היי

[Adi469]

היי

אני מקווה שהפורום עוד פעיל יש לי קצת שאלות לשאול אתכם ואני מקווה שמישהו יגיב
טוב אז אני בת 20 בקרוב משתחררת מהצבא
לאחרונה הייתי בקורס משתחררים והייתה לי מדריכה מדהימה שתוך כדאי שיחות אישיות איתה שיניתי את כל המחשבות שלי על העתיד
תחילה רציתי ללמוד פסיכולוגיה והייתי בטוחה שאני יעשה גם תואר שני
אבל היא חשפה אןתי לעולם שלא הכרתי וזה העבודה הסוציאלית
רציתי לשאול אותכם בתור אנשים שעובדים בתחום, אם הייתה לכם את האופציה הייתם בוחרים אחרת? , פסיכולוגיה? או ממשיכים בעבודה הסוציאלית?
אתם מרגישים סיפוק למרות השכר?
ואם אתם יכולים בכללי להעשיר קצת יותר הידע הדל שלי על עבודה סוציאלית עד שבעזרת השם אני יתחיל ללמוד
תודה לכל מי שעונה

 

[chulila]

אני עשיתי את הדרך ההפוכה..

התחלתי בפסיכולוגיה ולאחר תחושת תיעוב עמוקה מהממסד הפיסוכלוגי בארץ, עברתי לעבודה סוציאלית. בעיני, מגוון התפקידים והאוכלוסיות רחב יותר והגישה המערכתית, וההוליסטית מתאימה לי יותר.
עם זאת, זה ממש תלוי גם במי את וגם במה מושך אותך גם ללמוד וגם לעשות.
בכל מקרה, תואר ראשון בעבודה סוציאלית מועיל משמעותית יותר מתואר ראשון בפסיכולוגיה, אבל כאמור, תלוי במה את מוכנה ורוצה לעשות.
גם האספקט הכלכלי הוא משמעותי, אף שהתשובה בעניין הזה איננה שחור ולבן, כי תלוי מה למדת, כמה למדת, כמה את מוכנה להשקיע ועוד..

מה גרם לך לרצות או לחשוב על לימודי פסיכולוגיה?

 

[עוסית דוסית]

מסכימה עם הדברים

אני עשיתי תואר ראשון ושני בעבודה סוציאלית. מתוך רצון לעבוד עם אנשים, לסייע- לקדם, ולא לחכות 7-8 שנים עד שאוכל לעשות זאת.
במהלך הדרך מצאתי עוד יתרונות לבחירה בעו"ס.

אבל אני חושבת שאת צריכה להבין למה רצית פסיכולוגיה, או מה את רוצה בבסיס השאיפות לעתיד ולפי זה להחליט מה הלאה.

 

[Adi469]

את האמת..

את האמת שבהתחלה דברתי די בחוסר ידע, ידעתי שבכלליות אני מעוניינת בפסיכולוגיה לא בתור פסיכולוגית בקליניקה אלה יותר בכוון שלשלב את הלימודים עם הוראה או דברים כאלה , וכמו שאמרתי לאחר הקורס שעברתי די פתחו לי את העולם הזה של העובדים הסוציאלים אין ספק שבתור מישהי מבחוץ שלא יודעת כלום על העולם הזה עבודה סוציאלית זה בהתחלה די מרתיע כי מישהו מבחוץ רואה את העבודה סוציאלית לא כמשהו נחשק שרוצים לעבוד בו , חח וזה גם בדרך כלל הפרצופים שאני מקבלת עכשיו שאני מספרת לאנשים שהחלטתי שזה מה שאני הולכת ללימוד
אבל באמת שעכשיו אני די נעולה על זה שאני פשוט לא יכולה ללמוד משהו אחר יש לי את הרצון לטפל באנשים ולעזור להם להיכנס ללב ולהכניס אותם לשלי באמת שאני חושבת שאין עבודה ממלאת כמו עבודה עם אנשים שהחיים שלהם קשים או קצת אחרים משלי איך המדריכה שלי אמרה , שקיבלנו מתנה לא כל אדם מסוגלת להתמודד עם מראות או סיפורים קשים ואם אנחנו מסוגלים אז אנחנו צריכים להשתמש בזה כדאי לעשות טוב
חחחח די ילדותי עכשיו שאני מסתכלת על מה שאני כותבת אבל אני באמת מאמינה בזה

 

[עתלי פרח]

קודם כל מה שאת אומרת יפה מאד.

גם לי היתה אפשרות ללמוד פסיכולוגיה והתלבטתי בנושא. בסופו של דבר החלטתי שמבחינת מהות המקצוע עבודה סוציאלית יותר מעניין אותי, כי זה מקצוע שאולי הוא יותר מגוון ומאפשר לעסוק ביותר תחומים ובצורות שונות. אהבתי את הדיבור עם הלקוח שהוא הרבה יותר ישיר, בגובה העיניים, את זה שבמקומות מסויימים את יכולה למצוא את עצמך מלווה את הלקוח לכל מיני מקומות וכו'...
מה שכן, צריך לקחת בחשבון רק את הפן הכלכלי, את בעיית השכר של עבודה סוציאלית, את זה שכיום אין הרבה משרות במשרה מלאה ובאיזורים מסויימים קשה למצוא משרה בכלל. את זה שיכול להיות שתתגלגלי לתחומים אחרים מאלו שחשבת, בגלל הסיבות שהזכרתי. אני מקווה שזה ישתנה עד לסיום הלימודים שלך, אבל חשוב לי לציין את זה כמי שלאחרונה סיימה תואר וחיפשה עבודה הרבה זמן בתחושת תסכול. בנוסף יש גם מה שהזכרת שזה יוקרת המקצוע - רוב האנשים לא מעריכים את המקצוע הזה ואנחנו גם מקבלים הרבה ביקורות (לא תמיד נכונה). אם את מאמינה מאד במטרות של המקצוע וחושבת שאת מסוגלת להתגבר על הקשיים שהזכרתי ולהיות מסופקת מעבודה יומיומית שהיא בשיתוף עם אנשים במצבי חיים קשים, ממליצה לך אכן ללמוד. ובהצלחה!