היי
אז עברו כמה שנים טובות מאז שכתבתי (השתמשתי גם בניק אחר). נחמד לראות שהפורום חזר להיות יותר פעיל ולהכיר כמה מהניקים.
היה לי תקופה יותר טובה. שבו יכלתי להרגיש מה זה לחיות כשההפרעת אכילה עדיין איתי אבל משנית.
בחצי שנה האחרונה, ההפרעה יותר דומיננטית. יש תנודות בין אנורקסיה לבולימיה. ונמאס לי מזה. מרגישה שבחיים לא אוכל לצאת מזה. גם אם יותר טוב זה עדיין ותמיד יהיה חלק ממני. וזה מייאש.
מדברים איתי על אשפוז יום. אני כ"כ בטראומה מהאשפוז האחרון שלי למרות שאשפוז יום הוא שונה, לא יכולה לחשוב על זה. אבל יודעת בו זמנית שאני הורסת את הגוף ומזיקה לעצמי יום יום.
מיואשת בטירוף....
סליחה על השיתוף (אבל הייתי חייבת....)
אז עברו כמה שנים טובות מאז שכתבתי (השתמשתי גם בניק אחר). נחמד לראות שהפורום חזר להיות יותר פעיל ולהכיר כמה מהניקים.
היה לי תקופה יותר טובה. שבו יכלתי להרגיש מה זה לחיות כשההפרעת אכילה עדיין איתי אבל משנית.
בחצי שנה האחרונה, ההפרעה יותר דומיננטית. יש תנודות בין אנורקסיה לבולימיה. ונמאס לי מזה. מרגישה שבחיים לא אוכל לצאת מזה. גם אם יותר טוב זה עדיין ותמיד יהיה חלק ממני. וזה מייאש.
מדברים איתי על אשפוז יום. אני כ"כ בטראומה מהאשפוז האחרון שלי למרות שאשפוז יום הוא שונה, לא יכולה לחשוב על זה. אבל יודעת בו זמנית שאני הורסת את הגוף ומזיקה לעצמי יום יום.
מיואשת בטירוף....
סליחה על השיתוף (אבל הייתי חייבת....)
) לך פרח