ברשותך לא אראה לא ביוסי ביילין ולא באבו מאזן מקורות אמינים במיוחד.דיברתי על הסכם חברון שהוא המשך להסכם אוסלו, שביבי פעל מצד אחד בממלכתיות אבל מצד שני בדרך שהוא כינה "מזעור נזקים" ולכן ניצל את העובדה שרבין ז"ל ראה בעצמו שאוסלו מלא חורים כמו גבינה שוויצרית וניצל את זה כדי לעשות מהמשפט הפשוט "מסירת כל השטחים מלבד התנחלויות ואזורי הביטחון" להבטחה שעם תום הפעימות ותחילת השיחות על הסדר הקבע מחצית מיש"ע עדיין תהיה בידינו. בעוד נראה במבחן בתוצאה שבעוד ביילין ראה ב"מתווה ביילין ואבו מאזן" מתווה להסדר קבע, אם אבו מאזן באמת חתם על זה הוא ראה בכך רק נקודת פתיחה של 95% מיש"ע בידי הערבים ואבודיס בירת פלסטין עוד לפני שבכלל מתחילים את השיחות להסדר הקבע, לטענתו גם ביבי הבין את זה ולכן קבע שבתום הפעימות לא יהיה לא 95%, לא 90% ולא 80% אלא להבטיח גם את הצרכים הביטחוניים של ישראל וגם קיומם של קלפי מיקוח לשיחות על הסדר הקבע. כשביבי אמר את המשפט ששמלאנים מוצאים בו אוצר רב "ברגע הזה ידעתי שעצרתי את אוסלו" הכוונה שהוא עצר את זה שלפלסטינים יהיה 90% ממה שהם דורשים עוד לפני שמתחיל המו"מ על נושאי הליבה הקשים והשמלאנים מדברים על זה כעל קנוניה של חבלה באוסלו.
לגבי מזעור הנזקים, אין ספק בכלל שנתניהו עשה מזעור נזקים משמעותי לפני מסירת חברון. חודשים על גבי חודשים ישבו צוותי משא ומתן של מתנחלי העיר היהודים עם צוותים של צה"ל ומשרד הבטחון, כדי למזער את הסיכונים הצפויים מהמסירה חסרת האחריות. אבל עדיין ועל אף שהם הגיעו להישגים לא מבוטלים, בשורה התחתונה נתניהו העדיף לקיים את ההסכם משנחתם על-ידי ממשלה חוקית ולא לבטלו. עודף ממלכתיות כאמור.