אני דוקא מסכימה אתך. ולדעתי אפר בפורום גם להביע דעה שונה
לא רק אפשר - גם חשוב!
אני מסכימה לגמרי שיש פה בעית סדרי עדיפויות. קודם כל מצבו הרגשי וההתפתחותי של הילד קודמים לכל.
שנית - אני נגד קיצוניות וכפייתיות. ברור שאתם רוצים שהילד יאכל אוכל טוב ובריא כפי שאתם מאמינים וכן הלאה - אבל בין זה לבין להפוך את זה לראש מעייניכם, ועל חשבון צרכיו האחרים של הילד, יש מרחק גדול.
אני שלחתי את בתי לבי"ס באוריינטציה דתית , מרות שאני חילונית באמונה שלמה, כי שם היתה כיתת תקשורת הכי מתאימה לה. אם היא היתה הופכת דתיה זה היה לי קשה מאד, אבל זה היה שווה את ההתקדמות שלה וההצלחה בשנים הללו. היא גם אוכלת בשר למרות שאני לשתי בנותי האחרות צמחוניות.
הילד שלך לא יהיה תמיד בשליטתך. עכשיו הוא צעיר, אבל הוא יגדל ויחשף לעולם ככה או אחרת. וזה נכון לכל ילד.
מאידך - לילד שלך יש צרכים מיוחדים והוא צריך לקבל כל הזדמנות שיש כדי לעזור לו, לדקם אותו, לספק לו חברה, לתת לו שמחה והבנה. לדעתי אין שום דבר שעמוד מול האופציה שתתן הכי הרבה תמיכה והבנה לילד ותעשה אותו מאושר יותר.
וסליחה שאני אומרת את זה ככה -- אבל לדעתי הבעיה כאן היא שלך, עם חוסר יכולת לקבל את זה שהילד שלך הוא לא אתה.הוא אחר, והעולם שלו שונה משלך, והצרכים שלו אחרים. זה משהו שצריך להפנים ולשחרר קצת.
אני מקוה שתמצא מקום מתאים לילד שיגרום לוו אושר. האושר שלך יכול לחכות קצת.
לדעתי....
