מ ו צ א ת א ו ת ך
New member
הייתי שולחת אותו לכאן......
את אבא שלי בחיי, הוא לא מבין כלום לא מבין מה זה להתמודד לבד, לא מבין מה זה לגדל לבד אחרת לא היה כמו שהוא, ומי אמר שהם מגדלים אותנו עד סוף חייהם? ואנחנו אותם לא? כל כך לא מבין כל כך לא מפרגן, סגור בעולמו צר ואני מתבשלת במיץ שלי עם הדאגות שלי וכאילו הוא לא מבין,אטום חושב שנוח לי להתבטל, חושב שנוח לי עכשו לשתות עוד כוס של
, ולחשוב מה יהיה מחר? ואולי לא אוכל להדליק את המחשב הזה בכלל, כל מה שיש לי בעולם הוא משפחה אחת וזה הוא ולפעמים בא לי..... לא יודעת מה לעשות איתו, הילדות הזאת רודפת אחרינו בכוח עד כאן הוא לא מרפה ממני, מילא לא מבין אבל מפריע לי, מפריע לי לצמוח להאמין שאני יכולה להגיע עוד למעלה, רואה שחור כל כך האיש הזה.. כן האיש שאני כל כך אוהבת, הורס אותי בלי לשים לב,אבא שלי האהוב, בא לי לצעוק, בא לי לאמר לו בדיוק מה שאני חושבת עליו...... לא יכולה..לא יכולה להפסיד את אבא שלי, אבל מרגישה שעוד רגע אתפוצץ, ואז זה יהיה מכוער כל כך שאבא לא יהיה לי ואמא כבר אין. הוא עוזר כשאין ברירה ומקטר בלי סוף, למה לעשות משהו ולקטר... כל הזמן מדגיש כמה קשה לו שאני על הראש שלו, למה אני הבאתי את עצמי לעולם הזה? למה דוקא עכשו שאני צריכה אותו לצידי הוא לא שם? האבא הזה שתמיד כיבדתי, זה שקפצתי עליו שחזר מהעבודה, זה שחשבתי שהוא המלאך בהתגלמותו, חשבתי שאם יש גבר בעולם שיכול להיות בעלי זה יהיה אחד כמוהו....אבל היום מבינה דברים אחרת, כואבת את חייו כואבת את חיי, והוא ממשיך....ממשיך להיות צודק, צודק ושוב צודק. כל פעם שקורה משהו הוא נעלם, פשוט ככה, בורח בורח כמו כל חייו, בורח מהמציאות, בורח מהבעיות, בורח מהכשלונות שלו, מאז שפוטרתי ראיתי אותו היום פעם ראשונה והוא כל כך הכאיב לי האבא הזה שלי, ולא שכח להוסיף שלא רצה לבוא כי לא רצה לריב איתי, למה צריך לריב איתי? כי פיטרו אותי? כי החוסר מזל רודף אותי? למה הוא לא מבין, אז התאפקתי וכמעט ששתקתי, שאלתי מה הוא רוצה ממני? וכל מה שהיה לו לאמר לי זה: בכל פעם שאני מעלה אותך למעלה ועוזר לך את יורדת למטה.....ואז מה נותר לי לחשוב? שכן אני צריכה להשאר למטה? למה? כי אין מי שיפרגן? למה הוא כל כך חכם אבל טיפש? למה הוא לא מבין? לפעמים אני שואלת את עצמי, באמת למה? למה לא לדרוך קצת על אחרים בשביל לעלות? אבל לא חינכו אותי לכך אז למה מצפים ממני להיות ככה? מיום שהתגרשתי הוא רק בוכה שמצבו רע ולא יכול לעזור לי, וכל זאת בין נסיעה לנסיעה בין בריחה לבריחה שלו, זכותו? בטח שיחיה את חייו, אבל למה לדרוך עלי על הלב שלי? למה לעזור רק כשאין ברירה ולהגיד תמיד משהו שיהרוס את הכל...למה אנשים לא יכולים לעזור מבפנים מהלב אפילו אבא לא יכול? אז למה אני צריכה אבא בכלל? כי הוא גידל אותי? כי הוא תמיד רצה שארגיש פחות ממנו? פחות צודקת? כי הוא צודק. אווףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף
את אבא שלי בחיי, הוא לא מבין כלום לא מבין מה זה להתמודד לבד, לא מבין מה זה לגדל לבד אחרת לא היה כמו שהוא, ומי אמר שהם מגדלים אותנו עד סוף חייהם? ואנחנו אותם לא? כל כך לא מבין כל כך לא מפרגן, סגור בעולמו צר ואני מתבשלת במיץ שלי עם הדאגות שלי וכאילו הוא לא מבין,אטום חושב שנוח לי להתבטל, חושב שנוח לי עכשו לשתות עוד כוס של
