הייתי מאוד שמחה אם הורי כלתי

yeshpitaron

New member
לאני, מודעת לעובדה הזו שיש כלות שונות כפי שיש חמיות שונות

כלתי ביחסים ממש טובים איתי גם אם מתוך אינטרס כי אני עושה עבורם המון גם אם זה עולה לי בלבטל תור לרופא או פגישה עם לקוח והעיקר שירווח להם. אז לא רוצה לקלקל את זה. המצב ביני לבינה השתפר לא מעט והיו בנינו שיחות שקיפות מלאה אבל הקטע של ימי ההולדת וגם האנטי מול הוריה שזה פחות מפריע אבל היה נחמד אם היה אחרת, זה קצת מביך, מעליב ועצוב.
אני יודעת שהבן שלי אשם לא מעט. הוא היה צריך להיות אסרטיבי בעניין ולהגיד "עצרו". יש את הוריי וכו'. אבל יתכן ואני בצער כותבת, הוא חלש, הוא לא רוצה בלאגנים, הוא לא אסרטיבי ומעדיף להתעלם מההורים שיקבלו אותו בכל מצב ולא לעשות סקנדל בבית ובצדק חלקי. יש דרכים. מקווה שהעיניין הזה יפתר.
 

yeshpitaron

New member
הייתי מאוד שמחה אם הורי כלתי

היו בקשר מסויים איתנו.

ראיתי סוגים שונים של קשרים בין מחותנים ואהבתי את אלה שיש ביניהם קרבה גם אם מעטה. אני חושבת שזה תורם גם לבני הזוג ולנכדים.

אני לא אוהבת שנכנסים לי לקרביים ולא מאלה שאוהבים קומונות. יש לי מלא חברים ומשפחה גדולה מאוד משני הצדדים ואני מאוד מאוד עסוקה, לומדת בלי הפסקה, עובדת ויש לי לא מעט תחביבים וכאמור משפחה ענקית וזה די והותר עבורי אבל אני רואה בחיוב קשרים כאלה כי לדעתי מורידים מתח ומועילים כאמוור לקשר אפילו בין בני הזוג, הנכדים ובכלל. כך אני רואה את זה. מנימום לברך ברכת חג שמח, או משהו במשפחה חולה להתקשר מתוך נימוס, פעם במיליון שנה לחגוג ימי הולדת או חג וכו'. גם אם לייט.
.
בעבר ניסיתי ליזום ולא הרגשתי רצויה אז הנחתי לזה והשלמתי אבל, כשנולדו הנכדים הרצון צף מידי פעם. היום חשתי על כך יותר מתמיד:
אציין שהנכדים ואני מחוברים מאוד מתוקף העזרה התמידית שאני מתבקשת ועוזרת. ללא הרף לעומת הצד של כלתי שכמעט ואינו נותן יד (מרגיש בטוח בכל מקרה).. אבל אין תלונות ונהנית מזה. אלא מה, גיליתי כמו בכל שנה, כי זו השנה השישית ברצף שחוגגים לכל נכד יום הולדת בבית עם הצד של משפחתה כולל גם הדודים ואנחנו לא מוזמנים. כשאני מגלה זאת בדיעבד, אכשהו תמיד תרוצים להתחמק, "לא, זה סתם משהו קטן. לא, לא היה מתוכן. לא, רק עשינו את זה ואת זה וגם השנה כאשר שאלתי למה לא הוזמנו הסבים אמרה: "לא יהיה משהו מיוחד וישעמם לכם כי אתם לא מכירים". (???).
בקיצור ובמילים אחרות, אנחנו רק לעזור ובזה נגמר הסיפור שלנו. מרגישה מאוד רע עם זה. עם כל אהבתי לנכדים ואהבת הנכדים כלפינו חשה פתאום שכל הקשר הזה וההשקעה מיותרים כי אם קשה לקבל הזמנה פשוטה ליום הולדת הנכדים שאנחנו בשבילם ועבורם בהתאם לדרישותיהם והנאתנו, אם לא חושבים על הרגש שלנו ברגע שמגלים, אז מי אנחנו בכלל?

לכן דעתי, אילו היה קשר מסוים עם הוריה, זה לא היה קורה. היה דיבור, הייתה הערכה, הכרות עמוקה יותר ואמפטיה ואולי האימא שם הייתה אומרת לה "תזמיני מתוך כבוד ולו כי היא אוהבת ועוזרת עם הנכדים".

אגב, הבן שלי שומע את שאלתי, (תגיד לי, למה שוב אנחנו לא מוזמנים ליום הולדת הנכד/ה?) מגמגם משהו, פוטר בלא יודע ויוצא מיד מהבית. (משלים עם המצב) לאחר ימים נרגעת והפעילות למען נכדיי האהובים ומשפחתם חוזרת....
 

mykal

New member
מבינה אותך,

עצוב מיותר וחבל--
אבל אני הייתי "עוקפת" אם הילדים אצלך ואת שומרת עליהם--
תזמיי את אחותך (זו שכיף לך איתה,)עוד חברה עם נכדים,
ותחגגי להם ימי הולדת, אפילו הייתי משקיעה עם מישהו שיארגן עוד
כמה ילדי שכנים.
ברגע האחרון בלי להודיע מראש, תגידי לבן שלך לבוא--
ושיחגוג איתך לילדיו.
אח"כ תשאלי אותו אם משעמם היה לו, תגידי שלא שעמם לך,
במקום ליל לקשר שאנשים לא מעונינים, תיצרי כיף איתם,
לא רק לעזרה אלא להנאה שלך ושל הנכדים.
אולי כשתשחררי את "החלומות" הלא ממומשים, ותהי ממה שאת בוחרת לעשות
הכל ישתנה.
 

yeshpitaron

New member
בלי רשות ההורים? זה יעליב אותם ברמות. לא?

יודעת, זה חלום שלא יתממש לדעתי ומנסה לשחרר. לעתים מצליח ולפעמים צף...
ותודה:)
 

mykal

New member
בלי רשות?

על מה רשות? על להרים אותם על כסא ולשיר היום יום הולדת?
ולקנות מתנה. ברצינות לזה צריך רשות?
להזמין את אחותך את צריכה רשות מהם?
,נו באמת....
 
אני חושבת

שלתכנן יום הולדת ולהודיע עליה ברגע האחרון יכול להוות בעייה כי אולי יש להורים תוכניות שהם קבעו לפני כן.. המונח לבקש רשות ש"יש פיתרון" השתמשה בו לא מתאים במקרה הזה, הכוונה היא לתאם...
אבל אם כבר העניין של בקשת רשות הועלה - אז כן, את אמורה לבקש רשות מהילדים שלך על כל דבר שאת עושה עם הנכדים שלך, כי הם לא הילדים שלך ואת קבלת ההחלטות את צריכה להשאיר להורים. יכול להיות שיהיו דברים שלא ישנה להם שאת תעשי או תחליטי אבל כל דבר שאת עושה איתם, את צריכה קודם לבקש את רשותם...
 

mykal

New member
הנדים שלה

הם לא הילדים שלה--זה לגמרי נכון,
שחוגגים יום הולדת לא עושים שום פעולה נגד רצון ההורים--
היא לא חוטפת אותם מההורים היא מקבלת אותם לשמירה עליהם.
את מתעלמת מהעלבון שלה שהוא כפול--להזמין אותה לחגיגה שהם עושים--
ומוזמנים לשם משפחת הכלה ומשפחת הבן מודרת--
אבל בעזרה לשמירה על הילדים משפחת הבן מגויסת ולא משפחת הכלה.
מה נגד ההורים? לקנות כתר על הראש? להרים על הכסא? לשיר היום יום הולדת?
לקנות מתנה? מה בדיוק מצריך הודעה מוקדמת, מה בדיוק צריך לבקש רשות?
להזמין את אחותה צריך רשות?
אסור לשמוח ולהראות שהיא משתתפת עם הילדים ביום הולדת?
באמת באמת שאינני מבינה מה הבעיה.
זה אפילו לא מתגרה ולא מתריס.
היא רוצה להיות שותפה למשהו ממש מקובל.
 

yeshpitaron

New member
מיכל, מסכימה עם מה שכתבת מה גם, שאני יכולה

לעשות זאת בערבי שבת כשבאים אלי לארוחה בלאו הכי למשל
 

yeshpitaron

New member
בדרך כלל מבקשת רשות על כל דבר גם אם

לאחר נראה מוגזם עד שלי נראה מטריד....
לפעמים יש הרגשה שאני עם ערוץ קשר פתוח רק כי צריכים אותי ואני מתגמשת יותר מהצד השני...
 

yeshpitaron

New member
מיכל, כמו שכתבתי לחובטת השטיחים,

האם זה לא יראה "להעביר אלי את השליטה?" כי לדעתי הכל משחקי אגו. שמתי לב שהיא מאוד מציבה גבולות גם אם לא הגיוניים בעליל ולו כדי להגיד בעקיפין, "אני האימא ואני מחליטה גם אם זה לא הגיוני". לפעמים זורמת וכשזה מאוד צורם אומרת: "אוקיי, אז אני לא אתם כרגע".
 

mykal

New member
אגיד לך מה נראה לי--

אם הניתוח שלך נכון--את נשמעת פוחדת.
ואני על זה מצטערת בשבילך ועוד יותר בשבילה ובשביל היחסים ביניכן.
הבן שלך מותר לה--את מותרת--אבל כשצוברים---
בסוף זה מתפוצץ וגורם הפסד כפול ומכופל. כי אז השיח מקבל סגנון
של התחשבנויות וזה קטנוני.

איזו שליטה את לוקחת או מה את מתערבת כשאת חוגגת בבית שלך
לילדים יום הולדת?
מה את חטפת אותם? מה לקחת מהם משהו?
את שמחה איתם ועושה פעילות של יום הולדת--מה בדיוק הבעיה.

בדיוק ההפך מההתנהגות שלה--מה הבעיה שתאכלי
חתיכת עוגת יום הולדת שגם ההורים שלה אוכלים?
את יכולה להיות שם לומר שלום ולא להתקשר לשיחה, מה הפחד?
היא חולת שליטה עליך? למה?
בבית שלה--על בעלה--כמה שעואב --תשתקי, אבל בבית שלך את הגברת--
בבית שלך את משחקת מונופול ויום אחר משחקת ביום הולדת,
עם משחק הכסאות, במה זה פוגע בשליטה שלה.
בכלום בכלום בכלום.
מותר לך לחגוג ולהנות.ולא רק לעבוד אצלם.אצלה.
 

yeshpitaron

New member
צודקת. כמו עכשיו שאני שומרת בבטן כמה

דברים שיש לי...
כן. היא מנסה לשלוט כפי הנראה ולהראות שהנכדים הם שלה בלבד. שהבן שלי כבר שלה בלבד. שהיא שולטת בהם ולא אני ואין לי זכות להמרות את פיה (אמרתי את זה ומדגישה שלמרות הכל מצליחה לשמור איתה על יחסים טובים כי ככה צריך להיות ולא בא לי ברוגז וסכסוך גם כי אני לא בנויה לזה וגם כי ככה צריך וככה אהיה בקשר עם הבן והנכדות....) אלא שכשאין לה ברירה היא מודעת לאהבתי ומשתמשת בשירותיי ויודעת שקשה לי לסרב. היה כבר משבר כזה והערתי ושוחחתי איתה על כך אבל חוזר על עצמו. בכל פעם יש תרוץ אחר "תמים"...יום אחד מקווה שתתאפס כי יום אחד אבין שאי אפשר להיות כל כך מושפלת ודחויה ולעבוד חינם (לא בדיוק חינם כי זוכה באהבת נכדיי ...)
 
הבעיה זה לא הקשר עם המחותנים, אלא עם בנך

איזה מין בן עושה יום הולדת לילד, ולא מזמין את האמא, את הסבתא של הנכד?

אני הייתי מבררת עם הבן

אם הוא חושב שאת כזאת בן אדם בלתי נסבל - למה הוא נותן לך להיות עם הנכדים?

או שהוא יגיד לאשתו שבלי אמא שלו אין מסיבה.
או שהוא יארגן עוד מסיבה. שאליה הוא יזמין את הקרובים שלו. שיתאמץ קצת.
 

yeshpitaron

New member
נכון מאוד. גם אם אומרים לו שזה רק לצד אחד יכול

לסדר את זה כך שנשתתף או נעשה בנפרד.
&nbsp
בררתי עם הבן. אמר: "הם החליטו שלא מתאים יחד (???)" אמרתי שאני רוצה שגם לי תהיה מזכרת ולנכדים תהיה מזכרת עם סבתא מהצד האחר ולא רק לצרכים חיוניים. אמר: "תעשי"
&nbsp
הייתי עושה אבל יודעת שזה יתקבל כהשגת גבול.
&nbsp
הם יודעים שאני לא בלתי נסבל (יש לי מינוסים כמו לכל אדם ותלוי מה מתאים להם) כי המשמורות שאני עושה הם רבים. אבל משהו שם לא ברור לי.
&nbsp
פעם שוחחתי אתו על כך ואמר: "כן, אפשר " (עוד מסיבה לצד שלנו) וזה לא קרה...לא רוצה לקלקל מערכת יחסים אז שיהיה אבל פרקתי סתם כי תוך שעיינתי פה הרגשתי לפרוק קצת מהרהורי לבי.
&nbsp
מציינת שעם כל זה, היחסים ביני לבין כלתי מצוינים . השתפרו ואנחנו כמו משפחה אמתית וזה עושה לי טוב ושתינו גם אני וגם היא, משתדלות (גם אם על פניו). בקשר לימי ההולדת משהו לא ברור (אולי לא רוצה להציב גבולות ...אולי הוריה לא מעוניינים להכניס אחרים והם זוכים....לא יודעת).
 
בפעם נבאה שמתקרב יום הולדת של אחד הנכדים

תזמיני אלייך לארוח רגיל (ערב שבת, ארוחת שבת...) ויום- יומיים לפני תתקשרי לכלתך ותשאלי אם יש משהו שהיא רוצה שתביאי לילד ליום הולדתו. תגידי שבגלל שאת לא מוזמנת לאירוע "רישמי" את רוצה במפגש הקרוב לציין את יום ההולדת ולהביא לילד מתנה. כמובן תצייני את זה עם עוגה ושירי יום הולדת, כסא מקושט או כל דבר אחר שבא לך...
 
להכין עוגה ולתת מתנה זה בהחלט סביר וחביב

זה מה שעושים אצלנו. לא לכל ילד במשפחה עושים מסיבה.

אבל אם מגיעים לסבא וסבתא בשבת שקרובה לתאריך יום ההולדת - אז יש עוגה, ובתחילת הארוחה אומרים מל טוב, ונותנים מתנה.

לא קוראים לזה "מסיבה".
 

yeshpitaron

New member
נכון הייתי אביבקיץ". אמרתי לו את זה. אמרתי בשלב מסוים

כשהייתה סיטואציה נכונה לכלתי ("אני טובה רק כשאתם צריכים?" זה מעליב וכו' וכו'" ) וזה לא עוזר. בכל שנה יש תרוץ והבן שלי זורם אתה. גם לו אמרתי שהוא אשם ושלא ייתן שזה יקרה אבל מה אני יכולה לעשות? לסכסך? לא בא לי....
 
למעלה