היי לכולם, אני זקוקה לתובנות.

[תולי טול]

היי לכולם, אני זקוקה לתובנות.

אני משתתפת פסיבית בפורום הזה כבר זמן מה והחלטתי להעזר בכם מעט. אני מקווה שתסכימו לעזור לי. כמאמנת בתחילת דרכי עם כל מתאמן חדש אני נרגשת מאוד, אבל חוששת מאוד שלא אדע להשתמש ביכולת שלי בתבונה. יש לי מתאמן שרוצה לעבוד על תכונה שהיא להגדרתו 'חוסר יכולת להתמיד במשימות שהוא לוקח על עצמו', מה דעתכם על כך? הוא שואל האם דבר זה הוא בר אימון? ואני שואלת האם אדם כזה יכול להתמיד באימון? אשמח לתשובות ותובנות. אני תמיד נהנית לקרוא את הדברים שאתם כותבים, יש פה בפורום דעות רבות כל כך ועם זה המון כבוד! יישר כח! ושבוע טוב!

 

[isaacm]

הייתי שואל את עצמי מספר שאלות.

איך נראים ה"יוצאים מן הכלל" של התכונה הזו? (המקרים שהוא כן מתמיד בהם, גם אם זה רק אחד או שניים). איך הוא בכלל מצליח לחיות בלי לסיים דברים? האם הסיבות ל"אי ההתמדה" באדם, במשימה או בשילוב? הייתי שולח אותו לתרגל משימה קטנה (היקף של לא יותר ממחצית השעה). פשוט להיות עם המשימה לפרק הזמן הקצוב. (ולקצוב קצת יותר מהדרוש). המשימה מסתיימת כאשר הוא שם את תוצאות המשימה במקום ואת כלי העבודה בהם השתמש במקום. בהצלחה לך, איציק

 

[תולי טול]

היי איציק, אתה מתכוון שהיית שואל אותו

את השאלות הנ"ל? כי באמת נשמע לי שתשובות כנות על השאלות האלו יקדמו את המודעות וההבנה בנושא אצלו ואצלי גם יחד. אך למיטב הבנתי הבעיה של המתאמן אינה חוסר מסוגלות לסיים משימה קצרת מועד אלא משימות ארוכות טווח שהוא מקבל על עצמו, מתוך התלהבות ואמונה בצורך של השגת המטרה שדועכים עם הזמן וגרמים למשימה לא להגיע אל סופה. האם יש לך תשובה בשבילי כעת?

 

[isaacm]

אני לא ממש יודע איך השיחה תתנהל איתו

כשאני שואל את עצמי שאלות, כשיש דברים שמסקרנים אותי, השיחה מתכווננת לכיוונים תואמים את הסקרנות והשאלות שעולות בראשי, זו כוונתי. את השיחה עצמה - אין לי צורך לכוון, היא כבר תזרום בכיוונים שיעניינו אותו ואותי. אספר לך מה מסקרן אותי כשאני קורא את מה שכתבת, ואולי זה יתרום לעניין. אני תוהה אם האדם זקוק להתלהבות ואמונה כדי לעשות דברים, האם ללא התחושות / רגשות הללו הוא לא יעשה את הדברים? מטרת התהיה הזו אצלי היא לחשוף את הקשר בין תחושות רגשות לעשיה אצלו ולהבין איך הקשר הזה עובד. אם הוא יבין את זה - הוא יוכל לכוון את עצמו בצורה יותר ממוקדת. אני תוהה אם ההתלהבות המקורית הייתה אמיתית, ואם כן - מה השתנה במציאות שלו שההתלהבות דעכה. הייתי מאד סקרן לבדוק איתו אם האמונה בצורך להשגת המטרה השתנתה, ואם כן למה? המטרה כאן היא להבין האם המטרה השתנתה וחדלה מלהיות באותה רמת חשיבות כפי שהייתה בראשית (גם זה לגיטימי, אם זה מה שקורה, מותר לאדם לשנות את דעתו), או שרק התחושות שלו לגבי המטרה? (וגם זה שווה בדיקה). האם עוצמת האמונה בצורך משתנה כאשר הוא עומד מול המטלות שנגזרות מהאסטרטגיה להשגת המטרה? המטרה כאן היא לזהות קיום של צרכים לעיצוב סביבות תומכות לשינויים שקורים, לתמוך באסטרטגיה שנבחרה. אני מניח שאם אלה השאלות שמנקרות במוחי, השילוב שלהן עם השאלות שמנקרות במוחו יכולים לייצר שיחה מאוד פוריה. אפשר יהיה לפי האינטראקציה שתיווצר לבחור ביחד אסטרטגיה קולעת יותר להגדרת המשימות שבדרך. מעניין, אני עונה לך - אבל בעצם תוהה לגבי עצמי . . . תודה

איציק

 

[תולי טול]

וואוו! תשובתך ריגשה אותי.

הלך החשיבה שלך תאם שיחה שהייתה לי השבת עם אחותי על נושא אחר שונה אך כנראה דומה. נתת לי כלי רציני לחשיבה ולבירור במהלך שיחת האימון הקרובה. תודה

 

[Yin]

למידה

שני דברים. האחד הוא לגבי החשש שלך - טיפ קטן: להפוך כל שיחה לשיחת למידה בשבילך. הדבר השני הוא לגבי בר אימון - כעיקרון כל פער בין מצוי לרצוי שמתאמן רוצה לסגור יכול להיות נושא לאימון. לגבי האדם עצמו ויכולת ההתמדה שלו באימון זו שאלה מעניינת שצריכה להיות גלויה על השולחן. עליה הייתי שואל אותו אם חוסר ההתמדה שלו קיים תמיד או שישנם נושאים בהם הוא כן מתמיד (מעניינים או חשובים במיוחד). עדי

 

[תולי טול]

בהקשר לטיפ שנתת לי,

ברגע שהבנתי שאני הולכת לאמן כתבתי לי על דף את המילה "אתגר". אמנם, בעלי צחק עלי על החיזוק החיצוני שעשיתי לי, אבל לי זה עזר. אין לי ספק שכל ההתחלות קשות, אבל הן הכרחיות וחשובות, וכן, בהן נמצאת הלמידה הרבה ביותר. אז תודה על הטיפ, הוא נכון ואמיתי. אבל אני מבקשת לחלוק על ההגדרה של "בר אימון" שכתבת. אני מסכימה לזה, שאימון בא לגשר או למלא פער בין מצוי לרצוי, אבל לא כל פער. ישנם פערים שצריכים להתמלא בעזרת פסיכולוג, תרופות, ייעוץ או כל סוג טיפול אחר ורק חלק מן הפערים, שנמצאים כמעט אצל כל בן תמותה, מתאימים להתמלא ע"י אימון. מהי ההגדרה של הפערים האלו? שאלה קשה... קיבלתי ממך בשמחה, את העובדה שהנושא הזה צריך להיות גלוי על השולחן ואנחנו בהחלט נבהיר אותו. תודה עדי

 

[Yin]

מילוי פערים

יכול להיות שישנם מצבי חולי שאימון בלבד לא יספיק בשביל להבריא, יכולים אולי להיות גם מצבים נפשיים מסויימים שכאלו. עדייין אני טוען שההוויה האימונית יכולה לתרום רבות גם לפערים אלו - העצמה, התמדה, צבירת השגים, הקשבה, זיהוי צרכים ותהליכים, הבנה, רתימה, אופטימיות, שינוי הרגלים.... רק תגידי. אני אוהב לפרק מבנים לאבני בניין ולבנות אותם מחדש, במיוחד מבנים קונספטואליים. נראה לי שגם פער הוא מבנה שכזה, או לפחות שני הצדדים המוגדרים שלו. לחלק מהמרכיבים יתאים אימון לאחרים לא, אימון ושינוי של החלקים ברי האימון יכול לתת תוצאות מופלאות, כמעט ללא קשר לחלקים האחרים. תוה לך, עדי

 

[isaacm]

אתגרים

הם דבר נפלא, ואם אדם מגיב לאתגרים הרי לנו כלי אדיר להנעה. תקראי את מה שאני כותב ממקום של תהיה או שיתוף, לא ממקום של בקורת. דעתי האישית לגבי האימון אומרת שכדי שאהיה בנוכחות מלאה עבור השחקן שלי (המתאמן שלי), כדי שאהיה ממוקד ב"אג'נדה" שלו ולא בשלי, אני צריך לבוא אל האימון ממקום נקי. כשאני רואה באימון אתגר, לעניות דעתי, אני מכניס לתוך האימון את ה"אג'נדה" שלי. אז, למרות שאני ממש רואה את התועלות - אני תוהה אם יש דרך אחרת, כזו שתשאיר אותי במקום נקי בזמן האימון. מה את אומרת - רוצה לנסות את ידך באתגר הזה?

יפה לך, תולי - אני אוהב את דרך החשיבה שאת מציגה. איציק

 

[tlingit]

ברוכה הבאה תולי טול ../images/Emo140.gif

יופי שאת מצטרפת לשורות הכותבים בפורום

ותודה על המחמאות

כיף לשמוע שאלה נפלאה העלית בפנינו, וגם ההתלבטויות של ההתחלה מוכרות

הנושא שהצגת בעיני הוא בהחלט מתאים לאימון אישי, כמעט "קלאסי" - גם הנושא "בר-אימון" וגם המתאמן יכול להתמיד ולהגיע להשגים. זהו בדיוק המקום שלך כמאמנת

מצאו חן בעיני הכיוונים והרעיונות לעשיה ומחשבה שהעלה איציק. אחד הכלים שאני משתמשת באימון כזה הוא משימות קטנות אשר עולות ברמת המורכבות וההתמדה שהן דורשות. מתוך העשיה (או אי-עשיה) אנחנו לומדות המון ומגלות תובנות נפלאות שעוזרות לנו להגיע לתשובות לשאלות כמו: מה עוצר אותה, מה הסיבות או הגורמים שמביאים לאי-ביצוע או לביצוע חלקי, מה יכול לעזור לה כן להצליח לבצע לשביעות רצונה, ויחד עם זאת המשימות הקטנות מייצרות לאט לאט השגים גם ברמה ה"מעשית" (הנה כך וכך משימות שכן בוצעו) וגם ברמת הבניה של יכולות וכלים שעוזרים לבצע בעתיד. ואכן יש מקום גם לסייע ולהיות איתה בעניין הביצוע - אם על ידי עזרה ויצירת מבנה שמסייע לביצוע, אם על ידי הנוכחות שלך - זה שהיא צריכה לספר לך בפגישה הבאה מה היה ומה קרה, (יש מתאמנים שזה לבד נותן להם את הסיבה לאסוף כוח ולעשות). או אולי לשלוח לך SMS או אימייל במהלך השבוע בזמן ביצוע משימות או חלקים ממשימות באימון. אלה בדיוק המקומות שלנו כמאמנים להיות שם, במגרש עם המתאמנים, להיות הצוות הזה שעובד ביחד כדי שהם יצליחו

מאחר שאת מכירה כבר את הפורום, הכותבים ונושאי הדיונים, אני מזמינה אותך להציג קצת את עצמך, אם את רוצה

ולעיין בכללי הפורום, במאמרים

ובקישורים

שלנו באיחולים לדיונים מרתקים ופורים

 

[תולי טול]

תודה על קבלת הפנים, על התשובה העיניינית

ועל איזכור כללי הפורום. זה נהדר שאת אף פעם לא שוכחת לברך כל אורח חדש בפורום, להתייחס לשאלתו בנימוס ובחיוך. זה אחד הדברים שהופכים את הפורום הזה לנהדר כל כך

אהבתי את תשובתיך שהיא מעשית מאוד וברורה. תודה

 

[תולי טול]

אופס.. רציתי להציג את עצמי.

ובכן, כרגע שמי תולי טול

אני דיי צעירה, נשואה פלוס והגעתי לאימון האישי לאחר שבמשך תקופה מסוימת חיפשתי מידע על הפרעות קשב וריכוז לטובת בן זוגי היקר. יום אחד גיליתי שיש תחום שנקרא "אימון אישי" ושהוא מוצא חן בעיני. אני לא חושבת שראוי שארשום היכן למדתי (נכון?!)

אבל סיימתי קורס יסוד ובקרוב אני אמשיך לקורס הבא. החלום שלי: להשפיע על חינוך ילדים דרך מערכת החינוך ודרך 'חינוך' ההורים. המוטו שלי: אני מאמינה בגדלותו של כל אדם. אין אדם שלא מגיע לו להשיג את החלום שלו. את כל השאר תכירו עם הזמן, תודה שאתם כאלו נחמדים ואדיבים

 

[tlingit]

../images/Emo140.gif נעים להכיר

 

[ענתוצאות]

ברוכה הבאה ובהצלחה תולי

אני תמיד שואלת את עצמי - איזה שאלות פנימיות מעורר בי המתאמן שלי. כי הרי ברור (נו טוב, לי לפחות...) שכל מתאמן מסמל ומסמן גם אצלינו משהו. הספק שמתעורר בך הוא הספק שיתעורר גם אצלו. היום וגם הלאה . אם תבואי מאמינה בכוונה שלו להתמיד באימון, מוכנה לבדוק יחד איתו את המחוייבות לאימון ומאמינה ביכולת שלו ובעוצמה שבו - הוא יאמין גם. בעצמו יאמין וגם בתהליך. אם תגיעי אם הספק המוקדם הזה, הוא יחלחל כזרם בלתי מורגש בתוך האימון שלך. מציעה לך לבדוק בתוכך, עד כמה את מאמינה בפוטנציאל של המתאמן הספציפי זה. עד כמה את בוטחת ביכולת שלו (אני בכוונה מתמקדת כרגע באמונה שלך בדבר יכולותיו) רק שלב אחרי, בדקי גם איתו. מה דרגת המחוייבות שהוא מוכן לקחת כדי לא להפוך את האימון הזה ל more of the same של מה שהיה רגיל לו עד עכשו. ואת כל השאר ( האם תוכלי לעזור לו, האם יתמיד) - ימים יגידו. ומלה אליך - את בשלב המרגש של תחילת הדרך. לאט, עם הנסיון, תקבלי יותר כלים וסל התובנות שלך יגדל. אבל את ההתרגשות עם כל מאמן חדש - שמרי לעצמך. היא נכס ואני מאחלת לך שלעולם לא תעזוב אותך. שמעתי פעם את גילה אלמגור מספרת שלמרות עשרות שנות הותק שלה, היא מתרגשת לפני כל עליה לבמה ויודעת שביום שזה יגמר, היא תפסיק לעבוד. כך גם אני... מאחלת לעצמי, למרות הותק, להמשיך ולהתרגש. מאחלת שתישאר הצניעות (למרות החששות בדבר היכולות) ומאחלת שאזכור תמיד איזו זכות היא לאמן. את אותם דברים - מאחלת גם לך. בהצלחה ענת

 

[תולי טול]

בפגישת ההיכרות שלנו

הוא נהג בדרך שהותירה אותי בתום השיחה המומה ומאוכזבת. כמובן שלא אפרט בדיוק מה היה המעשה כדי לשמור על פרטיותו, אבל הרושם שקיבלתי הוא חוסר רצינות וחוסר כבוד. אם כי הוא בחור נהדר, נחמד וכו'... (אל תשפטו מעבר למילים שכתבתי, אני מבינה שקשה להבין בלי הסבר, אבל בחור מקסים שמתנהג כמו ילד- זה אפשרי...) אני משערת שבעיקבות העניין הזה ופרק הזמן הארוך שנטל לעצמו לחשיבה גרמו לי לחוש שאולי הקרקע לא מספיק יציבה מתחת לאימון הזה. אבל גם בגלל הנושא, שבחר להתאמן עליו אני חושבת שעדיף לפתוח את נושא המחוייבות לתהליך ולא להסתיר את הספק. מה דעתך? אני מודה על הברכות ובאמת מקווה שרק ההתרגשות תשאר בלי הלחץ המיותר...

 

[ענבל כהן חמו]

התאמה

הי תולי יקרה, אני רוצה להזכיר את נושא ההתאמה בין מאמן למתאמן. הנושא של המתאמן הוא נושא מצויין לאימון - וקיבלת כבר די הרבה רעיונות איך לגשת אליו. השאלה שנדמה לי שאת שואלת היא אם מתאים לך לאמן אותו - מאחר ונשמע שיש די הרבה ספקות משני הצדדים, והוא מבטא אותם דרך השאלה אם הוא יתמיד במשימות שהוא לוקח על עצמו ובמשתמע - באימון. זה הדבר הראשון שהייתי בודקת - משקפת את תחושת חוסר הכבוד וחוסר הרצינות שחשת, ובודקת איתו האם אפשרי לעבוד ביחד מתוך תחושת כבוד ורצינות. (ואשמח לשמוע במסר איפה החלטת ללמוד בסוף).

 

[אבי בכר 2005]

להיות קשובה למילים

ראשית אני רוצה לברך אותך על תחילתה של דרך מופלאה כל שיחת אימון כמאמן היא מקום לגדול ולהתפתח בו בעצמינו התירגול הבילתי פוסק להיות בשיחת אימון חקרנית מעודדת ומפתחת בהכרח משפיעה גם עלינו המאמנים זכית

ולשאלתך הלקוח שלך רוצה לעבוד על התכונה "'חוסר יכולת להתמיד במשימות שהוא לוקח על עצמו'" דבר ראשון נראה לי שאין צורך לעבוד על כך כיוון שכבר יש לו את התכונה הזו וכנראה יותר משהו היה מעוניין בה

ולכן כצעד ראשון הייתי מבקש ממנו להגדיר מה הוא היה רוצה שיהיה ולא מה היה רוצה שלא יהיה (מה גם שאי אפשר שלא יהיה חוסר - אפשר שכן יהיה משהו)- בדיוק כמו שאין טעם להגיד לילד "לא לצעוק" (למשל), עדיף להגיד לו "דבר בלחש". זה אולי נשפע פרט קטן אך הוא פותח פרספקטיבה שונה לגמרי על השיחה. השלב הזה יהיה לדעת איך הוא ידע שהוא השיג זאת? מה יהיו סימנים אובייקטיביים שניתן למדוד אותם? לך אני אומר, שהמדדים כשלעצמם אינם חשובים, חשובה החשיבה שלו והשיחה עליהם. ובאשר אליך, כלל אצבע למאמנים, היכן שאימון תקוע כדאי לבדוק היכן נושא האימון או הלקוח הספציפי הזה נוגעים בי באופן אישי, מה זה מעורר אצלי ולעבוד עליו, עדיף עם מאמן אחר/סופרויז'ן. כקצה חוט לבדיקה (רק אפשרות) האם השאלה שלך "ואני שואלת האם אדם כזה יכול להתמיד באימון?" אינה ניסוח אחר לשאלה "האם אני אצליח לאמן אדם שאינו מתמיד? האם יש לי את היכולות כמאמנת להביא אותו להשגת המטרה שלו?" כנות בעבודה עצמית ורצון להיות בטובתו של הלקוח בכל מקרה גם אם איננו ניראים טוב הם מקור לעוצמה שמאמן יכול להביא. ברכות

 

[תולי טול]

אבי, תודה על תשובתך.

מיותר להכחיש את העובדה שאני חסרת ביטחון עדיין, ואם הייתי יכולה לבקש ממנו קצת יותר סלחנות וזמן הייתי מבקשת. אבל המצב נתון ואני אתאמץ להיות הכי קשובה ואוטנטית שאפשר עמ"נ, שהאימון יהיה מוצלח ככל האפשר. ביכולותיי אני מאמינה, זה רק הנסיון שחסר לי. ושאלה אחרת, האם אתם רואים צורך בבנית תוכנית פעולה עם המתאמן באימון כזה? אבי, תודה רבה לך!

 

[אבי בכר 2005]

תוכנית פעולה

"תוכנית פעולה" ניתנת לפרשנות ויישום בטווח רחב מאוד של יצירתיות ואם תרחיבי מהיא תוכנית כזו עבורך יקל עלי להתייחס ובכל זאת ככלל אצבע מטרות ויעדים הן דבר חשוב מאוד הן באימון והן בכלל בחיים. יחד עם זה חשוב להבין למה הן חשובות. הן חשובות כיוון שהן מאפשרות לנו, ובאימון מאפשרות ללקוח, לכוונן ולמדוד את הפעולות שלו בהתאם להן. ההתפתחות שלנו נובעת מהפעולות שלנו. פעולות נכונות הן בהכרח נכונות בהתייחס למשהו (אין נכון בריק) ז"א מטרות הן כלי עזר לצורך ההתפתחות שלנו, עלינו לבחור מטרות בהתאם לאיכויות שאנו רוצים לפתח, אילו איכויות? כאלו שיעזרו לנו להשיג את המטרה. במקרה שלך את כותבת יש לי מתאמן שרוצה לעבוד על תכונה שהיא להגדרתו 'חוסר יכולת להתמיד במשימות שהוא לוקח על עצמו' כדי שהוא יפתח את היכולת להתמיד במשימות עליו להתאמן בלהתמיד במשימה (ועוד משימה ועוד משימה...) אין כאן קסם. שיחת אימון היא שיחה שמאפשרת לראות אפשרויות חדשות וליצור פריצות דרך תודעתיות אך בלי יישום של פריצות הדרך הללו וחזרה לשיגרת הפעולה הרגילה האנרגטיות והמוטיבציה שנוצרה כתוצאה מפריצת הדרך תעלם. לכן עליכם להגדיר יעדים, ועליו לחתור להשגתם במקביל לשיחות האימון שלכם שישתמשו בתהליך שהוא עובר כבסיס לפריצות דרך תודעתיות ויישומן. יום מבורך

 

[גלעד63]

לא חשוב מה אנשים אומרים,

חשוב מה אנשים עושים. ולכן משימות שהמתאמן אינו מסוגל להתמיד בביצוען הן, BY DEFAULT, משימות לא חשובות. תנסי להציע לו את האבחנה הזאת - התשובה שתקבלי תפתח בפנייך את הדרך לעולמו הפנימי. ועוד דבר קטן - אימון מחייב אמפטיה והדרך לאמפטיה עוברת דרך כבוד והערכה - תשתדלי לא לאמן את מי שאת לא מכבדת ומעריכה.