היי...

peachy

New member
לדליה ../images/Emo24.gif

תודה מכל ה
על כל ההשקעה... כתבת על "נשמות טובות" אני בטוחה שהאנשים האלה נמצאים איפה שהוא, אני בטוחה שיש כאלה, אבל חוץ מבאינטרנט, נורא קשה למצוא מישהו/י שיהיה פשוט טוב. למשל במקום שאני משרתת בו, יש עוד 5 בנות חוץ ממני, והם לגמרי לגמרי שונות, הם כל הזמן מדברות על השיער שלהם, ואיזה צבע הם יצבעו אותו הפעם, על בגדים, על בנים, וזהו, אין להןתחומי עניין אחרים, הן שטחיות להחריד!!! וככה היו גם רוב הבנות במכללה לבנות שבה הייתי. וכל מקום שאני נמצאת בו, אני לא מוצאת את עצמי, אני מתנהגת כאילו הכל בסדר, מסתדרת עם כולם, אבל קשה לי להשתלב, כי זה פשוט קשה מדי. נשמות טובות????? למה ככל שאני חושבת על זה נראה לי שהם די נכחדו מעולם המציאות, אנשים מפחדים להושיט יד, הם לא רוצים שיהיו תלותיים בהם או שהם יהיו אחראים למשהו... או אני לא יודעת מה... אני יודעת שאני בסך הכל רוצה חיבוק, קצת יחס, קצת אנושיות, כנראה שזה יותר מדי לבקש כי עוד לא קבלתי את זה, חוץ ממעטים, שגם הם עשו את זה לא כי הם כאלה נשמות טובות. אבל זה בסדר כי ממזמן החלטתי, שאני צריכה לעשות מה שאני רוצה לעשות, ולא לצפות לשום דבר מהסביבה, לא שיעריכו, לא שיגידו תודה, בטח שלא יאהבו או שירצו להתקרב אלי בצורה כלשהי, אני כבר איבדתי את האמון באנשים תמיד כשהייתי פוגשת מישהו/י חדש/ה הייתי מתנהגת אליו הכי נחמד שאפשר, מנסה לראות אם יש עוד תקווה למצוא סתם מישהו נחמד ומעניין וכל פעם התאכזבתי מחדש, פשוט כל פעם ואני לא מבקשת הרבה, ממש ממש לא הרבה את תתפלאי וגם את זה לא נתנו לי אף אחד מה עוד אפשר לצפות? אהבה אני לא מאמינה שתהיה לי אני פשוט אחיה, יום אחרי יום אגרור את עצמי ממקום למקום מחיוך מאולץ לעוד חיוך מאולץ מבכי קורע לב לכאילו אדישות שהכל בסדר אצלי יום אחרי יום אני אגרור את הרגליים שלי מהשירות-לאומי ללימודים ולבית וכמה כדורים יכולים לפטור אותי מהעולם הזה אבל אמרו לי שההורים שלי ישברו שהנשמה שלי תתענה ותעבור אלף גלגולים ושהמשפחה שלי לא תעמוד בכאב אז אני חיה, אבל אני לא........... ועוד אני צריכה להרגיש כפוית טובה שכזאת כלפי ה´, שאני בריאה ואני רוצה למות, שיש אנשים חולים והם מאושרים, נשואים, וטוב להם. כנראה שיש סיבה שאני עדיין פה, אבל....................... אין לי כח יותר אני מצטערת אני מרגישה נורא שפתאום כל הפורום כזה בא לעזרתי אני שונאת את עצמי מה אני יעשה?????????
PEACHY
 
פיצ´י חמודה - יש לי רעיון!!!!!

קודם כל את כבר יודעת שאני מבינה ללבך מאוד..נכון?? פיצ´י תשמעי. במקום לחשוב ולחשוב. תנסי לעשות שינוי. אפילו קטנטן. או-קי? תתחילי מזה שפשוט "תקחי" את האהבה שאת מקבלת כאן, ו"תתני" לעצמך להתענג עליה ולהרגיש כמה שזה עושה לך טוב. פשוט "קחי". תנסי לא להניח למחשבות המעונות והכואבות להיות מחסום מוחלט לנפשך. תרשי לעצמך (כן תרשי) להניח לקרני האהבה האלה שנשלחות לעברך מהלב מהלב לחדור אליך פנימה. ואל תילחמי בהן! אני מבינה ויודעת שהרגש סוער בתוכך עד בלי מנוח. והוא זה שמוביל אותך כעת ונותן בך את הטון. אבל אל תתני להם שליטה וכוח מוחלטים. תנסי לפחות. (בראש את בודאי מבינה שזה מה שקורה ושזה אינו מביא ועושה לך טוב). תילחמי בשביל עצמך, תילחמי על טובתך, למענך, בשביל הדברים הטובים והנפלאים שאת ראויה להם, אהבה, רגעי אושר ושמחה - המון ובלי סוף. (קחי ממני בינתיים, אמרתי לך). פיצ´י, אין אדם עלי אדמות שאינו ראוי. רק עיוות שנגרם לנו. משבש את השלמות וההבנה הנכונה הזאת. תתחילי מסע ארוך. גם אם יהיה איטי מאוד, אבל הוא החשוב מכל עבורך ושיחזיר לנשמתך את מה שהיא משוועת ומה שמגיע לה. תנסי להתחיל לאט לאט להפסיק להיאבק, ואת האנרגיה הנפלאה שה´ בירך אותנו בה לנתב להפוך לכוח שירים אותך למעלה. בנייה חדשה. זאת במקום במלחמה חסרת ערך וטעם שמרוקנת אותה רק על הרס וחדלון. פשוט כך. פיצ´י תקשיבי ילדה יקרה, יש לי את כל הסבלנות ואורך הרוח בשבילך, רצון אהבה ואת הכוח שוב ושוב לדבר ולתמוך בך. כמה שרק צריך. עד שהמילים והאהבה יצליחו למצוא את הסדק הקטן ולחלחל אלייך פנימה. אני לא בורחת לשום מקום. ואהיה איתך כל זמן שתזדקקי לי. רק...אל תדאגי ותשמרי על עצמך. לא צריך יותר מזה כרגע. או-קי נשמה??? שלך תמיד, דליה. פיצ´י, אלה לא מילים יפות שנאמרות רק בשביל להתהדר בהן. זאת הדרך. קצה החוט בשבילך.
 

peachy

New member
לדליה היקרה ../images/Emo39.gif

תודה על התמיכה ועל הכל... חבל שאין עוד אנשים כמוך
אוף היום אני מבריזה מהשעה אחרונה בשירות וגם אני לא הולכת ללימודים היום בא לי... ואני גם לא אוכל להיות באינטרנט עד יום ראשון הבא!!!
ביי סוף שבוע נעים
PEACHY
 

kit

New member
שלום אופס ...

הזדהתי איתך כלכך בנושא הסתירות הפנימיות.. אני בת 21 , וגם מלאה בתחושות של " למה לא הגשמתי מה שאני רוצה באמת? או " מה בכלל אני באמת רוצה"... הכל כל כך מבלבל... השאיפות שלי מתנגשות עם המציאות ואני מוצאת את עצמי עושה דברים בניגוד למה שאני רוצה שיהיה.. אני יודעת מה הדבר הנכון שצריך לעשות אבל רוצה לעשות ההפך... אבל זו ההתמודדות שלנו עם עצמינו. אפשר להנמיך עוף ולחשוב - יאללה הולכים לפי הספר .. אבל צריך למצוא את הדרך שלנו בתוך זה ( אני מקווה שאת מבינה למה כיוונתי). אל תתיאשי, אני כלכך מבינה את השאיפה הזאת לחיים פשוטים, בלי קונפליקטים חזקים ומתוסבכים.. אבל זה מה שיש וצריך לחיות עם זה . - לחיות- לא לוותר. כי ככל שהמאבק הפנימי שבך חזק יותר עכשיו ככה את תהיה שלמה יותר בעתיד כשתמצאי את התשובה . ואני בטוחה שגם תשמרי עליה כי תדעי להעריך את הזמן שלקח לך להגיע אליה. אני לפעמים מרגישה שאת משבר ההתבגרות שלי אני חווה רק עכשיו... אני עדיין ילדה ( מבחינתי) ואני מוכנה להבין שיש לי עוד מה ללמוד ולהבין , כך שאני מוותרת לעצמי קצת כשאני עושה טעויות. אל תכעסי על עצמך, אף אחד לא מושלם, הגיוני שלא תעני על כל הציפיות של עצמך בגיל כ"כ צעיר .. אני יודעת שקשה להשלים עם זה , ושקל מאוד לכתוב. אולי אני נשמעת עכשיו קצת חזקה וברורה בנושא אבל שלא תטעי , גם אני כועסת על עצמי על דברים שעשיתי , על החלטות שגויות...על חוסר נאמנות לעצמי ..אבל אני לא מגיעה למצב של יאוש . את צריכה לעצור כמה רגעים לפני זה. לפני שזה משתלט ולקחת נשימה עמוקה ולהכנס לפרספקטיבה . הכל פתוח . אל תוותרי אוהבת קיט
 
היי פיצי../images/Emo24.gif

עברו שלושה שבועות ואני התגעגתי (זה איתי ) קראתי את ההודאות שלך שוב ושוב איך את מצפה להבין את עצמך אם את לא נותנת מקום לכשרונות היחודיים שלך הצעה שלי זה שתעשי צעד אחד קדימה בכיוון של היחודיות שלך (לדוגמה להכין את האיורים ) אני חושב שרק בכיוון כזה תלמדי לאהוב את עצמך ולדעת את ערכך בלעדי זה באמת הכל יהיה חסר יש אמירה של רב נחמן : צריך שכל איש ידע וישקול שמטבע ברייתו יחיד הוא בעולם ומעולם איש בחיים לא ידמה לו לו היה אי מי שווה דומה לו אזי חפץ לא היה בקיומו שלו אך אל נכון כל אחד ואחד משהו חדש הוא בעולם וטוב אם יעשה את יחודו לשלמות כי בהעדר אותה שלמות תתמהמה ביאת המשיח ואני רוצה לצטט כאן משהו שדליה כתבה באחת ההודאות : אני חושבת גם שאם מדברים על בחירות בחיים. טוב ועדיף לבחור בצד "הגזעי", האמיץ - זה שחובק בתוכו גם את הסיכויים להגיע לטוב ולחוות אותו. למצות יותר מהחיים. מאשר בצד הכנוע - המפסיד. יש שבגלל שהפחדים מכריעים אותם בוחרים בקו השטוח - מפני שחוששים לעמוד ולהתמודד עם הסיכונים ולכן גם מפסידים/מחמיצים גם את הסיכויים לחוות את הדברים הטובים. ישנם כבלים מהעבר, אלה שנטמעו במהלך חיינו שההשתחררות מהם עוזרת בתהליך של היכולת לעשות את הצעד הנכון. וזה לא אומר שאת צריכה לזרוק את כל התוכניות שלך אלה פשוט לעשות צעד אחד בכיון הכשרון שלך צעד אחד בלי להתחייב ליותר תוך כדי הלימודי מתמטיקה אל תתעלמי מעצמך לטובת כולנו ולפחות אם זה לא קשה לך לשלוח לנו ציור אחד לפורום ,בבקשה
 
למעלה