אני לא פוסל תודעה לאחר המוות, אבל...
אם זה קיים קשה לי להאמין שזה משהו מספיק דומה למה שאנחנו חווים כאן כדי שהדמיון שלנו יוכל לתאר במילים, או כדי שיהיה ניתן לתאור במילים.
בכל מקרה, אם אני יודע שתופעה א' מסבירה את תופעה ב', ואני יודע שתופעה א', קיימת, אני לא ממהר להניח השערות להסברים אחרים לתופעה ב' אם אינם מבוססים על ראיות אחרות שאינן מוסברות על ידי תופעה א'. (זו ואריאציה על עקרון התער של אוקהם). זה לא פוסל אפשרות לכך שיש הסבר נוסף, אולם העובדה שהתופעה כבר מוסברת מצביעה על כך שהסברים חלופיים, הם בהסתברות אפריורית יותר נמוכה.
ההסבר של איבוד אינטגרציה של המוח, ושל תובנה מאוחרת תוך השלמת החסר, הם הסברים מתוך דברים שאנחנו יודעים שקיימים. אנחנו יודעים שבהעדר חמצן חלק מהמערכות במוח מפסיקות לתפקד וחלק אחר עדיין כן, ולכן איבוד האינטגרציה אכן מתרחש. אנחנו גם יודעים כי למוח יש נטייה להתעקש לעשות סדר כלשהו גם אם החוויה מאוד לא מוסברת (ובהכרח היא לא תהיה מוסברת באם אין אינטגרציה).
אנחנו יודעים שבמצב של מחסור בחמצן יש תופעות של הזיות מאוד מוחשיות.
אנחנו יודעים שאיבוד הכרה והחזרתה באופן מלא (למשל על ידי השבתת ה- PAG, גורמים להעדר חוויה (כאילו שבריר שנייה עבר מרגע ההשבתה עד רגע החזרה ולא קרה כלום במהלך שבריר השנייה הזה), ואנחנו יודעים כי תחושת הזמן עלולה להשתבש בזכרון ממצב הזייתי (מצב שבו ההכרה קיימת). אסופה של המון חוויות לא מוסברת עלולה ליצור עומס, שיוצר שיבוש של תחושת הזמן בזכרון.
השבתה של ה- PAG טובה ללימוד הנושא, כיוון שההכרה מושבתת וחוזרת, ללא שלבי ביניים של איבוד אינטגרציה עקב הפסקת פעילויות אחרות של המוח, לפני ואחרי ה- "מוות".
