זה שכך נהוג או לא נהוג במקומות
מסוימים, ועל ידי רופאים/מיילדות מסוימים (אגב, הבנתי שגם בתוך הולנד יש הבדלים גדולים לפי איזורים, וגם כמובן שיש הבדל בין אדם לאדם), לא אומר בהכרח שיש לזה הצדקה, סיבה או שזה מחויב המציאות. יש רופאים רבים שיעדיפו שלא תלדי בבית בכלל, ושצריך מעקב הריון רפואי צמוד - גם אם זה הריון בריא, ולידה הכי-בריאה-שאפשר. בלנל"ק, רצוי להיות במרחק לא-גדול מבי"ח, למקרה של צורך דחוף. יש מיילדות שדורשות שיהיה אמבולנס בחוץ, ליתר בטחון. זה מה שנקרא "קבוצה B" מבחינת בטיחות בלידה (A הן המועמדות ה"מושלמות", B הן נשים שיש סיבה לתשומת לב זהירה יותר, C הן לידות שלא יכולות להתקיים בבית). בהחלט יכול להתקיים בבית, ולפי הסטטיסטיקה שהביאה אופקכחול, גם יש הרבה יותר סיכוי שיהיה מוצלח בבית (וזה גם מתאים לאינטואיציה שלי, ולכן בחרתי וילדתי לנל"ק בבית). צריך כמובן לקחת בחשבון גם את הסיכונים - אבל כך גם בלידת בי"ח. הסיכון לקרע ברחם בלנל"ק (בלי זירוז) הוא פי 6 יותר קטן, מהסיכון שהרופא שלך הוא בכלל מתחזה... (נתוני ארה"ב):
You're six times more likely to have a doctor who is an impostor than you are to suffer a uterine rupture. Two percent of docs are phonies (1 in 50), according to several sources I found. So instead of worrying about rupture, why not take a few minutes to check up on your doctor's credentials? It'd be a more profitable use of your time and a substantially more likely cause for alarm." - Gentlebirth.org
