רוג'ר חסר
כל הסיבות לקרירות של ההופעה הזאת כבר נאמרו. (אין קונספט,ביצועים חסרי רגש,התסחרות מאומצת וחמוצה,הג'ובים של רייט פמילי והפאה של הקלידן) אבל היי הגיע הזמן להתגלות בפני קהל עם ועדה. אני אוהב את רוג'ר. לא.לא אמרתי שהוא לא קוף. (קוף שעבר שואה אטומית.) (טוב די.) אבל הוא המנהיג של הלהקה,וכל אחד שצפה באיחוד בלונדון ממרתפי מטבח של שווארמיה בראש העין יכל לראות עד כמה הוא צריך להיות שם. עם הגיטרה שלא מחוברת לחשמל,עם התנועה המטומטמת הזאת של הגיטרה ועם ההתלהבות (הכל יחסי כן?לא יובל בנאי) שהוא נותן ללהקה,שממסמסת במעט את הקיפאון הכללי,ושבלעדיה פינק פלויד היא 3 משפטנים משעממים.(נו!!ציף?מה את נפגעת?רגע רגע!מה?אתם לא גזעי עצי הדר שרופים?יופי אבל סתם ככה: את אלה) מה עוד שלגילמור נורא נוח להשתבלל (איזה פועל דוחה) לו לצידי הבמה,לעמדת הקוסם האדיש,ולהותיר לרוג'ר לצאת אהבל. וככה כולם מרוצים.ורוג'ר אהבל. אהבל קוף. די.
