הי אני רוצה לשתף

[mic26]

אין קשר לשוביניזם או להאשמה

 

[פינקי2000]

מלבד...תלונה אחת על הטרדה ../images/Emo129.gif

 

[דני ביהרי]

לא התנשאות-העמדה במקום

גם אני מטפל, גבר, ועבדתי בספא, עוסק ומלמד מקצוע מגע, ואיני מסכים כלל עם שי ואלישוע. טיפול הוא טיפול-לא משנה איפה הוא מתרחש. ולא מציעים הצעות מגונות למטופלת מיד אחרי הטיפול, זה לא אתי. אין פה ויכוח בעיניי, היא מחוץ לתחום. אם תפגוש אותה בעוד פרק זמן( לא יום, יותר כמו חודשים) ואז תתחיל איתה, זה בסדר-טיפול חד פעמי וללא המשך- אבל מיד אחרי הטיפול, בשום פנים ואופן. אגב-שי-מסקנותיה אינן חסרות בסיס-הן נשענות על מה שכתבת, גם אתה וגם אלישוע גיליתם חוסר רגישות למטופלת-אלישוע יותר ממך, אבל גם אתה. ולגברת ש"העזה" להתקשר למנהל הספא-כל הכבוד לך. הלואי והיו יותר אנשים שמקפידים על איכות הטיפול כצרכנים ועומדים על שלהם. מציע לך גם לבדוק כעבור זמן מה מה קרה ומה נעשה-לא לסמוך על מנהל\ת הספא.

 

[לב אם]

אני מתנצלת מכל הלב ../images/Emo7.gif

על כך שנאלצת לחוות תחושה של פגיעה ב"מקום הבטוח" שלך כאן. הדיון היה פורה וחשוב ולא חשבתי שנכון לפגוע בו, למרות התגובות הקשות (שהגרועות בהן היו בפורום אחר ולכן לא יכולתי למנוע אותן) תגובתך בפורום רפואה משלימה, כמו גם תגובתך לפגיעה המקורית, מעידה על התנערות שלך מהתחושות של התבטלות והתנצלות שרבות כל כך מאתנו עוברות. תגובה אמיצה וכל כך נכונה. הרגשתי גאה כמו אמא שרואה את בתה הקטנה מתחילה ללכת ופורשת כנפים. אם יש משהו שלמדתי במשך החיים - זה שתחושת הבטן צודקת לעתים קרובות יותר מכל דבר אחר - את הרגשת שמשהו לא בסדר, ואכן צדקת, ופעלת כמו שחשבת - ופעלת נכון. מקווה שהאירוע רק חיזק אותך, ותמשיכי לראות בפורום בית - פתוח אמנם לאורחים מן החוץ (ורובם אוהדים), אך בכל זאת בית אוהב וחם.

 

[מממאיה35]

../images/Emo51.gif

כתבתנו ביחד תגובה ובאמת התייחסת ברגישות לנקודות שהעלתי מבלי שראית מה כתבתי בכלל.. אני חושבת שגם בלעמוד מול התגובות שמנגד ועדיין להיות בטוחה בעצמי- יש כמו שאמרת, משהו מאוד מרפא, מאוד מחזק. עכשיו כשאני כותבת זה קצת מזכיר לי חוויה מתקנת של ילד שכבר בא ומספר שמשהו לא בסדר קרה ולא מאמינים לו, ומטילים בו ספקות, ואומרים שהוא רצה... אז לא, זו לא אני. ואני שמחה שהיום יש לי את היכולת לעמוד על שלי. רציתי להוסיף עוד משהו - הפורום הזה באמת חשוב לי, ואני מקווה שאוכל להמשיך ולהרגיש בנוח בפורום הזה, שבאמת לכל אורך הדרך נתן לי הרגשה של

, של קבלה ואמפתיה והכלה והבנה. אני מודעת לזה שברגע שאני כותבת באינטרנט הכתיבה הופכת לנחלת הכלל, ואולי בכל זאת אפשר להסיק מזה לגבי העתיד, לגבי מה לאפשר שייכתב בפורום הרגיש הזה. תודה

 

[מממאיה35]

כן, זו היתה הטרדה מינית../images/Emo70.gif../images/Emo70.gif../images/Emo70.gif

אני מפרסמת גם פה את תגובתי לשרשור הזה שהתנהל פה ולשרשור שהתנהל בפורום "רפואה משלימה". חשבתי להתחיל לענות לכל אחד ואחת כאן, להודות למי שצריך, למי שרגיש והבין ויודע מהם הגבולות הברורים דווקא כשהסיטואציה מאוד מעורפלת, ו"להכנס" במי שחושב שפעלתי מיצר נקמני ושאני בכלל בתולה (אם כבר פתחתי במסע נקמה נגד הגברים, אז עד הסוף). אבל החלטתי לא להכניס את עצמי לזה. כי לא אני היא שעשתה מעשה שחצה גבולות או שאסור היה לו לקרות. לא אני. אני חושבת שבני השרשורים הרבה כותבים דיברו בשמי, ועל כך אני שולחת לכם את תודתי. אני מודה שבפעם הראשונה שקראתי את השרשור הזה פה בפורום זה הכניס אותי להלם. אני חושבת ש yamit23 (בפורום רפואה משלימה) ביטאה יפה את תחושת הכאב והצער, שאנשים זרים, שלא מכירים את הנפשות הפועלות ואת כללי הפורום הזה, פגעו במקום הבטוח שלי. בעיקר הרגשתי שוב חשופה, פגיעה, מואשמת. כאב לי על הודעות השתלחות שכללו התבטאויות אישיות כנגדי שבכלל לא רלוונטיות לסיפור שלי. המומה, פגועה, לא ידעתי איך להגיב. לקחתי מרחק, זמן לחשוב. קראתי שוב. החלטתי, שאפחד לא ייקח ממני את הכושר השיפוט שלי ואת האינסטינקטים שלי שאמרו לי מיד שמשהו לא בסדר. אני עדיין דבקה בהם. ואסיים בעובדה שבמהלך שיחת הטלפון שלנו המטפל התנצל שלוש פעמים אם מילותיו פגעו בי. אני חושבת שזה אומר דרשני.

 

[טאוֹ]

חוזר על מה שכתבתי בפורום השני

מלוא הערכתי לאומץ לשתף, ותודה על השיתוף עצמו. אם זה מעניין אתכם, להלן מאמר שמייצג להבנתי את מה שמקובל על רוב המפטלים במגע כגבולות ביחסי מטפל ומטופל. במאמר מתואר מה מותר לעשות בטיפול ללא בגדים, ומה קורה כשהמטפל חש משיכה מינית או התאהבות. הטרדה מינית בטיפול

 

[לב אם]

../images/Emo51.gif תודה על המאמר

ועל ההתייחסות

 

[מוצרלה]

אז רוצה לשתף אתכם במשהו בוטה

במיוחד שקרה בשבוע שעבר. לאחר שיצאתי מהרבנות, לאחר שהפרוד מבקש שלום בית, ואני עולה לאוטובוס תוך שמדברת עם חברה ומספרת לה על הענין תוך צחוקים על השטות שלו, והנהג מקשיב לשיחה (איך לא) מעכב אותי בעודף (עאלק הבאתי לו שטר, וצריך לפרוט) וכשמסיימת השיחה המשעשעת שלי, אומר לי שמעתי אותך בטלפון עכשיו, והתחיל לשאול שאלות בענין, ואני צוחקת (כי פר, הייתי מאד משועשעת מהבדיחה שעשה לעצמו הפרוד שלי) ואז תחנה לפני שאני יורדת הנהג אומר לי "תשמעי, אני חייב להגיד לך, שמהרגע שעלית לאוטובוס, מפלס המצב רוח שלי עלה, אני מאד רוצה להמשיך לדבר איתך, את יכולה להשאיר לי פלא'?" אמרתי לו, "אתה נשטעף עזוב אותך משטויות, אמר לי שלא ,אז השארתי לו את הפלא' שלי, אחרי הצהרים אני מקבלת ממנו טלפון,והוא מתחיל בשיחה שמכוונת למקום מסוים, ואני מנסה להבין מבין השורות מה הוא רוצה ממני. מסתבר שהבחור בכלל נשוי, והוא חשב שאני בן אדם פתוח וליברלי, אז התחיל לספר לי חוויות שקורות לו באוטובוס, על נשים נשואות שמצרפות אותו למיטה עם הבעלים וכו' וכו' וכו'. אמרתי לו: אז מה אתה רוצה ממני בעצם? סקס מזדמן והוא בחוצפתו עונה לי : הייתי רוצה איתך קשר דיסקרטי על בסיס מין

איך שנגעלתי ממנו באותו רגע, ירדתי עליו, והסברתי לו שאני לא הכתובת ובטוחה שימצא נשים אחרות שיקפצו על הרעיון (החולני הייתי אומרת) סגרתי את הטלפון והתחלתי לחייך לעצמי, עד להיכן אפשר להגיע עם הדמיון?????? בעעעעעעעעעע

 

[לב אם]

מוצרלה ברוכה החוזרת

הרבה זמן לא ביקרת בפורום (חסרת לנו), אכן מקרה מעצבן - והגרוע מכל הוא שזו ממש נורמה שאפשר להציע לכל בחורה כל דבר רק כי היא יפה/מושכת/עליזה/לבושה בקלילות - ועוד יותר גרוע שהתרגלנו לזה עד כדי כך שזה בעצם כבר לא מטריד אותנו. והמפחיד בהקשר לפורום הזה, הוא שבנותינו הצעירות שעדיין לא מכירות את העולם ונמצאות בשיא פריחתן, חשופות גם הן להטרדות הללו - ושם זה כבר מפחיד אותי מאד.

 

[מוצרלה]

היי לב אם ../images/Emo24.gif

אני משוטטת לי מידי פעם גם לכאן. ואכן, מה שקורה "בחוץ" בשנים האחרונות ,ממש גובל בחוצפה, כל אחד מרשה לעצמו להגיד או לעשות מה שבא לו. איך אמר היום המנכ"ל של עמותת "פתחון לב" ? "רציתי לעשות רק טוב" מעניין למי רצה לעשות טוב, לעצמו??? אכן,הבנות שלנו חשופות להרבה רוע וזדון, מקווה שהן יוכלו ללמוד מהעצות שלנו האמהות שלחלקנו אף היה נסיון מר בענין.

 

[לב אם]

אכן

אני כל פעם נוזפת בעצמי על שהפסקתי עם המשימה של פרסום החדשות - אבל היה לי קשה מאד עם זה. במקרה ראיתי בטלויזיה את הכתבה על הבחור הזה, עם כל המתנדבות הצעירות שמקיפות אותו וחשופות להטרדות שלו, וחשבתי לעצמי איך אגיב אם הבת הקטנה שלי תרצה להתנדב באחת העמותות - איזה מסר אתן לה אם לא ארשה לה, ואיך ארגיש כאמא אם כן ...

 

[מממאיה35]

../images/Emo24.gif

הי אני לא מכירה אותך, אבל רוצה להגיד לך שאני "שמחה" שההודעה שלי היתה עבורך טריגר להוציא ממך את ה"חוויה" שעברת. לא טוב לשמור דברים כאלה בבטן..

 

[מוצרלה]

היי מממאיה35 ../images/Emo39.gif, את יודעת

ממרומי שנותיי ונסיוני, הפסקתי מזמן להדחיק חוויות רעות או שליליות. אני לא משתיקה את הדברים, אלא נותנת להם דרור. ככה צריכה לעשות כל אשה שחווה חוויה כזאת או אחרת. למדתי מנסיון חיים לצערי, שאין לשתוק יותר, פעם אחת שתקתי בחיים שלי, והיום אני עדיין משלמת על זה, ועברו כבר הרבה שנים. היום, אם יופיע לפתע הגבר שיעיז לגעת בי, הוא יתחיל לספור כוכבים מהכאב, ואם יעיז אחר להגיד דבר מה לא הולם, אני עונה לו ללא רחם. ככה צריך לעשות אם אנחנו רוצות לשמור על עצמנו

 

[לב אם]

הבעיה שלי ומה שמפחיד אותי

היא הילדות ובעיקר נערות בתחילת גיל ההתבגרות, אשר נוטות בפזיזות ומתוך תמימות ואמון בעולם, להכנס למצבים מסוכנים, ומצד שני עדיין אין להן את הבטחון העצמי על מנת לדעת שהן צודקות - לפתוח ולספר מה שקרה. לעתים קרובות מנוצל חוסר הבטחון העצמי, והשלב הקשה של בעיות עם ההורים כדי לפגוע בבנות אלו פגיעה קשה וניצחת.