הייי אני חדש

[challenge everything]

אהמ..

גם "תתרמי" הוא ציווי. אך "תתרמי" אינו מתאים לבקשה. במקרה של בקשה אומרים "תרמי". אם היית מצווה עליה לתרום, זה היה "את תתרמי". זהו.

 

[challenge everything]

וגם..

"אחד, שתיים, שלוש, ארבע..." הם מספרים מונים ואילו "ראשון, שני, שלישי, רביעי..." הם מספרים סודרים (דהיינו, מתארים סדר). לכן הם לא בני השוואה.

 

[challenge everything]

עוד תיקון (לעצמי)

** "אחד, שניים,שלושה,ארבעה..." חוסר תשומת לב.

 

[theXequation]

תרמי הוא בהווה, תתרמי זה בעתיד

ובקשר לבקשה לא נראה לי שאומרים תרמי, אף אחד לא חייב לך כלום כשאתה מבקש. ומכאן שאתה יכול לבקש, התוכלי בבקשה לתרום?

 

[theXequation]

וד"א, ציווי הוא בלשון הווה בלבד ../images/Emo4.gif

 

[אורצוש]

הטית הציווי לא בהכרח מיוחסת לפיקוד

והטלת סמכות, זו פניה לגוף שני בבקשה (יש גם מצב לפקודה) למלא הוראה מסוימת. ז"א: לא נכון לומר "תסדרי את החדר" אא"כ יש צפי של מה שעתיד להיות. "סדרי" יכולה להיות בקשה נאה ומכבדת שיחודה בכך שהיא לא צופה את העתיד. סיבכתי?? כי אני הסתבכתי.. אשמח אם מישהו יסביר את זה יותר טוב. באהבת מולדת ועוגות יומולדת.אורררררררררררררה

 

[theXequation]

אכן ציווי אינו מיוחס רק לפקודה אך

ברוב ההתייחסות שלי יצא להתקל בה (מילונים), אכן מדובר בציווי אם כי יש להוסיף כי מדובר גם בבקשה, אבל גם כאן מדובר על בקשה בנוסח: "שבי נא בבקשה" כאשר "שבי" בהטיית ציווי. בכל אופן רציתי לציין, בכל האמור לעיל, לאחר הטיית ציווי אשר כוונתה היא בקשה, תבוא בתוספת המילה "בבקשה" מייד לאחריה, בעוד שבכוונת פקודה אין הדבר מחייב את התוספת - הלא זו פקודה לא? ד"א שבוע טוב אורצוש

 

[theXequation]

נ.ב

אם כבר תיקונים אז תקעתי את אחד מיותר בשורה הראשונה ועוד...

 

[theXequation]

את = "את"