הילדה שלי הכריזה שביתת רעב

[ריטה1]

הילדה שלי הכריזה שביתת רעב

טוב אז אף פעם היא לא הייתה אכלנית מי יודע מה, אבל לפחות תמיד סיימה את כל הבקבוק (למרות שרכלה רק 4 פעמים ביום), בזמן האחרון היא ממש לא אוכלת, עשיתי נסיון ואם אני לא מציעה לה אוכל היא לא אוכלת. למשל בלילה היא אוכלת בסביבות 22:00-22:30 ואז בבוקר יכולה לאכול בסביבות 11. ומה גם בלילה היא אוכלת בסביבות 120-150 מ"ג שזה ממש כלום. אבל הלילות הפכו ממש לסיוט, בד"כ היינו עושים מקלחת אוכלים וישנים, אבל בימים האחרונים לישון דווקה נראה שבה לה אבל לאכול לא. היא מתחילה קצת לאכול ומפסיקה ומתחילה לבכות עד שאני מניחה לה ואז היא פשוט נרדמת עד הבוקר. ניסיתי לבדוק מה השתנה, והאמת אולי זה בגלל שהחלפתי את התמ"ל, אם אתם זוכרים בגלל סיפור המטרנה החלפתי לה לרמדיה (מטרנה לא החליפו את המוצרים החדשים שלהם, בכ"א אצלנו באזור), אבל ביום הראשון היא דווקא אכלה נהדר, ואז פתאום התחילו הצרות.אני ממש לא רוצה להחליף לה עוד פעם תמ"ל, ולמטרנה אני לא חוזרת. מצד אחד אני חושבת שאולי לעזוב אותה בשקט, היא ישנה טוב בלילה, היא מתנהגת כרגיל ביום אז למה לשגע אותה, היא בטח אוכלת כמה שהיא צריכה, אבל הפולניות שלי.....

 

[ligo]

ריטה

אין לי נסיון עם תמ"ל אז אני לא יכולה לייעץ לך אולי כדאי לשאול אחות טיפת חלב?

 

[רחל של ענבל]

סרבנות אכילה ../images/Emo3.gif

אוי, כמה נסיון יש לי בעניין הזה! ענבלי לעולם לא התלהבה מעניין האוכל. כנראה בקטע הזה היא קיבלה את הגנים של אבא שלה... הקטע המצחיק הוא שבאמת אמא שלי לא קולטת מה העניין, בתור אחת שהיתה צריכה להכניס מוצץ בין כפית לכפית לילדים שלה כדי שלא יצרחו. אבל דווקא חמותי מצליחה להאכיל אותה יפה, כי לה יש נסיון עם 3 סרבני אכילה מלידה. תראי, את אומרת שהילדה מרגישה טוב, מתנהגת כרגיל, ישנה בלילה וסתם פשוט אוכלת פחות. אז מה הבעיה? נכון שבתור אמהות פולניות זה לא מתקבל בבית ספרנו, אבל תסמכי עליה שהיא יודעת מתי היא רוצה לאכול. לדעתי אם התמ"ל לא היה טעים לה, אז היא היתה זורקת את הבקבוק על השלוק הראשון. הם לא פראיירים הקטנים האלה, אם לא טעים לא אוכלים. אולי בגלל ההרכב השונה היא צריכה פחות? לדעתי המדד החשוב ביותר זה העליה במשקל. אם טוב לה, והיא ממשיכה לעלות במשקל על אותה עקומה, אז אין בעיה. אבל אם היא יורדת בעקומות (אפילו אם עולה במשקל, אבל יורדת בעקומה, כלומר קצב העליה נהפך לאיטי יותר), אז צריך לעשות עם זה משהו. לענבל היתה תקופה (דווקא בגיל של הבת שלך) שהיא לא אכלה מי יודע מה וירדה בעקומות הגדילה באופן דרסטי. אני נלחצתי וניסיתי לתת לה יותר וגם להסמיך לה יותר עם הדייסות ומה קיבלתי? או שהיא סירבה לאכול מעבר למה שהיא רוצה, או שהיא פשוט הקיאה ברצף ורק חצי מהבקבוקים שקיבלה נשארו אצלה בבטן. אז התחלתי לזרום איתה. וככה עובד לנו הכי טוב. רחל

 

[שירלי של תומר]

ריטה, אני יודעת שאפשר להשתגע מזה

ואכן השתגעתי לא אחת...

מה שכן, כנראה שהיא זקוקה לכמויות יותר קטנות עכשיו. יש תקופות כאלו. האם ביתכם ממוזג ולא חם לה?! אם היא מתנהגת כרגיל אז סביר להניח שהיא מקבלת את מה שהיא צריכה. אם זה נמשך ואת מודאגת אפשר להתייעץ עם טיפת חלב (אם האחיות באמת טובות) או עם הרופא!

 

[ליבי של בן]

מקוה מאוד שזה לא זה....

אבל שמתי לב שאצל בן ואצל ילדים אחרים בגן שלו, חוסר תאבון מעיד על התפתחות של משהו... אצל בן זה התחיל עם חוסר תאבון ונגמר בחום, דלקת עיניים וכו´.. אמא של תינוקת אחרת מהגן, אמרה לי שהקטנה לא רוצה לאכול כבר יומיים, המטפלת ראתה שיש לה פטריה בפה.. נכון, מאוד לא נעים אבל לפחות גילו מה זה ומה הפריע לה כל כך.. אל תתפסי אותי במילה שזה משהו ממה שתארתי, פשוט צריך לשים לב. אם היא חיונית וערנית, מספיק חיתולים רטובים, יכול להיות שלא בא לה כל כך לאכול.

 

[סוכריה על מקל]

אולי הרמדיה פשוט משביעה אותה יותר?

 

[ריטה1]

תודה על התשובות

שאלתי גם היום בטיפת חלב את הרופאה וגם היא לא הבינה למה אני דואגת. הילדה נראת עירנית וחייכנית, היא אמנם התפלאה שהיא ישנה כל כך טוב בלילה (היא שאלה אותי אם היא אוכלת ב 6:00 בבוקר?). ואגב שינה גם תופעה חדשה שנמשכת כבר איזה שבועיים, היא מתעררת בסביבות 6:00,לוקחת מוצץ, נרדמת ומתעוררת אחרי רבע שעה וככה איזה 4 פעמים עד שהיא נרדמת עד 10 בבוקר, חשבתי שאולי זה רעב אבל היא רוצה רק מוצץ ולא אוכל, אבל מזה אני לא ממש מתרגשת זה דוקא טוב שהיא התחילה להתעורר מוקדם כי שבוע הבא מתחילים פעוטון (היא מתרגלת להעיר את אמא מוקדם).

 

[Mדנדשה]

אותו כנ"ל

גם אצלנו יש בעית תאבון לאחרונה. אני מייחסת את זה גם למזג-האוויר חם ולח, וגם לי במז-אויר כזה לא ממש יש תאבון. כל עוד אין חום ועולים במשקל, נראה לי שזה בסדר. Mדנדשה

 

[מיכל של עומר ויובל]

ורק אצלנו התיאבון הולך וגדל ../images/Emo4.gif

ואני מודאגת. ראיתי במפגש איך כולם דחפו לילדים שלהם נשנושים, ורק אני מקפידה על ארוחות מסודרות בלי חטיפים. (אני לא אוסרת חטיפים, כמובן, אבל לא מחזיקה בבית ולא מציעה להם). אני יודעת שלא אמור להיות קשר בין תינוק שמן לילד שמן, אבל אני בכ"ז בלחץ. עומר מוכן לאכול כמעט בכל שעה משעות היום, אם מדובר על אוכל אמיתי מצלחת (רצוי שלי או של אבא שלו). אתמול אחה"צ היינו אצל חבר שלהם והוא חיסל פרוסה וחצי של לחם עם ממרח, ככה סתם. הוא אפילו לא היה אמור להיות רעב. ויובל המתוק, לא משתגע מחטיפים ונשנושים, אבל מגדיל בהדרגה את כמויות הפורמולה שהוא אוכל. אני ממש צריכה לעצור את עצמי כדי לא להגביל אותו ולתת לו כמה שהוא רוצה, כי לפעמים אני ממש נבהלת מהכמות. לכל אחד הדאגות שלו...

 

[שירלי של תומר]

מיכל, צריך לקחת את הבנים שלך ואת

תומר שלי ולעשות ממוצע ואז זה יהיה סביר לשני הצדדים

אגב, גם אני מקפידה עם תומר על ארוחות מסודרות ולא אוהבת נישנושים. אצלי בבית גם אין כאלו נישנושים (מותר לגלות שאני שונאת במבה?!

). העניין הוא כשנמצאים אצל חברים שאצלם נישנושים זה דבר מקובל ונהוג או במפגשים ובכלל מחוץ לבית הרי שלא תמיד ניתן לשלוט בזה ואני לא אוסרת עליו לנשנש כשכל שאר הילדים כן (לא שהוא ממש מנשנש הרבה...). אגב, ביומיים חופש שהיו השבוע ושתומר שהה אצל חמותי היא כל היום דחפה לו אוכל ואני ממש לא אהבתי את זה. אני אוהבת שהוא אוכל מסודר בארוחות ולא לאורך כל היום. מה גם שבריא לתת לקיבה קצת לנוח בין ארוחה לארוחה. אני אדבר איתה על הנושא.

 

[מיכל של עומר ויובל]

גם אני לא אוסרת נשנושים

אם הם רואים משהו אצל מישהו אחר ורוצים, הם מקבלים. אני לא רוצה ליצור חסך. בכלל אני לא אוהבת את הגישה הזאת שהולכת ומתפשטת אצל חלק מההורים שהם חייבים לשלוט כל הזמן במה שהילד שלהם אוכל. לוקחים אותו לגן שבו 20 ילדים מקבלים פרוסה עם שוקולד לארוחת ארבע, ורק הוא מקבל תפוח! בעיני זה נורא,

ולפי דעתי הילד הזה יגדל עם כמיהה עזה לממתקים וינסה כל הזמן לפצות את עצמו, כך שהמטרה בעצם התפספסה. אני כן מקפידה מאוד שהם לא יקבלו ביצים, דבש וכיו"ב, כי זה לא בריא. משתדלת לא לחשוף אותם לשוקולד ומתוקים. אבל למשל במפגש, כל הילדים נשנשו, אז גם עומר. קיבל משהו מכל אחד ומה שלא קיבל - לקח (הדר המסכן

). אבל אני באמת פוחדת מהתיאבון האדיר שלהם. אפשר להגיד לילד "לא" על נשנושים, אבל לא על אוכל. אני לא אתן להם להיות רעבים, אבל הכמויות שהם אוכלים מפחידות אותי.

 

[ריטה1]

גם אני שונאת במבה

וזה לא הכל אני גם לא אוהבת חומוס, בעלי טוען שצריך להגלות אותי על דברים כאלה, לטענתו זה נורא לא פטריוטי לשנוא במבה וחומוס, מזל שאני אוכלת פלאפל (כי גם בשוקולד למריחה אני מעדיפה את נסטלה ולא השחר)

 

[שירלי של תומר]

ריטה, אני לא מאמינה ../images/Emo12.gif

קשה באמת למצוא אנשים שלא אוהבים במבה. ברוכה הבאה למועדון

אבל חומוס?! עד כאן

 

[yaelhul]

אני לא יכולה אפילו להריח במבה ../images/Emo4.gif

התקבלתי למועדון??? יעל

 

[מיכל של עומר ויובל]

גם אני, גם אני

לא אוכלת חומוס, טחינה, חצילים. בעלי טוען שלא הייתי בכלל צריכה להיוולד בארץ. כל פעם שכולם הולכים למסעדה מזרחית, לי יש בעיה.

אבל אני מתה על במבה...

 

[ligo]

שירלי, את שונאת במבה?

"אני בשוק, אני בהלם, אני ה-מ-ו-מ-ה!" (כדברי לימור) אצלנו זה המאכל הלאומי. יובל מחסל את זה בכמויות ולא משאיר לי. אני מקווה שכשמאי תתחיל לאכול במבה הוא לא יגמור גם את שלה

 

[נירית1]

מיכל ממש אין לך מה לדאוג לדובנים

שלך ותראי שברגע שהם יתחילו ללכת ולרוץ הכל נעלם - וכשהם ירצו לאכול רק צ´יפס ושניצל תתגעגעי לימים שהם אכלו הכל הכייף

יש לי חברה עם בן שקטן מאופיר וקרן בשבוע אבל שוקל כבר 12 ק"ג! וכיוון שהוא ילד שני שלה ובתה הגדולה גם היתה בממדים כאלו והיום היא חתיכונת בת-ארבע שניזונה כנראה מאור השמש היא ממש לא מודאגת ואמנם לא דוחפת לו אוכל לידיים אבל בהחלט לא מונעת ממנו לאכול. עם את עדיין מודאגת תשאירי לדיאטנית - טובה קראוזה בפורום של אומנות הלידה.

 

[סיגל של שגיא]

מיכל, גם אני נגד ניששונים ומאוד

מקפידה עם שגיא על כך. אני חושבת שכן יש קשר בין תינוק שמן לאיש שמן בבגרות, כי יש את ענין הרגלי האכילה. וחוץ מזה, אצלנו נישנוש זה פרי: בננה, ענבים וכד´.

 

[מיכל של עומר ויובל]

אבל החבר´ה שלי היו שמנים

כבר מגיל חודש! אין לזה קשר להרגלי אכילה. יובל נחשב לתינוק שמן מאוד, והוא אפילו לא אוכל מוצקים מי יודע מה. בעיקר פורמולה, אבל הרבה.

 

[סיגל של שגיא]

מיכל-הוא לא שמן, הוא גדול. הוא גם

לא בדיוק טוב-טוב הגמד, אל תשכחי את זה... ולקראת גיל שנה יש עצירה בעליה במשקל.