היי חברים

[mykal]

אל תדאכ לזה
הדיבורים האלה שלך מזיקים רגשית לא פחות.

 

[הייתיאביבקיץ]

יהיה בסדר, הם יתגברו
תתחיל עם לעזוב את הבית עוד לפני ראש השנה, שלא תסבול בחגים

 

[נומלה]

קונפליקט חיצוני
אמור לחזק את הבית מבפנים. או שאולי הבת של החמות לא ממש חושבת כמוך?

 

[ayaht]

תאמין לי שהם לא
אין דבר יותר גרוע מלחיות בבית אחד עם הורים מתוסכלים שנשארים יחד "בשביל הילדים".
מנסיון

 

[מימי מייאו 1]

אם חמתך כ"כ מפריעה לך אז אתה תמצא את עצמך גרוש בכל
מקרה.
ואפשר שלא תלך עם אשתך והילדים לערב חג

 

[מימי מייאו 1]

נראה לי שהוא בא לפורום רק בשביל ללכלך על
המשפחה של אשתו לא בשביל לנסות לפתור את מה שמפריע לו...

 

[הייתיאביבקיץ]

עדיף למצוא חברים טובים
נחמד מאד כשיש סבים ודודים שנעים איתם

אבל אם אין - עדיף למצוא אנשים שנעים איתם, מאשר לסבול בחברת אנשים רק בגלל שיש ביניכם קשר דם

 

[חובטת שטיחים]

תוחלת החיים של חמות ממוצעת היא נגזרת של מספר נתונים
והחישוב המתמטי הוא מורכב ולא תמיד מדוייק. בגדול מדובר על משוואה עם נעלמים רבים, לדוגמא:
האם היא אלמנה (פרמטר שמוסיף כ-40% לאורך החיים שלה)
מצבה הבריאותי והקוגנטיבי (ככל שגרוע יותר כך יותר סיכוי שתאריך ימים)
מרכיבי אישיות כגון אגואיסטיות וקמצנות גם כן נמצאו כפרמטרים המנבאים אריכות ימים של החמות.
במקביל נמצא כי ככל שתוחלת החיים של החמות ארוכה יותר, כך תוחלת החיים של החתן קצרה יותר וברוב המקרים החתן ימות לפניה או לכל היותר באותו היום, ככה שגם במותה היא דואגת שלא יהיה לו בחייו אף יום אחד של נחת...

 

[yeshpitaron]

היית נכנסת למרות ששוכנעת שלא כדאי לך לבוא?

האם בעלי כלב להוביל ולהגיע רק כי ביקשתי שירצה את הבן שלי שחשב שאישתו הזמינה מיום אתמול? בעלי לא ידע שהוא מוזמן רק חצי שעה לאחר שהמסיבה התחילה ועמדתי כמו מפגרת בפתח לתת את כיבודי והתינוקת ששמרתי עליה. לא כך מתנהגים לאנשים שעשו לך טוב ובכלל...

 

[mykal]

כמה שאלות לפני תשובה
1)מה המרחק במגורים ביניכם לבין המקום אליו אתם מוזמנים?
2)למה קיבלת התקף חרדה בפסח?
3)למה את לא רוצה להגיע לשם?
אולי אם נדע את הפרטים האלה--יהיה נכון יותר להגיב.
ומסכימה איתך בענין העקרוני--שחגים מציפים" ואולי אפילו מקשים.

 

[הפוך עם ראש כפול]

תשמעי.. מסתובב עכשיו וירוס בטן. הוא יכול גם להגיע אלייך
בשבת בערב או בראשון בצהריים!!

 

[נומלה]

עוד שאלה
כמה מכוניות יש לכם? אם יש שתי מכוניות, אפשר לנסוע בשתי מכוניות ואם תראי שזה ממש לא מתאים לך, תחזרי הביתה.
לחליפין כמובן, אפשר לדבר עם בן הזוג ולהסביר את המצב, ולהגיד שתנסי אבל אם לא ילך, אז לא ילך וחוזרים הביתה. גם את אחת מהמשפחה שצריך להתיחס לחרדות ולרגשות שלה.
לחליפין שני, אפשר לסכם שאם לא יתאים לך תזמיני מונים בעלות של (200 שקל?) ותחזרי הביתה.

 

[הייתיאביבקיץ]

אם באמת קשה - אל תלכי
קצת חבל שאת מוותרת כי "כולם צבועים". ברור שאנשים הם צבועים. אנחנו מזמינים לחגים גם אנשים שאנחנו לא הכי אוהבים, אבל יושבים ומדברים ונהנים. בסך הכל להעביר ערב חביב, לא הזמנה לחברות נפש.

אבל אם את חושב שזה לא בשבילך, שלא תיהני - הרעיון של הוירוס קיבה הוא מצויין. כבר ערב לפני תכיני את בעלך והילדים שאת "מפתחת חום". שהילדים לא יתאכזבו ברגע האחרון...

תשלחי עם בעלך מתנה נחמדה או זר פרחים, כדי בכל זאת להראות שאת לא מנסה לפתוח במריבה חדשה. צריך לשמור על יחסים תרבותיים בתוך המשפחה.

 

[mykal]

לא הבנתי,
האם אתם נוסעים לשם , גם מבחינתם,כברירת מחדל,
כי אין מקום אחר להתארח?
אם כן, שתפי את בעלך, בקושי שלך--שלך לא נעים שם ואין לך עם מי להיות,
לא בהאשמה להם, לא לדבר בגנותם--אלא קושי שלך,
שאת מרגישה מיותמת, ממש כפי שכתבת כאן,
ושאת מבקשת חגים בבית שלך,מקסימום עם חברים שלכם,
או פעם ב... באמת לצאת למלון.
הוא יכול לערוך ביקור חג, עם הילדים לפני או אחרי, ותצטרפי, לשעה שעתים
וזהו.
לא חייבים להתענות בשביל אחרים.
כל עוד זה נאמר ממקום שלך כאוב, בנחת, בלי לפגע בצד שלו,
זה בהחלט יתקבל.

 

[PAND76]

אני סוחבת המון בגאז' על הגיסה שלי גם כן
אבל כשאנחנו מגיעים לחמותי/אליהם לחגים, אני משתדלת להתמקד בכיף של החג, בבילוי עם בעלי, באוכל וכו'. לפני כמה זמן, הסברתי לאישי היקר שהמשקעים האלה תמיד יהיו. אי אפשר שלא, כשעושים עליך עליהום במקום שזה היה מיותר לגמרי. אז אני חיה עם זה. קצת נוהגת כבדהו וחשדהו, הרבה משחקת אותה ומצליחה תמיד לצלוח את המפגשים האלה לטובה. גם כשלא סבלו אותי/אותנו יחד, הייתי צולחת אותם. היום זה יותר קל. בכלל, אני בעד שכל אחד יחיה את חייו ולשמור על קורקטיות. לא צריך לחיות בחמולה. אל תחשבי על זה כמו על איזה קילימנג'רו שאת צריכה לטפס עליו בלי עזרה. תחשבי ארוחת חג של שעות ספורות ואז הביתה. בקטנה.

 

[ayaht]

רגע, אם הייתם שם בפסח, אז עכשיו התור של "הצד השני", לא?

 

[הייתיאביבקיץ]

למה זה שלא תבואי יהרוס את האווירה?
נראה לי שזה שתבואי ותהיי מבואסת יהרוס את האווירה יותר. יותר מזה - את עצבנית כבר עכשו, וכנראה תהיי בשבוע הבא, וזה יוצא על משפחתך הקרובה. לא חבל?

את לא שולחת את בעלך לאמר "אשתי לא סובלת אתכם". את שולחת אותו לאמר "אשתי מוסרת שנה טובה, וממש חבל לה שהיא לא איתנו אבל היא צריכה לנוח ולבלות שעתיים במכונית במצבה לא יעשה לה טוב".

 

[ayaht]

אני מצטערת
בכל מקרה, כדי להקל על עצמך, תקטינו את המינון.
לא חייבים כל חג להיות אצל גיסתך.

 

[הפוך עם ראש כפול]

ד"א אני ממש ממש ממש (!) לא סובלת את גיסתי ומסיבות כאלו
ואחרות נאלצת להתראות איתה הרבה, ובכל חג ובכל יום הולדת של הילדים וכו. מה שלי בד"כ עוזר להעביר את האירועים האלו זה כוס או שתיים של יין. באמת, לא צוחקת.
לפעמים צריך לבלוע את הצפרדע בשביל שאר המשפחה, בשביל הילדים, וזהו. העולם צבוע, אין מה לעשות, ובשבילם צריך לפעמים לבלוע דברים שלא בא לנו. גם אני הייתי מוותרת על פרצופן החמוץ של חמותי וגיסתי בחגים, ובכל זאת למען בן זוגי ולמען הילדים הן תמיד שם. אז כוס יין אחת, וכל העולם יהיה טוב יותר

 

[הפוך עם ראש כפול]

אז תדברי איתו בטלפון על דברים אישיים ואל תכתבי הודעות עם
תכנים שלא מיועדים לעיניים אחרות. אגב, זה נכון גם לגבי ההתקשרות שלך עם אנשים אחרים, ולא רק עם הבן שלך. כשכותבים משהו, אין לדעת מי עוד קורא את זה (בין אם במקרה, בין אם מתוך חטטנות ובין אם מאחר והבנאדם שקיבל את המסר מראה את זה בעצמו לאחרים).
וכן, קחי בחשבון שהבן שלך נשוי, הוא בזוגיות, ורוב הסיכויים שהוא מדבר על דברים עם אשתו. אם יש משהו שמאוד מאוד מאוד חשוב לך שלא יעבור הלאה, דברי איתו טלפונית או ב4 עיניים על הנושא, אל תכתבי, ותבהירי לבן שלך שאת מעוניינת שזה יישאר בין שניכם ולא יעבור הלאה, גם לא לאשתו. אם גם לזה הוא לא יכול להתחייב, כנראה שתצטרכי לוותר על הפרטיות או להפסיק לספר לו דברים אישיים.