הי! עלה לי רעיון!

[g l o r y]

הי! עלה לי רעיון!

כשיהיה לנו זמן, בתור תרגיל מתיחת גבולות בכתיבה, בואו נשחק never פסקאות!
זה הולך ככה:
מישהו אומר "מעולם לא כתבתי <משהו שאף פעם לא כתבת>"
למשל "מעולם לא כתבתי מוות של דמות." או "מעולם לא כתבתי דמויות לא הטרוסקסואליות" או וואטאבר.
כל מי שלא עשה את זה אף פעם ומשתתף, יכתוב פסקה בנושא.
כל מי שכבר כתב משהו בנושא יביא פסקת דוגמא ממה שהוא כתב ויכהן כשופט בסבב. השופטים יבחרו את הטובה מבין הפסקאות של כל מי שכותב על הנושא פעם ראשונה, והוא יהיה זה שיציע את הנושא לסבב הבא. כמובן שהביקורות הרגילות ייכתבו, יחולקו ושכתובים יהיו ברכה.

מי אהב? למי יש הצעות לייעל את כל העניין או לשנות אותו ככה שהוא יהיה יותר טוב?
זה קצת כמו אתגר "פסקה ביום" אבל זה תרגיל במתיחת הגבולות שלנו ככותבים.
(יש לציין שעד שבוע הבא לא באמת יש לי זמן להתחיל משהו כזה אבל הרעיון הלהיב אותי

)

 

[shccer]

וואי איזה רעיון מגניב

 

[godright]

אהבתי. אני מתחיל!

בחיים לא כתבתי: קטע אימה.

 

[ויימס]

אני אף פעם לא בטוחה אם אני כותבת אימה או לא...

התעוררתי רועד ומזיע. באוויר עמד ריח שהיה בו זמנית חריף כמו דלק ומתוק כמו פרחים מעוכים. כשיצאתי מהחדר, הבנתי שהוא הולך איתי. המסדרון היה חשוך, אבל מעט האור שבקע מבעד לתריסים נפל על המראה, ויכולתי לראות את ההשתקפות המטושטשת שלי מתנדנדת כמו יישות שקשורה אליי באופן עקיף בלבד.
נכנסתי למקלחת, ועצמתי את עיניי. לא רציתי לראות את המים שנוגעים בי הופכים לשחורים. שקעתי לתוכם כמו שהאנשים ההם שקעו אל תוך הביצה, וכשניסיתי להתיישב, משהו החזיק אותי במקום. ניסיתי חזק יותר.
התעוררתי רועד ומזיע. החדר היה מואר, בוודאי קראתי לפני שנרדמתי. העברתי את כפות ידיי על פניי. האוויר בחדר היה קר ולח. החלון היה פתוח. מזוית העין הבחנתי במשהו כהה וקטן שהחליק על גבי הרצפה. זו נראתה כמו חתיכת פרווה. היא הותירה אחריה שובל כהה. כמה פיסות אחרות הצטרפו אליה, זוחלות מהחלון, מהמסדרון, מתחת למיטה, מהמגירות שבשולחן. כשהן הפסיקו לזוז, ראיתי שזה היה עכבר קטן, שהרכיב את עצמו מחדש.
"אני לא חייב-" שמעתי את הקול שלי, צרוד וגבוה, "אני לא חייב להישאר כאן, אתם יודעים? אני יכול פשוט ללכת! תעזבו אותי בשקט!"
"אני מצטערת," אמרה העכברה. עיניה המתות היו שחורות ועמומות. "הם לא יעשו לך את זה שוב. אבל הם לא מבינים איך לדבר."
לפני שהספקתי להגיד משהו נוסף, חתיכות מהעכברה נתלשו שוב, ושמעתי את הרעש האיום שהמאווררים השמיעו בפעם הראשונה שהיא נלכדה בהם.
התעוררתי רועד ומזיע. הפעם, לא טרחתי לקום או אפילו לפקוח את העיניים. החלקתי את אצבעותיי מתחת לכרית, עד שהן נתקלו בטלפון שלי. יכולתי להתקשר אליו. הוא היה ממלא את הכוך המעופש הזה בחיים ושמחה למשך כמה זמן, אבל בשביל זה אני אצטרך להסביר לו שאני מפחד, ואני אצטרך להסביר למה.
השארתי את הטלפון במקומו. לא חשוב. זה היה רק חלום. מחר אני אמצא תירוץ הגיוני כלשהו לישון אצלו.

 

[godright]

יפה

מהיר מדי.
לא אימתי בעייני...
וואו זה קשה אני כבר יומיים מנסה לכתוב משהו.

 

[ויימס]

יאיר לפיד: "אז מה אימתי בעיניך?" XD

 

[godright]

בעיה ושמה אימה

כדי ליצור אימה בסרטים, מספיק שמיידעים אותך שיש רוצח, תפאורה חשוכה עם פנס גוסס. ומוזיקה שאומרת לך עכשיו הוא הולך למות...
הבעיה שבספר אין לך את המוזיקה...
&nbsp
אין לי מושג איך פותרים את זה.

 

[ויימס]

ההגדרה של ז'אנר אימה, גם בקולנוע וגם בספרות,

היא יצירה שמעוררת בהלה, פחד, תיעוב או גועל.

בהלה זה כשמישהו קופץ עליך וצועק "בו!", אבל אחרי כמה שניות אתה תהיה בסדר.
גועל זה נניח, "הוא הקיא המון זחלים על השיער שלי."
פחד זה יותר.. התחושה המטרידה שמשהו לא תקין בעולם.
סרטים יכולים לנקוט בכל הטקטיקות הנ"ל. אבל ספרים הולכים בעיקר על פחד, עם קצת תיעוב וגועל פה ושם. לא זכור לי שנתקלתי בספר שמנסה להבהיל אותך. איך הוא יעשה את זה, ישנה את הפונטים בפתאומיות?
עכשיו, למשחקי מחשב יש בעיה מעניינת. הגרפיקה נעשתה טובה מדי. אם יש לגיבור נשק והוא נלחם בזומבים, זה פשוט אקשן, זו לא אימה. אז במשחקי מחשב מז'אנר אימה, הרבה פעמים אתה תצטרך לקרוא הרבה יומנים ומכתבים של אנשים שהיו במצבך לפניך, יהיה אסור לך להסתכל ישירות על המפלצת כי אתה נפגע מזה, וכו'.
ולסיכום:
!Daniel! Daniel! get the f*ck out of the water

 

[kenny66]

שתי דרכים עיקריות

בספרות, אימה נכתבת בדרך כלל באחת משתי דרכים.

"המפלצת מתחת למיטה". מישהו / משהו שמעורר אימה אצל הדמויות בתקווה שהוא יעורר אימה גם בקוראים. מכיוון שקשה לכתוב "בו", כפי שאמרת, הוא פעמים רבות מייצג עיוות של נפש ו/או גוף ורודף את הגיבורים לאורך היצירה.

"העולם הוא לא העולם". בדרך כלל יצירות יותר מורכבות שמטרתן לערער את תחושת המציאת של הדמויות והקוראים, את הביטחון שלהן באמתות העולם שבו הם חיים, תוך רמיזה שהוא רק כסות לעולם הרבה יותר מפחיד. כאן אין בהכרח צורך לתאר את הדבר המפחיד, אבל זה הרבה יותר קשה לעשות. לאבקראפט עשה את זה בצורה נהדרת, כאשר הוא יצר דמויות שעצם *הנוכחות* שלהן בממד שלנו הורסת את ההיגיון הפנימי שלו ואת המקרם שלו. אלה לא בהכרח מפלצות שרודפות את בני האדם, אבל העולם שלנו הוא כזה שהוא לא יכול להכיל את עצם הקיום שלהן, ומי שנחשף אליהן נידון לשיגעון.

 

[ויימס]

כרגע הבנתי שזה אפשרי לעשות "בו!" בטקסט.

אתה פשוט צריך לקחת משפט שנדמה לקורא שהוא יודע לאן הוא הולך ואני תמיד צופה בך.

 

[kenny66]

כן, רק יותר ארוך

הדרך לעשות "בו!" בכתיבה היא לבנות מצב, ואז להראות את הצד הלא צפוי שלו, שאמור להיות מפחיד.

 

[ויימס]

אבל זה אומר שצריך לכתוב משהו שנראה צפוי.

ואז הקורא יגיד, "זה מעפן, אני שונא אותך," כפי שנהוג.

 

[kenny66]

שני דברים

א. לא. צרי את העולם שלך בצורה עקבית לעצמו, ואז הכניסי את גורם האימה לתוכו.

ב. זו הסיבה שאני לא אוהב אימה. רוב הדברים שקראתי היו צפויים להחריד ולא הפחידו אותי.

 

[godright]

חחחח

DAY9 במיטבו

 

[ויימס]

או! אתה אוהב משהו שאני אוהבת וזה גורם לי לחבב אותך,

למרות שאני לא מכירה אותך בכלל, האינטרנט כה קסום!

 

[ויימס]

coolness, Glory

 

[אלודאה]

רעיון מגניב!

אני בפנים. מה לעשות?

 

[g l o r y]

בעיקר

לחכות עד אחרי המבחן שלי. הזהרתי שאין לי זמן עד אמצע השבוע.

אלא אם כן יש לך כוח לקחת על זה אחריות. בעיקרון מישהו בוחר נושא שהוא מעולם לא כתב עליו. מחליטים מי משתתף (מי שרוצה ולא כתב על זה אף פעם) וקובעים תאריך יעד.
אז כל המשתתפים כותבים פסקה בנושא. מכאן יש שתי אופציות:
1)מחכים עד התאריך יעד ואז כל באי הפורום בוחרים איזה קטע היה הכי לעניין וטוב מבחינת הנושא והוא הזוכה שבוחר את הנושא לסיבוב הבא
או
2) בתאריך כל אלה שכתבו מקבלים ביקורת ומתבקשים לשכתב אם צריך. הם יכולים לבחור לשכתב תוך יום או יומיים (תאריך שנקבע) או להשאיר ככה. לאחר השכתובים בוחרים מנצח והוא מתחיל את הסבב הבא. איך נשמע?

 

[ויימס]

מה עם 3?

לא בוחרים מנצח כי אנחנו לא דוגלים בהירככיה מעמדית שמבוססת על ניצול הפרולטריון ופשוט פותחים מיד עוד תת נושא בשרשור?
כי אני משתוקקת להגיד שמעולם לא כתבתי קטע שבו חפצים מדברים אחד עם השני. יו נואו, מנורה, פסנתר, שולחן. מתי אני זוכה לעשות את זה?

 

[g l o r y]

המממ... סטייל קבוצת תמיכה כזה?

שבה כל מי שלא כתב על נושא מביא אותו וכותב עליו וכולם מבקרים אותו ביקורת בונה ותומכת? אבל הוא חייב להתחייב לכתוב כם על נושא של מישהו אחר? (מואהאהאהא?)