היו זמנים

היו זמנים

בוקר צח , היו זמנים שגרושין היו נדירים במחוזותינו כדי "שלא לפגוע בילדים".בשנים האחרונות יש שינוי בתפיסה בין היתר משום הגישה הטוענת כי לילדים עדיפה מסגרת חיים אחרת שקטה ורגועה לגדילה והתפתחות ממסגרת משפחתית עוינת , טעונה ,גועשת בין ההורים שזוגיותם הרגשית הסתיימה זה מכבר ומה שנותר ביניהם הוא ההסכם החוזי- הכתובה. בשולי דיון קודם , הנסחף לצערי לכיוונים "אלימים" - עולה גישה נוספת המחייבת לטעמי התיחסות והבהרה . המדובר בתפיסה הטוענת "המנעות מזוגיות שנייה על מנת שלא לפגוע בילדים" אני חושב ששווה לדון בנושא , לא בפן מה מוליך אנשים/נשים לחשוב כך אלא בכיוון אחר : ממה יכולים ילדי פרק א' להנות וממה חלילה להנזק מזוגיות פרק ב' של הוריהם " אנא בואו נהייה סבלניים לקשת של דעות כולנו ניצא נשכרים. יוסי
 

noamic

New member
וואו - איך נפלת בדיוק ...

אתמול מתקשרת אלי גיסתי - אחותו של האקס שלי, זאת ששנתיים ניתקה כל קשר איתי מכיון שהאקס דרש ממנה להחרים אותי, וזאת על אף שהיחסים ביננו במשך 18 שנה היו נפלאים וקרובים יותר מאשר בינה ובין אחיה. בקיצור היא מתקשרת כולה סוערת - כמה הזוגיות החדשה שלי (כבר שנתיים) פוגעת בילדים והורסת אותם. היא יודעת זאת מפגישה של אחת לכמה חודשים עם הילדים ומשקרים שהאקס מספר לה. זה נדיר היא אומרת שאמא לילדים תכניס גבר חדש למשפחה שנה אחרי גירושין. לא יעלה על הדעת. וואו - איזה האשמות, איזן חוצפה בכלל להתערב, אבל מעבר לזה - מאיפה באה הקביעה הפולנית הזו שפרק ב' רע לילדים. תעשי הכל - אבל בחוץ... חחחחחחחחחחחחחחחחחחחח ואני בטפשותי עוד ניסיתי לשכנע אותה ולהסביר לה את טעותה. אבל היא - "דואגת" לילדים שלי...
 
לא מכיר אבל בטוח

נעמי שלום, אנחנו לא מכירים אבל אני בטוח שאת אמא נפלאה ומסורה אני מרשה לעצמי להעריך שהזוגיות החדשה שלך עושה טוב לך ולילדייך ושרק תמשך .... האהבה המסירות הטוב. ברשותך , הגיסה בשיחתה היתה גם ממוקדת יותר , אילו טיעונים העלתה כנגד זוגיותך השנייה הפוגעת בילדים .... ועוד שאלה ,קטנטנה , האם הלשעבר מצוי במערכת יחסים נוספת ??? יום נפלא לך יוסי
 

noamic

New member
לא יודעת

מה מצבו של האקס. לא ממש מענין אותי. אין מישהי שגרה איתו. ולגבי הגיסה - מה זה משנה איזה טענות יש לה כלפי אם היא לא בקשר איתי, לא עם הילדים ולא יודעת מה קורה ?? הטענות שלה הן לא רלונטיות בכלל כי הן חסרות שחר. דווקא הדיון שלך והשאלה שלך היא מאד משמעותית ומענינת, כמו גם תגןבתה של אסתי ומנגינה שחושבות למשל אחרת ממני ואיתן הייתי מתווכחת או שומעת או מחליפה דעות, אבל לא עם מי שמתיימרת לדעת מה קורה ובעצם לא יודעת כלום (גיסתי). ולכן - מחזירה את הכדור אליך , לשאלתך ולתגובות הקוראים.
 
אז נמשיך במסירות ......

נעמי , אין לי עניין בטענותיה וכעסיה - הבלתי רלוונטיות - רלוונטיות של גיסתך אני מנסה לבחון מהות "הנזק לילדים " .... ואני שותף לציפיותיך שאסתי ומגינה אכן יתיחסו לשאלה הנדונה. יוסי
 
לנעמיק החביבה.

אולי לא הובנתי טוב.אני בעד זוגיות שניה.אני בעד כל מה שעושה לך טוב לפי השקפתך.אני לא שופטת אף אחת לגבי רצונותיה ומאוויה. אני עם אשיותי הלא פולנית אלא הצברית לא מעוניינת בזוגיות כעת כשיש לי בבית 4 מתבגרים הגילאים שונים. זה לא קורבן זאת השקפה.החלטה מפוקחת.כמו להחליט להיות צמחוני.כמו להחליט להתנזר ממשהו כי אתה החלטת ולך זה טוב. בסיפור החיים שלי זה מתאים לי.ועוד פעם לי.אני לא תמרור כך תעשה.אני פרח שכך רוצה לגדול ולגדל. ושוב מכבדת מאד כל אחד ואחד ושיבורך עם דרכו.
 

noamic

New member
אולי לא הובנתי טוב...

אני מאד מעריכה את החלטתך. לפעמים חושבת שהייתי צריכה להחליט כמוך. אני לא יכולה לחשוב רק על מה שעושה לי טוב, כי יש לי ילדים שגם בהם צריך להתחשב. זו לו החלטה של שחור ולבן - יש פה עוד המון ניואנסים בדרך, ולפעמים הכף נוטה לכאן ולפעמים לכאן, אבל אין לי ספק שיש המון "נכון" גם בדרך שבה בחרת. כך שגם אם אני חיה בדרך אחרת , זה לא אומר שחושבת שדרכך "לא נכונה", פשוט אצלי כך התגלגלו הדברים.
 
תלוי במשפחת המקור, סביבה תומכת

אני דן בנושא בעיקר מנסיוני. הרבה פרמטרים לשאלה זו. גיל הילדים, בעיקר. כאשר הילדים הם בני נוער , ניראה לי שההתמודדות קשה יותר, לילדים רכים ותינוקות ההסתגלות בקלות יחסית. בכל מקרה היחס של הצד השני חשוב מאוד. ודווקא על זה אין לנו שליטה. עם האשה לשעבר מסיתה ומתנגדת זה יעבור לילד ויצור בעיה קשה. ולהיפך, עם בן/בת הזוג לשעבר לא מגלה עויינות מיוחדת ואינה מסיתה זה עובר בשלום וההשתלבות ממש טבעית. לאשתי לשעבר היו 2 בנות מנישואין קודמים והקמנו משפחה בא זר לא היה מגלה שהבנות אינן בנותי. רק זה שקראו לי בשמי הפרטי... וכמו"כ עתה, לאשתי 2 בנים מנישואין קודמים, והיחס והקשר הוא מעולה. לכולנו ברור שאני הבעל של האמא, האבא של הבית, האבא של האחות ושל עוד כמה חבר'ה המגיעים אלינו מעת לעת, אבל ביחס השוטף אני אבא לכל דבר וזה בסדר ןמקובל. הקשר עם האבא הביולוגי שלהם הוא מצויין על אף שהוא ממעט בביקורים. בכל אופן, אני לא סבור שעל הורה להימנע מנישואין בגלל חשש לפגיע בילדים מ"פרק א'". צריך להכין מצע נח ככל שניתן כדי להקל ולעשות הכל בטבעיות ובלי הרבה עניינים. זה בטוח מסתדר. הזמן עושה את שלו. ועם רצון טוב כולם מרוצים. יש עוד המון נקודות שדילגתי... אבל זה בכתיבה והגבה ראשונה... עם יש שאלות, בבקשה...
 
לדעתי

כשאנו בוחרים לשים את רצוננו בזוגיות בצד בכדי לא לפגוע בילדים אנחנו הופכים את חיינו לקורבניים,ילד המקבל מסר שאמו ויתרה על חיים "מלאים",מקבל מסר של אשם," בגללי אימי לא המשיכה בחיה". ילד הקולט שאימו מקריבה את חייה למענו לומד להיות קורבן בחיו,(קורבן בן קורבנית)בהמשך נגרם הרבה יותר נזק לילד שכזה. אם אתיחס לדבריה של אסתי,אני מבינה את הבחירה שלה וזה כרגע הצורך שלה להתגונן מפני הבאות,אני לא שופטת אותה זאת בחירתה,לאחד זה נראה רע לשני זה מאד נוח. אני חייבת להודות שבאופן אישי קיבלתי על הראש מבני השני בן ה-20 לפני כשנה,כאשר אמר לי באופן ברור ,אני רוצה אמא מאושרת ולא קורבן,אני רוצה דמות להערצה ולא לרחם על אמא ששמה את חייה בצד . האסימון ירד לי מהר מאד. ילדים מאושרים לראות הורים מאושרים ולא חלשים מסכנים מוותרים וקורבניים. ולשאלתך יוסי ממה ילדי פרק א יכולים להנות מזוגיות פרק ב: משפחה ,לדעתי זה צורך אדיר של הילדים ,המכלול של הורים משלימה את הצורך במשפחה,סליחה עם כל חד ההוריות (גם אני כזאת),הצורך של ילדים להזדהות עם דמות גברית או נשית,הזדהות עם תפקוד זוגי כמתכון להעתקת יחסים בהמשך. כמובן שגם הצדדים הפחות טובים הם חלק מלימוד חיובי.
 

noamic

New member
ממה יכולים ילדי פרק א להנות וממה

חלילה להנזק מזוגיות פרק ב של ההורים - זו צריכה להיות כותרת.
 

סול11

New member
תלוי בהם

ודוגמאות יש. ממשפחה מורחבת ותומכת. מחיים שלווים מהקודמים. משני העולמות. ישנם צדדים חיוביים לטובת נפשם של הילדים,ופעמים רבות עדיפות על פרק א' פרק ב' צריך שיתחיל מתוך בחינת המערכת וכל המורכבים בה,והחשוב ביותר זו ההבנה וההכרה בצורכי כל מרכיבי הפרק בנוסף להיא והוא. באם לא יתקיימו תנאים בסיסיים אלו ועוד רבים נוספים הנזקים עלולים להיות כה רבים שאין ברצוני לחשוב עלייהם.ולכן שולל כל פרק שבו לא יתקימו לפחות התנאים שלהלן.
 
בוקר, יוסי ויש לי תשובה אישית.

אני גרושה כבר כמה שנים. ואחרי כמה "טעימות" פה ושם מחוץ לבית בחרתי להכניס לביתי את האיש שהאמנתי שאיתו זה ילך. היו בי המון פחדים בשביל עצמי ובשביל ילדי ובכל זאת ניסיתי. חיינו תקופה מסויימת ביחד ,הכרנו והתחברנו עם ילדיו והיה ממש אחלה. עד ש... ההיא קודמתו נכנסה לחיינו במלוא טלפיה וגרמה להרס נוראי. האיש קם ויצא מביתי בתקווה לשוב כשהמצב ירגע (הוא חי אצל הוריו כרגע). ואני וילדי נשארנו בביתי עם פגיעות נפשיות ורגשיות, חבל על הזמן. פחדתי לפגוע בילדי ובי ונפגענו בכל זאת, מה זה נפגענו?! היום אני חושבת שהייתי צריכה ללכת לפי התחושות שלי ולא להכניס לחיינו מישהו מוגדר . אני מאמינה שאחכה עוד הרבה,הרבה זמן עד שאחליט להכניס מישהו לתוך חיי....אולי כשילדי יגדלו ויצאו מהבית שלא יהיו מעורבים ממש בטעויות שלי. אני יודעת שאצטרך המון כוח נפשי והמון אהבה לילדי כדי להחזיר להם את השקט והביטחון, אחרי כל הבלאגן...
 
אני מתלבט , באמת ...

הי מיקי, ראיתי את הודעתך לפני שעות ואני מצוי בהתלבטות מה להשיב לך , יצרת לך זוגיות והיא הייתה "אחלה" כדברייך לך ולילדים, הכל השתבש לו כשאשה לשעבר שבשה את כל המערכת [אגב גרושתו ? פרודתו ?] צר לי באמת בכאבך ואני נותר כמעט חסר מילים ,זה בעצם כאילו לחוות גירושין פעם בוספת. לזה אני אכן קורא נזק לילדים , לך , לו ...חבל. אני מייחל מכל לב שהרוגע ואהבה יחזרו לשכון בביתכם יוסי
 
יוסי? אתה פה?

שבת שלום לך, לצערי לא נכנסת יום יום לכן לא..... לשאלתך הם גרושים כבר כמה שנים ולו היו שתי מערכות לפני וגם לה היו כמה. כך שלא היתה צריכה להיות למראית עין שום בעיה כולם כבר אחרי... וכולם כבר בתוך יחסים לכן הייתי רגועה ובדקתי טוב טוב את השטח מכל הכיוונים לא רציתי הפתעות( אגב, אני עוסקת בתחום שקשור לטיפול בילדים עם קשיים וחלק מהטיפול מתעסק גם עם ההורים. לא רק אני גם לו ולה יש קשר לתחום העיסוק באנשים ולכולנו יש תואר ראשון או שני בתחום.) ולא אני אישית לא מכירה אותה אותו הכרתי כשעברתי לעיר מגוריו והיות ושנינו מאותו רקע הצטלבו דרכינו.... הוא איש מיוחד ובאמת חבל שלא נהיה ביחד אבל.... צריך להמשיך הלאה ואני חייבת להיות איתנה למען ילדי ולמעני. וכמו שאמרתי אני מאמינה שלא הכניס לביתי איש חדש או אפילו אותו לא, רק אחרי שבנותי יעזבו את הקן, הן לא צריכות לסבול מהטעויות שלי.עד פה!!!
 
גם תובעת , גם שופטת וגם ....

הי מיקי את נושאת הרבה תחושות אשם על כתפייך, אני לא בטוח שהן מוצדקות. ביקשת לך זוגיות וזאת בקשה לא מוגזמת , היא אנושית. הזוגיות החדשה קרסה - שלא באשמתך - והסבה כאב לך ולבנותייך . לא נהגת בפזיזות ,לא הכשלת את הקשר, הפעלת שיקול דעת , אבל היכולת שלנו לשלוט בכל המשתנים מוגבלת ומשום כך גם היכולת שלך לטול אחריות מוגבלת . אני ממליץ שכל החלטה עתידית תבחני על בסיס בחינתך הנתונים ומובן שמצבן של בנותייך [אגב בנות כמה הן ],ממליץ שאף פעם לא תקבלי החלטות "שאף פעם לא ...." ומיקי , שתדעו רק טוב יוסי
 
יוסי, בוקר

נכון מאשימה את עצמי משום שילדי לא בדיוק אדישים לכל מה שקורה בביתם. כואב להם שאני סובלת, כואב שהם לא רואים אותו, משום שלמדו לחבב ולסמוך עליו , בקיצור התרגלו לנוכחות שלו ועכשו איננו. אני מרגישה שהם שמחו עלי שאדע לבחור נכון ולא אתן שהם יפגעו שנית . ובנוסף פוחדת שאולי ישפיע הדבר עליהם בעתיד ויהיה להם קשה לבחור זוגיות מאושרת. תודה על התייחסותך. שיהיה לך יום נעים
 

gila411

New member
המנעות מזוגיות שנייה

לדעתי אין צורך להמנע מזוגיות שניה אבל יש כמה דברים שצריך לתת את הדעת עליהם: חשוב שהבן זוג יבין ויפנים שיש פה חבילה של אב/אם +ילדים אין לערב את הילדים עד שלא בטוחים בקשר כשמחליטים שזה זה מערבים את הילדים נותנים זמן הסתגלות לשני הצדדים וכשהכל מתקדם כמו שצריך אני בעד מיסוד הקשר לילדים יכול לצאת מזה רק טוב למרות שזו עבודה קשה שדורשת הרבה סבלנות
 

עלמה 3

New member
יוסי,

לגבי החלק הראשון, תפסתי וגשתי לגמרי שונים וזה אכן קשור לתפיסה ואורח חיים ומה את או אתה סוחבים על הגב. מאד נוח להישאר במקום " הקורבן" זה נוח, מרופד היטב זה נעים, יש רחמים עצמים ושל הסביבה , כמה מסכנות. הוא עזב ונטש אותי או היא בגדה בי עם כל מה שזז, או ההפך. ואני חושבת שזה בהחלט, תירוץ טוב להפיל את זה על הילדים. המנעות מזוגיות שנייה, זאת תקיעות אישית שלא קשורה בכלל לילדים. כי אחרי הכל כל איש ואישה , רוצים זוגיות, ביחד ואולי להביא עוד ילדים לעולם. ואם פתחת את השירשור בעקבות שולי השירשור הקודם, אז עלמה סקרנית מאד להמשך התגובות, אם יהיו. ולגבי הנזק שעלול להיגרם, אני מצטרפת לדבריה של יונה לבנה.
 
../images/Emo127.gifבעולם יש אנשים ונשים

שמחליטים להנשא מוקדם.ואחרים אחרי גיל שלושים ואחרים אחרי ארבעים. כדי לא להרגיש קורבן חייבים להתמסד ולהתחתן ולהביא הביתה בן זוג? למה יש לי תחושה שחלק הדימוי העצמי שלהן עולה רק עם נישואים שניים.זה מראה שאת מוצלחת.זה מראה שאת אין.זה מראה שאת לא לוזרית.זה מראה שאת משהו למרות הכישלון הצורב של הגירושין... אינני צריכה להראות לאף אחד שום דבר. אינני קורבן אני אדם עם חשיבה מיוחדת שלא שמה על סטיגמות וסטראוטיפים. מי קבע שמי שנשאה נישואין שניים אינה אישה קטנה שחיפשה שוב כתף להשאן עליה ולא סמכה על כוחותיה ויכולתה להתמודד לבד. ולמה למה למה זאת קורבניות ומסכנות לא לחיות בזוג למה???????????????????
 
למעלה