חוש ההומור שלי הפך עם השנים
להיות ציני ושחור אנשים היו המומים ממני, לא הבינו מאיפה זה "נוחת" עליהם בהמשך החלטתי שיש קו דק בין ציניות שחורה למרירות ולמרות הכל, לתוך חיי מרירות אני לא מוכנה לשקוע אז הורדתי מינון,,, יש לי עוד מההומור השחור, מהציניות אבל גם מההומור ה"בריא", זה שצוחק גם ממה שלא קשור למוות אני מאמינה שלכולם זה חוזר, יחד עם העצב ומקבל מקום כי ככה זה מקווה שתזכרי גם לחייך ממה שלא.. וכמו שאמרה סבתי הפולנייה "כל דבר בזמנו"....