הילר איראני מסביר על ריפוי

lightflake

New member
הילר איראני מסביר על ריפוי

"מודעות ביסודו של דבר הנה נוכחות נטולת צורה.
תהליכים יצירתיים מובילים להתגשמויות של צורות.
צורות יכולות להופיע ולהעלם כמאפייני יצירתיות,
אך כשהן מתקבעות, הן נחשבות למצבים חולים.

כאשר המודעות נזכרת במצב הבלתי נסבל שהתקבע עם מספיק אנרגיה ואומץ,
הצורה משתחררת והזרימה החופשית של המודעות מתחדשת.

ההילר הנו אומן המסוגל לסייע ליצירת תהודה זו."
 

Lagrangian

New member
נשמע כמו שפה של אלכימיה

ואם בגישה הזו - אז חסר לו הקוטב השני, בו חוסר הצורה משתלט במקום הצורה..
 

lightflake

New member
נראה לי שזו בדיוק הכוונה במשפט הזה:

"הצורה משתחררת והזרימה החופשית של המודעות מתחדשת"

או שאתה מדבר על "השתלטות" במובן של יצירת חולי ?

איך שאני רואה את זה "חוסר הצורה" זו תודעה חופשית והיא בפני עצמה בריאות ואיזון ואינטלגנציה ואהבה
 

Lagrangian

New member
התכוונתי במובן של יצירת חולי

אבל בשניהם התודעה לא זורמת בצורה בריאה..
 
הדברים נשמעים מאוד נבונים וגבוהים

בדיוק היום אמרתי לתלמידים שאחת מדרכי הריפוי הנעלות, היא ההתמוססות של הצורה
וזרימה טבעית של הדברים לכל הכיוונים.

ובהמשך לדיון על גבולות - צורה היא אופן של גבול.
ללא הגבול, ללא הצורה, הקיום הפיזי אינו מתקיים.

כך שלראייתי - השילוב של צורה פיזית עם תודעה נטולת צורה, היא הדרך לחיות חיים בריאים בחומר הפיזי ה"קשה" וברוח\אנרגיה.
 

seelinewoman

New member
שאלה לי בעניין זה

אני יכולה להבין ישויות אנרגטיות שמימיות או לא אנושיות.
אני יכולה להבין אנרגיה אמורפית אצל בני אדם.
אני לא מצליחה להבין אבודן צורה אצל אנשים.
הרי זהו הגבול שלנו, ואני מאמינה שחומר ורוח חייבים להיות שלובים
זה בזה כל עוד אנחנו בצורה אנושית זאת.
אפשר להבין היכן בריא וטוב כשמאבדים צורה, והיכן לא?
 
הי לך...

את איבוד הצורה אני חווה במדיטציה, בצ'י קונג עמידת עמוד (סטטי), או לפני השינה, כשאני נכנס אליה באופן מודע.
אותי זה משרת כך - לשחרור, וממנו לריפוי בשעת הצורך. להרגשת נינוחות. להתרחבות תודעתית. להזנה של הגוף (קצת פרדוקס). להרגשת ה"אור" - המרפא ומזין ופותח את הלב.

איבוד הצורה נותן לזרימה הפנימית לנוע להיכן שהיא צריכה.
הוא נותן שחרור מהעצמי שמחזיק דברים - מחלות, מחשבות מיותרות, רגשות שכבר לא משרתים וכו'.
כשיש התפשטות (אנרגטית או של אור) החוצה כחלק ממצב אי-הצורה, יש הזנה של הגוף הפיזי. כלומר שיחד עם איבוד הצורה, המחשבה יודעת שיש גוף וניתן להרגיש כיצד הוא מוזן מאור\אנרגיה\זרימה פנימית חופשיים.
כשחוזרים לצורה - לפעמים יש חוויה של חיות, מרץ, מוטיבציה פנימית חזקה.


לא מומלץ, לדעתי, לאבד צורה כשאתה צריך לבצע פעולה פיזית מכוונת. נגיד בנהיגה.
אז בהחלט יכול להיות שתאבד את הצורה
.

בכל אופן, כפי שכתבתי, החיים צריכים להיות גוף צורה ותודעה ללא צורה. התודעה גם יכולה ללבוש צורה כשהיא רוצה, או פשוט להכיל את הצורות שעוברות דרכה.

אולי תנסי, ככה לפני השינה, פשוט לשכב (רצוי על הגב), לנשום בעדינות, לתת לגוף ולמחשבה להתמוסס למטה ולצדדים.
מבלי לנסות להירדם.
לי קל להגיע למצב אי-הצורה באופן הזה.
מבחינה פרקטית - זהו מצב מאוד נעים, שנותן שינה הרבה יותר טובה ויעילה.
לי בכל אופן.
למרות שבעבר, המצב הזה היה מביא לי גם מוזרויות במהלך השינה
- הוא מחבר לממדי קיום אחרים.

לילה טוב.
 

Lagrangian

New member
אגב הזנה של הגוף

בלי התודעה שמזיזה אותו, הגוף הוא כמו צמח (כלומר, בעיקר שילוב של גוף פיסי
ואתרי). מאחר והתודעה היא זו שהורסת אותו, כשמשחררים אותה מהגוף, הוא יכול
לבנות את עצמו מחדש.. כך לפחות לפי שטיינר :)

אתה מצליח להרדם כשאתה עושה את התרגול הזה? לפעמים תרגולים כאלה
יכולים להחזיק אותי ער המון זמן..
 
הי. נשמע הגיוני מה שאמר שטיינר

כשאני נכנס לשינה כך אני נרדם רגוע יותר, נינוח, בטבעיות (מבלי מחשבה על להירדם) ומגיע ליעילות גבוהה יותר של התחדשות למחרת בבוקר.

יכול להיות שהמצב שאתה תיארת, בו לא נרדמים, הוא בעצם שינה מודעת או מסע אסטרלי?
או שאתה פשוט לא נרדם?
 

Lagrangian

New member
אני לא יודע..

אבל באיזשהו שלב אני מבין שאני עדיין ער ואז נהיה לחוץ..
עם המבנה שלי אי אפשר לדעת מה קורה שם בדיוק :)
 

lightflake

New member
אבל הצורה היא דמיון

אם תנסי להתנתק ממה שאת מכירה, תעצמי עיניים, אל תחשבי על שום דבר, איזה צורה יש שם?
 

טרללילם

New member
הוא צודק

ההתקבעות עליה הוא מדבר , זה מה שנקרא בבודהיזם "היצמדות".
אין רע בצורה , יש רע בהתקבעות או בהיצמדות אליה. בריפוי פשוט משחררים היצמדויות.
 

lightflake

New member
לא!

חיפשתי בארכיון ומצאתי שכתבתי את ההודעה הזו לפני איזה 4-5 שנים, אז שמתי אותה פה ואני לא זוכר מי האדם
 

lightflake

New member
זה מסביר אולי את החשיבות לכוח ההורס

שיווה נחשב לאל ההרס
למה לסגוד לאל הרס? וההודים ממש אוהבים אותו, נראה לי שבתרבות שלנו זה לא היה מתקבל על הדעת...
ובכל זאת באור הדברים האמורים למעלה לגבי הקבעון שיוצר חולי, אפשר להבין את הצד החיובי של ההרס, הרס התבניות והצורות המתקבעות

סתם, פתאום חשבתי על הקשר הזה...

 

lightflake

New member
אוקי... אז זה רק מחזק את הטענה

דלקת זה דבר מצויין שנוצר כדי לרפא חולי...
 

Lagrangian

New member
דלקת יכולה להיות גם כרונית

וגם נמק הוא סוג של דלקת, כשלוקחים את ההרס לקיצוניות..
 
למעלה