היי לכולם. אני מתחילה לעמול על הpersonal statement שלי

[vavi123]

היי לכולם. אני מתחילה לעמול על הpersonal statement שלי

שמיועד למדעי החיים, דוקטורט-ביולוגיה וכל היוצא בזה עם עדיפות למחקר בביו-רפואה, האוניברסיטאות שאני מכוונת אליהם זה NYU UPENN וכדומה-יש להם כמה מסלולים שמאוד מעניינים אותי.
סיימתי תואר שני בביוכימיה וגנטיקה בעברית.
מקריאה באינספור אתרים אני מקבלת המון עצות סותרות. אחד אומר לא להתקרב לשום רגש/חווית ילדות/ או כל קלישאה יפה ככל ששתהיה...גם אם תהיה מלווה בהמון רצינות ופרטי מחקר שונים מחיי.

מצד אחר יועצים שהיו במבחני קבלה (כמובן בערבון מוגבל) כותבים שזה עדיין אמור להיות מכתב אישי כי את ההישגים היבשים רואים בכל המבחנים והקורות חיים ולכן חשוב לפרט קצת מה הוביל את הבנאדם למחקר ולמה בכלל יש לו התעניינות בתחום-שיהיה לקוני אבל כן לכתוב...

מה אתם חושבים מנסיונכם? לפרט המון על עבודת המחקר שעשיתי עד עכשיו-להיכנס לפרטי פרטים ולהשמיט כל פרט על חיי האישיים? או בכללי במשפט או שניים מה משך אותי למחקר ובכמה משפטים על חיי האישיים ותחביבים? וציוני דרך בחיים שלא קשורים למחקר?

תודה על עזרתכם

 

[shudaizi]

אני לא מהתחום שלך

אלא ממדעי הרוח, אבל אחת העצות שקיבלתי היא להכניס קצת "אופי" לסטייטמנט, לגרום לאנשים שקוראים אותו לרצות לפגוש את הבת אדם שכתבה אותו.
זה יכול להיות בכל מיני דרכים, לאו דווקא באיזה קלישאה של "מאז הפעם הראשונה שראיתי דם כשנחבלתי בגיל ארבע גוף האדם ריתק אותי", אבל אולי דרך מה שמניע אותך להמשיך לחקור, מאין מגיעה התשוקה שלך לנושא, או מה בך ספציפית כבנאדם מעניין וקשור למחקר.
לדעתי, דבר כזה צריך להופיע בין השורות או גג במשפט או שניים שאת משחילה באמצע.
בהצלחה!

 

[3rd CYR]

גם אני לא מהתחום שלך

וגם אני נתקלתי בדיעות סותרות בעניין הזה, ודוגמאות מכל הקשת -- ממכתבים ממש רגשיים ומשתפכים וקלה במכתבים מאד מהודקים ויבשים. אני יכולה לך מה אני אישית חושבת מהניסיון האישי שלי, וממה שאני רואה סביבי, אם כי יש לסייג שאני לא מלמדת במוסדות ברמה שאליהם את מכוונת לדוקטורט.
לא לעשות: לא להכניס סיפורים ש"לא עובדים" והם מלאכותיים רק כי צריך (תחביבים לא רלוונטיים). להזהר מקלישאות (חלומות ילדות להיות חוקרת שמגלה את התרופה לסרטן, וכד'), ולהשתמש בהן רק אם זה ממש ממש נחוץ. ולא יותר מידי – רק כמה משפטים בהתחלה ובסוף.
כן לעשות: אם יש לך סיפור שווה באמת, סיפור שעביר נקודה חשובה מאד להבנת קורות החיים שלך או המסלול המקצועי שלך, או נותן קונטקסט חשוב להישגים שלך – ספרי אותו. לעשות זאת בתמצות ובהקשר ברור לעיקר, כלומר הביוגרפיה האקדמית שלך והתוכנית המחקרית שלך.
דוגמא 1: היו לך ציונים נמוכים בשנה מסוימת כי הייתה לך שנת אוליבר טוויסט בחיים? אפשר במשפט או שניים (רק אם זה באמת סיפור מעניין ומקורי, לא סתם תירוצים קלושים) להסביר שאת הציוני 75 את הוצאת תוך התמודדות עם סיפורי איוב, כך שזה ציון מרשים יחסית לקונטקסט. דוגמא אמיתית: משהי שאחותה וגיסה נהרגו בתאונת דרכים, והסטודנטית לא רק הייתה צריכה להתמודד עם אבל אלא גם הפכה לאופטופרסית לאחייניתה בת ה3. משפט או שניים על הסיפור הזה הם אולי אופרת סבון במיטבה אבל הם גם משמעותיים מאד בהבנת המועמדת וקבלת פרספקטיבה שונה לגמרי על הציונים הנמוכים שלה באותה שנה.
דוגמא 2: החלפת חוגים ונושאי מחקר (נניח התחלת בחוג א', עברת לחוג ב', עשית השלמות ושינית כיוון בתואר שני ואת רוצה לשנות כיוון שוב בדוקטורט). או היו לך 4 פרסומים/כנסים שכל אחד מהם בנושא אחר לגמרי. את ההשיגים שלך ואת הציונים רואים בחלקים אחרים בתיק, אבל החיבור יאפשר לך להסביר את עצמך. להציג את עצמך לא כמזגזגת, אלא יראה את ההגיון הפנימי מאחורי המעברים. יתכן ואין כאן סיפור רגשי, אלא סיפור "יבש" על הסקרנות שלך, על הזמן שלקח לך להתביית על התחום שאת באמת להוטה אחריו, או שאת אוהבת לעבוד עם אנשים ולרכוש כלים שונים ממגוון תחומים. אבל יכול להיות שקרא לך "סיפור". דוגמא אמיתית: סטודנטית שעשתה תואר ראשון בתחום X עשתה בו הרבה מאד כסף אבל הרגישה ריקנות והחמצה. היא רצתה לחזור ללמוד Y כדי לא רק לממש את עצמה באופן משמעותי אלא גם להשתמש בידע וכישורים שלה לתרום בחזרה. היא חושבת שהכישורים הספציפיים מעבודתה ב X נותנים לה כלים (דוגמאות ספצפיות) איך להיות טובה בלהיות חוקרת בתחום Y. הסיפור הזה מבהיר שנתיים "חור" בקורות החיים האקדמיים שלה, ואת הזגזוג בין תחומים, ונותן איזשהו הגיון פנימי להתרחשויות, תוך הצגתה באור חיובי. איך כותבים את זה יכול לעשות את ההבדל בין קלישאה לבין משהו שעובד ממש טוב.
דוגמא 3: אם תתקבלי, תהיי סטודנטית בינלאומית. אישית לא עשיתי את זה, אבל ראיתי כאלו שכן והם התקבלו למקומות טובים, זה לציין לקראת הסוף של המכתב שהם ערוכים לאתגר של המעבר לארץ זרה כי... (הזדמנות להזכיר איך כבר עברת לגור בחו"ל עם מזוודה אחת ולהתחיל מחדש בשפה זרה, או איך נסעת לטיול לבד בלי חברים במזרח הרחוק, וכו' וכו'). לי אישית זה נראה קלישאתי ופחות מוצלח. שוב, ה"איך" של הכתיבה חשוב אפילו יותר מה"מה". סיפור אישי אחד בלבד בכמה משפטים (לא לספר גם וגם וגם) יכול לתת צבע ואופי לסטייטמנט שלך ולהבליט אותך מהאחרים ולגרום לקורא לזכור אותך. מקווה שזה המחיש למה הכוונה, אבל כאמור, גם אני נתקלתי בעצות הפוכות בעניין.
&nbsp
&nbsp
&nbsp

 

[vavi123]

תודה רבה על התשובות שלכן, אשמח לשמוע עוד עיצות?

 

[Philip Jr]

עצה - אולי אלו לא ״דעות סותרות״

אלא שבכל תחום ובכל מוסד/מחלקה שואלים את המועמדות שאלות שונות. אחת הבעיות הכי גדולות בעיניי זה כשמועמדת לא עונה על השאלות אותן נשאלה ב - Personal Statement, או Statement of Purpose, או חיבורים אחרים שלעיתים נדרשים.
&nbsp
האם יש הנחיות למסמך המדובר? שאלות שנשאלת? כי שוב, בעיניי חלק גדול מהסיבה שאת שומעת דעות שונות זה פשוט כי אנשים *נשאלו* דברים שונים, וכמובן שגם אנשים לוקחים את זה לכיוונים שונים, לעיתים בצדק ולעיתים לא.
&nbsp
אין ספק שלא כדאי פשוט לחזור על קורות החיים, אבל משם ועד לכתיבה על התחביבים שלך וחייך האישיים יש מרחק גדול, אלא אם את נשאלת על הדברים האלו ספציפית.

 

[3rd CYR]

נכון, ועדיין

כמובן, חשוב מאד להתסכל על ההוראות ולהתאים את החיבור לדרישות הספציפיות של כל מוסד. ועדיין, גם כאשר ההוראות כלליות מאד (וזהות) אין אחידות דעים עד כמה שראיתי בעניין הזה. במקום אחד שאליו פניתי בזמנו (סנטה ברברה) הם בפירוש בקשו שני סטייטמנטס נפרדים -- אחד עם סיפורים אישיים ואחד נטו מקצועי. זה היה פשוט וקל כי היו להם הוראות כה ברורות. המקומות האחרים היו יכולים להתפרש כמקצועים או כתערובת כלשהי (או לפחות כאלו שבהם לא היה בלתי סביר שיתפרש שכדאי להוסיף נימה אישית ורגשית)

 

[vavi123]

מסכימה, במקומות שיש שאלה או הוראות ספציפיות אין בעיה, הבעיה

שברוב המקומות שבדקתי לא כך המצב באמת....לדוגמא בNYU אין אפילו איזכור לpersonal statement או statement of purpose הם קראו לזה במשהו מאוד מעורפל שלא ניתן להסיק מזה שום כלום בטח לא הוראות לגודל כתב, מרווח שורות או אורך.
פניתי אליהם באימייל והבחורה האחראית על זה בתשובה שלה לפעמים קראה לזה personal statemnet ולפעמיןם statement of purose שזה עוד יותר היה מבלבל אבל היא הדגישה שבחיבור הם מעוניינים לשמוע רק על academic goals ואם אני מאוד רוצה אפשר להזכיר בקצרה מאוד את השגי מהעבר אבל כיוון שהכל כתוב בקוח זה לא מעניין אותם ושזה אמור להיות עד 500 תווים.
בכל אופן, כל אוניברסיטה מבקשת משהו שונה אחת מבקשת personal אחת purpose ואחרת את שניהם...קצת קשה להתאים את הכל לכל הגשה לכל אוניברסיטה במיוחד עם יש כמה שמעוניינים בהם. גם קצת קשה לי להתחבר לחיבור הזה, זה מאוד שונה מהמנטליות האקדמית הישראלית שאני מכירה
בישראל לאף אחד אין סבלנות לקרוא חיבור משתפך או מה המטרות האקדמיות כי אין לדעת אם הכל מאוד אמיתי. המשפט של כשצללתי בקריביים ידעתי שמצאתי את ייעודי לא היה תופס בחיים...וגם אני מניחה שמישהו שהחליט אתמול שזה מה שבא לו כי הוא לא מוצא עבודה בתעשיה ואין לו ברירה להמשיך לדוקטורט, בטח יכתוב את אותו סיפור על הקריביים או דומה לו אז זה קצת מאבד את המשמעות.....אבל אני זאת שרוצה ללמוד אצלם אז זה מה יש ואני צריכה לכבד את זה ולהשלים עם זה...רק נותנת את נקודת המבט שלי.

 

[3rd CYR]

"קשה להתאים את הכל לכל "

אם את מגישה מעומדות ל5 מוסדות את תכתבי חמישה חיבורים שונים. הבסיס יהיה אותו הדבר אבל הם ישוכתבו כדי להתאים למוסד הספציפי ולו מהסיבה שאת רוצה להראות FIT למוסד הנתון, שלא לדבר על התאמה לדרישות החיבור עצמו (דגש על תוכניות/רקע וכו'). זה יכול להיות נוח לכתוב חיבור של אלפיים מילה שיש בו הכל מכל ואז לערוך אותו ולקצץ אותו בהתאם למוסד הספציפי במקום להתחיל מהתחלה בכל פעם מחדש, אבל עדיין זה חיבורים שונים והמון עבודה פר חיבור. הגשת מועמדות זה חצי משרה לפחות.

 

[vavi123]

מסכימה מאוד. מה שעצת זה באמת הכיוון שבחרתי בו

לכתוב חיבור ארוך שיכלול מגוון סיפורים ודגשים ובהתאם לקצץ ולחתוך. זה אכן מרגיש כמו חצי משרה....החל מחיפוש האוניברסיטה והתכנית הרצויה ביותר בדיקת כל הדרשיות והחיבורים שצריך להכין.
אגב לגבי גיליון הציונים, פשוט ביקשת עותק מהאוניברסיטה שבה למדת רק באנגלית נכון? כי ראיתי שהם לא דורשים עותק נאנן למקור או חברה בינלאומית שהם סומכים עליה לתרגום....
אני שואלת כי בכמה אתרים קראתי שיש חברה מומלצת לתרגום אבל אני מניחה שזה בהנחה שהאוניברסיטה לא מוציאה גיליון צינוים באנגלית כלל?

 

[Philip Jr]

זה בהחלט חצי משרה

אם לא נדרש תרגום / אישור התואר דרך גוף בינלאומי כלשהו, אז כן - מגישים את גליון הציונים באנגלית היישר מהמוסד בו למדת. כך אני עשיתי.

 

[אור302]

כשאני הגשתי בזמנו במדעי הרוח,

היה לי חיבור אחד כשרק פסקת הסיום - "למה אני פונה למוסד שלכם" - היא זו שהשתנתה. נדמה לי שהמבנה שלי היה:
במה אני מתעניים ומה אני מחפש לחקור
למה אני מתאים למחקר מסוג זה
למה אני פונה למוסד שלכם

 

[3rd CYR]

בפניות למשרה זה היה עוד יותר קיצוני

אני מניחה שזה יכול לעבוד אם פונים למקומות מאד דומים. במקרה שלי, פניתי למגוון מקומות וזכור לי שהתחלתי כמו שאתה מציע לעשות וראיתי שזה לא אפיקטיבי מספיק לדעתי ושיניתי גישה.
&nbsp
בהגשת מועמדות לעבודה זה היה עוד יותר קיצוני. שם גיליתי שלצערי יותר מעשי פשוט לכתוב כל COVER LETTER מהתחלה לגמרי. מה שקרה הוא שהייתי פונה למשרות מאד מאד שונות ובכל פעם אורזת את עצמי אחרת לצורך המשרה. אתן דוגמא פיקטיבית מבוססת על דברים אמתיים. למשל, להציג עצמך כחוקר בין-תרבותי במשרה אחת או כחוקר משפחה במשרה אחרת, ובכל פעם לדבר על אותו פרוייקט על בחירת בני זוג (שבו הדגש היה על זוגות המשתייכים לגזע/קבוצה אתנית שונה). אותה תוכנית מחקרית אבל התעקבות סלקטיבית על פרסומים מהCV כדי להדגיש דברים שונים או לדון בהם בצורה שונה, או להביא דוגמאות לתיאוריות שונות שמנחות את המחקר והדגשים אחרים בתוכניות לעתיד. זה לא רק פסקת סיום שונה של איזה קורסים אשמח ללמד אצלכם או עם מי במחלקה אוכל לעבוד. אצלי אישית זה ממש יצא מכתבים וRESEARCH STATEMENTS שונים לחלוטין שיצאו טוב רק אם התחלתי כל אחד מהם מאפס כי ה"במה אני מתעניינת ומבקשת לחקור" ו"למה אני מתאימה למחקר הזה" ו"למה אני פונה אליכם"יהיה שונה בכל סטייטמנט. יצאו לי גם ראיונות למשרות מאד שונות, שכל אחת מהן היתה מאפשרת לי לעשוק במחקר שמעניין אותי אבל עם טייטל קצת שונה. אני חושבת שזה נכון לגבי המון חוקרים (נניח דפנה היא דוגמא מצויינת לכך כאן).

 

[vavi123]

הבנתי. מקווה לא לפשל בעניין הזה, חבל לי

ליפול רק על זה אם כל השאר יתאים להם. ולו רק בגלל הבדלי מנטליות שאני לא רגילה לכתוב דברים כאלו. אני יודעת שמגיל אפס מכינים אותם לחיבורים מסוג זה...אז זה בטח בא להם יותר בטבעיות.

אבל אני מפנימה את כל העצות שלכם ומנסה לעשות גיבוש של הכל עם שינויים רלוונטיים לכל מוסד.
תודה על כל העזרה....מעריכה את זה מאוד

 

[אור302]

כן, כשמתחילים מאפס משיגים תוצאות מפתיעות באיכותן.

הבעיה עולה כשמגיעים לריאיון ואז כבר לא זוכרים איזו פרסונה לבשנו הפעם.

 

[3rd CYR]

כל הקבצים שמורים

וברגע שמקבלים זימון לראיון ומתחילים לעבוד על הJOB TALK בודקים אותם. ואת הג'וב טוק גם כן מתאימים. הבשר (המחקר עצמו) יהיה אותו דבר כנראה, אבל ההקדמה והסיומת לא

 

[Philip Jr]

כמה מחשבות

1. כתבת שב - NYU לא היו הוראות, היה מעורפל, לא היה ברור מה האורך הנדרש וכדומה. אבל - הנה שאלת, וטוב שכך כי קיבלת תשובות מועילות מאד. למשל, מאד ברור שהם *לא* רוצים שתכתבי דברים אישיים.
&nbsp
2. בהחלט קשה להתאים את החיבורים לכל מוסד/מחלקה, אבל אם לא תעשי זאת - לא תתקבלי. אני אהבתי את גישת שלושת ה - F לכתיבת SOP לפחות - Focus, Fit and Future. לרוב מה שהכי כדאי להראות זה שהגעת לשלב שבו את מתמקדת במשהו יותר ספציפי מאשר ״פסיכולוגיה״, או ״ביולוגיה״. שאת מתאימה ספציפית למוסד המדובר, או למנחים שאת מזכירה בחיבור. ולסיום, שיש לך מושג לאן כל זה הולך, מה המטרות והיעדים שלך, ומה היית רוצה להשיג.
&nbsp
3. אם תתקבלי (ואני מאחל שכן!) את תגלי שהרבה מאד דברים שונים מהמנטליות הישראלית.. אז הנה התחלה טובה.. כפי שכתבת, את רוצה ללמוד פה, ולכן תצטרכי להתאים את עצמך למציאות המקומית איפה שתלמדי.

 

[Alfa156 GTA]

יפה! שיטת ה-F זה נראה לי בול מה שצריך...! מכל הממוצע שעשיתי

מכל ההוראות שקראתי זה באמת מתמצת את זה היטב.
&nbsp
אגב, כמו שגם כתבת וגם הם דורשים זה להסביר למה דווקא המוסד שלהם תורם לי במטרות שלי ללימודים ולעתיד.
אז אחת הסיבות זה כי יש שם שתיים או שלוש מעבדות מחקר שהשאלת מחקר שלהם מאוד מושכת אותי..ובכללי על הכיוון של המעבדה. כדאי לציין במכתב "שיש שלושה פרופסורים ששמם בלה בלה בלה חוקרים דברים מאוד קרובים אלי ולמה שהייתי רוצה לחקור?" או שלהמנע מציון אנשים ספציפיים? כי אלו שאולי קוראים את המכתב שלי זה לא הם וזה קצת לא נעים שלא אותם ציינתי?

 

[Alfa156 GTA]

עוד משהו מטריד אותי....

האם כדאי/ רצוי לציין למה דווקא אוניברסיטה בארהב ולא בארץ המוצא שלי? או שזה ברור לכולנו שבארהב באוניברסיטאות הטובות גם המחקר ברמה יותר גבוהה ובינאולמית?

 

[Alfa156 GTA]

בטעות התחבר לי על המשתמש של בעלי

 

[Philip Jr]

אני לא הייתי מבזבז מקום על זה

מוסדות מובילים בארה״ב רגילים לסטודנטים בינלאומיים, ומאד ברור להם למה מועמדות טובות מעוניינות בהמשך קריירה אקדמית במוסד כמו שלהם.. את לא צריכה לשכנע אותם בזה.