הי לכולםן

[טוסברהינדא]

לא אסתכן

בניסיון ללכוד את הגדרת המילה 'משמעות' ולרסנה ולקבעה במינוח קולע ומדויק, אבל הנה כתבת בעצמך - עבור אותו ילד, יש הבדל (משמעותי) בין האמא לכלבה. וההבדל הוא בדיוק במשמעות אותה הוא מייחס לכל אחת מהשתיים. שאם לא כן - מדוע ברור לנו כל כך שהיה בוחר באמא? ההבדל הזה - בין דמות הורית לחיית מחמד- בהכרח נתפס, ברמה הרגשית לכל הפחות, גם ע"י ילד שהוא חיצוני לסיטואציה וחווה אותה כמתבונן בלבד. כלומר, גם ע"י הילדים שלנו.

 

[פרח7]

תארי לך כמה היה מגדף ילד אחר

את אימו אם היא הייתה מוסרת את אביו האהוב.... ההשוואה של הורה לחיית מחמד, נראית לי תמוהה משהו... למרות שאני באמת מחבבת ++ את הכלבה שלנו, יש לי תחושה שלי נועד תפקיד שונה משלה בגידול הפעוטים. וכן שילדי זקוקים לי ללא השוואה להזדקקותם לכלבה. באשר לרצון באב, לא בטוחה, אבל, יתכן שתשובה כמו : אני רוצה אבא כדי שהוא יעיף אותי באוויר, יקח אותי ל... וכו' היא ניסוח ילדותי לרצון מורכב יותר. ואולי לא?... אולי

 

[ערבהאיןקץ]

אז זהו...

שאחד הדברים המרתקים (אותי) בפורום ההוא, הוא כמות הילדים שם, שאיבדו בגירושין קשר עם אביהם. אגב - אין שם אף ילד שהקשר שלה עם אימה נותק... בכל מקרה - אני שמחה לגלות שלכלבה יש כבר שני פלוסים...

 

[uri 0]

ההבדל

אולי שלכמעט כולם יש אבא, אבל לא לכמעט כולם יש כלב. ושכולם מתיחסים לזה כאילו מובן מאליו. מבחינתי זה תאורטי, סליחה שאני מתפרץ.

 

[טרודי]

המוכר והאהוב

ברור שילד שיש לו גם הורה וגם כלב, יודע מה ההבדל. אבל ילד שאין לו, אני לא בטוחה שהוא יודע מה בדיוק התפקיד של האבא. אצל נסיכתי, נראה שהיא לא הרגישה זקוקה לעוד הורה, אלא לדוד שיהיה רק שלה. לפחות כך זה היה, כבר הרבה זמן שלא ביקשה אבא. לעומת זאת, היא מבקשת ממני מדי פעם ללדת לה אחות תינוקת... ואת זה היא מכירה.

 

[טרודי]

יש לך דוגמאות?

הגוזל שלי שר בלי לגמגם, "שנה טובה לך אבא / שנה טובה לך אמא", ואוהב מאוד שיקריאו לו את "ויהי ערב" ("בשמי ערב כחולים, בשמי ערב צלולים..." שמסתיים בכך שהאבא מחבק ומנשק את הילדה). הוא אוהב לצפות בכלבלב "פינוקי", גם בפרקים שאבא שלו מופיע. בתקופה מסויימת (לא זוכרת בדיוק את הגיל, אולי חמש) הנסיכה שלי הכי אהבה את הקלטת "פרח לב הזהב" שבה הגיבורה מחפשת את פרח לב הזהב ע"מ להציל את אבא שלה. היא גם אוהבת את "בת הים הקטנה" (שאבא שלה הוא דמות ראשית בסרט). לא ראיתי אצל אף אחד מהם "קושי בהתמודדות", כמו שאת מתארת. אבל אולי אני לא רואה טוב, ואולי זה עוד יגיע (אולי זה משפיע יותר על בנים, והגוזל צעיר מהמתוקיק). במה בדיוק מתבטא הקושי שלו? ואיך אתן מגיבות?

 

[טוסברהינדא]

יש

ואפילו תוארו פה בעבר. ביום הולדתו בגן, כשהוא מלך בלתי מעורער של הסיטואציה, התחיל לרקוד בשמחה באמצע המעגל לצלילי שיר יומהולדת רוטיני שהם משמיעים. עד לקטע בו השיר מזמין את אבא לריקוד ושר את שבחיו. הילד השמח הזה קפא על עומדו, ידיים אוטמות את האזניים בחזקה, ולא שעה לשידולינו להמשיך ולרקוד איתנו. כשהקטע הסתיים - חזר לשמוח כמקודם. ועוד: המוטיב המרכזי ב'טקס' הסיום שהכינו לכבוד ההורים בגן, לפני חודשים ספורים בלבד, היה 'אין כמו המשפחה'. משהו כזה. את כל השירים שמענו בבית מראש, כולל טכסטים על אבא, שעברו ללא קושי. בזמן האירוע עצמו התגובה כבר השתנה - ושוב חזר האלם במיקום הרלוונטי. והפעם כשהוא רק אחד מ-35 ילדים ששרים. עוד דוגמא? קושי לצפות באחד מסרטי ההמשך של 'אלאדין', שבו מגלה אלאדין שיש לו אבא, וקושי לראות אבא מנחם ומחבק ילד שנכנס לגן חדש, בערוץ 'הופ'. לנוכח הקושי, אנחנו נותנות לילד להגיב כרצונו, ובהזדמנות הראשונה מעלות את הנושא. המתוקיק כבר מתבטא היטב, אך עונה לשאלות ישירות בהכחשה. לחבר בגן ששאל אותו אם לא היה רוצה אבא ענה ש"דווקא רציתי, אבל לא יצא". אולי הוא רגיש מדי? אולי. מה שבטוח הוא, שהוא מתמודד עם השונות בתדירות גבוהה, ושעבורו הנושא משמעותי.

 

[טרודי]

../images/Emo24.gif למתוקיק (ולאמהות שלו)

לא פקפקתי בכך שהנושא משמעותי עבורו, ושקשה לו. מה שתהיתי זה אם אני עוצמת את עיני לקשיים דומים שיש לילדים שלי, או שבאמת התמזל מזלי והם פחות רגישים. אבל אני חושבת שאפילו אני הייתי שמה לב אם ילד שלי היה קופא באמצע ריקוד ושם ידיים על האוזניים... אז שוב

למתוקיק, ואני מקווה שתצליחו לדובב אותו, ושהוא ילמד להשלים עם מבנה המשפחה שלו. אולי הוא צריך להיפגש לעיתים יותר קרובות עם עוד ילדים שאין להם אבא... נראה אתכם בסוכות?

 

[טוסברהינדא]

../images/Emo24.gif

המתוקיק יודע שאין לו אבא, אלא שתי אמהות. לתוך זה הוא נולד וכך הוא מציג את משפחתו בפני אחרים. הוא גם מכיר די הרבה ילדים שיש להם שתי אמהות, ועם חלקם נפגש על בסיס קבוע. ואף על פי כן. ובסוכות... מי יודע? מה, אי אפשר באופן פרטי קודם?

 

[דרורית דרור]

תמיד שוכחים את יהודי הגלות...

גם אני איתך ממי. איך יכולת לשכוח? איך נפלו גיבורים? אל תגידו בגת...

 

[ניראות]

אבא יקר

בדבריך אתה אומר שני דברים: האחד "...זה לא כי משהו חסר לו..." וכמעט באותה נשימה אתה אומר "זה פשוט כי לכל הילדים יש ולא אין..." מה שאני שומעת זה אין. ולאין יש לתת מקום ויחס. וזו רק דעתי... וכמובן שהאמת שווה חיים. אז דרך צלחה בהתמודדות עם האין. כי כל ריק בהויתו מתמלא, השאלה במה?

 

[דרורית דרור]

טרודי! ../images/Emo22.gif

אם לא הייתי פוגשת אותך במציאות הייתי חושבת שאת פטה מורגנה. פנינים מפיק פיך. רק פנינים!

 

[ערבהאיןקץ]

תגידי , טרודי היקרה

(וזו שאלה קצת נוקבת) חשבת להסביר לה פעם, שבשביל שיהיה לה אבא - צריך להיות לך - "בעל" - וזה חלק ממה שלא יכול/לא רצוי?

 

[טרודי]

מה נוקבת?

היא יודעת שאין לה אבא כי לא התחתנתי. ושלא התחתנתי כי לא מצאתי אף אחד שרציתי להתחתן איתו. היא יודעת שבשביל שיהיה לה אבא אני אצטרך להתחתן - אפילו כתבתי שהיא ביקשה שאתחתן כדי שיהיו לה עוד סבא וסבתא. למה זה לא אפשרי שיהיה לי בעל? אני לא שוללת את האפשרות מתוך איזה עקרון, אידיאולוגיה, או העדפה מינית. זה יותר עניין של אופי או אישיות. אומרים שלכל סיר יש מכסה - אולי יום אחד כן יופיע הנסיך שיתאהב בי ואני בו ונחיה באושר ועושר לעד. אני לא בונה על זה, אבל אני גם לא רואה דרך להסביר לנסיכתי, בשפה שהיא תבין, למה הסבירות לזה נמוכה עד אפסית. ולמה זה לא רצוי? שוב, אני לא שוללת מתוך עקרון, והבעל הנכון יהיה מן הסתם רצוי. הפחד/התנגדות שלי לרעיון הבעל הוא מאותו בסיס כמו מה שהסברתי לה (עוד מישהו שמחליט עליך). גם אני לא רוצה לוותר על חלק ממעט השליטה שיש לי על חיי. אז בעצם כן הסברתי לה.

 

[יסמין@]

קראתן את הקובץ שלי על השאלה

"איפה אבא"?

 

[יסמין@]

ומאוד מזדהה. זה בדיוק מה שאני

הסברתי לבתי

 

[ניראות]

סליחה על ההתפרצות

אבל שאלה לי פתאום בשעה מאוחרת: האם אין אבא או שאין הורה זכר? תלוי איך מפרשים את המושג אבא? כהורה מגדל? כנותן הזרע? כבעל? וכו'... באמת שאלה, נכון שהזרעים מבנק הזרע, אך הם נוצרו בתוך גוף זכרי, אשר מסיבות פרטיות שלו, החליט להיות "אבא" אבל לא הורה. אז באמת כיצד רצוי להציג לילדים את הזרע? ועדין להשאר עם האמת, שמישהו, יצור אנושי, יצר את הזרע הזה? לילה טוב ו

לכולן. שיהיה יום קסום מלא אהבה סביבנו...

 

[יסמין@]

אני יכולה לומר לך איך אני מפרשת זאת

אולי זה ימצא חן בעיניך. ואם לא - אפשר להמשיך לחשוב ביחד או שתמשיכי לחשוב עם עצמך. לדעתי, המונח "אבא" מתייחס להורה מגדל ממין זכר. ואני מבדילה בין המונח "אבא" למונח "מוליד". בדרך כלל, "אבא" הוא גבר שגם מוליד את הילד-ה-ים וגם מגדל ומטפל בהם ומשמש בכל התפקידים האבהיים. לפעמים, יש הפרדה בין התפקיד הביולוגי של *המוליד* (למשל במקרה של תרומת זרע) לבין התפקיד הרגשי-המשפחתי של האבא-ההורה המגדל. עד עתה, בכל מקרה יש מישהו שמשמש בתפקיד הביולוגי של המוליד - ברוב המקרים הוא גם האבא. בחלק מהמקרים הוא רק תורם זרע. בחלק מהמקרים לילדים אין אבא, יש להם רק מוליד ביולוגי. ובחלק אחר מהמקרים יש להם אבא שאינו המוליד (למשל במקרה של אימוץ).ובמקרה של אימוץ, מי שאני מכנה בתואר "אבא" הוא זה או אלו שמשמש-ים בתפקיד ההורה המטפל, ולא זה שפעם מזמן קיים יחסים עם מישהי ונעלם מחייה ומחיי הילד-ה.

 

[יסמין@]

ולדעתי מי שתורם זרע

(ואתמול קראתי את דבריה של ערבה שטענה שבעצם אין זו תרומת זרע... הרי הוא מקבל סכום סמלי וגם האישה צריכה לרכוש בכסף מלא את מנות הזרע...) מכל מקום, זה שמוסר את זרעו תמורת תשלום מסוים לא מתכוון להיות אבא (אבא=הורה מטפל). הרי בשל הסודיות החמורה הוא מעולם לא ידע אם נולדו ילדים כתוצאה ממעשהו וכמה ומי הם וכו' וכו'. לעולם לא יהיה לו קשר איתם. אז איך אפשר לקרוא לו אבא??? סליחה על הבוטות, אבל כל מה שהוא עשה הוא לאונן לתוך כוס... אצלי בספר זה לא נקרא להיות אבא. מצד שני, לילדים שנולדו כתוצאה מהזרעה אפשר בהחלט לתאר באור חיובי את ה*גבר* (לא האבא!) שבזכותו אימא שלהם נכנסה להריון וילדה אותם.

 

[יסמין@]

ולדעתי מי שתורם זרע

(ואתמול קראתי את דבריה של ערבה שטענה שבעצם אין זו תרומת זרע... הרי הוא מקבל סכום סמלי וגם האישה צריכה לרכוש בכסף מלא את מנות הזרע...) מכל מקום, זה שמוסר את זרעו תמורת תשלום מסוים לא מתכוון להיות אבא (אבא=הורה מטפל). הרי בשל הסודיות החמורה הוא מעולם לא ידע אם נולדו ילדים כתוצאה ממעשהו וכמה ומי הם וכו' וכו'. לעולם לא יהיה לו קשר איתם. אז איך אפשר לקרוא לו אבא??? סליחה על הבוטות, אבל כל מה שהוא עשה הוא לאונן לתוך כוס... אצלי בספר זה לא נקרא להיות אבא. מצד שני, לילדים שנולדו כתוצאה מהזרעה אפשר בהחלט לתאר באור חיובי את ה*גבר* (לא האבא!) שבזכותו אימא שלהם נכנסה להריון וילדה אותם.