הייתי שולחת אותו לכאן......

[מ ו צ א ת א ו ת ך]

הגרוש שלי פנוי נשמה ואם תכבשי אותו

תהי מלכה אני בדרך לישון מתוקה ובקשר ליום האהבה שטויות למי יש זמן בכלל.

 

[העקשנית]

אני זקנה מדיי בשבילו-לא?../images/Emo51.gif

אם הוא בגילך-אז בטח מחפש צעירה כמוך. לא כמוני. אין דבר, שמישהי אחרת תהנה. אבל תודה. ועכשיו גמני הולכת לישון

 

[רק אביגיל]

נגמרה לי הנשימה

עד שגמרתי לקרוא

. סליחה שאני מחייכת , אבל סערת הרגשות בהחלט השפיעה לך על הכתיבה. הכל זרם......בשצף קצף בלי הפסקה. (יש שפת גוף ויש "שפת כתיבה"? ). ולענינינו. לא הבנתי מצד אחד הוא כביכול "עוזר" לך , אבל בא בטענות ומצד שני (לפי ההודעות האחרות שלך) את משלמת לו שכ"ד עבור השימוש בדירתו? אז איפה העזרה בעצם ? מי בכלל לוקח שכ"ד מהילדים שלו? סליחה על התמיהה אבל זה מעורר בי סימני שאלה. ובכלל אני בצד שלך. לא יכולה לסבול ריבים משפחתיים ולכן כל מה שאומרים לי (בד"כ ההורים שלי) כביקורת או "עצות" עובר לי ליד האזניים ולא נכנס פנימה. כי עם הורים , זה ידוע , אי אפשר "להתווכח" בצורה נורמלית , כלומר איזשהו סוג של דיון הגיוני , משום מה , הם מן זן כזה שישר הם חושבים שיש איזו התקפה עליהם , אם מנסים לאמר דעה שונה משלהם. (ככה זה אצלי בכולופן ). אז אני נמנעת. מהנהנת בראש. שותקת. כאילו מקשיבה. יודעת שבסך הכל הם מתכוונים לטוב כי הם אוהבים אותי , אבל לא ממש מצליח להם להתבטא נכון כלפי. עד לזעם הבא......... ובינתיים , תוציאי ותפרקי כאן את הזעם והרגש , עצם הכתיבה כבר תיטיב עימך , אני מקווה. והכתף הוירטואלית שלנו , גמקן.

.

 

[מ ו צ א ת א ו ת ך]

תודה מקסימה../images/Emo13.gif

באמת שאני מרגישה כבר יותר טוב פעם העירו לי שאני לא כותבת אלא מדברת כן שפכתי הכל בעודו חם, שמחה שיש לי איפה להוציא לפעמים. קצת מסובך ענין הדירה, האמת שאין לו מיותר או משהו כזה הדירה הזו נרכשה עבורי לא מזמן אבל ההסכם היה שאני אשלם את המשכנתא וחלק מהכסף שהושקע כמובן יש לי יד בדבר. זה לא הקטע שמעסיק אותי, אני יודעת שאם חלילה יגיע הזמן אני ארש אותה ואגב מה שמעצבן אותי זה דוקא שנרכשה עוד דירה לאחי בזמן שכבר יש לו דירה ולכן זה מציק לי שאני יכולה לחיות בנוחות יותר אז למה בלחץ אבל לא רוצה להתעסק בזה גם ככה שילמתי שכירויות ויקרות יותר. הענין בדברים אחרים של עזרה, הילדים שלי לא יודעים מה זה מתנות מסבא כי הוא אולי פעם בשנה שאני מציקה לו הוא קונה להם אופניים או משהו דומה בדרך כלל הוא עוזר נגיד בקניה פעם בחודש וחצי חודשים נאמר של 400 שח´ ומקטר שקשה לו ואז כשאני קצת מציקה לו בנושא המשפחתי שרק הוא קיים בשבילי ובשבילם הוא מתחיל להנדס את הכלכלה שהוא עוזר לי אז הוא לא יכול גם וגם, האמת הייתי מעדיפה לוותר על הקניה הזאת ושישמח את הנכדים שלו במתנות וכו, חוץ מזה תמיד היתה לו בעיה איתי, שאני יודעת מה שאני רוצה ויודעת לאמר לו מידי פעם מה שאני חושבת והרי אבי היה רגיל לאישה הקטנה של בית מהאמהות שתלויות בגברים, אחי הוא המועדף למרות שאבי טוען שלא וגם בהקשר לדת אבי מאוכזב ממני בנושא כי הדרך של אחי שדתי נראת לו יותר, לא כל כך מבינה את זה כי הוא לא גידל אותי בדת אז מה הקטע. בקיצור זה רק חלק מכל מיני דברים שהם אישים מידי לפורום, בין היתר יש בינינו מחיצה אין חיבוקים למרות שאנחנו אוהבים ומכבדים האחד את השני, לא גדלתי עם חיבוקים ונשיקות מה שאני מרעיפה על ילדיי המון כדי שלא יחסר להם ויוכלו ללמוד להעניק ולתת. הפירגון הוא דבר שמאוד חסר לי עוד מגיל מעוד צעיר, אימי היתה אדם שחושב שלקחת קורס נהיגה לאישה זה מיותר, אך דעותיה היו בגלל החינוך והבית בו גדלה, לעומת זאת אבי שנקרא משכיל יותר והיה בתפקיד יותר רם בחייו הוא דוקא זה שמאכזב, אולי אם היה חושב קדימה היה מבין את מה שמעסיק את מוחי כרגע, וזה לקחת יוזמה וללמוד יותר משהו שתמיד יהיה שלי ואוכל להשתמש בו בזמנים קשים יותר אולי באמת מתי שלא אמצא עבודה ראויה, הרי את ילדי אצרך לפרנס כל חיי כמעט אז אין ברירה וצריך לחשוב קדימה לא?! עייפתי אותך מספיק - תודה מתוקה

 

[העקשנית]

|עכשיו קראתי הכל-וטוב שהוצאת../images/Emo24.gif

לגבי הדירה לאחיך-הגבתי לך שם למעלה. לגבי מתנות קטנות או גדולות-זה עניין של אופי של בןאדם. יש כאלו שיודעים ואוהבים להביא מתנות קטנות לילדים-ויש כאלו שפשוט לא יודעים! אבא שלי למשל-בחיים לא קנה לי ולא הביא לי מתנה-בחיים! והוא אדם טוב. אבל כשהייתי צריכה ממנו סיוע לדירה-שתיים וחצי דמעות-עשו את העבודה והוא מייד התגייס לעזרי. אז בעניין הזה האבות שלנו מאד דומים! אז אם לי הוא לא קנה-אז גם לא לנכדיו. גם לעצמו הוא לא קונה כלום, כך שזה עניין של אופי.ויכול להיות שגם להם כילדים לא קנו-והם לא יודעים. אמא שלי לעומת זאת-מביאה פה ושם בגד, או ספר, וגם לא מתנות, כי גם אצלה זה לא הקטע, ומדיי פעם נותנת כסף-ואומרת לי-תקני להם את מה שהם רוצים. יש בעייה בנושא הזה-כי ברגע שמתחילים עם זה-הילדים מפתחים ציפיות למתנה-ואז כשאין-הם מתאכזבים. ויש שחושבים שמוטב לפתח קשר בלתי תלוי במתנות. אולי נפתח נושא בעניין הזה? אם את רוצה לשמח את ילדייך במתנות מסבא-אז את יכולה לקנות להם משהו בשמו, ולעדכן אותו, ולאמר להם הנה-הבאתי לכם מתנה מסבא. סבא שלח לכם מתנה וכו´. האבא של בתי הקטנה מזכיר לי בדיוק את ה"טיפוס" של אביך.גם הוא מתייחס לאשה כאשה הקטנה של הבית, ולכן זה לא הולך בינינו. גם הוא לא הביא לבת שלי בחיים מתנה-והוא האבא שלה.וגם לא נותן כסף-אבל לזה אני לא נכנסת כרגע. לגבי אחיך המועדף-שוב נושא שאפשר לפתוח. כמוני כמוך-לפחות בתחושות. מה לעשות-בנים הם "עם יותר מוצלח מבנות"-לא ידעת? "הם שוויום יותר"-שכחת?

מה זה בכלל אשה? שווה משהו?

ולא נראה לי שזה קשור לדת-אלא לתפיסה ולחינוך, ולמה שאביך גדל עליו-שגבר שווה יותר. חיבוקים ונשיקות-גם אצלינו אין. יש אבות סגורים-שקשה להם עם זה. אפשר להבין-שוב עניין של אופי.

אמך(הורייך) הייתה מה שנקרא-מהדור הישן, ואת כנראה צריכה לעשות את המרד, ואת פריצת הדרך, ואת תעשי-אין סיבה שלא-ואולי אף בגדול-מאחלת לך! יש המון בנות שיצאו מבתים כמו שלך, ולמדו והצליחו! צריך רק אומץ וכוח רצון! ניסית פעם לדבר עם אביך על מה שסיפרת לנו כאן למשל בנוגע ללימודים שלך? לרצון ולצורך לפרנס בעצמך את ילדייך? אני מאחלת לך שתצליחי לעשות זאת! אם את צריכה תמיכה ועידוד-אנחנו כאן.

 

[רק אביגיל]

לדבר בכתיבה

הכי בריא

ומה לשות? אצל ההורים אנחנו אפ´פם לא "גודלים". (אותו כנ"ל לילדים שלנו כנראה ) שנסתפק באהבה שלהם נטו? אני כן.

 

[נאוה פרנס, נטורופתית]

זה קשה, ברגעים הללו כשאת ממש צריכה

את החיבוק ומקבלת את הביקורת. הוא לא עושה את זה מכוונות רעות הוא אוהב אותך ובטוח שכך הוא נותן לך "פוש" בכיוון הנכון

כן, אני יודעת שזה עושה בדיוק את ההפך אבל הוא לא יודע, הוא לא מבין. מה עושים? כואבים, לומדים מה שאפשר ועושים טוב יותר - לעצמנו, לילדים שלנו. עבור אבא שלך, את מושלמת הוא לא יכול לקבל את זה שבמציאות את אנושית קשה לו להתמודד עם כשלון הזוגיות שלך עם הקושי הכלכלי, עם ההתמוטטות של החלום. לא, את לא אשמה. אבל זה מקל כשמבינים את הכוחות הפועלים. מה שצריך זה לשנות טקטיקה מה שצריך זה לדבר אליו בשפה שלו. לקח לי המון זמן לעשות את התהליך הזה עם הוריי. שנים ארוכות של כאב, כעס ותיסכול. שנים ארוכות של שיחות עמוקות והרבה הרבה בכי. הצלחתי לחדור בסוף משהו השתנה אבל לא לגמריי. עדיין הם חושבים כסף ואני - חיים וזרימה הם חושבים: "כמו כולם" ואני מחפשת מה נכון לי, ליהונתן ההבדלים עדיין קיימים אבל... הם ראו אותי ברגעים קשים מאוד של חיי הם ראו פתאום כמה אני משקיעה. הם ראו איך אנשים כמותם והמערכת מערימים קשיים בדרכי הם ראו כמה קשה אני יודעת להלחם... הם ראו אותי נשברת פיזית ונפשית ומעדיפים שזה לא יקרה. אז... היום הם תומכים ואפילו מעריכים כמה דברים שהם לא מבינים

ואני מדי פעם אומרת: כשאת/ה/ם אומר/ת/ים כך וכך... אני מרגישה ..... המשפט הזה מסרס אותי - אז אם אתם רוצים שאעשה משהו, לא כדאי להשתמש בו... ועוד כאלו אמירות. זה תהליך, תהליך ארוךךךךךךךךךךך אבל שווהההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה

הכי חשוב זה לזכור שהוא אוהב ושהוא עושה את הכי טוב שהוא יודע לעשות אם הצרכים שלך שונים - צריך ללמד אותו

שולחת לך

עוטף, גדול ורחב כדי לתת לך כוח להתחיל... אני כאן בשביל רעיונות וטיפים

(סתם לבקשיש

)

 

[מ ו צ א ת א ו ת ך]

בוקר טוב נאוה../images/Emo13.gif

כן את כל כך צודקת ומאמינה שהנסיון מדבר אני מרגישה כל כך חרא אחרי מה כתבתי על אבא שלי אני אוהבת אותו כל כך והנה הבוקר בדיוק התקשר ואמר לי שהיום אבקבל משהו שרציתי מזמן והנה היום במקרה הוא הצליח להשיג לי אני יודעת שהוא אוהב אותי אולי מאוכזב קצת אולי בעצם היום כשיש לי ילדים אני מבינה שהקטע הוא בכך שאנחנו כואבים את הכאב והכשלון של ילדינו ורואים בו כישלון אישי שלנו. כן אני צריכה ללמוד לדבר אליו בשפתו להיפגע ממנו פחות ללמוד להעביר את הביקרות לאוזן השניה תהליך קשה זה בטוח אבל אין ברירה זה מה יש והוא אבא שלי והוא יקר לי מאוד מכל הלב. המון תודה נאוה עוזר לי מאוד לקרוא אותך

 

[נאוה פרנס, נטורופתית]

תמיד שמחה כשמצליחה לעזור ../images/Emo6.gif

מדברייך אני קולטת את עצמת האהבה שיש ביניכם אני מניחה שהוא בעיקר מאשים את עצמו שלא עשה את עבודתו כאב אבל יש כאן שעור חשוב בהרבה... התחילי אותו ה י ו ם ! ! ! הילדים ש ל ך שחררי אותם - מה שקורה להם שייך להם כשהם נופלים את יכולה לאהוב אותם אבל... את חייבת ללמוד לתת להם לקום בעצמם כפי שאביך צריך לסמוך עליך שאת יכולה ולעזור בלי לסרס... "הכוח הכי חזק בעולם הוא: אהבה בעזרת האהבה אפשר לעשות הכל" זהו אחד המוטו´אים שלי והכוח המניע החזק ביותר הוא הדמיון אז תני לעצמך לצלול ודמייני את אביך תומך בך לפי צרכייך[זה יבהיר לך מה את צריכה ויעזור לך למצוא את הדרך להדריך אותו... אני ממליצה בחום שתמצאי לך מטפל קונבנציונלי (פסיכולוג/ית) או מטפל מהרפואה המשלימה שילווה אותך לאורך התהליך. יש לזה מספר יתרונות:

פורקן

לשמוע את עצמך

לעשות סדר בדברים

לקבל רעיונות חדשים להסתכלות

עזרה ממשית ביצירת השינוי בדפוסים

תמיכה ברגעי משבר בהצלחה!!

 

[מ ו צ א ת א ו ת ך]

תודה נאוה../images/Emo140.gif