היי! הגעתי!!!

[מלח השמים]

אתמול היה אצלי חבר...

והגענו לשיחה על אי רצוני להוליד. הוא הגיב בחוסר סובלנות [כמעט הייתי אומר כמו טרול]. חשבתי לעצמי שבמקום להתווכח איתו ובמקום להעביר נושא, כדאי שאתן לו לקרוא את המאמר שלך עם כל טיעוני הבעד והנגד. עכשיו, הבנאדם איננו טיפוס שמסוגל ממש להתרכז ולקרוא קטע ארוך. את ארבעת הטיעונים הראשונים הוא קרא בעיון. כשהגיע לטיעון של איגואיסטיות, אמר, זו טענה נכונה ואח"כ כשקרא את דבריך בעניין קיפל את זנבו. בהמשך הוא אמר: יש 'משהו' במה שהיא כותבת. אח"כ הוא קרא כבר ברפרוף. בסוף היה אפשר להבחין שמשהו השתנה אצלו. ההתנגדות החזקה נשברה... * אולי כדאי להוסיף במאמר גם אמירות בעד ונגד הקשורים למקרה שיש ילד אחד וההורים נמנעים מללדת עוד ילדים. כמו אצל XUXA141. * XUXA141, ברוכה הבאה!

 

[inbal76]

אין לך מושג כמה

שימחת אותי עכשיו!

ונראה לי של-XUXA141 יש תשובות מצוינות למקרה של ילד אחד! אולי אם יתחשק לה ויהיה לה זמן היא תכתוב לנו אותן במסודר במאמר, לטובת אמהות נוספות במצבה. (ואם לא אז אפשר יהיה פשוט לצרף את השרשור הזה למאמרים או ל"הודעות נבחרות" או משהו כזה)

 

[מלח השמים]

../images/Emo141.gif

 

[nili6]

לעינבל- חיזקי ואימצי

קראתי עכשו על המאמר (תודה לשושה שהביאה את הקישור). כל הכבוד, את מתנסחת היטב ומבטאת באופן שאי אפשר טוב יותר את קולו של הפורום. רק לגבי הנקודה האחרונה (נדמה לי שהיא האחרונה) הייתי מוסיפה למי ששואלים מה יהיה בזיקנה א. שום דבר לא מובטח, יש ילדים שגדלו וזנחו את הוריהם כליל (אני יודעת שאני לאמחדשת והדברים כתובים בפורום אולם יש לדעתי מקום להוסיף את זה במאמר) ב. אין לדעת מה יהיה עוד רגע, ולבטח לא עוד חמש, עשר, עשרים ושלושים שנה אז- דייה לשמחה בשעתה ו- נעבור את הגשר כשנגיע אליו. במציאות שלנו הכל ככ לא שברירי, כל שנייה יכולה להביא איתה משהו שלא חלמנו עליו אז מה, לשבת ולהשקיע את השנים בלדאוג מה יהיה עוד שלושים שנה? לא, תודה. בכל אופן שוב לוחצת ידך על המאמר.

 

[nili6]

תיקון: צריך להיות: הכל ככ שברירי.

 

[inbal76]

תודה רבה ../images/Emo9.gif

תודה על המחמאות! ואני בהחלט בעד שתוסיפו עוד תשובות, וקרנית תוכל להוסיף אותן או למאמר הזה, או לרכז אותן במאמר נוסף.

 

[gertrude]

ברוכה הבאה../images/Emo39.gif

 

[XUXA141]

תודה לכל מקבלי הפנים!

מקווה לתרום ולהתרם..

 

[S i r i u s]

ברוכה הבאה!../images/Emo24.gif

אני ילדה יחידה במשפחה ותאמיני לי - מעולם לא רציתי אח/ות. מצויין לי ככה.

 

[efroch99]

כנ"ל../images/Emo45.gif

הלאה הסטיגמות על ילדים יחידים.

 

[ט ו ש ה]

אני פשוט לא מאמינה...

מישהו באמת נתן לך את סיבה מס' 5 בתור סיבה לגיטימית ללדת ילד נוסף????????? בתור אחות שכולה לאח שנהרג בצבא אני לפעמים נדהמת מהיציאות המופרעות של אנשים לכל הנושא... ממש, כאילו שאמא שלי הייתה יכולה או מוכנה או רוצה להחליף את הילד המת שלה בתינוק אחר והכל היה פתאום בסדר....

 

[XUXA141]

גם אני בת יחידה..

ואמא שלי התגרשה , אבא שלי לא טרח מעולם לשלם מזונות כך שאמא שלי קרעה את עצמה ואת בריאותה לגדל אותי בציפורנים. מעולם לא פונקתי, יצאתי לעבודה בגיל 12 במקביל ללימודים ומאז לא היה יום אחד שלא הבאתי כסף הביתה. היו לי ספרים משומשים ותחפושות פורים מאולתרות ושיא השיאים בשבילי היה לבקר בשיפודיה בארועים חגיגים ולקנות שקית צ'יפס ולשבת ליד שולחן פורמייקה שם ולאכול כאילו שאני אוכלת "בבית קפה". והיום זה שאני מקפידה לקנות לבן שלי ספרים חדשים ותחפושות כיד המלך זה לא בגלל שהוא בן יחיד, אלא זה מין פיצוי על מה שלי לא היה. אני לא חושבת שזה פינוק עבורו אלא יותר פינוק עבורי שאני יכולה לקנות לו את זה. יכלתי לפרנס היום יחד עם בן זוגי עוד לפחות ילד אחד ול"פנק" אותו באותה מידה. אבל למדתי שבסופו של דבר החיים קצרים, ומגעילים רוב הזמן, ואין שום סיבה שבעולם שאני אעשה דברים כי אנשים אחרים רוצים. אני אעשה דברים רק מסיבה אחת - כי אני רוצה. ועם זה מסתדר לאחרים, יופי, לא מסתדר לאחרים , שיתמודדו עם זה. זו הצהרת העצמאות הפרטית שלי.

 

[Kalla]

אני בת יחידה.

בילדות זה ממש לא הפריע לי ואף הייתי שמחה על כך, אבל עכשיו אני מרגישה את זה מאוד ובדיעבד גם מבינה שזה השפיע, ולא לטובה, על תכונות אופי מסוימות שלי. המשפחה שלי מאוד קטנה וחוץ מבעלי והוריי שהם כבר מבוגרים אין לי אף אחד והאמת - לפעמים זה מאוד עצוב לי. אני לא חושבת שכולם מרגישים כך ואני גם לא חושבת שזו צריכה להיות סיבה ללדת ילדים נוספים כשההורים לא מוכנים לכך, אך זה בהחלט יכול להיות אחד השיקולים בעד או נגד להביא ילד נוסף. לי יש 4 ילדים. הבן הבכור שלי מגיל מאוד צעיר התחנן לאח או אחות וכסוף סוף קיבל - מיד אמר שרוצה עוד. כל שאר הילדים שלי הם בהפרשים מאוד קטנים ואני רואה את האהבה והחברות ביניהם ועד כמה שהם מרוויחים מכך שהם ביחד. כאמור, זו דוגמא פרטית אחת מתוך משפחה ספציפית אחת, אבל גם דברים כאלה קורים.

 

[XUXA141]

השאלה אם זה שיקול נכון..

כי כאן בעצם את לא מביאה ילד כי את רוצה בו אלא כי את רוצה שהמשפחה תהיה גדולה יותר, שיהיה יותר שמח, שיהיה עם מי לדבר וכו'. את זה אפשר להשיג גם על ידי אימוץ חייל בודד למשל. לא צריך ללדת בשביל זה. ללדת צריך רק כי רוצים את הילד, ואחדד את זה - כי רוצים את הילד למרות שיש כבר עשרה ילדים או למרות שאין כסף. אישית, המשפחה הגרעינית שלי מאד קטנטנה - אני, בן זוגי, הילד ואמא שלי, וזה מספיק לי בדיוק. אני לא סובלת ארועים משפחתיים עם משפחה מורחבת, כל מני דודים ודודות והמון ילדים ורעש. כבר מזמן הכרזתי מרד בחגים ואני לא הולכת לשום ארוחה משפחתית בשום צד - כולל ליל הסדר ( שהשנה ביליתי בקנדה והיה אחלה טיול...).

 

[Kalla]

שני דברים:

1. חשבתי שמובן מאליו שצריך לרצות את הילד (כל כך מובן מאליו שלא צריך להסביר אפילו. שום כוחות שבעולם לא היו מאלצים אותי להפוך לאמא כנגד רצוני) והבהרתי שזו בטח לא צריכה להיות הסיבה היחידה ואף לא העיקרית להבאת ילד. 2. במפורש הדגשתי שכך אני אישית מרגישה וכך זה עובד במשפחה שלי ולאו דווקא אצל אחרים.

 

[Kalla]

ודבר שלישי

אמנם לא אימצתי חייל בודד, אך אימצתי ילדה מאוד חביבה שאילולא הייתה מאומצת הסיכויים שלה לחיות חיים נורמליים היו פחותים בהרבה מאלה של חייל בודד בארץ.

 

[XUXA141]

../images/Emo24.gif

 

[marish]

לפחות לא אמרו לך שתעשי עוד חייל

בפיגוע בדולפינריום נהרגו 2 אחיות. גם להיות הילד שנאלץ לחיות בצלו של האח המת זה לא חיים מאושרים במיוחד.