אז ככה ..
... זה מתחיל שלפני שאני מגיע למכון אני עובר דרך הבנק בשביל להפקיד את המשכורת של ההדרכה. בהפקדה אלק' מקבלים גם דף חשבון.. כל האויריצא לי מהמפרשים. את השורים העברתי מעט חסר מוטיבציה הייתי ממש עצוב
13 שנות ותק בעבודה כנהג ב"דן"... 13 פאקינג שנים... כל החודש עבדתי מאוד מאומץ, אתם יודעים, בשביל לחזור למסגרת האשראי לפני ה1/1/2006. רק לא למצוא את עצמי ללא גרוש בנשמה. לא יכולתי לנשום מרוב זעם כשראיתי כמה משכורת חברת דן העבירה לי לחשבון,וזאת לאחר שכמעט כל שבוע במהלך החודש החולף, עבדתי 56 שעות. כל שבוע, כל החודש
סה"כ 230 שעות עבודה. כמעט שלא היה לי זמן לבן זוגי האהוב, כמעט ולא הייתי עם בני משפחתי, שלא לדבר על כך שלא הקדשתי דקה לחברים ידידים וכו'... 4772 ש"ח שאם לא הייתי עובד בספינינג, בחיי שלא יודע מה הייתי עושה עכשיו, לא שכך אני ממש רווה נחת. איזו הרגשה מזופטת... זה פשוט לא שווה את זה! בקיצור החלטתי באופן סופי!! אני רוצה שינוי!! אני חושב שאתחיל לחפש לי עבודה כמדריך חד"כ במשרה מלאה ואצבור לי הדרכות ספינינג בעוד מקומות.. ועם כל הכבוד לחברת דן, שיהיו בריאים אבל כנראה שדרכינו צריכות להפרד. סליחה שנתתי לפרץ הרגשות שלי כאן, למרות שזה ל מקום המתאים.. הרגשתי שאני חייב לפרוק את זה מהלב.