ואצלי... יש לי חברה שמאוד אוהבת את
הסדרה, ולכן בעונה הקודמת ניסיתי לצפות באקראיות באיזשהו פרק, וממש לא אהבתי. הרפואה בלתי אמינה, הסדרה נורא נוסחתית (עשו על זה פארודיה מאוד מוצלחת שגל העלתה לכאן פעם, ואכן-אמת לאמיתה), ברור מלכתחילה שהאוס-הכל-יכול ירפא את הPOTW וכל זה נורא הפריע לי ליהנות. בכלל לא שמתי לב להאוסיות של האוס. איכשהו בעונה השניה יצא לי לראות עוד פרק (עכשיו כבר הבנתי קצת יותר את הקטע, והתחלתי נורא להסתקרן מהדמות הראשית המאוד לא אופיינית הזו). את הפרק הבא התיישבתי לראות במכוון, והשאר היסטוריה
כשחושבים על זה, שלבים שתיים ושלוש שלך אכן די נכונים לגבי
לעומת זאת, היום ראיתי לראשונה את grey's anatomy, ומעבר לכך שהופתעתי לגלות שמקדרימי זו לא המצאה של גל, די סבלתי מכל רגע. סדרה אמריקקית, מלוקקת, דמות כמו-האוסית חסרת בשר אחת, בעיקר סיפורי אהבהבים ושאר קשקושים ובקיצור, מזל שהכלבלב היה כזה חמוד אחרת ודאי לא הייתי שורדת עד הסוף
ועכשיו אני באמת בשוק טוטאלי שפטריק דמפסי קיבל מועמדות לאמי ויו לורי לא (מתי האמי באמת, אגב?).