לא 90%, אולי 9%
צריך לשאול את השאלה מה יש כאן להעריך וגם את השאלה מהם היתרונות והחסרונות בכל אפשרות בחירה. "אז נכון שרמת הלימודים האקדמאים היא לא מהמובילות בעולם" - לא נורא, מי שאוטודידקט יסתדר עם זה. "אז נכון שרמת החיים פה, למי שלא אקדמאי היא לא כזו נוחה" - גם רמת החיים של מי שכן אקדמאי היא לא כזו נוחה, היא רק קצת יותר נוחה משל מי שאינו אקדמאי ובכל זאת נמוכה מהממוצע במדינות מפותחות. "נכון שיש פה ושם סיפורים על עוני, ועל רעב, ועל אנטישמיות ועל אלימות." - כלומר את כל הרעות חולות הקיימות אפשר למצוא בישראל, לעיתים קרובות אף יותר מבמדינות אחרות. "אבל בינינו, אין כמו בארץ." - בוודאי שאין "כמו", יש רק יותר טוב ויותר גרוע. כל אחד צריך לשאוף להשיג את הטוב ביותר עבורו ואם אפשר עושים. "אז בארה"ב יש כסף. נו אז?" גם בישראל יש כסף, אך הרבה יותר קשה להשתכר היטב בישראל מאשר בארה"ב והרבה יותר קשה להתקדם בישראל מאשר בארה"ב. "אין שם את המשפחה שאנחנו אוהבים" - אם רוצים תמיד אפשר לשמור על קשר ולבוא לבקר לפעמים וגם המשפחה תבוא לבקר אם זה חשוב לה. "אין שם את השפת אם שאנחנו כל כך רגילים לדבר" - יש ישראלים בכל מקום ומי שרוצה לדבר בעברית בחו"ל ימצא עם מי, כמו כן אנשים אינטיליגנטים יכולים ללמוד שפה חדשה ללא קשיים רבים מדי ואם מדובר במדינה דוברת אנגלית האינטיליגנטים שבינינו מסוגלים לתקשר באנגלית ללא מגבלות. "אין שם את אהבת הארץ" - אם טוב בארץ החדשה אוהבים את הארץ החדשה. "ואת ההרגשה של "אני בבית" " - מי שטוב לו בארץ החדשה מרגיש בה בבית. "בגלל זה 90% מהיורדים חוזרים כעבור 10 שנים" ממש לא, פחות מ10% חוזרים. "פה זה הבית ושום דבר לא שווה שנעזוב את הכל" - האם אתה יודע מה קרה ליהודי אירופה שחשבו כך בשנות ה40? הרי המדינות בהן חיו היו הבית שלהם. יש מצבים בחיים בהם כדאי להחליף בית והיום ישראל היא אחת המדינות המסוכנות ביותר ליהודים, כבר אין ביכולתה להגן עלינו היטב.
