום את הסרט

הזכרונות של איידה, ממליצה מאוד, הקלטתי את הסרט הפסנתרן שמעתי שגם הוא טוב.

 

[בת חן191]

אני מכירה אותה אשה בעלת מידות טובות

 

[יוליקה]

זוכרת אותה מאד - אנחנו בקשר לפעמים בפייסבוק

היא מציירת ומשחקת פטנק....