היי בנות
מי שזוכרת אותי, לא הייתי כאן הרבה זמן. רציתי לשתף במחשבות שהיו לי בנוגע לעצמי ושאולי רלוונטית לעוד אנשים בעלי הפרעת אכילה/ הפרעת אכילה לשעבר. כרגע אני נמצאת בתקופה די טובה בחיים, אני די עסוקה ולכן אין לי הרבה זמן לחשוב על מה שאני אוכלת, ובכללי אפשר להגיד שאני אוכלת די מסודר. המחשבה ראשונה היא שראיתי אצלי שהפסקתי נגיד להיות אובססיבית למה שאני אוכלת, אבל יש לי עדיין התעסקות במספרים(מה שבעבר התבטא בעיקר באובססיה למשקל, ובתקופה קצרה יחסית שהייתי סופרת קלוריות). למשל אני זוכרת כל יום השבוע כמה כסף הוצאתי בתקציב של הביזבוזים, ואני סבורה שיש בזאת מעבר למצב הכלכלי הרעוע שאני נמצאת בו. אני זוכרת תאריכי לידה של אנשים שלמדו איתי בחטיבה ושאני לא בקשר איתם יותר, או חודשי לידה של אנשים בעבודה שאני לא הכי קרובה אליהם. מעניין שזאת דווקא בניגוד לזה שנראה כרגע שאני הולכת יותר על התחום ההומאני. בעצם אני רואה כך בעצם החלפת אובססיה אחת באחרת(אף על פי שאצלי זה לא קיצוני עד אובססיה, אולי נכון יותר להגדיר זאת כמחשבות טורדניות).החלק השני של ההודעה עשוי להוות טריגר.
דבר נוסף שרציתי לשתף הוא נטייה שהייתה לי בעבר, כנראה מהטראומה של ההפרעת אכילה ושל זה שהייתי בעבר לא אוכלת מספיק/מרעיבה את עצמי, כל הזמן לחשוב שאני לא אוכלת מספיק, גם כשאכלתי נורמאלי לחלוטין או אפילו מעבר לכך. בעצם נוצר ככה מצב של פיטום עצמי מחשש לא לאכול מספיק. הפסקתי עם זאת לאחר שעליתי במשקל וראיתי שאני כבר מתקרבת לעודף משקל(לא נשקלתי אלא לפי העין/ הערות הסביבה). כמו יש לי לפעמים חלומות בלילה על אכילה בלתי נשלטת שלי או של אחרים/ או על תשוקה לאוכל.
אשמח אם בנות שיש/הייתה להן חוויה דומה ישתפו.
מי שזוכרת אותי, לא הייתי כאן הרבה זמן. רציתי לשתף במחשבות שהיו לי בנוגע לעצמי ושאולי רלוונטית לעוד אנשים בעלי הפרעת אכילה/ הפרעת אכילה לשעבר. כרגע אני נמצאת בתקופה די טובה בחיים, אני די עסוקה ולכן אין לי הרבה זמן לחשוב על מה שאני אוכלת, ובכללי אפשר להגיד שאני אוכלת די מסודר. המחשבה ראשונה היא שראיתי אצלי שהפסקתי נגיד להיות אובססיבית למה שאני אוכלת, אבל יש לי עדיין התעסקות במספרים(מה שבעבר התבטא בעיקר באובססיה למשקל, ובתקופה קצרה יחסית שהייתי סופרת קלוריות). למשל אני זוכרת כל יום השבוע כמה כסף הוצאתי בתקציב של הביזבוזים, ואני סבורה שיש בזאת מעבר למצב הכלכלי הרעוע שאני נמצאת בו. אני זוכרת תאריכי לידה של אנשים שלמדו איתי בחטיבה ושאני לא בקשר איתם יותר, או חודשי לידה של אנשים בעבודה שאני לא הכי קרובה אליהם. מעניין שזאת דווקא בניגוד לזה שנראה כרגע שאני הולכת יותר על התחום ההומאני. בעצם אני רואה כך בעצם החלפת אובססיה אחת באחרת(אף על פי שאצלי זה לא קיצוני עד אובססיה, אולי נכון יותר להגדיר זאת כמחשבות טורדניות).החלק השני של ההודעה עשוי להוות טריגר.
דבר נוסף שרציתי לשתף הוא נטייה שהייתה לי בעבר, כנראה מהטראומה של ההפרעת אכילה ושל זה שהייתי בעבר לא אוכלת מספיק/מרעיבה את עצמי, כל הזמן לחשוב שאני לא אוכלת מספיק, גם כשאכלתי נורמאלי לחלוטין או אפילו מעבר לכך. בעצם נוצר ככה מצב של פיטום עצמי מחשש לא לאכול מספיק. הפסקתי עם זאת לאחר שעליתי במשקל וראיתי שאני כבר מתקרבת לעודף משקל(לא נשקלתי אלא לפי העין/ הערות הסביבה). כמו יש לי לפעמים חלומות בלילה על אכילה בלתי נשלטת שלי או של אחרים/ או על תשוקה לאוכל.
אשמח אם בנות שיש/הייתה להן חוויה דומה ישתפו.