היי! הגעתי!!!
רק עכשיו גיליתי את קיום הפורום, בעזרתם האדיבה של חברי פורום פמיניזם ואני שמחה להצטרף! כמה מילות הכרות שרלוונטיות לפורום הזה - נשואה, פלוס ילד אחד גדול, עובדת משרה מלאה, יוצאים לבלות כמעט כל ערב, חיים את החיים כמה שאפשר יותר. התחתנתי בגיל צעיר והילד היחיד והמתוכנן נולד שנתיים אחרי החתונה ( אחרי שכמה קרובים, ובמיוחד קרובות כבר היו בטוחים שאני מסתירה עקרות או קשיים להכנס להריון או איזה מחלה נוראה) ומאז סגרתי את הבסטה. למה? כי לא בא לי. וגם לבן זוגי לא בא. אני מבינה את הקשיים העומדים בפני מי שלא רוצה ילדים כי גם אני, עם ילד אחד, שומעת את הנדנודים מאנשים שלא היו מעיזים להתערב בשום נושא אחר, אבל כאן בענין הילדים נראה שכולם מגוייסים לפרוייקט הרחבת אוכלוסיית מדינת ישראל. אז יש את הטיעונים הבאים ( ובסוגרים התגובות שלי) - 1. שיהיה לו עם מי לשחק ( יש לו מספיק חברים וככה הוא גם לא הולך מכות על המחשב והפלייסטיישן) 2. כדי שידע מה זה אח ( למה? ) 3. כדי שיהיה מי שיטפל בך לעת זקנה ( כאילו שעשרה ילדים זה מבטיח שיהיה מישהו כזה) 4. כדי שיהיה לך משני המינים ( אז למה לא להרחיב ולכלול גם ילד סיני, ילד אינדיאני וילד אוזבקיסטני?) 5. והסיבה הכי גרועה, שאני מצטמררת ומאבדת את השלווה כשאומרים לי אותה - "כי במדינה שלנו את לא יכולה לדעת מה יקרה" - כאילו שמוות של ילד עשירי במשפחה כואב פחות מילד יחיד. אנשים כאלה אני מסוגלת לחנוק. יש לי עוד מגוון רחב של תשובות כמו "אני לא יכולה לעשות עכשיו ילד, יש לי ריקודי סלסה היום ומחר חדר כושר" או "תראה איזה בגדים יפים יש לי, לא חבל שאני אשמין"? וכל מני כאלה, ומצאתי שהומור מצד אחד וציניות מצד שני יכולים לעשות פלאים. הכי חשוב לעמוד על שלי. בסופו של דבר זה החיים שלי, ואין שום סיבה שאני אחיה את הרצונות של אחרים. שמחה להצטרף, ואשמח לתרום ולהתרם!
רק עכשיו גיליתי את קיום הפורום, בעזרתם האדיבה של חברי פורום פמיניזם ואני שמחה להצטרף! כמה מילות הכרות שרלוונטיות לפורום הזה - נשואה, פלוס ילד אחד גדול, עובדת משרה מלאה, יוצאים לבלות כמעט כל ערב, חיים את החיים כמה שאפשר יותר. התחתנתי בגיל צעיר והילד היחיד והמתוכנן נולד שנתיים אחרי החתונה ( אחרי שכמה קרובים, ובמיוחד קרובות כבר היו בטוחים שאני מסתירה עקרות או קשיים להכנס להריון או איזה מחלה נוראה) ומאז סגרתי את הבסטה. למה? כי לא בא לי. וגם לבן זוגי לא בא. אני מבינה את הקשיים העומדים בפני מי שלא רוצה ילדים כי גם אני, עם ילד אחד, שומעת את הנדנודים מאנשים שלא היו מעיזים להתערב בשום נושא אחר, אבל כאן בענין הילדים נראה שכולם מגוייסים לפרוייקט הרחבת אוכלוסיית מדינת ישראל. אז יש את הטיעונים הבאים ( ובסוגרים התגובות שלי) - 1. שיהיה לו עם מי לשחק ( יש לו מספיק חברים וככה הוא גם לא הולך מכות על המחשב והפלייסטיישן) 2. כדי שידע מה זה אח ( למה? ) 3. כדי שיהיה מי שיטפל בך לעת זקנה ( כאילו שעשרה ילדים זה מבטיח שיהיה מישהו כזה) 4. כדי שיהיה לך משני המינים ( אז למה לא להרחיב ולכלול גם ילד סיני, ילד אינדיאני וילד אוזבקיסטני?) 5. והסיבה הכי גרועה, שאני מצטמררת ומאבדת את השלווה כשאומרים לי אותה - "כי במדינה שלנו את לא יכולה לדעת מה יקרה" - כאילו שמוות של ילד עשירי במשפחה כואב פחות מילד יחיד. אנשים כאלה אני מסוגלת לחנוק. יש לי עוד מגוון רחב של תשובות כמו "אני לא יכולה לעשות עכשיו ילד, יש לי ריקודי סלסה היום ומחר חדר כושר" או "תראה איזה בגדים יפים יש לי, לא חבל שאני אשמין"? וכל מני כאלה, ומצאתי שהומור מצד אחד וציניות מצד שני יכולים לעשות פלאים. הכי חשוב לעמוד על שלי. בסופו של דבר זה החיים שלי, ואין שום סיבה שאני אחיה את הרצונות של אחרים. שמחה להצטרף, ואשמח לתרום ולהתרם!
