ויגיד לי מה עושים מחר עם הילדים? שולחים אותם לבית ספר ומחביאים את הראש בחול או משאירים אותם בבית??????אני מרגישה שאני כבר לא מצליחה לחשוב בצורה שפויה!!!! הפחד המתמיד הזה מהלא נודע!
אבל אי אפשר לנשום כשהראש תקוע עמוק בתוך החול. גם אי אפשר להפסיק לחיות.. כשאת חושבת על זה.. אז כל סיגריה שאת לוקחת.. או כל פעם שאת נוסעת במכונית.. הרבה יותר מסוכן נור..
מה הקשר להתראה או להתרעה? ואם לא היתה התרעה - אז אין סיכון כזה? אבל אם הפחד גובר על ההגיון - אז תני להם יום חופש. הם ירוויחו - ואת תרוויחי. כמו איסרו חג - אז שירוויחו איסרו מחבל.
מה רע בלפחד קצת? ולפתח חרדות? מה כל החיים זה דאחקות? לא מגיע לנו איזה חרדה גדולה בבוקר? לא עשינו מספיק בשביל מדינה? מה לא לענין יקירתי לפחד? מה? אסור? אין רגשות אחרים להדחיק? אה?
לא באמצעות רגשות. אם תבדקי מבחינה סטטיסטית - ורמזו לך על זה כבר - אז תמצאי שהסיכוי להיפגע ממחבל הוא אפסי. במכונית הרבה הרבה יותר מסוכן. הרגש נכנס לפעולה כשהמוח לא בודק את הנתונים. אז למה מלכתחילה להעלות את הרגשות - ולמה להדחיק אותם אחרי שעלו. הפתרון: לא להעלות אותם - ולא להדחיק אותם. זו פעולת סרק, מה שאת עושה. פשוט סתם. לחינם.