anonimi322
New member
הי לכולם - צורך בהקשבה ואשמח גם לעצות ודעות
הי כתבתי בעבר כאן על אודותיי.אז לא אלאה.אני מחפש כרגע אוזן קשבת ועצה טובה.אני בן 35 לפני 3 שנים עברתי משבר בסגנון "חיי לאן ,איפה אני מול המטרות ואיפה אני מול חבריי " ,חוסר ביטחון היה חלק ממני,אבל בשנים האחרונות מאז אני הצבתי מטרות והתקדמתי כולל שינוי גישה ושמתי בצד את הזוגיות.היום אני יכול להגיד לי בלי להתבייש ומול חבריי הטובים שאני חסר ניסיון מיני ( מנשיקות ועד יחסים) ובלי מערכות יחסים.היו לי ידידות .אחת מהן חשבתי שאצליח להתקדם לחברות אבל היא התעניינה ואני לא יזמתי כלום והיא כבר לא בקשר.חברים מנסים לסדר לי ואני מיד הודף ואומר ישר לא !! מיד אחרי זה באה עצבות גדולה ונפילה למה אני ככה.אני יודע שאני ראוי ויש לי מה לתת מצד שני אני ישר מפחד מהמעמד של דייט ( אני בכוונה קורה לזה כך שתנסו להכנס לראש) אני חש ממש פאניקה עצם ההצעה.מצד שני אני רוצה אבל אחכ באה תחושה שאני לא מסוגל להכיל מישהי שאני לא בשל לזה אולי שאני מתייחס לזה משום מה כמשהו שהוא עול.כי הוא דורש ממני התמודדות .אני לא עם רחמים עצמיים יש לי הרבה על הראש בימים אלו אבל אולי תמיד יהיו.יש לי בעיה שאני חייב פתרון אני רץ בראש בפחדים על שאלות שאין לי מענה מפחד להיות מושפל ולקחת ללב ,מה להגיד הרי בעיני החברה אני סוג של "פריק ".אם אני אגיד במענה לשאלה על מע יחסים לא היו לי זה יעשה לי חרדה אם אני אשקר שקר קטן זה מנוגד לערכים שלי .אני מרגיש חייזר בעולם שהכל טבעי בו.אני לפעמים מרגיש צורך בבת זוג לעיתים טוב לי המקום הרגיל. אבל אולי זה רק אשליה כזו. איך יוצאים מהמצב ? האם זריקה למים תעשה למצבי להיות רע ? האם לאחר שאני אגשים אולי את עצמי ואצא מבית הורי אני ארגיש יותר בטוח או שזה סתם תירוץ? איך אתם פתרתם את הבעיה הזו אם הייתם במצב . * אני יודע שלשמוע מה אנשים עברו זה לא המקרה שלי ולכל אחד דרך התמודדות בכל זאת אשמח לשמוע . תודה ושבוע מקסים
הי כתבתי בעבר כאן על אודותיי.אז לא אלאה.אני מחפש כרגע אוזן קשבת ועצה טובה.אני בן 35 לפני 3 שנים עברתי משבר בסגנון "חיי לאן ,איפה אני מול המטרות ואיפה אני מול חבריי " ,חוסר ביטחון היה חלק ממני,אבל בשנים האחרונות מאז אני הצבתי מטרות והתקדמתי כולל שינוי גישה ושמתי בצד את הזוגיות.היום אני יכול להגיד לי בלי להתבייש ומול חבריי הטובים שאני חסר ניסיון מיני ( מנשיקות ועד יחסים) ובלי מערכות יחסים.היו לי ידידות .אחת מהן חשבתי שאצליח להתקדם לחברות אבל היא התעניינה ואני לא יזמתי כלום והיא כבר לא בקשר.חברים מנסים לסדר לי ואני מיד הודף ואומר ישר לא !! מיד אחרי זה באה עצבות גדולה ונפילה למה אני ככה.אני יודע שאני ראוי ויש לי מה לתת מצד שני אני ישר מפחד מהמעמד של דייט ( אני בכוונה קורה לזה כך שתנסו להכנס לראש) אני חש ממש פאניקה עצם ההצעה.מצד שני אני רוצה אבל אחכ באה תחושה שאני לא מסוגל להכיל מישהי שאני לא בשל לזה אולי שאני מתייחס לזה משום מה כמשהו שהוא עול.כי הוא דורש ממני התמודדות .אני לא עם רחמים עצמיים יש לי הרבה על הראש בימים אלו אבל אולי תמיד יהיו.יש לי בעיה שאני חייב פתרון אני רץ בראש בפחדים על שאלות שאין לי מענה מפחד להיות מושפל ולקחת ללב ,מה להגיד הרי בעיני החברה אני סוג של "פריק ".אם אני אגיד במענה לשאלה על מע יחסים לא היו לי זה יעשה לי חרדה אם אני אשקר שקר קטן זה מנוגד לערכים שלי .אני מרגיש חייזר בעולם שהכל טבעי בו.אני לפעמים מרגיש צורך בבת זוג לעיתים טוב לי המקום הרגיל. אבל אולי זה רק אשליה כזו. איך יוצאים מהמצב ? האם זריקה למים תעשה למצבי להיות רע ? האם לאחר שאני אגשים אולי את עצמי ואצא מבית הורי אני ארגיש יותר בטוח או שזה סתם תירוץ? איך אתם פתרתם את הבעיה הזו אם הייתם במצב . * אני יודע שלשמוע מה אנשים עברו זה לא המקרה שלי ולכל אחד דרך התמודדות בכל זאת אשמח לשמוע . תודה ושבוע מקסים