מדע בדיוני-הייזל
New member
הכבשה השחורה של הספרות
מדע בדיוני – הכבשה השחורה של הספרות בשונה מהפנטסיה שהתקבלה בזרועות פתוחות לחיק הספרות המדע הבדיוני היה ונשאר הכבשה השחורה. הסיבות לכך רבות ושונות. ראשית הכותבים. בשונה מסוגי ספרות אחרים סופרי המדע הבדיוני אינם סופרים במקצועם. רובם התחילו את עיסוקם בכתיבה בדיונית כתחביב ולא כמקצוע. הרוב המוחלט של סופרי המדע הבדיוני הינם מדענים ומהנדסים והספרים שהם כתבו, לפחות בתחילת הופעת הז`אנר, עסקו בחלומות ובהשקפות שלהם לגבי עולמנו. השימוש המקורי של הספרים האלה נועד לשקף תכונות ותופעות מסוימות בחברה האנושית. כתוצאה מכך הרמה הספרותי של הספרים האלה אינה גבוהה במיוחד אך אין זה מוריד מערכם האנושי החשוב. ב``שטוחלנדיה`` ספר שנכתב ב____ ההתמקדות היא על האגוצנטריות שבחברה האנושית המאמינה שהיא ורק היא הולכת בדרך הנכונה, שאין דרך אחרת מלבד הדרך שבה היא הולכת ושכל היקום סובב סביבה. גם ``מלחמת העולמות`` עוסק למעשה בסוג זה של יהירות ונצחונו של כדור הארץ על הפלישה החוצנית היא בעזרת חיידק תמים ולא בעזרת כוחות מזוינים שאנשי התקופה (וגם אנחנו כיום) סמכו עליהם בשאננות רבה. שנית הקוראים. רבים מקוראי הז`אנר הם בני נוער שאנשי הספרות אינם נותנים אמון רב בטעם הספרותי שלהם. ההנחה היא שבני נוער יקראו כל דבר שיש בו מעט הרפתקאות ואקשן. העובדה שרבים מקוראי המדע הבדיוני הם בני נוער ושחומר הקריאה שלהם הוא זבלונים למינהם. אך בזה אינו מסתכם המדע הבדיוני. מעטים מקוראי המדע הבדיוני ממשיכים לקרוא את הספרים הללו בבגרותם, רבים יותר מתקדמים לרמות הגבוהות יותר של מדע בדיוני ``קשה``. חלק קטן מהקבוצה הזאת גם ממשיך וכותב ספרי מדע בדיוני, למעשה כל הדור החדש של המדע הבדיוני הם אנשים שגדלו על מדע בדיוני. שלישית הנושאים. שני הסופרים שיחדיו יצרו למעשה את הז`אנר הם ז`ול וורן וה. ג`. וולס. ז`ול וורן שייך יותר לאסכולה הטכנולוגית של המדע הבדיוני בספריו ``מסע על הירח, ו``20,000 מייל מתחת לפני המים`` ווולס התעסק ברוח האנושית. מעניין ששני הסופרים האלה לא בדיוק העריכו זה את עבודתו של זה. הם האשימו זה את זה בעבודה לא מדעית. למעשה וולס שלא בטובתו סייע ליצור את המיתוס על המדע הבדיוני (פלישת מפלצות ירוקות מהמאדים). ספרו ``מלחמת העולמות`` היה מאד פופולרי ובשנות השלושים יצר ממנו אורסון וולס תסכית לרדיו. מליוני אמרקאים תמימים האמינו שיצורים ירוקים באמת פולשים לארה``ב. התוצאה היתה שלצד ספרי מדע בדיוני רצינים נכתבו מיליוני זבלונים שמתארים פלישה מהחלל. זבלונים מעצם טבעם יותר זולים וכמובן שבני נוער לא הפסיקו לקנות אותם לצד טרזן שמעולם לא היה יקיר המבקרים. התוצאה מיתוס לא מבוסס שמד``ב מורכב מפלישות של יצורים ירוקים מהחלל. למרות כל המאמצים המדע הבדיוני מעולם לא השתחרר מהתדמית הזאת למרות (ואולי בגלל) כל סרטי המדע הבדיוני שיצאו משנות ה-70 והלאה. האמת היא שהמד``ב מעולם לא היה רק פלישה של יצורים ירוקים, קרבות חלל ורובוטים רצחניים. נכון זה היה חלק מזה ותמיד יהיה אבל לא בזה זה מסתכם. מדע בדיוני כולל גם ספרים כמו ``1984`` ו``גר בארץ נוכריה``, סדרת ספרים הרובטים של אסימוב ולעומתם הספר ``טיק טוק``. סדרות כמו הסדרה של אמבר או ``לך על גופותיך הפזורים``, ``מדריך הטרמפיסט לגלקסיה``. ``עצי האינטרגל`` של לארי ניבן, ``עולם חדש אמיץ`` של הקסלי, ``סולאריס`` של סטנסילב לם, ``אודסיאה בחלל`` של ארתור סי קלארק, ``האיש במצודה הרמה`` של פיליפ ק. דיק ועוד רבים וטובים. הנושאים, הסופרים והקוראים של ספרות בדיונית הם מגוונים ועשירי כמו כל הז`אנרים האחרים ביחד. המדע הבדיוני הבדיוני היה, הווה ויהיה תמיד האנדר-דוג של הספרות, רק מעטים יצליחו להתעלות מעל התדמית המרתיעה ולכבוש מקום חוב בספרות היפה. המדע הבדיוני ממלא תפקיד חשוב בהתקדמות של המין האנושי, הוא מרכך מעט את הלם העתיד, מהווה השראה להמצאות טכנולגיות ואף מדרבן את יצירתן, מנסה להכין אותנו לבעיות מוסריות קשות שחופן העתיד כדוגמת הנדסה גנטית, בינה מלאכותית והתישבות בכוכבים רחוקים ומטרתו העליונה של המדע הבדיוני כפי שהתוו אותו ב``תור הזהב`` של ללמד ולחנך תוך כדי הנאה את הדור הצעיר, השכלה והנאה באותה המעטפת.
מדע בדיוני – הכבשה השחורה של הספרות בשונה מהפנטסיה שהתקבלה בזרועות פתוחות לחיק הספרות המדע הבדיוני היה ונשאר הכבשה השחורה. הסיבות לכך רבות ושונות. ראשית הכותבים. בשונה מסוגי ספרות אחרים סופרי המדע הבדיוני אינם סופרים במקצועם. רובם התחילו את עיסוקם בכתיבה בדיונית כתחביב ולא כמקצוע. הרוב המוחלט של סופרי המדע הבדיוני הינם מדענים ומהנדסים והספרים שהם כתבו, לפחות בתחילת הופעת הז`אנר, עסקו בחלומות ובהשקפות שלהם לגבי עולמנו. השימוש המקורי של הספרים האלה נועד לשקף תכונות ותופעות מסוימות בחברה האנושית. כתוצאה מכך הרמה הספרותי של הספרים האלה אינה גבוהה במיוחד אך אין זה מוריד מערכם האנושי החשוב. ב``שטוחלנדיה`` ספר שנכתב ב____ ההתמקדות היא על האגוצנטריות שבחברה האנושית המאמינה שהיא ורק היא הולכת בדרך הנכונה, שאין דרך אחרת מלבד הדרך שבה היא הולכת ושכל היקום סובב סביבה. גם ``מלחמת העולמות`` עוסק למעשה בסוג זה של יהירות ונצחונו של כדור הארץ על הפלישה החוצנית היא בעזרת חיידק תמים ולא בעזרת כוחות מזוינים שאנשי התקופה (וגם אנחנו כיום) סמכו עליהם בשאננות רבה. שנית הקוראים. רבים מקוראי הז`אנר הם בני נוער שאנשי הספרות אינם נותנים אמון רב בטעם הספרותי שלהם. ההנחה היא שבני נוער יקראו כל דבר שיש בו מעט הרפתקאות ואקשן. העובדה שרבים מקוראי המדע הבדיוני הם בני נוער ושחומר הקריאה שלהם הוא זבלונים למינהם. אך בזה אינו מסתכם המדע הבדיוני. מעטים מקוראי המדע הבדיוני ממשיכים לקרוא את הספרים הללו בבגרותם, רבים יותר מתקדמים לרמות הגבוהות יותר של מדע בדיוני ``קשה``. חלק קטן מהקבוצה הזאת גם ממשיך וכותב ספרי מדע בדיוני, למעשה כל הדור החדש של המדע הבדיוני הם אנשים שגדלו על מדע בדיוני. שלישית הנושאים. שני הסופרים שיחדיו יצרו למעשה את הז`אנר הם ז`ול וורן וה. ג`. וולס. ז`ול וורן שייך יותר לאסכולה הטכנולוגית של המדע הבדיוני בספריו ``מסע על הירח, ו``20,000 מייל מתחת לפני המים`` ווולס התעסק ברוח האנושית. מעניין ששני הסופרים האלה לא בדיוק העריכו זה את עבודתו של זה. הם האשימו זה את זה בעבודה לא מדעית. למעשה וולס שלא בטובתו סייע ליצור את המיתוס על המדע הבדיוני (פלישת מפלצות ירוקות מהמאדים). ספרו ``מלחמת העולמות`` היה מאד פופולרי ובשנות השלושים יצר ממנו אורסון וולס תסכית לרדיו. מליוני אמרקאים תמימים האמינו שיצורים ירוקים באמת פולשים לארה``ב. התוצאה היתה שלצד ספרי מדע בדיוני רצינים נכתבו מיליוני זבלונים שמתארים פלישה מהחלל. זבלונים מעצם טבעם יותר זולים וכמובן שבני נוער לא הפסיקו לקנות אותם לצד טרזן שמעולם לא היה יקיר המבקרים. התוצאה מיתוס לא מבוסס שמד``ב מורכב מפלישות של יצורים ירוקים מהחלל. למרות כל המאמצים המדע הבדיוני מעולם לא השתחרר מהתדמית הזאת למרות (ואולי בגלל) כל סרטי המדע הבדיוני שיצאו משנות ה-70 והלאה. האמת היא שהמד``ב מעולם לא היה רק פלישה של יצורים ירוקים, קרבות חלל ורובוטים רצחניים. נכון זה היה חלק מזה ותמיד יהיה אבל לא בזה זה מסתכם. מדע בדיוני כולל גם ספרים כמו ``1984`` ו``גר בארץ נוכריה``, סדרת ספרים הרובטים של אסימוב ולעומתם הספר ``טיק טוק``. סדרות כמו הסדרה של אמבר או ``לך על גופותיך הפזורים``, ``מדריך הטרמפיסט לגלקסיה``. ``עצי האינטרגל`` של לארי ניבן, ``עולם חדש אמיץ`` של הקסלי, ``סולאריס`` של סטנסילב לם, ``אודסיאה בחלל`` של ארתור סי קלארק, ``האיש במצודה הרמה`` של פיליפ ק. דיק ועוד רבים וטובים. הנושאים, הסופרים והקוראים של ספרות בדיונית הם מגוונים ועשירי כמו כל הז`אנרים האחרים ביחד. המדע הבדיוני הבדיוני היה, הווה ויהיה תמיד האנדר-דוג של הספרות, רק מעטים יצליחו להתעלות מעל התדמית המרתיעה ולכבוש מקום חוב בספרות היפה. המדע הבדיוני ממלא תפקיד חשוב בהתקדמות של המין האנושי, הוא מרכך מעט את הלם העתיד, מהווה השראה להמצאות טכנולגיות ואף מדרבן את יצירתן, מנסה להכין אותנו לבעיות מוסריות קשות שחופן העתיד כדוגמת הנדסה גנטית, בינה מלאכותית והתישבות בכוכבים רחוקים ומטרתו העליונה של המדע הבדיוני כפי שהתוו אותו ב``תור הזהב`` של ללמד ולחנך תוך כדי הנאה את הדור הצעיר, השכלה והנאה באותה המעטפת.