הירהורים על מיילדות

[אילנה שמש]

להללית--אשמח להפגש אתך לשיחה

 

[ה ל י ל י ת]

תודה אילנה

 

[Manty]

../images/Emo18.gif Long and provocative

To answer your question.. I spent a year before getting pregnant on an unassisted birth list absorbing knowledge and wisdom. But those were secondary to the greatest gift I got there: trust in my own body and in my own wisdom. You see, everywhere else (including here) there is this belief that someone else poses the true knowledge of birth, (be it the Dr, or the midwife) and people turn to these figures for answers.. On the UC list, where no woman is concidered more knowledgable than another - except on her own body, I learnet that we truelly birth from with in, and all the knowledge needed for the 'act' is right there with us. I do not agree that us UCers need more knowledge than other birthers (quite the contrary really, if you are going to rely on someone else, you'd better make 100% sure you know everything so that their decisions do not endanger you). Giving birth alone, I could just surrender to my body trusting it to signal me and trusting my self to listen to it, should a problem arise. All the knowledge you need for birth is right there in your bones, imbedded by thousands of years your great grandmothers have birthed. Like you, I am the type of person who'd try and be nice to a midwife, try and behave in a way she would regard as 'good', 'wise', 'strong' and many other titles that go with my image of a 'good' birther (I would probably also frett about how my house was looking, my kids behaving, my body appeared, and many other things). Further more, a midwife's presence would also affect the way my husband and I would communicate, behave, touch etc. Concentrating outwards would remove me from my self. Another point, along those same lines, is the comments made by a professional. My mom, a very dear and close person to me, with one remark of hers managed to upset me. She said at some satge that she felt my contractions were really good. To me, although this might sound as supportive and encouraging, this sounded judgmental, as in she was giving me a score. I wanted no numbers, grades, assesments or the like. I didn't want to be looked at, I wanted to be left alone so I could leave my body alone to do what it was designed to. I am sure that had there been a professional with me, I'd be SEEKING these assesments, where as they would NEED them in order to know how well I was doing. This is getting very long (sorry) but I just wanted to add that I believe that everyone present in the birthing space influences the birth. It can be a positive or a negative influence but I don't think the birthing woman needs anyone's influence.. For this reason I do not see in midwives experts on birth. By their actual presence in birth they are changing it and therefore do not know what true unhindered birth really is. O.K. I'll stop here! This has come out a bit discoherent and confusing but I hope you got the drift of my thoughts. Once again, I recommend you read up about UC and see if it appeals to you. Not a decision that should be made lightly, nor should it come from fear or dislike of the alternative, but If you can see the truth of it, you'll know it is the best way

My husband has just read behind my back and laughed that I never really answered your question.. So the answer is: no. I needed no information to uc, just belief and trust in myself! (Is that better Juey???)​

 

[ה ל י ל י ת]

תודה Manty

מאוד הזדהתי עם המון דברים שכתבת. אני זוכרת שבלידה הראשונה. המיילדת שלי דיברה עם הדולה על כל מני לידות מדהימות אחרות שהיו מדהימות. ואני הרגשתי "תלמידה רעה" זה הרגיש לי נורא. האמת שנראה לי שפשוט אקנה ספרים על UC כי קריאה באנגלית טקסטים ארוכים מאוד במחשב מקשה עלי. שוב תודה על התשובה הארוכה והמפורטת. ממש חיזקת אותי.

 

[כרמית מ.]

מאד מעניין מה שאת כותבת

אותי מפחיד, שאחרי שנים כל כך רבות של אי-הקשבה לעצמי, אני לא אדע להפריד בין הרצונות / הפחדים / מחשבות שלי, לבין התחושות שלי, שבאות מהקשבה. כלומר - שיעלה חשש מסוים, ואני אשתיק אותו - או להיפך (פחות סביר במקרה שלי) - אתייחס לפחד חיצוני כאילו הוא בא מהקשבה. בנוסף - אני ממש לא יודעת איך הייתי מצליחה לעבור את הצירים, בלי העיסוי המדויק של המיילדת. קחי יחד עם זה בנזוג שלא ממש רצה להיות בלידה (ומתארת לעצמי, שאמנם, אם תהיה לידה נוספת, הוא כן ירצה להיות נוכח, אבל לא בטוח עד כמה אקטיבי). מצד אחד - מאד קוסם לי הלידה האיניטימית, עצמית. אני מהאנשים שאפילו לא אוהבים שהחלון בבית פתוח, כי זו תחושה ש"רואים לי הכל" (גרה בקיבוץ, כך שזה לא זרים שחולפים) - והפרטיות המוחלטת מאד קוסמת לי (למרות שהקשר עם המיילדת היה כזה, שממש לא הרגשתי שהיא פולשת לי לפרטיות, והרגשתי איתה מאד "בבית" מהרגע הראשון - ובכל זאת, זה אדם זר). מצד שני - בכל זאת, דברים משתבשים לפעמים בלידות. לפעמים התינוק או האמא צריכים טיפול - או אפילו פינוי. גם בלידות בית, שמעתי על מצבים של חולשה מיד לאחר הלידה עד עילפון, על תינוקות שהיו צריכים הנשמה. לבד בבית, נראה לי בעייתי, לא?

 

[Michal7]

גם אני ילדתי באופן אינטימי

(רק אני ובעלי היינו) ופשוט הכנו את עצמנו. קראנו המון בנושא. כולל הספר EMERGENCY CHILDBIRTH מאת ד"ר ריד. ודאגנו שהוא יהיה זמין יחד עם תרשימים כיצד להנשים תינוק ותוכנית הלידה שלי שעסקה במצבים של מה אם ומה לעשות אז (כולל דימום יתר לפני לידת השיליה או אחריה, אובדן הכרה וכו'). בלידה עצמה פעלנו לפי חלילי ואני מילולית תפסתי שליטה על מה שקורה, ובעלי מילא אחר הוראותיי. אני אישית פעלתי לפי איסטינקט. בחיים לא הייתי חושבת שהייתי מתפקדת כך בלידה... אם יש לך עוד שאלות, תשאלי.

מיכל פניקס, אריזונה

 

[ה ל י ל י ת]

../images/Emo20.gif

תודה סטיוויה על הרעיון. באמת חשוב לאחת כמוני. Michal7 לא יודעתי שיש ספר כזה. רשמתי לי אני אנסה להשיג אותו באמזון. נשמע נפלא. הלידה שלך. זה מה שהתכוונתי. לתת לאישה היולדת לצאת בי. לאישה שיודעת שאופן הכי קדום איך ללדת ומה לעשות. כי כשיש מיילדת הכי מקסימה שיכולה להיות (ויצא לי להכיר חלק גדול ממילדות הבית בארץ, והן פשוט נפלאות לטעמי כל אחת בדרך שונה) אני מקשיבה לה. תולה בה עניי עגל. מה לעשות עכשיו? אני מרגישה שיש רמות שונות של תלות במיילדת. בין אם זה זריקה מוחלטת שלך עליה לבין רק להקשיב קצת ולעשות מה שאת רוצה. והמון באמצע. האמת שזה לא דבר רע. אני פשוט מרגישה שזה לא מתאים בשבילי עכשיו. אני מצטערת שאני מבלבלת לכן את המוח. אני פשוט מנסה למקד את הרצונות שלי דרך כתיבה כאן. תודה על העצות ועל האוזן הקשבת.

 

[Michal7]

מה שחשוב זה שתעשי מה שמרגיש

נכון וטבעי בשבילך! אגב, לא הייתה לי מיילדת. היינו רק אני ובעלי וזה היה מתוכנן ככה. (התוכנית גיבוי הייתה בית חולים במרחק 5 דקות נסיעה מאתנו). בהצלחה! מיכל פניקס, אריזונה (שמקופלת מכאבים כרגע מצירים מוקדמים)

 

[סטיוויה]

הו וואו

אני מאחלת לך הפסקה בצירים המוקדמים והמשך הריון שקט עד ללידה טובה ומהירה.

 

[ה ל י ל י ת]

אוי

הצירים מוקדמים כלומר לפני לידה, או מוקדמים בשלב מוקדם מדאי בהריון?? אני פשוט לא מעודכנת באיזה שלב בהריון את.

 

[Michal7]

צירים מוקדם מדי בהריון

אני רק בחודש חמישי וחצי. וזה לא ברקסטון, אני יודעת איך אלו מרגישים... אני מניחה שזה קשור ללחץ ועצבים. היום זה חג ההודיה ומישהו שאני מפורשות לא סובלת (DESPISE), אבל מה לעשות מדובר באחיו של בעלי, בא לארוחת החג. לי זה הרס את החג. (האורח היחידי אגב).

 

[סטיוויה]

אני בטח אשמע נדושה אבל

אל תתני לאף אדם להרוס לך ולעובר/ית את השלווה שלכם ואת הקשר המיוחד שיש לכם.מקווה שתצליחי להפוך את הטרגדיה לקומדיה סאטירית בכיכובו של הגיס

ותרגישי טוב.

 

[מבשלת בבטן]

מיכל- תעדכני מה קורה????

מקווה מאוד שאת מרגישה טוב- פיזית ונפשית (הגיס...).

 

[Michal7]

נורא!!!

לילה לבן עבר עלי עם הצירים. היה שלב שחשבתי לעבור לחדר האורחים רק כדי שאוכל לשחרר קיטור (VOCALIZE) מבלי (בשאיפה) להעיר אף אחד. אבל הכאבים מסמרו אותי. יין אדום לא עזר. ולא יכולתי ממש לדבר ולבקש מבעלי שיעשה לי אמבטיה חמה. יותר טוב היום אבל עדיין יש צירונים. לא יודעת מה יהיה. ההריון הזה פשוט נורא קשה לי. בקשר לגיס, יש לו השפעה כזו עלי: כשהוא היה אצלנו ל-10 שבועות ויומיים חליתי 3 פעמים (פעמיים בוירוס קיבה מסתורי שאף אחד חוץ ממני לא חטף) ופעם בשפעת (שוב, רק אני). וחטפתי מסטיטיס נבזי. לפני שהוא בא ואחרי שהוא עזב אני לא חולה בכלום (

)

 

[סטיוויה]

וואו מותק

את צריכה הילינג דחוף. לנקות את התחושות הקשות האילו שיש לך עם ההריון והגיס והכל.הריון שני גם בחוויה שלי נתפס כקשה.הרבה יותר מציאותי. אבל זה גם קרש קפיצה עבורינו-לצמוח ולגלות בתוכינו מקומות חזקים.

 

[mise]

לי גם בהריון הראשון וגם בזה

יש אנשים שממש כמו גיסך מעוררים בי סלידה עמוקה עד כדי תופעות גופניות. ואני מדברת על בני משפחה שנחשבים מאוד קרובים. הדברים באים בכל הריון לידי פיצוץ וההריון הזה זה הגיע למצב שהקשר נותק. אני מרגישה מצוין עם זה.

 

[ה ל י ל י ת]

תרגישי טוב ../images/Emo24.gif

עד כדי כך את מתעצבנת ממנו

אל תתני לו כ'כ הרבה כח עלייך... שיהיה לך חג שמח, והמשך הריון קל ורגוע. אולי תנסי קצת אמבטיה, או שבעלך יעשה לך עיסוי מרגיע בגב כדי לעצור את הצירים.

 

[ה ל י ל י ת]

Michal7 מצאתי רק

Emergency Childbirth: A Manual by Gregory J., M.D את מכירה את הספר?

 

[Michal7]

ד"ר ווייט! בדיוק זה זה.

 

[שָׂרָה]

מיכל, אני מקווה שאת בסדר

תאכלי משהו עשיר במגנזיום, ונוחי!!!!