היי אשמח לדבר בפרטי עם מתלבטים כמוני

[hatzilonit]

היי

אשמח לדבר בפרטי עם מתלבטים כמוני

מצד אחד - אקדמאית עם מקצוע ואיכות חיים סבירה וגם חברים ומשפחה בארץ.
מצד שני - בעלת תיעוב סביר כלפי הדרך שבה ישראל מתנהלת וגם עם חשש לא קטן ממלחמות קרבות.

כבר חצי שנה+ לא מצליחה להחליט האם בכלל יש טעם להתחיל את הדרך המפרכת בשביל הגירה...

נכון שאומרים שהצלחה היא לא בשביל הססנים, אבל עוד לא התייאשתי מעצמי.

(רבותי המגיבים הארסיים - בבקשה התעלמו מהודעה תמימה זו

)

 

[אקר לו]

When you have to shoot...Shoot! Don't talk

שום תועלת לא צומחת מהדיאלוג הפנימי שאת מנהל עם עצמך.

אם זה היה בוער בעצמותייך, כבר היית מתחילה את התהליך.
הדיאלוג הפנימי הזה, והמרדף אחר חיזוקים מאנשים שמעולם לא פגשת רק מעידים על חוסר מוכנותך לתהליך הזה.

 

[רון טובלר]

למה לדבר רק עם מתלבטים?

דברי חופשי. גם למי שגמר להתלבט יכולה להיות תרומה ללבטים שלך.

 

[רון טובלר]

ורק נקודה קטנה

הגעת לשלב ביחסייך עם ישראל שממנו ואילך כבר לא תרגישי לגמרי בבית שם לעולם.

מאידך, זה שאת בלבטים גם מצביע על כך שאפילו אם תחליטי סופית לעבור, לא תרגישי עד הסוף בבית גם במקום החדש.

וולקאם-טו-דה-קלאב.

 

[שם מקורי2]

ממש ממש כך- אי אפשר לעצום את העיניים מחדש

ברגע שמישהו שואל את עצמו איך יחיו הילדים שלו במדינה שבהם הם יהיו הקבוצה השלישית בגודלה אחרי הערבים והחרדים
(not that there's anything wrong with them)
הוא לא יכול לחזור למצב של לפני שהוא שאל.

בעוד עשר שנים ביבי, ליברמן , דרעי, פייגלין, וחנן פורת 2 מהווים 75 מנדטים.
בעוד עשר שנים, 30% מהבנים אזרחי המדינה יהיו חייבים בגיוס מלא, ועוד 15-20% יהיו חייבים בגיוס הסדר 50%

בעוד 20 שנה, מיליוני חרדים יצאו לעבוד כי כבר לא תהיה להם ברירה
ובעוד 25 שנה יזכרו שאין מספיק פנסיה לכל העובדים החדשים, קרנות הפנסיה יחולקו מחדש ומהחסכונות שלך לא ישאר כלום.

בעוד 5 שנים ביבי מטיל מס על כסף שיוצא מישראל למנוע בריחת הון.

משהו מתישהו ישבר .

 

[קדאיף התורכי]

חנן פורת ז"ל

הוא נפטר לפני שנה.

 

[שם מקורי2]

בגלל זה כתבתי 2.

 

[קדאיף התורכי]

הפורום מלא בתחזיות שחורות לגבי ישראל

איזו שהיא תחזית לגבי הישראלים המהגרים בעוד עשר שנים? עשרים שנה? שלושים? מה לגבי הילדים שלהם (במידה ויש)?

 

[שם מקורי2]

לא תחזיות - חששות. מהסוג שאי אפשר להתעלם מהן

יצא לי בעבר לגור לא רחוק מגבול הצפון בתקופה של מלחמת לבנון 2.

בדיעבד זה היה כל כך הזוי שאפילו לא פחדנו.

אחרי שהתרחקנו קצת למרכז, ופתאום קיבלנו פרספקטיבה, התמונה התהפ כה.

אני זוכר את עצמי עומד בחוץ בצהרי היום ביום השביעי של המלחמה ומשקה את הגינה, ומרגיש עוצמה. (הערת אגב, לא היו לנו אזעקות בישוב היינו הולכים למקלט כשהיינו שומעים בומים.)

אני מסתכל אחורה וזה נראה לי הזוי.

במידה מסויימת אני מסתכל על המצב שבו הייתי לפני ששמתי לב לדמוגרפיה של משרד החינוך כאילו זה הזוי
* הדמוגרפיה היא שבכיתות א (היום זה ד') יש רוב מוחץ לערבים חרדים.
ומתוך הלא ערבים לא חרדים יש כמות גדולה של דתיים ופאשיסטים.

זה לא השלכות מיסטיות לעתיד וכדור בדולח, זה פשוט הנחה שהילדים שהיום בני 10 יהיו בני 20 בעוד 10 שנים

 

[שם מקורי2]

אה שאלת לגבי תחזיות

תחזית א - אף אחד לא ירה על הילדים שלי טילים או מרגמות

תחזית ב - הילדים שלי לא ילכו לצבא כדי להלחם מלחמה לא להם, שמנוהלת על ידי קדושים שפטורים משירות

 

[קדאיף התורכי]

אתה ממשיך לחזות עפ"י לוח ישראלי

הילדים לא ילכו לצבא ויהיו רחוקים ממלחמה. הם גם לא יהיו לטעמך דתיים ושטופי מוח, אבל מה הם כן יהיו?

 

[michaelbl]

אנימאומר לך מה הם יהיו

הם יהיו מחונכים הם ידעו לקבל את השונה ולכבד את האחרים )זה בשבילך טריג(, תהיה להם תרבות שיחה והם יהיו מנומסים ואדיבים. הם לא יסתובבו עם אולר בכיס, תהיה להם תמימות חיננית שכל כך חסרה אצל הילדים בארץ הם לא יצטרכו להידחף או לדרוך על אחרים כדי לשרוד, הם יהיו אזרחים שומרי חוק, הם יהיו בעלי מקצוע וירוויחו משכורת טובה, הם יהנו מהחיים ולא יפחדו מפיגועים, טילים או מחבלים, הם לא ידעו מה זה מסכת גז וצבא יראו בטלביזיה.
אני חושב שזאת חבילה לא רעה, והאמת זאת אחת הסיבות העיקריות שעברנו לקנדה. אני גדלתי בשנות ה70 בנהריה, היינו יושבים במקלט כל יומיים כי היו קטיושות, אבות של 2 בנות בכתה שלי נהרגו מקטיושות ועוד אחת היתה שכנה של משפחת הרן והבניין שלהם הותקף על ידי מחבלים באותו לילה, עברתי את מלחמת שלום הגליל כשאבא שלי בקושי היה בבית במשך שבועות, מלחמת המפרץ, מסיכות אבכ, הייתי 6 שנים בצבא בתור עתודאי ואני מעז לומר שפשוט שרפתי 6 שנים מהחיים שלי, יש לנו 4 ילדים וחלקם זכו לכבוד המפוקפק לקחת חלק במערכת החינוך בארץ בישוב שנחשב איכותי וזאת היתה פשוט זוועה, לשם שינוי מאז שאנחנו בקנדה. מזה שנתייל וחצי אני מעז לומר שהם נהנים ללכת לבית הספר ופורחים כאן, הבת הקטנה שהיא בת 3.5 יודעת לאיית ולכתוב את השם שלה ומזהה את מרבית האותיות ?אנגלית, הבת השניה כבר ידעה לקרוא באנגלית בגן חובה, ולא כי הן מחוננות אלא כי מערכת החנוך כאן עוסקת בללמד ולחנך ולא במלחמה מול התלמידים ומאבקי משמעת חסרי סיכוי. אין אלימות אצלנו בבית הספר, ליוויתי טיול של הבן, הילדים כמו חיילים, לא מדברים בלי הצבעה, אם יש הסבר הם מחכים עד הסוף כדי להצביע, לעומת זאת אני רואה דרך הפייסבוק של הילדים את מה שהולך אצל החברים שלהם מהכיתה בארץ, סדום ועמורה, איזה שפה ג'ורה, איזה ביטויים, אני ממרום שנותי נבוך לקרוא מה שהם כותבים שם, לעומת זאת החברים שלהם מהכיתה כאן יותר תמימים מילדים בגן בישראל ואני לא רואה שום דבר פסול בזה.

 

[anonymous669]

 

[בתהליך בדרך]

את סיפור הילדות הכי הזויה שמעתי מחברה שגם גדל

גדלה בנהריה בשנות ה70

ההורים אמרו לה ולאח שלה שאם יש אזעקה ומחבלים כשהם בחוץ או חוזרים מבית ספר,
שפשוט ירוצו ויברחו כמה שיותר מהר.
ואם הם לא רואים אחד את השני, שלא יעצרו לחפש,
שכל אחד ימשיך לרוץ ולברוח לבד, שלא יתעכב.

 

[michaelbl]

אתה לא מדמיין כמה חלומות

היו לי בתור ילד בנושא. מה שישובי הדרום עוברים עכשיו זה דרדלה לעומת מה שהלך בצפון בשנות ה70 עד שלום הגליל. בגלל זה אני מת על כל השמאלנים הפציפיסטיים שיושבים בתל אביב ובוכים כל פעם שיש איזה מבצע, נורא קל לשבת רחוק ולהיות ביקורתי אבל נורא קשה לגדל ילדים במקום כזה.מעניין אותי רק מה הם יגידו אם הרקטות יהיו בטוח של תל אביב, וגם זה יגיע.

 

[בתהליך בדרך]

אני זוכר שבמלחמת לבנון 2 , כשגם חיפה הייתה

סגורה ,
התארחנו אצל משפחה. ובחוסר מעש מוחלט של קיץ יצאנו לקניון בהרצליה, ואני נדהמתי שהכל כרגיל , כאילו כלום.

הייתי ממש בהלם.

חוסר החיבור הזה היה ממש מתסכל (ואז שמתי לב שבעצם גם אני לא ממש שמתי לב למה שקורה בשדרות.)
הוא היה מתסכל כי היה לי ברור שאם המדינה ממשיכה להתנהל כרגיל,
אין שום פתרון באופק לישובי הגבול
חשבתי לעצמי שאם אני הייתי נער בשדרות , הייתי יוצא מדי פעם לתל אביב עם אזעקה ופטיש ומדי פעם עושה אזעקה ב 2 בלילה ושובר חלונות של כמה מכוניות .
----
לא יודע , אולי גם החמאס וגם חיזבאללה מודעים לכללים, והם רוצים לחמם אבל לא יותר מדי, ולכן הם נמנעים מלפגוע בשכונות של בעלי ההשפעה באפקה, קיסריה וכפר שמריהו,
ובתמורה צה"ל נזהר על האיזורים היקרים של עזה וביירות,
מין משחק שכזה.
---
אני לא חושב שאם יפלו טילים בתל אביב זה ישנה משהו.
אם יפול טיל באלנבי, בבן יהודה אנשים לא יקומו מהבית קפה.

כשנפלו טילים בגדרה לפני 4 שנים, רחובות לא התרגשה.

 

[michaelbl]

אנימאומר לך מה הם יהיו

הם יהיו מחונכים הם ידעו לקבל את השונה ולכבד את האחרים )זה בשבילך טריג(, תהיה להם תרבות שיחה והם יהיו מנומסים ואדיבים. הם לא יסתובבו עם אולר בכיס, תהיה להם תמימות חיננית שכל כך חסרה אצל הילדים בארץ הם לא יצטרכו להידחף או לדרוך על אחרים כדי לשרוד, הם יהיו אזרחים שומרי חוק, הם יהיו בעלי מקצוע וירוויחו משכורת טובה, הם יהנו מהחיים ולא יפחדו מפיגועים, טילים או מחבלים, הם לא ידעו מה זה מסכת גז וצבא יראו בטלביזיה.
אני חושב שזאת חבילה לא רעה, והאמת זאת אחת הסיבות העיקריות שעברנו לקנדה. אני גדלתי בשנות ה70 בנהריה, היינו יושבים במקלט כל יומיים כי היו קטיושות, אבות של 2 בנות בכתה שלי נהרגו מקטיושות ועוד אחת היתה שכנה של משפחת הרן והבניין שלהם הותקף על ידי מחבלים באותו לילה, עברתי את מלחמת שלום הגליל כשאבא שלי בקושי היה בבית במשך שבועות, מלחמת המפרץ, מסיכות אבכ, הייתי 6 שנים בצבא בתור עתודאי ואני מעז לומר שפשוט שרפתי 6 שנים מהחיים שלי, יש לנו 4 ילדים וחלקם זכו לכבוד המפוקפק לקחת חלק במערכת החינוך בארץ בישוב שנחשב איכותי וזאת היתה פשוט זוועה, לשם שינוי מאז שאנחנו בקנדה. מזה שנתייל וחצי אני מעז לומר שהם נהנים ללכת לבית הספר ופורחים כאן, הבת הקטנה שהיא בת 3.5 יודעת לאיית ולכתוב את השם שלה ומזהה את מרבית האותיות ?אנגלית, הבת השניה כבר ידעה לקרוא באנגלית בגן חובה, ולא כי הן מחוננות אלא כי מערכת החנוך כאן עוסקת בללמד ולחנך ולא במלחמה מול התלמידים ומאבקי משמעת חסרי סיכוי. אין אלימות אצלנו בבית הספר, ליוויתי טיול של הבן, הילדים כמו חיילים, לא מדברים בלי הצבעה, אם יש הסבר הם מחכים עד הסוף כדי להצביע, לעומת זאת אני רואה דרך הפייסבוק של הילדים את מה שהולך אצל החברים שלהם מהכיתה בארץ, סדום ועמורה, איזה שפה ג'ורה, איזה ביטויים, אני ממרום שנותי נבוך לקרוא מה שהם כותבים שם, לעומת זאת החברים שלהם מהכיתה כאן יותר תמימים מילדים בגן בישראל ואני לא רואה שום דבר פסול בזה.

 

[קדאיף התורכי]

בקיצור, זהב לעומת זיפת, בקנדה צומחים ילדים

מופלאים ומאושרים ובארץ, ברור, ילדים גסים, פושעים, לא מכבדים, וכו' וכו'.
אז איך זה שבחודשיים האחרונים בקנדה, ילדה צעירה ניסתה להתאבד בגלל התעללות בכיתה ונערה בת 15 התאבדה על רקע דומה (עברה גם התעללות ברשת)?
אבל לא בזה העניין. הרוב בפורום הזה מלינים על כפייה דתית בישראל. אני מניחה שבמובן הזה אתם ממש מריחים את החופש בקנדה. והנה, ילדיכם החמודים (ואני בטוחה שהם באמת חמודים) מאמצים לליבם בתום ובשמחה חג פגני-נוצרי שעניינו קדושים נוצריים ורוחות רפאים. מתחפשים, מקשטים, בדמויות אימה ושלדונים, כן, וגם בדלעות תמות שמקומן בד"כ במרק (לא נורא, לנו יש רימונים בסוכה). התרבות הזו (מלבד הקאלאב'אסה) נראית לך? ילדים משתעשעים במוטיבים של מוות ואימה? רגע, מישהו שאל אותך? זו התרבות של קנדה! והיא תהיה נדבך בתרבות של הילדים שלך.
זו רק דוגמא אחת., אסתפק בה כאן כדי לא להאריך.

 

[michaelbl]

החג הזה אכן הזוי

אני מסכים ששלדים , חלקי גופות וראשים כרותים שמקשטים את הבתים הם אכן טעם רע, אבל מצד שני יש בזה גם משהו משחקי כי אף אחד לא מתייחס לזה כאל משהו מעבר לשעשוע של ילדים (ומבוגרים), ולכן הילדים שלי למשל שהם פחדנים ואין סיכוי שיראו סרט אימה אין להם שום בעיה עם כל הקישוטים המזוויעים. ממש אין משמעות דתית לחג מבחינת האנשים (גם אם יש לו איזשהם שורשים כאלה), אם תשאלי קנדי ממוצע על מה החג סביר להניח שהוא לא ידע לענות לך. ילדים מתחפשים, הבתים מקושטים, בערב הילדים יוצאים לדפוק על הדלתות ומקבלים ממתקים, אין שום דבר דתי מאחורי זה. ההרגל בישראל הוא שאם זה חג אז זה חייב להיות דתי, אז לא, זה לא חג דתי, אין צלבים ואין כלום. פגאני? במה דת מונותאיסטית יותר נכונה מדתות פאגניות, זה גיבוב של שטויות וזה גיבוב של שטויות.
בדלעות מסמלות את העונה, ומאד יפה לראות בתים שמפזרים דלעות בחצר, אצלנו הרקונים הנבלות כירסמו את הדלעות.
לגבי הילדה שהתאבדה, הרי ברור שלא כל הילדים בקנדה הם מלאכים, ויש איזורים גרועים עם בתי ספר גרועים, ויש פושעים ויש עבריינים ויש בתי כלא ויש הכל, אבל, באיזורים טובים בתי הספר הם טובים וגם אוכלוסית הילדים במרביתה טובה. מעבר לכך בית הספר דואג לאוירה לימודית טובה ואפס אבל פשוט אפס ענייני משמעת.
ברגע שהילדים קוראים למורה הגברת ... ולא נועה או שרה או דנה כאן זה מתחיל. ברגע שילד שמספיק שהוא מקלל מורחק מבית הספר לעומת ישראל שילד מכה ממשיך בשגרה רגילה מבלי שבית הספר עושה משהו, שם זה ממשיך. וכן, זה מדהים לראות כאן את הילדים לעומת הילדים בארץ, ואנחנו באנו מזכרון יעקב שהיא ישוב טוב שמוגדר ברמה סוציואקונומית גבוהה למדי, אין בארץ סמכות מורית, הילדים שמים פס על המורים וככה נראים הלימודים וגם ההתנהגות, זה ממשיך אחר כך בצבא שרק התחמנים והאלימים פיזית ומילולית שולטים ושורדים וממשיך ברחוב

 

[נינה לי]

לא מדובר בפן דתי של "ליל כל הקדושים"

אלא בערך התרבותי שלו: שלדים ומתים אינם עניין משעשע לילדים לדעתי (גם לא למבוגרים), והמוטיב הזה זר לתרבות היהודית. ושוב, הכוונה לערכים תרבותיים ולא דתיים.
בעניין מתן כבוד למורים: אין מחלוקת בינינו. נראה כי גם במשרד החינוך החלו להבין זאת סו"ס ויותר ויותר בתי"ס מנהיגים תלבושת אחידה, קימה בעת כניסת המורה וכו'. הבעיה זוהתה וסומנה, תהליך השינוי יארך כמובן זמן.