הכחדות הדינוזאורים

כרמל 1

New member
הכחדות הדינוזאורים

מה לדעתכם היא סיבת היכחדות הדינוזאורים? לדעתי, לא היה משהו מיוחד כמו גל רעידות אדמה או צונמים או מטאור.. אלא ברירה טבעית פשוטה, משהו כמו 2 מיליון שנה.. 'כמו-יונקים' כבר היו קיימים בתקופת היורה (אם הפלסרייס היה כמו-יונק ולא זוחל, אז כבר מתחילת הטריאס), בגלל זה אני חושב שבתחילת הקרטיקון כבר היו יונקים, קטנים מאוד. עם תקופת הקרטיקון הם התחזקו, היו מתאימים לסביבה, גדלו, ואכלו דינוזאורים צעירים. בסוף תקופת הקרטיקון היה שינוי אקלים משמעותי כנראה, שהותאם ליונקים, ולזוחלים המפורסמים פחות. היונקים גדלו ואכלו, הדינוזאורים התחילו להיכחד. כמובן, שהיה מקום גדול לאבולוציה, להתפחות זנים רבים של דינוזאורים וזוחלים אחרים. כמו הארכיאטופטריקס (או מיקרורפטור, רעיון הכמו-ציפור הוא הכוונה*) התאים עצמו לסביבה והתפתח לציפורים.. או הסרקוסוקוס (אותה הערה*) לתנין קטן ומודרני, החי בסביבת היונקים הגדולים; וכו'.. מה דעתכם על התאורייה שלי, ומה שלכם? תודה שקראתם
P.S. חשבתי על זה ב-12.1.2005, כשמישהוא שאל אותי מה לדעתי סיבת היכחדות הדינוזאורים, אם מישהוא מעוניין במידע הזה
 

Caligola

New member
התאוריה הרווחת היא שהדינוזאורים

נכחדו לפני כ-65 מיליון שנה בעקבות פגיעת מטאור בקוטר של כ-10 קילומטרים בכדור הארץ, פגיעת המטאור התרחשה ביוקטן (אי במזרח מקסיקו) ויצרה מכתש ברוחב של כ-170 קילומטרים כאשר רובו של המכתש ממוקם כיום מתחת לפני הים, פגיעת המטאור גרמה מיידית לגלי צונאמי ורעידות אדמה בכל כדור הארץ, ובסופו של דבר להכחדה של כ-70% מהאורגניזם (לא בהכרח מהמינים) שחיו על פני כדור הארץ. מכאן קיימים שני תרחישים להסברת הכחדות הדינוזאורים - 1. הדינוזאורים נכחדו לאחר שפגיעת המטאור גרמה לסופות-אש שנוצרו על ידי מתאן (methane) שהשתחרר מכדוה"א. 2. הדינוזארים נכחדו עקב רצף של שינויים סביבתיים שהחלו מרגע פגיעת המטאור בכדור הארץ. ההכחדות קרתה בין התקופות הגאולוגיות Cretaceous ו-Tertiary, כאשר בין היתר פגיעת המטאור העיפה כמויות גדולות של אבק ואדים לאטמוספרת כדור הארץ. התאוריה הנ"ל נתמכת על ידי בדיקת המבנה הכימי של המשקעים בין שני התקופות. נתגלה שהמשקעים בין Cretaceous ו-Tertiary מכילים כמויות גבוהות של יסוד כימי בשם אירידיום, פי מאה יותר מאשר מכל שכבה גאולוגית אחרת. בדרך כלל מטאורים מכילים כמויות גבוהות מאוד של אירידיום, ואירידיום הוא יסוד כימי יחסית נדיר בכדור הארץ.
 

כרמל 1

New member
כן... אני מכיר את התאורייה הזאת ../images/Emo6.gif

פשוט חשבתי שבעקבות כתבות כמו "הכלב של תקופת היורה" ("ארכיאולוגים גילו בסין שרידים של יונק דמוי כלב שחי לפני 130 מליון שנה") וגם כמובן "טורף הדינוזאורים מסין" ("הגילוי שמסעיר את חוקרי היצורים הקדמוניים: דינוזאור תינוק התגלה בתוך קיבתו של יונק. בקרוב בתערוכה במוזיאון הטבע בניו-יורק"), יחשבו מדענים על אפשרות שאת היונקים והאקלים להאשים, אבל נו טוב; אם המבנה הכימי של המשקעים בין הקרטיקון לטרטיארי (טרטיארי= שלישון?), כנראה שבינתיים זו התאוריה הכי מאומתת... תודה על המידע!
 
יש רק בעיה קטנה אחת בתיאוריה שלך.

היא נעשתה מיושנת ב-1980, כאשר האלוורזים (ולמעשה עוד 3 קבוצות נפרדות בו זמנית) הציגו את תיאורית הפגיעה ע"י מטאור\ שביט. ללא הכחדת הדינוזאורים אין כל סיבה להניח שהיונקים היו משתנים הרבה. למעשה כל העדויות הפליאונטולוגיות מצביעות על זה שהתפתחות אבולוציונית משמעותית נגרמת על ידי הכחדות ולא להיפך, למעט מקרה אחד יוצא דופן- האדם.
 

SilentMike

New member
היפותזת הקטסטרופה.

היפותזת הקטסטרופה היתה קיימת עוד לפני שנות השמונים, והמטאור הוא אחד הווריאנטים שלה. אבל כעת נמצאות בידינו ראיות מוצקות למדי לכך שאכן התרחשה פגיעה כזו. ואגב, התפתחויות אבולוציוניות נגרמות ע"י ברירה טבעית, ולא ע"י הכחדות. הכחדות המוניות הם פשוט פינוי המוני של לוח המשחק מכלים, לא יותר. אי-אפשר לדעת מה היה קורה עם הדינוזאורים לולא פגע המטאור. ראוי רק לציין שככל הידוע לי העופות (וגם היונקים הקטנים) הצליחו לתפוס נישה -בין השאר על חשבון מיני זוחלים שונים- בלי שידה הארוכה של הקטסטרופה העולמית היתה בדבר. מינים סוגים ומשפחות נדחקים לעיתים לקרן זווית במשחק האבולוציוני הרגיל, ולפעמים גם נכחדים לחלוטין.
 
התפתחות אבולוציונית נתקעת בלי

הכחדות. מה שאתה מקבל בלי הכחדות המפנות את הלוח זה מיקרו- אבולוציה היוצרת מינים חדשים אבל ללא חידושים משמעותיים. אפילו היוצא מן הכלל היחיד שציינתי, האדם, יצא לדרכו על שתי רגליים רק בעקבות שינוי קטסטרופלי מתון- יחסית, התייבשות מזרח אפריקה כתוצאה מהתפתחות הבקע המזרח אפריקאי, שיצר סביבה מסוג שלא היה קודם (סוואנות הן דבר חדש על כדור הארץ). הכלל הוא שהתפרצות אבולוציונית (Adaptive Radiation) באה בעקבות הכחדה מסיבית. לדוגמא, היונקים לא התקדמו הרבה מסוף הטריאס עד הכחדת סוף הקרטיקון- ןמדובר על 130 מליון שנה, בערך. עברו 20 מליון שנה ואנו באמצע האיאוקן, ומה לא תמצא כאן? כל מיני סדרות שונות ומשונות, רובן נכחדו כבר, אבל כאן החלו יונקים לעוף באויר, וכאן הם החלו בנסיונות לכבוש את הים. זה היה מקרה לדעתך? ועוד דוגמית קטנטנה: ההתפוצצות הקמברית המפורסמת היתה בדיוק אחרי התפרקות פנגיאה הראשונה. אנחנו יודעים מה קרה כשנוצרה פנגיאה השניה (רמז- סוף הפרם) ואיזו התפרצות אבולוציונית היתה אחרי שהיא התפרקה. גם כן מקרה?
 

SilentMike

New member
לא הייתי אומר נתקעת.

מאיטה אולי. אבולוציה מתקדמת בכל מקרה, הסביבה משתנה בכל מקרה, ומינים נכחדים בכל מקרה. עצם העובדה שאתה מציין שינוי קטסטרופלי "מתון יחסית" מראה על הבעיה. מהי קטסטרופה בכלל? מטאור בסדר זה ברור, אבל היווצרות/התפרקות פנגיאה? זה תהליך של מאות אלפי שנים (אם לא מליונים). הסביבה היא דינאמית ואני מוכן לחתום שהאבולוציה מתקדמת יותר מהר בסביבה דינמית (אבל לא דינמית מדי) מאשר סטאטית. אבל יש פה את כל טווח השינויים, מפגיעה קריטית מהחלל דרך שינוי אקלימי עולמי הדרגתי, ועד שינויים מקומיים שיכולים להיגרם גם ע"י היצורים החיים עצמם. כל אלה הם הסביבה, ובכל מקרה הכוח היוצר הוא אבולציה ניאו-דרוויניסטית קלאסית בדרך ברירה טבעית. ברור שאנחנו לא היינו פה היום אם המטאור של סוף הקרטיקון היה מחטיא את מטרתו, בטוח שקל יותר לגדול במסה אחרי שאסון חיסל את כל המינים הגדולים אבל זה לא העניין. המטאור משפיע על התוצאה הסופית (הוא ועוד מליון דברים אחרים) אבל הוא בסך הכל תופעה מקרית. <אזהרה חמורה. תחילת אנלוגיה> נניח שיש קן גדול של טרמיטים בשדה. הטרמיטים עובדים יום ולילה מגדילים את ומשנים אותו. המבנה כולל רשתות של מנהרות בדוגמאות שונות שתלויות בחומרים הזמינים, באקלים, בסדר הבניה, בצורכי הקן, ובעוד אלף ואחד גורמים. ופתאום מופיע ילד מרושע עם פטיש כבד או מקוש, ובסדיזם קפריזי מכה בקן ללא רחמים והורס חלקים נרחבים ממנו. הקן חוטף זעזוע אבל שורד, והטרמיטים מתחילים לבנותו מחדש. אבל הפעם האקלים אחר צורכי הקן אחרים, הדחיפות אולי מצריכה סגנון עבודה אחד, והקן עצמו אחר (אולי גדול יותר משמעותית משהיה כאשר נבנה קטע פגוע מסויים לראשונה). לכן גם הבניה של הטרמיטים אחרת, והקן משופץ בצורה שונה. וכך ממשיכים הדברים הקן חוזר לתפארתו, ואנשים אחרים, רגועים יותר, שעוברים בשדה מתרשמים מהמבנים המוזרים והמיוחדים שבונים יצורים כה קטנים. והנה יש לנו קן טרמיטים, והשאלה, מה בנה אותו? הטרמיטים? או הילד? אין ספק שהקן היה נראה אחרת לולא מקרה הפטיש, אך הוא עדיין היה קן, והכוח האחראי לבנייתו הוא הכוח המאורגן של הטרמיטים.
 
כדי שמיקרו- אבולוציה תפעל היא צריכה

מרחב לפנות בו. אתה יכול לטעון שהתפתחות הלוויתנים, הפרימאטים והעטלפים היתה מתפתחת לאט יותר, או שהיה נוצר משהו באותה רמת "מורכבות" (תחליף אלוהים לאתאיסטים), אבל זה ניחוש בעלמא. העובדה היחידה היא שהשינויים המשמעותיים ביותר קורים רק לאחר שהכחדה מהירה מאד (וכן, גם הכחדת סוף הפרם היתה מהירה מאד) מסלקת דווקא את היצורים ה"שליטים" בתקופה- ובדרך כלל הסטוק ממנו מתפתחים החידושים הגדולים והרדיקאליים הוא דווקא ה"פרימיטיביים" בקבוצה. לגבי אנלוגית הפטיש שלך- בלי מכת הפטיש הטרמיטים היו בונים עוד קומה לקן, איתה הם בונים את מגדלי התאומים, ומה הם יבנו אחרי ה-11.9?
 

SilentMike

New member
עכשיו אני מבין איך אתה טועה בדוקינס

אתה פשוט קורא את מה שאתה רוצה לקרוא. לא אני, ולא אף אחד אחר לא טוען שהעטלפים היו מתפתחים בהכרח לולא אסון הקרטיקון (ואם זאת, אין לפסול את אפשרות נישולם של הדינוזאורים, או כל התפתחות אחרת). האסון של הקרטיקון השפיע בפועל, כמובן. הוא נתן מרחב גדול להתפתחות, כמובן. אבל קטסטרופה היא לא אבולוציה ולא חלק חשוב מתהליך האבולוציה. אבולוציה היא תהליך שמתרחש בכל זמן ומקום שיש בהם חיים, ובכל מקרה. האבולוציה על כדור הארץ היא תהליך שמתרחש בסביבה, והיה מתרחש בה גם לולא המטאור היה פוגע לפני 65 מליון שנים. מורכבות היא לא אלוהים ולא בטיח, אלא עובדה. יש מורכבות והיא התפתחה באבולוציה מצורות פשוטות. אני לא יודע להגיד לך בדיוק האם סוס היאור מורכב יותר מאלוזאור, אבל אני חושב שזו תהיה פשוט טיפשות להגיד שהוא לא מורכב יותר מחיידק או מסלע שעל טהרת המינרלים. עכשיו אחת המטרות של תורת האבולוציה היא להסביר את קיומו של עולם החי המורכב (שמורכב בעצמו מהמוני מינים בעלי פרטים מורכבים). אם אתה לא אוהב את המילה מורכב תקרא לזה איך שאתה רוצה (מגוון, וואטאבר). יש אנשים, ודוקינס הוא אחד מהם, שחושבים שהחשיבות העיקרית של האבולוציה (או אחת מהן לפחות), הוא שהיא מסבירה אותנו, את עולם היצורים החיים, ואת קיומנו כאן. אליבה דאלה זה אינו "מקרה" בלבד שאנו כאן (לא אנו הספציפיים. אנו במובן יצורים חיים כלשהם), אלא שמהתחלות פשוטות של אבולוציה מולקולרית, יתחיל תהליך של ברירה טבעית, שנוטה להוביל לעיתים גם לעליה במורכבות.כן, זה לא תמיד, ורוב היצורים החיים הם עדיין חיידקים, ורוב בע"ח הם חרקים, אבל ענפים מסויימים, בזכות זה שיש ברירה טבעית (ולא שאפשר אחרת. ברירה טבעית היא מחוייבת המציאות) נוטים לעלות. ולכן, מיקום של פשטות ללא חיים, באורה של האבולוציה -אם לשאול מביטוי מפורסם- העליה במורכבות הופכת מסידרה אינסופית של ניסים למחוייבת המציאות. לא אלוהים, כי לא לענות על שאלת המורכבות זה להתייחס אליה כחידה אלוהית, אלה חידה שיש לה פיתרון. האסונות קורים, והאסונות משפיעים (כמו כל שינוי סביבתי אחר), אבל האסונות הם לא אבולוציה. האסונות הם זריקת קוביה קוסמית. אולי העיקר בסיפור הפליאונטולוגי, אבל לא באבולוציה, שמתרחשת בכל מקרה.
 
אתה חוזר על אותה טעות שוב ושוב.

אני מבין היטב מה דוקינס כתב, אני פשוט סבור שמה שהוא כתב לא נכון. קןדם כל, לא יעזרו ההכחשות. דוקינס טוען שה"מורכבות" חייבת לעלות תמיד- ואם היית טורח לקרוא את ספרו באנגלית (יום אחד אחפש עותק ואקרא שוב את הקטע כדי להוכיח זאת) היית רואה שהוא מזהה "מורכבות" באופן חד- חד ערכי עם פיטנס כדי להשיג מטרה זו. פסקה זו צונזרה בתרגום לעברית של "הטיפוס על ההר הבלתי סביר". והאסונות אכן לא חשובים, אלא אם כן אתה מייחס חשיבות כלשהי לעובדה שהאבולוציה עשתה משהו במהלך 550 מליון השנים האחרונות. פשוט מדהים היחס הזה שלך ושל אחרים חאבולוציה כאל תהליך בלתי הסטורי, בו לא צריך לדעת כלל מה קרה כדי להיות משוכנע שאתה מבין היטב איך ולמה קרו הדברים. האם היית מעז לנסות להסביר למה נפוליאון לא שולט באירופה (ובשאר העולם, כנראה) בלי לדעת איפה רוסיה ומה האקלים שם? או להגיד "לא חשוב אם היה נפוליאון או לא, בכל מקרה היו היום מדינות עם איזשהם גבולות"? זה בדיוק מה שאתה עושה באבולוציה. וזו בדיוק הסיבה לפופולאריות של דוקינס- הוא יוצר את האשליה שלא צריך לדעת כלום כדי להבין אבולוציה.
 

SilentMike

New member
אז זהו שלא.

אני מכיר את "אני מבין אותך. אני פשוט לא מסכים איתך". אני משתמש בו הרבה. אלא שאתה באמת כנראה לא מבין, או לא רוצה להבין, כי מה שאתה מציג כדוקינס, זה לא דוקינס. ומה שאתה מציג כאני, זה לא אני. אני לא אומר שאסון הקרטיקון לא השפיע על התוצאה, ואני לא אומר שלא צריך לדעת עליו או ללמוד אותו ועליו. מה שאני אומר הוא בפשטות, אבולוציה זה תהליך שקורה בכל מקרה, אסונות או לא. זה הכל.
 
אז זהו שכן.

אתה פשוט לא טרחת לקרוא את אלילך כראוי- ולכן אתה גם מתייחס למה שהוא כותב על עצמו כאילו היה תורה מסיני.
 

SilentMike

New member
לא אליל ולא חליל.

אני טרחתי וקראתי את ספריו של פרופסור דוקינס, ואת השנים הראשונים ("הגן" ו-"השען") קראתי יותר מפעם אחת. דוקינס הוא לא אליל שלי ולא נעליים. אני לא מסכים לא עם העמדות הפוליטיות שלו, לא עם עמדותיו בנושא זכויות בעלי חיים, ואפילו לא עם כל הרטוריקה שלו בענייני דת/מיסטיקה. אבל אני כן מכבד אותו ככותב מחונן וכאדם מבריק. אני טרחתי וקראתי לא רק את ארבעת ספרי דוקינס שתורגמו, אלא גם שלושה מספריו של (the late great) פרופ' סטיבן ג'יי גולד, שגם אותם צלחתי למרות שהיו קצת מתישים ומשעממים לפרקים. בניגוד לאחרים, אני לא טורח לדפוק סופרלטיבים מזלזלים ומגוחכים בסגנון "כמעט האמנתי לבריאתנים אחרי שקראתי אותו" (דור שלם בבריטניה הלך ללמוד מדעי החיים דרך הספר הזה, ואתה כמעט נהיית בריאתן. טוב, לא לכולם יש את אותו הטעם בספרים), או טענות מגוכחות על דוקינס בסגנון "הוא טוען שהמורכבות חייבת לעלות תמיד" (לא טוען את זה ולא בן-דוד של טוען את זה. המורכבות קיימת והספר "הטיפוס על ההר בלתי-סביר" מסביר אותה באמצעות שורה של צעדים שכל אחד זוכה להעדפת הברירה. יש אוקיינוס של הבדל בין זה לבין להגיד שבכל מקרה האבולוציה תמיד מביאה לעליה במוכבות בכל מסלול. את זה אפילו רוברט רייט לא אומר עד כמה שידוע לי). דוקינס כותב בצורה ברורה ובהירה, וכל מה שהספרים שלו דורשים זה קצת שכל (שאני יודע שיש לך יותר מקצת), וקצת ריכוז. כבר אמרתי שהרושם שקיבלתי הוא שקראת אותם בריפרוף בגיל 15? אמרתי משהו בסגנון. אני לא קורא לגולד ה-"אליל" שלך, למרות שהמציאות היא כנראה לטובתי, וגם גולד, אפילו בספרו האחרון, קונן על מה שהוא קורא לו "התפיסה השלטת האולטרה דרוויניסטית" (או משהו בסגנון), מה שמעיד שהוא נשאר באופוזיציה עד יומו האחרון. מה לעשות שכנראה התפיסה שדוקינס מציג בספריו היא כנראה המקובלת עד היום? מה לעשות ששני הניצים הלכו בסופו של דבר לקהל הרחב, ובשני המקרים לא תגובת הקהל היא המשקפת? מה לעשות שויליאמס ואחרים, שתפיסתם אינה זו שגולד ניסה להציב הם עדיין הקונצנזוס? גולד היה אולי תיאורתיקן נועז מדוקינס, והחזיק מעצמו יותר חשוב, אבל נראה שהתיאוריות שלו לא התקבלו. התיאוריות הצנועות יותר של דוקינס (בין אם הן שלו או של ויליאמס והמילטון) דווקא כן התקבלו. הברירה ברמת הגן נכנסה חזק ללב ההניאו-דרוויניזם (וגם -וזה אולי פחות קשור לדוקיס- מצבה של הסוציוביולוגיה ובתה הפסיכולוגיה האבולוציונית איתן) למורת רוחו של גולד. גולד הוא היסטוריון של המדע, הוא אדם מבריק בצורה בלתי רגילה, הוא מפורסם, הוא חוקר מוכר שזכה למעמד מסויים בקהילה המדעית בשנות ה-70 וה-80. באמת כל הכבוד, אבל הוא גם אדם שהלך רחוק מדי (מסיבות שלא ניכנס אליהן), והפסיד. ואחרי שהוא הפסיד הוא הצליח להפסיד גם הרבה כבוד של הרבה אנשים שהם לא בדיוק ה-minions של דוקינס (כאילו שיש דבר כזה בכלל) בגלל שהוא לא ידע להודות שהוא טעה. ולכן בסופו של דבר בהרבה מהמלחמות שלו הוא הפסיד (אל תדאג. לא לדוקינס. דוקינס סתם כותב מדע פופולארי. בסדר. הוא באמת לא צריך את הכבוד הזה), והוא כנראה התרחק גם מהזרם המדעי המרכזי בגלל אישיות ה-"לא! אני צודק!" שלו. שיווי משקל מקוטע זה יופי של catch phrase, אבל בסופו של יום זה לא תפס ולא משתמשים בזה בתחום, ובדברי הימים כבר לא ירשמו את גולד (שזכויותיו רבות) כמחדש הגדול של הניאו-דרוויניזם בחצי השני של המאה העשרים. ודוקינס? גם אותו אולי לא ירשמו (ואולי רק בהערת שוליים בעניין מהפכת ויליאמס). לדעתי לדוקינס מגיע להירשם בהיסטוריה כאיש שהסביר את הדרוויניזם לציבור בצורה מבריקה, מפני שזה מה שהספרים שלו עושים, להסביר, והם עושים זאת (לעניות דעתי כמבקר יחיד שיכול לטעות כמו כל אחד אחר) בצורה הרבה יותר מוצלחת מגולד. אז תעשה לי טובה, בלי "אלילים". אנחנו באמת לא צריכים ללכת לשם. ואת הפיסקה אגב, אני אשמח לקבל, בתוספת המיקום שלה בספר (כלומר בין אלו שתי פסקאות בעברית היא חסרה).
 
המשותף ליונקים ולתיאורית המטאור...

שניהם היו בשטח, בלי הרבה סיכוי להפוך לשליטים, עד שהגיע "פיצוץ" ענק- תיאורית האימפקט הופיעה מתישהו בתחילת המאה ה-20 או אולי אפילו קודם, נחשבה לפנטזיה ונדחקה מפני תיאוריות לפיהן הדינוזאורים נכחדו מפני שהיו נחותים לעומת היונקים החכמים (היונקים, לפי תיאוריה מצחיקה במיוחד, פשוט גנבו לדינוזאורים את הביצים). ב-1980 פתאום הופיעו כמות מדהימה של עדויות לקטסטרופה, החל בריכוזי אירידיום גבוהים בחרסית מ-Steven klint, עבור דרך אנומלית פחמן 12\13 בקידוחים לגבול קרטיקון- פליאוקן וכלה בשכבת נבגים של שרכים בדיוק באותה תקופה. הקטסטרופה" גרמה להכחדה מהירה של תיאוריות ההכחדה האיטית והסלקטיבית ולפריחה של תיאוריות קטסטרופה.
 

amni

New member
הדינוזאורים ניכחדו כי היונקים

היו כשירים יותר לחיים. ליונקים יש לפחות 4 יתרונות שקשה למצוא אצל זוחלים: * הדם החם מאפשר להם להסתגל במהירות לתנאי אקלים משתנים ולפעול בשעות רבות יותר של היום. * היונקים ברובם אינטליגנטיים הרבה יותר מהזוחלים. כשמסתכלים על התנהגותם רואים מגוון גדול מאוד של פעילויות בהשוואה לצורות הפעילות של זוחלים * הינקים חברותיים יותר ויש להם רגשות מורכבים. ביצועים של "חברה" הם הרבה יותר טובים מביצועים של בודדים או של זוגות. * ליונקים יש תקופת ילדות ארוכה יותר מה שמאפשר להם ללמוד הרבה יותר "כישורי חיים" מהוריהם, משאר המבוגרים ומחבריהם (הלימוד מבני גילם היא על ידי "משחקי ילדות"). תיאוריות הקטסטרופות נובעות מהמהירות שבה ניכחדו הדינוזאורים. אבל יתכנו הסברים למהירות ללא קטסטרופות. לדוגמא, הנה הסבר של היכחדות מהירה לפי עיקרון של "תקופת דגירה", משהו בדומה לצורת הדגירה של מחלה: ליונקים היה יתרון פוטנציאלי גדול על פני הזוחלים אבל השליטה של הדינוזאורים על רוב המקורות של הספקת המזון מנעה מהיונקים מימוש יתרון זה כל עוד מספר היונקים היה קטן מדי. בשלב מסויים היונקים התרבו לכמות כזו שבה השליטה של הדינוזאורים עורערה, לאחר שעורערה היא _קרסה מהר_ לכן הם הוכחדו מהר.
 
על מה אתה מתבסס בדיוק?

קודם כל, הדינוזאורים לא נכחדו. רק היום ראיתי כמה מיני דינוזאורים מעופפים להם בשמיים. יתרון 1- דם חם- כיום מקובל שלדינוזאורים היה דם חם. יתרון 2- אינטיליגנציה- מדדת פעם IQ של דינוזאור? ולמה בדיוק אתה סבור שקבוצות אינטיליגנטיות שורדות יותר מטפשות? בפרימאטים, למשל,מספר מיני קופי האדם נמצאים בירידה מתמדת בעוד מספר מיני הקופים דווקא עולה (אם כי מאז הופעת האדם מספר המינים של שתי הקבוצות יורד). יתרון 3- חברותיות- לא הוכחה אצל יונקים מהקרטיקון, וגם לא אצל רוב היונקים החיים היום. יתרון 4- ילדות ארוכה- לא מספיק שלא הוכחת, הדינוזאורים גם חיו הרבה יותר שנים מהיונקים.
 

כרמל 1

New member
תודה רבה לכם!

בקיצור תאוריית המטאור היא השולטת, עם העדויות הרבות ביותר.
 

itai2222

New member
מה שמעניין לחשוב הוא

שלפי התיאוריה הזאת, המחשבה על הדינוזאורים בתור יצורים מגושמים ולא מוצלחים היא מיושנת. מהעדויות עולה שהם היו ממש ממש מוצלחים, נעו יותר בקלות (עמידה זקופה) מזוחלים שאנחנו מכירים, והקשר שמראים היום בינם לבין הציפורים פותח דלת לאפשרויות של נדידה, טיפול הורי, למידה, דם חם, ועוד... בכל מקרה, אם הפגיעה של המטאור היא מה שהביא להכחדת הדינוזאורים, מעניין לחשוב שאנחנו כאן לא בזכות, אלא בעצם בחסד.
 
למעלה