היו זמנים

עלמה 3

New member
אסתי, את מקבלת פה שיעור ושירות

מעולה. יש לי תחושה שאני שק איגרוף לכל הזעם שיוצא לך. אני ממש לא נפגעת ולא נעלבת ממך, ההבנה והתפיסה שלנו שונות מאד לא משדרות על אותו גל ובהחלט על לייבל שונה לחלוטין. ואין לי כל כוונה לדון איתך על מי אני ומה אני , על הדימוי העצמי נמוך גבוה...זה ממש לא העניין. רק להזכירך, שזוגיות, דו, טנגו, זה מצרך מאד חשוב לנפש, מה לעשות זה דרך הטבע, אפילו החיות , העצים, אוהבים ורוצים ואף רצוי להיות בזוגיות. ושלא נדבר על סקס, שזה גם מצרך חשוב ומחייב זוגיות, לא על מנת להביא ילדים אלה חלק מהסיפוק האישי שלנו בחיים. ד.א. זוגיות יכולה לבוא לידי ביטוי, גבר עם גבר או אשה עם אשה. (שאני לא יקפח את הקהילות.) אני מקווה בשבילך ומאחלת לך, באמת מכל הלב שתסמכי על כוחתייך ותתמודדי עם הלבד שלך. יישר כח
 

פרח 11

New member
אני רוצה לספר משהו על אמא שלי

היא גם היתה בדיעה כזאת שהיא לא מפתחת שום קשר זוגי עד שהילדים יגדלו. היה לה טוב עם המחשבה הזו והיתה שלמה עם ההחלטה הזו. כמו כן, הרגישה על גג העולם באותה התקופה ואמרה "אני לא צריכה גבר ולא זוגיות". עברו להן השנים, הילדים גדלו, עפו מהקן והקימו משפחות. ואילו היא היום לבד, פיספסה את הרכבת ניתן לומר, עבר הרבה זמן עד שכל הילדים גדלו, כעת היא מבוגרת שקצת (הרבה) קשה לה הלבד הזה ועוד יותר קשה למצוא בן זוג שיתאים לה. בשורה תחתונה אני חושבת שתמיד אבל תמיד צריך להסתכל כמה צעדים קדימה. מה שנכון היום, לא חייב להיות נכון בעתיד.
 

החתולית

New member
עונה לשאלה:

חלק מהדברים נאמרו כבר ע"י קודמי בשירשור. אתייחס מהנקודה האישית שלי, ממה הבן שלי יכול להנות בזוגיות פרק ב' שלי: יש לו אמא מאושרת (לעומת אמא לא ממש שמחה בחלקה קודם), המצב הכלכלי בבית יהיה טוב יותר, יהיה בבית איש שיש לו קשר נפלא איתו והוא נהנה לבלות וללמוד ממנו דברים, תהיה לו דמות יציבה נוספת בחיים. כל אלה מלבד הדברים הקטנים שהוא יהנה מהם כמו איש מחשבים בבית, עזרה בשעורי חשבון, שיעורי נגינה בגיטרה בס, ועוד דברים קטנים מסוג זה שבהחלט עושים לו טוב. ממה הילדון עלול להיפגע: כשיהיה עוד ילד בבית, מקומו כבן יחיד עלול להיפגע (מצד שני הוא עשוי להיות אח בכור לתפארת), היות שאסכולות החינוך שלי ושל בן זוגי שונות זה עלול להוביל לקונפליקטים איתו. החתולית מרגישה כאילו כתבה עכשיו תשובה לשאלה בבחינת בגרות (וזה היה מזמןןןןןןן) :)))
 
ילדי פרק א יכולים להנות

מהורים רגועים וסבלניים שטוב להם... יכולים להנזק מחיפזון של הכרת בן הזוג או הכרת בן זוג שאינו יוצר קשרים טובים עם הילד מפני שהוא בכבודו ובעצמו לא מעוניין בכך. הכוונה היא לשני המינים.
 

בונוסית

New member
../images/Emo45.gifאסתי

זה נכון. יש אנשים שלמעשה הכוח והעוצמות שלהם מתגלים בגלל שלא נישאו מחדש. ויש כאלה שהם קורבנות בזוגיות חדשה. נישא/ לא נישא מחדש אינו קרטריון לקורבנות. הנקודה- מאיפו זה נובע???? יש מקרים בהם נשים /גברים בוחרים לטעום את הלבד ולא להיות בזוגיות, מתוך בחירה אישית וזוהי הזדמנות לצמיחה... אבל יש מקרים - מסכימה מאוד עם עלמה.- אלו שלא נישאו "כדאי לא להכאיב לילדים" המסכנות הזו, היא ענין של תקיעות אישית ולא קשורה לילדים. תחושת הקורבן.. יש איזה סטיגמה על המגרעות של זוגיות שניה והנזק לילדים. ממש כמו שבעבר היה על גרושין... היום יודעים שמה שחשוב זו האוירה בבית ואם הגרושין היו "חיובים" ושני ההורים בקשר ולא "נטשו" את הילד זו יכולה להיות חוויה מלמדת ויותר חיובית לילד מלגדול בבית שלא התגרשו, חיו חיי אומללות "בשביל הילדים". אני חושבת שהזוגיות שלי ושל בעלי מהווה הזדמנות לילדים שלו ללמוד איך זוגיות יכולה להיות (מה שלא הייה לפני כן ואינו קיים אם לא מתחתנים שוב) חוץ מזה אני חושבת שאני משפיעה לטובה על הקשר שלהם אם אביהם ושהם הרויחו "בונוסית" למשפחה.. ולא לשכוח את קטנציק שהם מאוד אוהבים...
 
../images/Emo24.gifאז אני הכי מאושרת

לשמוע שיש גם אחרת.ושמחה בשבילך שצלח לכם הכל.אבל לצערי יש גם מקרים אחרים ויש לתת עליהם את הדעת
 

*יערית

New member
אז מה יש לי שם....

יש לי פרק ב' בהתהוותו,שני ילדים מקסימימימים, בן זוג למ ו פ ת
{קצת קשקשן אז מה?
גם אני כזו} והרבה שקט נפשי אחרי הגרושין..מצד אחד מאוד קשה לי להיות במערכה עם הילדים שלי לבד..כי משההההההההההה הוא רק על תקן "מבטים" טוב אני מקצינה..אבל הוא לא אב משקיען, ומצד שני אני צריכה לומר תודה לאל שיש לי בן זוג ניפלא שלחק על עצמו אהבה +חבילה מקסיממממממה קטנה,הוא כבר עבר ממזמן את הגיל הזה עם ילדיו...והוא נכוח לדעת שזה לא נורא.. מה רווח של ילדיי=חבר יקר ואוהב,תומך,עוזר,מקשיב,מצחיק,פשוט בשתי מילים....שם עבורם יום וליל אם יתבקש! ממה הם ניזוקים...עד כה לא מצאתי נזק אחד ..פשוט אין
אולי בגלל גילם הרך,אולי בגלל אופיים הם ילדים מאוד חמים וחברותיים אולי בגללי ....לא יודעת לא שואלת למה?פשוט נהנת מהקשר הניפלא ומקווה שלא ישתנה בעתיד.
 

rolan

New member
טוב ששאלת

שאלה כזאת ולא משהו אחר שעלה בראשי, עת שקראתי את הפוסט שלך... רק על עצמי לספר ידעתי... פרק א' הסתיים... בנותיי היו צעירות, בחמש השנים הראשונות היה לי בנזוג, כזה שהיה בבית עציץ ולא משהו שאפשר לבנות עליו בעניין היחסים עם הבנות. בגרו הבנות והחלו מתעניינות במין השני, אני (אמא הסטרית הגדירו אותי פעם
), קצת דאגתי, שאלתי את עצמי - איך ידעו הבנות שלי מהי מערכת יחסים טובה של גבר ואשה... השאלה הזו יחד עם חשש קל התחזקו אצלי במיוחד כאשר שאלתי אותן אם הן זוכרות משהו מהחיים עם אבא ואתי יחד... תשובתן היתה שלילית וזה קצת כאב ועוד קצת דיגדג את החשש הזה. כאשר נכנס אוהי לחיינו, אמרתי לו כמעט מיד בתחילת יחסינו, שאני שמחה שיש לבנות שלי "מודל לחיקוי" כך הן רואות יחסים בריאים של גבר ואשה שיוכלו להוות להם דוגמא... זהו
 
כמה נכון

ילדי פרק א יכולים להנות וקבל שם את החוסר, ואילו יכולים להרגיש חוסר אחר שהיה קיים בזמן שלמדו לחיות בצורה אחרת. "ההמנעות מזוגיות שניה .." היא תמיד רצויה שלא להיות ע"ח הילדים ובהנחה שזה יזיק להם אני חושבת שכולנו חוששים או חששנו מכך קודם לעצמנו ויחד עם זאת להם, ממה שאני יודעת כל אמא חושבת על הילדים בהחלטות שכאלה.
 
סליחה רגע

אני קוראת את ההודעות פה ואני רואה שהדעה הרווחת היא שילדים נוספים ירחיקו את האב מילדים הראשונים,אז בתור ילדה שגדלה במשפחה מורכבת לא פשוטה בכלל תדעו לכם שהקשרים הכי טובים במשפחה הם בין האחים(עשרה ילדים ושלושה זוגות הורים)חורגים או ביולגים,אני בטוחה שקיבלתי הרבה יותר מאשר אם היינו נשארות רק אנחנו ואמא בבית אחד ורק אנחנו ואבא בבית שני,כשהמשפחה גדלה ומשתנה בהתחלה זה לא פשוט,זה נכון,אבל בסופו של דבר נותן לילד כמה מודלים משפחתיים שונים והיבט הרבה יותר פתוח ורחב על מה זה משפחה ועל החיים בכלל. בקיצור,הנזק הכי גדול הוא שהילד לומד ליהיות עצמאי יותר מהר ולדעת לעמוד על שלו ביתר עקשנות,וחוץ מזה ארועים משפחתיים זה תענוג(אתם יודעים כמה סבים וסבתות יש לילדה שלי?) בקיצור,אושר זה עיניין של השקפה,אם תחליטו לקחת את הסיבוב השני בקלות וכהמשכיות טבעית לחיים עד עכשיו, אני מניחה שזאת הדרך שגם הילדים יקבלו אותם
 

עלמה 3

New member
ברוכה הבאה , תמיד שניה

כתבת יפה, זאת אכן השקפת חיים...בהחלט המשכיות טבעית לחיים.. אהבתי את שכתבת...
 
נקודה מעניינת

תמיד שניה שלומות, תודה על התיחסותך , חשפת פן נוסף למורכבות הנושא לעניין הקשר שבין האחים ...מעניין וחשוב. התוכלי לפרט הפרשי הגיל בין האחים ??? יום טוב יוסי
 
אז ככה

הכי קטן בן שש אח"כ שבע אחר כך יש אחד בן 14 אחת בת 16 עוד אחד בן 22 אחת 24 אחד 27 ושניים 29
 
היום אני מרגישה שאני יכולה לענות

כי זו תשובה לא פשוטה בכלל. כשנשארתי לבד עם הילדים מה שהיה לי הכי קשה זה פירוק המסגרת המשפחתית. לא הזוגית. זו הייתה כבר די מחוסלת. עם וידוא הריגה... לילדים היה קשה להיות לבד ואני זוכרת שהרבה פעמים לקראת ארוחת ערב הם היו שואלים אותי אם אנו אוכלים לבד או עם מישהו... כי הורה ו2 ילדים - זה הרגיש להם לבד... כשהתחברנו , שתי המשפחות , כבר לא היה לבד . אז נכון שיש להם הרבה על מי לסמוך , אבל אני חושבת שהאווירה אצלינו בבית לא פעם קשה ואפילו לא נעימה. בעלי ואני שנינו "יהודים קשים" מרבים להתנצח (בעיקר פוליטית), שנינו עייפים , מטופלים בילדים צעירים (שהגדולים שלי בעיקר שותפים לגידולם , מעצם החיים המשתופים), והקשר עם הילד של בעלי מכניס אלמנט של אי נוחות בחיינו (גם אביו מגדיר אותו כלא נעים). אז אני חושבת שיש רווח מזה שאנחנו משפחה כזו , מתפקדת ואיכפתית וחיה פוליטית ומוסרית וערכית, ואנו משתפים את ילדינו , וגם הקטנים הם גם רווח וגם עול (כמו סתם משפחה נורמלית), ויש חיסרון בכך שאני הרבה פעמים לחוצה וחמוצה , וגם בעלי לא זהב פרויים. האם בנישואים הראשונים הייתי יותר נחמדה? אני כמעט לא זוכרת אבל מנחשת שלא. סך הכל אני מאמינה שהחיים קשים . מורכבים . בלתי מושלמים בעליל. ונזקי פרק ב' - במידה ולא מדובר באדם מרעיל - הם זניחים. אם הקשר הזוגי עובד נכון , ובני הזוג רוצים בטובת ילדיהם, יש מזעור של הנזק. כי גם כל חיים משפחתיים יש בהם טוב ורע. הילדים שלי מחבבים את בעלי. סומכים עליו. מצד שני מודעים לחסרונותיו. מראש הם קיבלו אותו כבעלי. לא כאב חורג. הם לא מרגישים שחסר להם אבא. הארכתי מאד, ועדיין אני מרגישה שיש עוד הרבה מה לכתוב (למשל על ילדי בעלי ביחס אלי).
 
למעלה