אמרו שצריך לראות איזה מספרים על המסך בזמן השיר בשביל לסמס.
ובאמת שלצפות בחרא הזה, ועוד בשבת בערב (שאז אנחנו רואים THE AMERICANS), זה ממש גדול עליי.
אין דבר. את רואה שהיא ניצחה גם בלי הקול שלי.
מה שכן, אני ממש מרוצה הבוקר, משלוש סיבות:
1. זה היה מכמיר לב לראות כמה היה קשה נפשית לעיתונאים הספרדים של "אל פאיס" לדווח תחילה על כך שהשיר הישראלי הוא מוביל בדעת הקהל, ואחר כך על זה שניצח. לגבי הטוקבקים: כרגיל, היו הרבה שילשולים וורבאלים על יריות בחפים מפשע, כיבוש ואפרטהייד. שלחתי כמה מהמגיבים ללכת לירקן, לבחור גזר גדול ולשבת עליו (ונמחקתי כמובן).
2. תענוג לראות איך השמאלנים הישראלים- אלו שתמיד נורא דחוף להם להזהיר בפנים חמורות סבר איך שישראל מבודדת ושנואה בעולם בגלל נתניהו- שותקים כמו קרפיון מת. זה שהם סובלים ויוצאים (שוב) טמבלים, זה כבר עושה לי טוב.
3. בשנה הבאה האירוויזיון יתקיים בירושלים, בירת הנצח של העם היהודי.
אני אמנם חוששת שברגע האחרון יהיו התקפלויות והוא יתקיים בתל אביב כי הרבה מדינות יסרבו להשתתף באירוע אם ייערך בירושלים, אבל אני מאד מאד מקווה שאני טועה!