היי חברה, יש לי שאלה מוזרה...

[alon oak]

היי חברה, יש לי שאלה מוזרה...../images/Emo70.gif../images/Emo3.gif

טוב אז ככה. אני שומע מוזיקה, מוזיקה היא החיים שלי, אני מנגן בכמה כלים, אני אוהב בעיקר ג'אז סוול ורוק לא כבד, כל מה שמעביר "נשמה" ולא רק רעש. אבא שלי ואני דיברנו לא מזמן על כמה שמוזיקה הפכה לחלק חשוב בחיים שלי, והוא אמר שהוא מאוד מופתע איך אני עדיין לא מקשיב למוזיקה קלאסית, איך עוד לא" גיליתי" אותה... אני אישית לא כל כך מתחבר לסגנון, אבל אני מאוד פתוח , ואני רציתי לשאול אם אתם יכולים להמליץ לי על קטעים או אמנים שהיצירה שלהם היא פחות קלאסית, יותר חדשה, פחות כבדה, יותר מעניינת, באמת קשה להסביר כי מוזיקה זה עניין של טעם, אבל אני מחפש משהו שיהיה שונה, מוזיקה קלאסית אבל עם טוויסט כלשהו, אולי בעיבודים חדשים יותר, אני לא יודע, אני מאוד אוהב לשמוע גם רק פסנתר ,כסולו ללא ליווי, כלי שני שאני אוהב הוא צ'לו, ובכלל כלי מיתר וקשת. אשמח אם אולי תוכלו להמליץ לי (עד כמה שזה אפשרי) על מוזיקה ייחודית, שאולי תגרום לי כן להתחבר קצת למוזיקה הקלאסית... תודה רבה מראש, אלון.

 

[Shards]

חפש למשל

יצירות לפסנתר של בלה ברטוק, שוסטקוביץ', רחמנינוב או רימסקי-קורסיקוב. אלו מלחינים קלאסים מודרניים שהמוסיקה שלהם אמנם שומרת על מסורות קלאסיות מסוימות (בעיקר מבחינת מבנה), אבל כל שאר הפרות הקדושות... בסכנת הכחדה. עומרי.

 

[amitmis]

אני ממש לא מסכים עם ההמלצה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

ממש ממש ממש לא. שיתחיל עם יצירות מעט "נדושות" - "טורקיש מארש", "פור אליס", "מונלייט סונטה" - פרק ראשון. בטהובן, מוצארט, שופן (!). לא שוסטוקוביץ'!!! קודם שיתחיל עם הפשוטות, הבסיסיות...

 

[ת ל פ י ו ת]

המלצות

דווקא מי שבא מתחום הרוק והסול פתוח יותר לצלילים של המאה העשרים, והיצירות ה"בסיסיות" - שאינן פשוטות כלל - עלולות להשמע מעט ארכאיות. דווקא במקרה כזה - הדרך ה"הפוכה" מתאימה יותר! חפש יצירות של: גרשווין - עם אלמנטים של ג'אז ובלוז (בעיקר: Rhapsody in Blue) דביסי - שהתייחס למוסיקה כאל תחושות וצבעים והשפיע גם על התנועה הפסיכדלית והרוק במאה העשרים (המוסיקה לפסנתר, "הים" ועוד) סטרווינסקי - שהמקצבים ה"פרימיטיביים" שלו והתזמורים השפיעו על הרוק הכבד (פולחן האביב) ברליוז - בעיקר "הסימפוניה הפנטסטית" שהעצמות שלה והסיפוריות השפיעו על מוסיקאים רבים במאה העשרים וכפסנתרנות לשמה הייתי ממליץ על שופן וליסט.

 

[amitmis]

נתפשר? ../images/Emo9.gif

אם שופן "מתוק" מדי - לכי על ליסט.

 

[Renatius Cartesius]

מסכים! ../images/Emo45.gif

 

[Shards]

אבל הרי הוא ביקש באופן ספציפי

יצירות לא סטנדרטיות, מוסיקה קלאסית יותר חופשית ומודרנית. עומרי.

 

[amitmis]

כן, אבל...

אני מניח - בהתחשב בכך שהוא אדם שלא יודע מהי מוסיקה קלאסית - שהוא לא התכוון למוסיקה מודרנית (בסגנון ז'ובסקי ודמיהו) באמת, אלא למוסיקה שהיא לא "כינורות בסגנון אדג'יו של אלבינוני"... לא "כבדה". לשופן יש המון כאלו, וגם למוצארט. הוא פשוט חושב, כנראה, כמו רוב רובו הגדול של העם, ש"מוסיקה קלאסית" (מה שהוא אמר שהוא לא רוצה לשמוע) זה "כינורות מרגיעים". הוא כמובן טועה, יותר מבגדול. יש מוסיקה שובבה וסוחפת (גם של מוצארט, פחות, אבל גם של בטהובן).

 

[crane]

אילו אני הייתי מתחיל את הכרותי עם עולם זה

(עולם המוזיקה הקלאסית) עם מוצרט ובטהובן, זו הייתה מערכת יחסים שנקטעה אחרי דייט אחד. כל אדם כמעט נתקל בבאך, בטהובן, שופן ומוצארט במהלך חייו, אם זה דרך פסקול של סרט, פרסומת, רינגטון וכו'. אפשר להתווכח האם הוא מקבל מכך תמונה מלאה לגבי יצירותיהם של מלחינים אלה, אך בד"כ משם אנשים נושאים את חוות הדעת המוזרות שיש להם על מוזיקה קלאסית (זה מרדים, זה יפה מאוד אבל משעמם, זה איטי מידי, אני לא סובל את זה וכו'). כבר קרו לי לא מעט מקרים שבהם השמעתי לאנשים יצירות של ארבו פארט, ווהן ויליאמס, גורצקי וכו', ואחרי שסיימו להתרגש, הם אמרו לי שזה מאוד שונה מאיך שדיימנו מוזיקה קלאסית (למען הסר ספק, הם דמיינו את אותם קטעים של מוצרט שהם מכירים מפרסומות ושלא ממש עניינו אותם).

 

[ת ל פ י ו ת]

אני איתך... ../images/Emo45.gifמעניין מה פותח השרשור עשה...

 

[Molchansky]

כמה המלצות

Paul Hindemith - KammerMusik Mahler - Symphony No.1 Prokofiev - Alexander Nevsky

 

[alon oak]

תודה רבה לכולכם, אני אבדוק הכל....

 

[Spianist]

הלוגיקה אולי במקום,

אבל לא כך הדברים, אני מאמין שאף על פי שכותב הדיון אוהב את הז'אנרים המודרניים, תחילה הוא לא יתחבר למוזיקה המודרנית עם המוטיבים "הקלאסיים", כאשר המוזיקה לא תישמע לו ואף לא תיהיה מובנת. זוהי דעתי כמובן,זה לא חד וחלק. אני ממליץ מלחינים מן התקופה הרומנטית והקלאסית, ויצירותיהם הליריות המתאימות להתחלה: שופן - נוקטורנים - op.9 nos.1,2,3 op.15 nos 1,2 op.27 no.2 op.32 nos.1,2 op.48 nos.1,2 op.55 no.1 op.62 no.2 מתוך כל הנקטורנים,אלו המומלצים ביותר לטעמי. שופן - prelude op.28 nos.1,4,15 שומאן - קרנבל Carnaval op.9 בטהובן - sonatas op.31 no.2 סונטת הסערה סונטה מס'17 חלק שלישי op.53 סונטה מס'21 סונטת ולדשטיין חלק שלישי op.13 סונטה פתאטית סונטה מס'8 כל הפרקים וכמובן סונטת אור הירח המשך יום נעים איתן.

 

[ת ל פ י ו ת]

לא רק לוגיקה

אלא נסיון רב שנים. היצירות הקאנוניות נשמעות ארכאיות במצלולן למי שרגיל לצליל של הרוק. הכותב עצמו ביקש יצירות עם "טוויסט" - בטהובן עם כל גדולתו לא יעשה לו את זה.

 

[Spianist]

אפשר להתייחס למילה...

טוויסט בכמה אופנים של הבנה: ריקוד סוער,התפתלויות. אף על פי הבקשה לאופן מסוים בז'אנר, ההמלצות שלי הן ליצירות מאוד קליטות ומאוד ליריות שעם קצת האזנה, ההתאהבות לא רחוקה. אנחנו הרי רוצים לעזור לו להכיר את המוזיקה הקלאסית,ואין יותר טוב מהיצירות הקליטות שציינתי. עם כל הכבוד לניסיון שלך,באותו אופן גם לי יש ניסיון במקרים מהסוג הנ"ל, ואני השתמשתי בשיטה שלי, שעבדה לא מעט. נבקע את המצודה. איתן.

 

[Spianist]

לפי הודעתך...

הסקתי שאתה מתחבר לפסנתר, לכן כל היצירות שהומלצו על ידי,הן יצירות לפסנתר סולו. איתן.

 

[ת ל פ י ו ת]

תגובה

ציטוט הלקוח מפותח השרשור: "אני מחפש משהו שיהיה שונה, מוזיקה קלאסית אבל עם טוויסט כלשהו, אולי בעיבודים חדשים יותר, אני לא יודע, אני מאוד אוהב לשמוע גם רק פסנתר ,כסולו ללא ליווי, כלי שני שאני אוהב הוא צ'לו, ובכלל כלי מיתר וקשת." מכאן: יצירות "קליטות" שלא נשמעות מודרניות - עלולות להרחיק את מי שבא מהאוזן העכשווית. דווקא העוסקים במוסיקה לא קלאסית מגלים פתיחות רבה למצלולים של מאה השנים האחרונות. ניתן לגלות את המוסיקה הזאת - ואז לפנות לאט לאט לאחור, אל המקור. הוא ציין שהוא אוהב צ'לו וכלי קשת - ולא רק פסנתר. אבל - למה להתדיין בינינו? כולנו הצענו הצעות טובות, נקווה שהבחור יתחבר למשהו מהן.

 

[Spianist]

תגובה...

א)בתחילת הודעתו הוא הזכיר,שהוא הינו רוצה להכיר את המוסיקה הקלאסית,אשר ציינו בפניו עד כמה היא קורצת. הוא טוען שהוא מעדיף משהו לא ארכאי,אבל כאשר הוא הזכיר את הנ"ל בתחילת הודעתו, הצעתי לו, מתוקף ידיעתי וניסיוני (האישי ולא אישי) שינסה להאזין לקטעים שהמלצתי עליהם, למרות נסיונך, ידוע לי,שאנשים רבים מעדיפים לשמוע את המלודיה ולא לשמוע דפיקות סוערת על המקלדת (אני נכנס לראשו של המתחיל בשמיעת הז'אנר). ז'אנר המודרני עם המוטיבים הקלאסים-קשה לשמיעה,אפילו למטיבי שמיעה של תקופות קדומות יותר. ב)אני פסנתרן ולמרות ידיעתי במוסיקה קלאסית ככלל,אני מעדיף להמליץ על דברים שאני יותר חזק בהם. אין לדעת. איתן.

 

[אבישג שוב בטלינט]

המלצותיי.

גרשווין, קופלנד וראוול כמובן ניהלו רומן עקבי עם הג'אז והבלוז. אני מאמינה שתמצא עניין רב במוסיקה שלהם, בייחוד בקונ'צרטו לפסנתר של ראוול, הרפסודה הבלוזית של גרשווין והווריאציות לפסנתר של קופלנד. מלבד אלו אני מאמינה שתמצא אצל בארטוק רבים מבין האלמנטים הקצביים שמצויים בג'אז וברוק. אני ממליצה בחום על הקונצ'רטו השלישי לפסנתר של הבחור. כמו כן אני גם ממליצה על חמישיית הפסנתר של שוסטקוביץ בסול מינור. אני לא יודעת אם 'טוויסט' הינו הגדרה מתאימה אל אותה המוסיקה, אבל מבחינתי מדובר ביצירה מאוד ייחודית שחורגת מן הרבה גבולות מוסיקליים.

 

[GustavM]

המלצות...

אם בפסנתר עסקינן, אז הסונטות המאוחרות של סקריאבין בטח יתאימו לך: תשמע את סונטות מס' 5, 7,8,9,10 שלו (איזה שתשיג...), וכמו כן גם יצירות תזמורתיות מאוחרות שלו ("פואמת האקסטזה" ו"פרומתיאוס: פואמת האש"). לסקריאבין שפה הרמונית/טונאלית מאוד ייחודית, והמוזיקה עצמה מאוד מאוד לא קונבנציונלית. עם זאת סקראיבין הוא לדעתי אחד המלחינים הגדולים ביותר בתקופתו. כמו כן, היה פה מישהו שהמליץ על מאהלר, אחד האהובים עליי ביותר - אבל אני דווקא חושב שהסימפוניה ה-1 היא "יחסית קונבנציונלית" בשבילך (היא לא קונבנציונלית כלל, אבל היא מאוד מושרשת במסורת הקלאסית). לעומת זאת, יצירות כמו הסימפוניה ה-10 של מאהלר יותר יתאימו לטעם ה"לא קונבנציונלי". עוד יצירות של מאהלר שאני ממליץ עליהן (אני אוהב את כולן, אבל תתחיל מאלו) הן סימפוניות מס' 3,5,6,9 ו"השיר על הארץ". כמובן אי אפשר לדלג על גרשווין (דווקא הקונצ'רטו לפסנתר...), דביסי (הים, נוקטורנים, ושני ספרי הפרלודים לפסנתר) וראוול (Gaspard de la Nuit היא אחת מיצירות המופת ברפרטואר הפסנתרני, אבל יש גם את הקונצ'רטו לפסנתר בסול, וכמובן את אחת מיצירותיו הגדולות ביותר - "דפניס וכלואה" (חפש את הגרסא המלאה, עם המקהלה)). עוד דברים שאולי יענינו אותך הם יצירות שונות של ארנולד שנברג (תשמע את Verklaerte Nacht, רביעיית המיתרים עם הזמרת, הסימפוניה הקאמרית מס' 1, 5 קטעים לתזמורת, וכן ה"אופרה" הנהדרת שלו Erwartung). המלצות נוספות: ברג - קונצ'רטו לכינור. סטרווינסקי - פולחן האביב, קונצ'רטו ברה למיתרים, ציפור האש. סיבליוס - סימפוניות מס' 2,5,7 "הברבור מטואונלה". פרוקופייב - קונצ'רטו לכינור מס' 1, סימפוניות מס' 1,3,5, לוטננט קיז'ה, קונצ'רטו לפסנתר מס' 4 (ליד שמאל). מסיאן - סימפוניה טורנגלילה, 20 מבטים על ישו הילד, רביעיה לקץ הימים. לוטוסלבסקי - קונצ'רטו לצ'לו, סימפוניה מס' 3. ראוטבארה (Rautavaara) - סימפוניה מס' 8, קונצ'רטו לנבל. בארטוק - קונצ'רטו לתזמורת, קונצ'רטי לפסנתר מס' 1-3, מוזיקה למיתרים כלי הקשה וצ'לסטה. שוסטקוביץ' - סימפוניות מס' 9 ו-15, קונצ'רטי לצ'לו מס' 1 ו-2, רביעיית מיתרים מס' 8, קונצ'רטו לכינור מס' 1. בטהובן - הפוגה הגדולה לרביעיית מיתרים (אופ. 133 - אחת היצירות הפורצות-דרך ביותר שנכתבו אי פעם, מאוד מאוד לא קונבנציונלית), סונטה לפסנתר מס' 32. ברוקנר - סימפוניות מס' 8-9. ליגטי - "אטמוספרות", "לונטאנו", אטיודים לפסנתר. פנדרצקי - קינה לחללי הירושימה, קונצ'רטי לכינור מס' 1 ו-2. האזנה נעימה.