היי, אני אמנם לא נשואה

היי, אני אמנם לא נשואה

אבל אשמח לשמוע דווקא מנשים לסביות נשואות, אם זה בסדר.
אני לסבית בת 19 שגדלה בסביבה חרדית קיצונית, ואמרו לי המון שאחרי חתונה/ כל קשר זוגי מחייב ולאורך זמן עם גבר, כן מתפתחת משיכה.
הייתי שמחה אם תוכלו להפריך/ לאשר את הטענה הזו מנסיונכן, וגם לתת לי הבטים שאולי לא חשבתי עליהם.
תודה מראש.
 
היי,

כתבתי שהסביבה שלי חרדית, לא אני.
...
התנסיתי כבר עם גבר וגם עם נשים.
אני אנסה לדייק את השאלה שלי, האם אחרי החתונה באמת משתנה משהו, בהבט של המשיכה הרומנטית והמינית?
 

משי57

New member
היי

גם אני גדלתי בסביבה חרדית ואני בת 19 ונשואה אני לא מרגישה אצלי שינוי במשיכה אחרי החתונה רק נהיה יותר מסובך אבל אני מאמינה שזה משתנה מאחת לאחת
אם יש לך שאלות ספציפיות את מוזמנת לשאול אני ממש אשמח לעזור
 
הי, השאלה שלך מאוד מורכבת.
אני לא בטוחה שהפורום הזה הוא מקור התשובה שלך, ואסביר.
בפורום זה יש לסביות שנשואות לגבר, חלקן פה כי הן לא גילו או לא העיזו לגלות את נטיתן לפני החתונה וחלקן ידעו לפני ובכל זאת בחרו להתחתן עם גבר. אם הן היו נמשכות לגבר שאיתן *כנראה* שהן לא היו בפורום הזה.

מאידך אני חושבת שמיניות זה משהו שצריך לחקור וללמוד כל הזמן, אישה שלא חוקרת את המיניות שלה לאט לאט נאבדת לה המיניות )לטענתי) ואם הבן זוג שלה איתה בחקירה זו אז אפשר להעלות את המיניות הזוגית למעלה.
אם תמצאי גבר שילך איתך בחקירת המיניות ובהנחה שחקרת וגילית שאת יכולה להימשך גם לגבר, אז יש סיכוי שאחרי החתונה דברים ישתנו.
אם גם אחרי החתונה תכמהי לאישה וכל דבר שהגבר יעשה, גם אם הוא יחקור את מיניותו ומיניות זוגתו בצורה עמוקה ביותר, לא בטוח שיהיה אפשר לשנות את המצב כי הבסיס רעוע.

מקווה שגרמתי לך לחשיבה.
בהצלחה בכל בחירה שתהיה וזכרי אין לבחור נכון יש להפוך את הבחירה לנכונה
 
סליחה ומחילה אני מזהירה ארוך מאוד

אמנם לא חרדית אבל תרשי לי להסביר לך כיצד אצלי זה היה (ותאמיני לי? טלנובלה בהוויה)
מתחילה....
כשאני הכרתי את ג' הייתי בשפל של חיי,
(סיפור ארוך מורכב וכל פרט נוסף שאתן?
עלול להסגיר ולחשוף אותי)
היינו ביחד כמעט 3 שנים,
כשהוריי ז"ל סוף סוף פגשו בה הצגתי אותה כזו שהצילה אותי מעצמי, (מה שהיה נכון, כי מגיל מאוד צעיר ידעתי שאני נמשכת לבנות וגם לא פעם עד היום מהדהדת בי השאלה אולי אני טרנס? אבל זו דרך שאני לא מוכנה לצעוד בה כרגע ואם נפתח יותר אחת לשניה תביני. חודש ומשהו עבדנו על איך לגלות להם ולמעשה רק חיכינו ליום הולדתי.
כשנותר חודש וחצי ליום הולדת שלי,
הוזמנו ליום הולדת של בת דודתי, שאז הייתה אשת סודי, ושיתפתי אותה בכל הרעיונות. ערב היום הולדת הוריה, אימי, ואחיה בשולחן שהיא יושבת במרכזו ואני וג' מולה מחזיקות ידיים מתחת לשולחן מבלי שאיש ידע. דפיקה בדלת נכנסת נ' כשבידה בלונים בגווני שמנת וזהב אדום ורק בלון ענקי של לב שקוף ובתוכו בלון לב אדום.
בידה השניה החזיקה בלון שבתוכו יש דובי
הלובש חולצה שהיה קשה לקרוא מה כתוב בו, אז היא נתנה את המשימה לדודתי, לפוצץ את הבלון כשהיא תתן לה את הסימן.
במקביל לסימן שנתנה לדודתי, היא נישקה את בת דודתי אל מול כל האורחים הנדהמים. הוריה שתקו, כולם שתקו
ג' פערה את פיה ונעצה מבט מופתע אליי כי שתינו הבנו שהיא לקחה את הרעיון שלנו, הרבה מעבר, לקצה.
על חולצת הדובי היה כתוב, אמא ר' ואבא זו הדרך שלי לבקש את רשותכם. ולבת דודתי היא אמרה את עוד תהיי לי לאישה.
בדרך חזרה, לאחר שהורדנו את ג' (שנותרה איתי על הקו במכשיר הפלאפון שלה מסוג עלית עם הפליפר <תמונה מספר 1> מבלי להשמיע ציוץ) שמעתי את הורי ההמומים מדברים על כך בשפת אמם כדי שלא נבין (אבל הבנו בגלל הבעות פנים ומילים מהלקסיקון שדמו למילים שלנו) הייתי עם דמעות בעיניים אז הבטתי מחוץ לחלון. אחותי הלקקנית הראשית מיד אמרה שהיא לא מבינה למה מול להביך כל כך הרבה אנשים וגם להביך את הוריה מול כולם ולקבוע להם עובדה שיקבלו אותם ויהי מה. ואז באחת הוריי אמרו "על גופתי המתה"
שמעתי את ג' משמיעה קול ששמעתי אותו כבר הערב, וניתוק.
למחרת, ישבנו שתינו שלא יודעות לבכות והדמעות צורבות.
סיפרתי לה את שעברתי באותו ערב לאחר ניתוקה, שישבתי ברכב עם שלושה שהזכירו את כל הרע שעברתי או לכאורה עשיתי כהשוואה לבת דודתי.
שלושה חודשים קשים עברתי כי הייתה לי תחושה בטן קשה שעוקבים אחרי וגם ג' חשדה בכך, ואמרה שאנחנו חייבות להיזהר כי אם בת דודתי הרסה רעיון יפה שלי אז תזרוק אותי גם מתחת לגלגלים (מסתבר שדודתי ז"ל עשתה זאת מבלי לדעת בכלל פשוט סיפרה לאימי מה כן גרם לה לחשוד.
באחת הפעמים שהיינו לבד, אימי ז"ל אמרה יהיו לך ילדים יפים, שאני אתן את כל מה שאת תגידי לא ואשלח אלייך מיד אחר כך שיעשו לך מה שאת עשית ופניה נאורו וחייכו כפי שזמן רב לא ראיתי ואז "באורח פלא" אחותי נכנסה, הריון ראשון כצירוף מקרים מופלא ואימי הוסיפה את גם תגעגעו כברווזה. אחותי אמרה,יש לי בשבילך מישהו,שהוא עובד עם בעלי,ועם אבא תחשבי איזה תענוג שכולנו נצא ביחד לחופשה מטעם העבודה ואימי עם דמעות בעיניים אמרה אתם תבלו ואני אהיה עם הנכדים את זה אני כל כך רוצה.
סירבתי בנימוס, אבל הבנתי שאין ברירה.
וג' אמרה תצאי איתו ותראי להם כמה קשה לך ורע ואני רק החברה הטובה.
מסתבר שהבחור שהכרתי לבדי, שגדול ממני במספר שנים רב מ5 שנים ולאחר שנה וחצי נפלה הפצצה הוא הציע נישואין והסכמתי בחוסר ברירה לא הוצאתי מילה והמשפחה המאושרת שלי אמרה הצלחת להפתיע אותה תראה היא פשוט המומה.
שיקרתי לו ולאימי שכל הבנות יוצאת למסיבה אז אשאר לישון אצל ג' ישבנו מול מדורה, שהים רוחש ברקע והיא הבימה שבאמת אני חסרת ברירה וביקשה לפחות להיות לי המלווה לסלון כלות, לצילומים כמו כל חברה טובה, התחבקנו ולא רצינו לעזוב ולא שמנו לב שהבוקר עלה. כשהגיע יום הסלון ג' לא הגיעה בתחילה, ואני בתוך הג'קוזי, בחדר צדדי בעוד כשלוש או ארבע שעות הוא בא לאסוף אותי ויהפוך אותי לאישתו. בעודי בוהה באוויר בנקודה לא ברורה נפתחה הדלת והיא מאחורי רקנה. אני שמחה שאת בג'קוזי כי יש לי שאלה
ואני אוסרת לתת לך עליה עכשיו תשובה.
עיניה היו נפוחות, ראו שהיא בכתה וכך גם עיני היו ויחסו זאת להתרגשות של כל כלה.(שלא לדבר שרציתי ללבוש חליפה ולא שמלה) היא התיישבה מולי על הג'קוזי ושלפה מעטפה.
ביקשתי שיגבירו את המוזיקה ולשמחתי נענו לבקשה.
היא אמרה לאן חלמנו לטוס ביחד את זוכרת ט' שלי היחידה? השבתי בחיוב ואף פירטתי לה. היא שלפה זוג כרטיסים ועוד כמה דברים שהראתה ואז החביאה באוברול שלה חזרה.
היא הראתה לי תיק, בו בגדים ששכחתי אצלה ואמרה הנה בגדי הבריחה וצחקה ואז אמרה לך יש את זכות הבחירה תבקשי לאכול איפה שאני עובדת, את התיק השאיר בשירותי עובדים שעת הטיסה נבחרה בכוונה, לשעה שאני אמורה לעמוד מתחת לחופה, בכיתי כמו ילדה קטנה ואמרתי לה ג' את יודעת שאני לא יכולה אני ה והיא התפרצה לדברי הכבשה השחורה.
אם תבואי נקנה שם בגדים זה טיול של חודש ומשם נחליט אם חוזרים או ממשיכים וכמו שאני מכירה את אמך היא תשמח לראותך חיה. ואז נוכל לחזור ולחיות בדיוק כמו מ' ונ' ובלי הכרזות.
בכל הצילומי חתונה רואים כמה החיוך מאולץ וכמה אני לא מרוכזת ומרוחקת
אחרי הכל הגענו למסעדה כפי שהיא קבעה, ורצתי אחריה לשירותים ואמרתי אל תשאירי את התיק אם אבוא החליף בשדה התעופה.היא הציצה החוצה ואמרה לבעלי לעתיד שהיא נכנסת איתי לעזור עם השמלה, התנשקו כאילו העולם לא קיים, וזו רק אני איתה. לא שמנו לב לזמן עד שלפתע נשמעה דפיקה, צריכים לזוז יאללה.
ניקינו את הפנים, ראשית נסענו לתקן את האיפור ומשם היא כבר לקחה מונית להתארגן ואליי קרצה
נכנסנו לעולם דקות לפני החופה,
שאימי הגישה לי מברק עם מתנה עטופה.
כשפתחתי אותה ראיתי לפני בובת כבשה שחורה יפיפה, עם תליון של דגל ליעד של הטיסה.
מתחת לחופה רק חלמתי בהקיץ עליי ועליה אם היה לי את האומץ.
וכעת לשאלתך (סיפרתי כדי שתביני עם מה התמודדתי) לאחר החתונה בשנים הראשונות את מחפשת נואשות מה לאהוב בו, ומשווה בין המגע שלו למגע של אישה, ואת מבינה שלעולם לא תאהבי אותו כמו שתאהבי אישה.
כן, אתם מפתחים רגשות, בונים משפחה אבל כשהשגרה נכנסת יחד עם הילדים הזוגיות והאהבה די מתפוגגים ובאם בסתר יש לך חברות שנשואות לנשים ומגדלות ילדים את מבינה במהרה כמה ההבדל הוא גדול והתהום פעורה מתחת לפלסטר הענק שנקרא, נישואין בעל, ומשפחה.
ובמקרים נדירים מאוד את יכולה לפגוש מישהי כמוך, שגם הוא "תקועה" (שוב כל אחת וסיבותיה שלה) שרוצה לשמור הכל בסוד אבל עדיין להיות שלך בדיוק כמו שאת שלה.
מקווה שעזרתי אם את רוצה לשאול משהו או להתייעץ אני תמיד זמינה לתת עצה ואפילו סתם חיבוק וירטואלי והקשבה
 
למעלה