היי לכולם. אני מתחילה לעמול על הpersonal statement שלי

[Philip Jr]

בהרבה מוסדות

אזכור שמות פרופסורים זה משהו שממש כלול בהוראות, כי למרות שאת לא צריכה לבחור מנחה בשלב הזה, הם רוצים לדעת שיש מנחים פוטנציאליים שמעניינים אותך, ואלו כנראה יהיו האנשים שגם יבחנו את הבקשה שלך יותר לעומק, אם הבקשה תעבור את הסינונים הראשוניים. לכן במוסדות כאלו גם מאד סביר שלא תהיה אי נעימות, כי זה *כן* יהיו האנשים שהזכרת שיקראו את הבקשה.
&nbsp
למעשה אני חושב שבכל מקרה לא תהיה אי נעימות, כי כך עובדים הדברים.. את צריכה ללכת לחקור אצל חוקרים רלוונטיים לך, שבתקווה גם מובילים בתחומם, ואולי כבונוס גם אנשים טובים ותומכים ונחמדים.. והם צריכים להחליט אם את המועמדת הכי טובה לעבוד איתם.
&nbsp
אני חושב שהטריק הוא לשדר איזון. איזון בין מיקוד בתת-תחום מסוים, לפתיחות ללמוד דברים חדשים. איזון בין מיקוד במנחים פוטנציאליים, אבל גם רצון לשתף פעולה ולהכיר מעבדות ומנחים אחרים..

 

[oligomerization]

אני לא מהתחום אבל

אבל אישתי מתחילה עכשיו שנה שלישית דוקטורט בביולגיה והייתי די מעורב בכל השלבים של הקבלה... גם היא הייתה בדילמה לגבי הstatement - העצה הכי חשובה שאני יכול להביא לך זה לשלוח דרפטים של הסטיטמנט לאנשים מהתחום שנמצאים בארהב ולקבל ביקורת\דעה מהם... זה יכול להיות ראשי מעבדות שיש להם שיתוף פעולה עם המנחה שלך כמו כן יש גם בפורם הזה ובפורם ישראלים בארהב כל מיני אנשים מהתחום...אם את רוצה את יכולה לשלוח לי את הסטייטמנט שלך ואני אבקש מאישתי להסתכל על זה...

ההיתרון שהדד-ליין באונברסיטאות שציינת (אם אני לא טועה) מתישהו בתחילת דצמבר... אז יש לך עוד ה-מ-ו-ן זמן...

ממה שהבנו מכמה פרופסורים - בדוקטורט בביולגיה - הpersonal statement הכי חשוב...יותר חשוב מהמלצות,קו"ח וציונים...

עוד טיפ שלמדנו בזמנו, להמון אונברסיטאות יש סינון של GRE - כלומר אם אתה לא מקבל ציון מסויים בGRE אז בכלל לא מסתכלים על התיק שלך...

 

[vavi123]

היי, תודה על הטיפים. זה עוזר לי.

ותודה רבה על ההצעה לעזור. באיזו אוניברסיטה אשתך לומדת? והאם היא/אתם מרוצים?
האם אשתך כתבה גם personal statement וגם statment of purpose?
מה שאני עדיין מתקשה בו קצת זה לדוגמא בpersonal statement איפה עובר הגבול של "יותר מידי פרטים אישיים שפחות קשורים למחקר" ואיפה יותר מידי נוקשה ומתחיל להראות כמו statement of purpose, שגם שם אני תוהה לפעמים כמה להיות מאוד עניינית וכמה לרכך קצת.....

אני מאוד אשמח לראות את המכתבים שאתה ואשתך ניסחתם אם זה עדיין קיים אצלכם היכנשהו במחשב?

תודה שוב!

 

[hooting owl]

אני דווקא כן מהתחום שלך...

בערך (אני ב-computational neuroscience).

ב-SOP שלי לא כתבתי שום דבר שקשור לחוויות ילדות / טראומות / כמה המחקר הוא חלק אינטגרלי באישיות שלי או כל קלישאה אחרת. לדעתי ה-SOP בתחומי המדעים המדויקים צריך לשקף את זה שאת רוצה ומוכנה להיות מדענית. מדענים לא מבזבזים מילים על הילדות שלהם או על סופרלטיבים או מתעסקים ברגשות כשאפשר באותו המקום הקטן והמוגבל לעסוק במדע.

ה-SOP צריך לספר לקורא אילו שאלות מרתקות אותך / מה את מעוניינת לחקור, איזה נסיון יש לך במחקר שמתאים לשאלות האלו (ואם יש לך נסיון בסוג אחר של מחקר איך זה קשור למה שאתה רוצה לחקור בעתיד), מה למדת מהנסיון הזה (למשל, גילית שאת מחבבת סימולציות עם הרבה משתנים), ולמה האוניברסיטה והתוכנית הספציפית הזו שאת מגישה אליה מועמדות תתאים הכי טוב למטרות שלך - לזה קוראים ה-fit paragraph ותופרים אותו בהתאמה אישית לכל תוכנית. יש טיפים לכאן ולכאן לגבי אזכור שמות של פרופסורים ספציפיים שתרצי לעבוד איתם בחלק הזה - אני הזכרתי 2-3 שמות ולמה אני מתעניינת בעבודה שלהם. משהו כמו ״נראה כי תחומי העניין של פרופסור X קרובים לשלי והשיטות החדשניות שהוא עובד איתן יאפשרו לי לחקור את השאלות שהעליתי״.

אני מודעת לכך שיש טיפים באינטרנט שמספרים לך שאת צריכה hook או איזה סיפור מעניין. הסיפור המעניין הזה צריך להיות סופר קצר, לא קלישאתי, ולא מלפני התואר הראשון. סיפור טוב: ״במועדון הקריאה שהיה בשנה ב׳ קראתי מאמר (שם המאמר יכול להיות כאן) שהעלה עבורי שאלה שמסקרנת אותי עד היום. (השאלה באה כאן)״. את לא מבזבזת מקום, את לא קלישאתית, את מראה להם שקראת מאמר וחשבת לבד בצורה ביקרותית על שאלה מעניינת, ואם יש לך אפשרות לספר איך עוד חקרת את השאלה - מה טוב. הסיפור הזה מספר כל מה שהם צריכים לדעת עלייך. הם לא צריכים לדעת שהיית חנונית / מקובלת / טום-בוי / בחוג טבע בתור ילדה.

בהצלחה!

 

[hooting owl]

הנה דוגמא מהאינטרנט

מתחום הפסיכולוגיה הקוגניטיבית, אבל בביולוגיה זה אמור להיות די דומה.

דוגמא לא רעה בכלל:
http://users.clas.ufl.edu/msscha/psych/sop_1.doc

 

[Alfa156 GTA]

אוקיי, אני אכן מנסה להימנע מקלישאות מיותרות ודברים בחיי שלא

היו קשורים למחקר...ואכן statement of purpose חייב להיות סופר ענייני ורלוונטי למחקר. אבל! personal statement מצפים ממנו להיות קצת פחות נוקשה ויותר אישי אולי כדי שיוכלו להכיר אותי יותר טוב. באוניברסיטאות שדורשות נגיד אחד מהם אז סבבה, מכניסים את כל הדברים על המחקר וכמה אני רצינית ומתאימה להם וטיםונת כמו שאמרת מעדנים עם איזו חוויה טובה שאפשר לקשר למחקר בצורה כזו או אחרת. הבעיה לי מתחילה עם אוניברסיטאות לדוגמא UPENN (המכון לרפואה של אוניברסיטות פנסילבניה) שדורשים גם personal statement וגם statement of purpose. זה סיבך אותי לגמרי....כאלילו אם כבר יש SOP אז מה אמור להיות בpersonal statement ?? לחזור על הדברים העיניינים שכתבתי בSOP אי אפשר אז מה נשאר לי? רק את אהבתי לדארווין וכמה הוא שינה את חיי? =//////

 

[Alfa156 GTA]

אה ועוד משהו

אני מאוד מכוונת לביו רפואה במיוחד אימונולוגיה כמו שציינתי, הבעיה היא שהעבר המחקרי שלי רחוק מהנושא הזה...בפרויקט מחקר בתואר הראשון שלי התעסקתי במיקרוביולוגיה והתואר עצמו היה ביוכימיה וביוטכנולוגיה לא היה קשור בכלל לאימונולוגיה חוץ מקורס מסכן או שניים. בתואר השני התעסקתי בשעון ביולוגי בדרוזופילה עם המון ניסיון בביולוגיה מולקרולרית וגנטיקה. העניין הוא שתמיד נמשכתי לאימונולוגיה כי זה היה לי מאוד מעניין ועם הזמן ה רק התחזק אצלי ונהיתי הרבה יותר בטוחה שזה מה שאני רוצה. עכשיו ההבעיה זה איך אני מעבירה את זה להם. אני מנסה להסביר באמת שתמיד נמשכתי לזה וכל מה שעברתי עד עכשיו רק חיזק את זה וזה שלא למדתי אימונולוגיה וכדומה רק יכול להביא אותי עם ראש פתוח לזה ויש לי את כל הניסיון הטכני במעבדה שרק יועיל לי. העניין שאני מפחדת שהם יסתכלו על זה ויגידו אין לה שום ניסיון בעבודת מעבדה אימונולוגית ולצורך העניין גם לא עם תרביות תאים ופתאום היא רוצה לנסות משהו חדש....והיא אומרת שבא לה ללמוד את זה אבל היא לא עשתה שום דבר בנידון ואין לה ניסיון בזה לדעת אם היא באמת תאהב את זה כמו שהיא חושבת כי אף פעם לא התנסתה בזה באמת.....=(

 

[Alfa156 GTA]

בטעות התחבר לי על המשתמש של בעלי

 

[hooting owl]

אני קצת קצרה בזמן...

אז זה יהיה מהיר, אבל אם יש לך עוד שאלות אל תהססי לכתוב ואענה מחר.

ראשית, בארה״ב זה מאוד נפוץ שסטודנטים נחשפים לתחום מסוים רק דרך קורס אחד או שניים, עקב שיטת הלימודים כאן לתואר ראשון. ככה שאת בהחלט יכולה להזכיר את הקורס-שניים שעשית ומה עניין אותך בהם. בגלל הסיבה הזו (ובגלל שאנשים צעירים יותר ובגיל 20 אתה פחות יודע מה תרצה לעשות עם עצמך מאשר בגיל 27), זה גם הרבה יותר נפוץ שאנשים ״מחליפים״ תחום.
שנית, נסיון מחקרי עם זבובי פירות זה אחלה נסיון - אין מעבדה שלא תשמח לקבל מישהו עם הידע הזה בגנטיקה.
שלישית, תשקלי לשלוף את הקלף של ״מולטידיספלינריות״. במדעי המוח זה עובד יופי. הרעיון הוא כזה: המחקר שעשית בתחום אחר חידד לך שאלות / הקנה לך כלים שאת יכולה להעביר למחקר באימונולוגיה. אם את יכולה להיות ספציפית לגבי אילו כלים - עדיף. למשל, אני מדענית מוח, אבל בחודשיים האחרונים כל המאמרים שאני קוראת הם בגנטיקה ובפיזיקה, בגלל ששיטות חישוביות מהתחומים האלו יכולות מאוד להתאים לעיבוד הנתונים שאני מחפשת. תנסי לחשוב איך מה שאת יודעת יכול לעבור ״תרגום״ לתחום החדש שלך. בנוסף, לדעתי הנכונות ללמוד משהו חדש, אם מנוסחת היטב, היא דווקא משהו שייתפס מאוד כחיובי.

בנוגע לשאלה שלך שראיתי בהודעה אחרת: את לא צריכה לכתוב למה את רוצה ללמוד בארה״ב ולא בארץ. הם יודעים שהרמה של המוסדות שלהם מצוינת, והם רגילים לראות צעירים מישראל שרוצים ללמוד בארה״ב. בגדול הייתי אומרת שהם מחבבים אותנו כאן (במדעים מדויקים. שמעתי שבמדעי הרוח המצב לא טוב, אבל אני לא באמת מכירה). תכתבי למה את מעוניינת בתוכנית הספציפית הזו / פרופסורים ספציפיים.

אני יודעת שה-SOP הוא משימה ממש קשה. עבורי זה היה החלק הכי קשה. בכלל זה תהליך מלא בחרדות. אבל התחלת מוקדם, יש לך זמן, את בדרך הנכונה, זה לוקח איזה 10 טיוטות... אם את במערכת יחסים טובה עם המנחה שלך לתואר השני תני לו לקרוא ולהעיר. אם את מכירה אנשים שלמדו בארה״ב תני להם לקרוא ולהעיר. תני למישהו שאנגלית היא שפת האם שלו לעשות הגהה. יהיה בסדר - נשמע שיש לך סיכוי טוב.

 

[vavi123]

אחרי עצתך אכן הוספתי את המידע על הקורסים שעברתי

וניסיתי באמת להכניס את העניין עם המולטידיסיפלינריות...
כרגע המצב כזה, איכשהו יצא מצב שיש לי ארבעה עמודים שלמים, לא היה לי מושג אפילו כמה החיים האקדמיים שלי רווים, מעניין לראות את זה כשמעלים את זה על כתב.
האסטרטגיה שלי נכון לעכשיו זה לעבור כל אוניברסיטה ותכנית שאני רוצה ולהתאים באופן מדויק לדרישות שלהם ולקחת חלקים מהנאום הבלתי נגמר שלי ולדחוס את זה לתבנית שלהם....בעצם אחרי שסיימתי לכתוב את הכל הבנתי שעוד לא התחלתי כלום...
המנחה שלי לשעבר זה לא אדם שמבקשים ממנו טובות כאלו...מבחינתו ביום שאמרתי לו שאני לא ממשיכה אצלו לדוקטורט זה נראה לי היה מבחינתו יאללה ביי אל תפני אלי יותר בחיים. הוא בנאדם מאוד קשה...מה שגורם לי גם לחשוש מעניין ההמלצות...הוא אמור להיות הממליץ העיקרי שלי כיוון שהיה המנחה שלי במסטר. ראיתי שאוניברסיטאות שונות דורשות להגיש את ההמצלצות בצורות שונות מאוד...חלק שולחים למנחה מייל והוא עונה וחלק דורשות שהוא יכנס לאיזה אתר וימלא אחרי ההוראות שלהם....יש גבול לכמה עבודה בשבילי אני יכולה לבקש ממנו...אם בכלל =/
כמה התהליך בפועל של ההמלצה מבחינת המנחה מסובך ומצריך זמן ממנו...?
ברור לי שהוא ישתמש באותה המלצה שוב ושוב אבל דרכי ההגשה יהיו שונות (סליחה שחפרתי, זה קצת גם סוג של פורקן מכל התהליך החרדתי הזה)

 

[Philip Jr]

למרות שזה מאד אבסטרקטי

אהבתי את המאמר הזה בנושא:
&nbsp
https://blog.petersons.com/2013/10/...of-purpose-whats-the-difference-is-there-one/
&nbsp
ואהבתי את העובדה שהמחבר עוסק ספציפית בנקודה של מה אם דורשים רק חיבור אחד לעומת את שניהם. אני חושב שהעצות שם טובות. אני גם חושב שלא צריך לקחת את המילה personal רחוק מדי, שזו טעות נפוצה למדי להערכתי.

 

[vavi123]

נתקלתי במאמר הזה כי נראה לי אין אתר שלא עברתי

עד עכשיו. הוא לא רע, מסכימה שלא צריך לקחחת רחוק מידי את החלק האישי