הכי גאים
- פותח הנושא מר מומין
- פורסם בתאריך
ג´אסטין=אלוהי.. . כמה שאני מסכים...
ושאלה בקשר למה שנאמק שם: אנחנו גברים- אנחנו מועדים- זה הטבע שלנו... האם זה נכון? האם זה ככה באמת? קשה לי לקבל את זה... זה מוביל כמובן לשאלת המונוגמיה... דבר טבעי או מאולץ... בעעע (אבל שלא תיטעו- אני כן במצברוח טוב מהפרק... פשוט זו סוגיה מגעילה...
) ארז
../images/Emo18.gif מונוגמיה
מונוגמיה היא לכאורה מילה שהומואים לא מכירים. יש את התירוץ הקל והנוח שגבר מטבעו נועד לזיין כל מה שזז. יש לזה צידוקים אבולוציונים, סוציאלים, מה לא. ולכן שני גברים, זה בעצם כמו שתי ממטרות שפועלות אחת ליד השנייה. 10 אחוז מהזמן הן נפגשות, ושאר התשעים אחוז הן משפריצות לכיוונים אחרים. אבל זהו שלא. כי הימים שהגברים היו מחפשים זיונים והנשים היו מחפשות קשר ובטחון די עברו מהעולם. אני בהחלט מאמין במונוגמיה. אני בטוח שזוג שאוהב אחד את השני, לא צריך שום דבר מעבר לזוגיות שלו. יש לנו כאן בפורום דוגמא נהדרת של יניב DC שכבר שנים רבות (קצת הגזמתי) חי במונוגמיות מדהימה למרות שאת החבר שלו הוא לא פוגש כל יום אלא הרבה פחות מזה. לכן אני מסכם שמונוגמיות זה עניין של אופי. מי שירצה - יהיה נאמן. מי שלא - לא יהיה. וזה תופס לגבי כל בנאדם שהוא. גבר, אישה, הומו או סטרייט. כן, גם לגבי אוחצ´ות.
מונוגמיה היא לכאורה מילה שהומואים לא מכירים. יש את התירוץ הקל והנוח שגבר מטבעו נועד לזיין כל מה שזז. יש לזה צידוקים אבולוציונים, סוציאלים, מה לא. ולכן שני גברים, זה בעצם כמו שתי ממטרות שפועלות אחת ליד השנייה. 10 אחוז מהזמן הן נפגשות, ושאר התשעים אחוז הן משפריצות לכיוונים אחרים. אבל זהו שלא. כי הימים שהגברים היו מחפשים זיונים והנשים היו מחפשות קשר ובטחון די עברו מהעולם. אני בהחלט מאמין במונוגמיה. אני בטוח שזוג שאוהב אחד את השני, לא צריך שום דבר מעבר לזוגיות שלו. יש לנו כאן בפורום דוגמא נהדרת של יניב DC שכבר שנים רבות (קצת הגזמתי) חי במונוגמיות מדהימה למרות שאת החבר שלו הוא לא פוגש כל יום אלא הרבה פחות מזה. לכן אני מסכם שמונוגמיות זה עניין של אופי. מי שירצה - יהיה נאמן. מי שלא - לא יהיה. וזה תופס לגבי כל בנאדם שהוא. גבר, אישה, הומו או סטרייט. כן, גם לגבי אוחצ´ות.
מונוגמיה? עוד סרט הוליוודי...
חזרנו לימי הרומן-הרומנטי? הם נפגשים-מתאהבים- ורוכבים ביחד לעבר השקיעה? מונוגמיות אינה עניין של מין (מז´תומרת "אנחנו לא מונגמים כי אנחנו גברים"???) זה פשוט ענין של המין (האנושי...) הנה, בקיצור, דעתי המנומקת - סקירה היסטורית קלה תחשוף את העובדה שהמין האנושי לא היה מעולם - אינו היום- ולעולם לא יהיה מונוגמי. נישואין היו בעבר עסקה כלכלית שמטרתה להעצים את כח האצילים (משפחת החתן ומשפחת הכלה). ומאז ותמיד היו הרמונות, קורטיזונות ואנשי חצר אחרים שדאגו לספק את צריכהם המיניים והרגשיים של אותם אצילים ונשותיהם. וגם היום ניתן לראות שנישואין (מונוגמיים) מתוך אהבה לא ממש מחזיקים מעמד ומס´ הגירושין עולה בהדרגה מדי שנה. בנוסף, כולנו כבר יודעים שיש הבדל גדול בין having sex ו- making love. וגם שהעובדה שיש לך פרטנר קבוע לא הופכת אותך לעיוור, ומן הסתם תמיד יהיו עוד אנשים סביבך שתמשך אליהם (בעיקר כשהשגרה נכנסת...), (סטטיסטיקה לזוגות הטרו´ - לפחות 65% מהגברים הודות בבגידה, ולפחות 30% מהנשים...) ויותר מכך, אחרי 20/30/40 שנה ביחד, מה נשאר? חברות. companionship. אהבת האדם שאיתך. בעיני הזוגיות האידיאלית תתחיל מתוך חברות, כי זה הבסיס. זו אהבת האדם שאיתי, שנשארת כשההתאהבות פגה, ואין אהבה חזקה יותר מזו הצומחת מתוך חברות אמת, ואין התאהבות מרגשת יותר מהתאהבות הצומחת מתוך אותה אהבה. החלק השני של אותה זוגיות אידיאלית הוא פתיחות. אחרי שבססנו את חוסר המונוגמיות של המין האנושי, אני לא מוצאת שום פסול בסטוצים כל עוד מדברים עליהם. ה"בגידה" הרי אינה עצם האקט המיני, כי אם התחושה שדברים נעשו מאחורי הגב, אז למה לא לדבר על זה? (רומנים, אגב, הם מחוץ לתחום. אלו מסמלים יותר נסיון לסיפוק צרכים רגשיים מאשר מיניים). (זה "בקיצור" זה???) מאחלת לכם שתמצאו בן-זוג, ואהבה שתחיו חיים מלאי ריגושים...
mai
חזרנו לימי הרומן-הרומנטי? הם נפגשים-מתאהבים- ורוכבים ביחד לעבר השקיעה? מונוגמיות אינה עניין של מין (מז´תומרת "אנחנו לא מונגמים כי אנחנו גברים"???) זה פשוט ענין של המין (האנושי...) הנה, בקיצור, דעתי המנומקת - סקירה היסטורית קלה תחשוף את העובדה שהמין האנושי לא היה מעולם - אינו היום- ולעולם לא יהיה מונוגמי. נישואין היו בעבר עסקה כלכלית שמטרתה להעצים את כח האצילים (משפחת החתן ומשפחת הכלה). ומאז ותמיד היו הרמונות, קורטיזונות ואנשי חצר אחרים שדאגו לספק את צריכהם המיניים והרגשיים של אותם אצילים ונשותיהם. וגם היום ניתן לראות שנישואין (מונוגמיים) מתוך אהבה לא ממש מחזיקים מעמד ומס´ הגירושין עולה בהדרגה מדי שנה. בנוסף, כולנו כבר יודעים שיש הבדל גדול בין having sex ו- making love. וגם שהעובדה שיש לך פרטנר קבוע לא הופכת אותך לעיוור, ומן הסתם תמיד יהיו עוד אנשים סביבך שתמשך אליהם (בעיקר כשהשגרה נכנסת...), (סטטיסטיקה לזוגות הטרו´ - לפחות 65% מהגברים הודות בבגידה, ולפחות 30% מהנשים...) ויותר מכך, אחרי 20/30/40 שנה ביחד, מה נשאר? חברות. companionship. אהבת האדם שאיתך. בעיני הזוגיות האידיאלית תתחיל מתוך חברות, כי זה הבסיס. זו אהבת האדם שאיתי, שנשארת כשההתאהבות פגה, ואין אהבה חזקה יותר מזו הצומחת מתוך חברות אמת, ואין התאהבות מרגשת יותר מהתאהבות הצומחת מתוך אותה אהבה. החלק השני של אותה זוגיות אידיאלית הוא פתיחות. אחרי שבססנו את חוסר המונוגמיות של המין האנושי, אני לא מוצאת שום פסול בסטוצים כל עוד מדברים עליהם. ה"בגידה" הרי אינה עצם האקט המיני, כי אם התחושה שדברים נעשו מאחורי הגב, אז למה לא לדבר על זה? (רומנים, אגב, הם מחוץ לתחום. אלו מסמלים יותר נסיון לסיפוק צרכים רגשיים מאשר מיניים). (זה "בקיצור" זה???) מאחלת לכם שתמצאו בן-זוג, ואהבה שתחיו חיים מלאי ריגושים...
את צודקת.
אני גם חושב שאחרי כך וכך שנים הריגוש המיני יורד. אבל אני חושב שאם בני הזוג אוהבים אחד את השני, הם ימצאו דרכים לחדש את הקשר שלהם. זה לא חייב לכלול סקס עם אנשים אחרים. יכול להיות שזאת נאיביות מסויימת מצידי לחשוב ככה.. אבל אני חושב שזה אפשרי.... ויש לי את הדוגמא של אבא שלי ואשתו, שמוכיחה שכשרוצים אפשר.
אני גם חושב שאחרי כך וכך שנים הריגוש המיני יורד. אבל אני חושב שאם בני הזוג אוהבים אחד את השני, הם ימצאו דרכים לחדש את הקשר שלהם. זה לא חייב לכלול סקס עם אנשים אחרים. יכול להיות שזאת נאיביות מסויימת מצידי לחשוב ככה.. אבל אני חושב שזה אפשרי.... ויש לי את הדוגמא של אבא שלי ואשתו, שמוכיחה שכשרוצים אפשר.
יתיר בן יתיר
New member
אגב בגידות,
אני חושב שמגיעים למצב של בגידות - מבחינתי לפחות, זה אומר שתם הקשר. ועכשיו גם אסביר למה (זה תקף גם לסטוצים בכלל, שלא במסגרת קשר): כשאתה שוכב עם בנאדם, אתה בעצם חולק איתו את האינטימיות הכי גדולה שלך. תסלחו לי על ההתלקקות לרגע- אבל אם אתם מכירים את השיר ברית עולם של מתי כספי ואהוד מנור, הוא מתחיל ב"עוד מעט עוד קצת, אנו גוף אחד". וזה בשני מובנים, גם במובן הנפשי - שזה דבר מדהים להיות גוף אחד, וגם במובן הפיסי כמובן - "להתחבר" - פשוטו כמשמעו. אני חושב שברגע שהקשר עומד על זה שאחד הפרטנרים יוצא עם אחרים, חוזר הביתה והולך לישון עם הפרטנר שלו באותה המיטה, זה כבר מדבר על זה שאין אינטימיות יותר. לא את האינטימיות ה"בלעדית" שצריכה להיות. בשלב הזה, לדעתי, זה נגמר. ואם זה קורה על ההתחלה, זה גם לא מתחיל. וטיפ לחיים - תחשבו טוב טוב טוב לפני שאתם בוגדים. קודם כל, כי זה נורא נורא מכאיב לצד השני (מנסיון- אני הייתי ה"נבגד"). וחוצמזה, אם בסוף מאבדים את מה שיש בגלל זה, לפעמים מגלים כמה זה היה חבל וטיפשי. ועוד טיפ למי שנבגד - אני חושב שצריך לחתוך ברגע שיודעים על זה. כמה שזה קשה. כי בוגד, זה לא פונקציה של זמן ומצב. בוגד זה אופי. ומי שמשקר או בוגד פעם אחת, יעשה את זה גם פעם שניה. ככה לפחות לי נראה. אני, מאז הקשר שלי, שהיה לפני הרבה הרבה הרבה זמן, בגלל הכאב הזה של לאהוב מכל הנשמה, ולחטוף את האמת בפניפ אחר כך, ולהבין עד כמה הייתי בעצם גם סוג של זיון ארוך ולא יותר, בגלל הפגיעה הזאת, לא הגעתי לשומדבר חדש מאז. בכלל הפחד להיפגע. אז תחשבו טוב טוב. זה לא שווה את זה. לא לפגוע, ולא להיפגע. שניהם לא שווים. אם אין אינטימיות כבר, אין מה לנסות לתקן. זהו. בחשיבה אסוציאטיבית משהו - ושבת שלום
אני חושב שמגיעים למצב של בגידות - מבחינתי לפחות, זה אומר שתם הקשר. ועכשיו גם אסביר למה (זה תקף גם לסטוצים בכלל, שלא במסגרת קשר): כשאתה שוכב עם בנאדם, אתה בעצם חולק איתו את האינטימיות הכי גדולה שלך. תסלחו לי על ההתלקקות לרגע- אבל אם אתם מכירים את השיר ברית עולם של מתי כספי ואהוד מנור, הוא מתחיל ב"עוד מעט עוד קצת, אנו גוף אחד". וזה בשני מובנים, גם במובן הנפשי - שזה דבר מדהים להיות גוף אחד, וגם במובן הפיסי כמובן - "להתחבר" - פשוטו כמשמעו. אני חושב שברגע שהקשר עומד על זה שאחד הפרטנרים יוצא עם אחרים, חוזר הביתה והולך לישון עם הפרטנר שלו באותה המיטה, זה כבר מדבר על זה שאין אינטימיות יותר. לא את האינטימיות ה"בלעדית" שצריכה להיות. בשלב הזה, לדעתי, זה נגמר. ואם זה קורה על ההתחלה, זה גם לא מתחיל. וטיפ לחיים - תחשבו טוב טוב טוב לפני שאתם בוגדים. קודם כל, כי זה נורא נורא מכאיב לצד השני (מנסיון- אני הייתי ה"נבגד"). וחוצמזה, אם בסוף מאבדים את מה שיש בגלל זה, לפעמים מגלים כמה זה היה חבל וטיפשי. ועוד טיפ למי שנבגד - אני חושב שצריך לחתוך ברגע שיודעים על זה. כמה שזה קשה. כי בוגד, זה לא פונקציה של זמן ומצב. בוגד זה אופי. ומי שמשקר או בוגד פעם אחת, יעשה את זה גם פעם שניה. ככה לפחות לי נראה. אני, מאז הקשר שלי, שהיה לפני הרבה הרבה הרבה זמן, בגלל הכאב הזה של לאהוב מכל הנשמה, ולחטוף את האמת בפניפ אחר כך, ולהבין עד כמה הייתי בעצם גם סוג של זיון ארוך ולא יותר, בגלל הפגיעה הזאת, לא הגעתי לשומדבר חדש מאז. בכלל הפחד להיפגע. אז תחשבו טוב טוב. זה לא שווה את זה. לא לפגוע, ולא להיפגע. שניהם לא שווים. אם אין אינטימיות כבר, אין מה לנסות לתקן. זהו. בחשיבה אסוציאטיבית משהו - ושבת שלום
../images/Emo7.gif וואו...יתיר...../images/Emo39.gif
אני לא יודע באיזה מצב היית כשכתבת את זה...אבל זה לפי דעתי מאד נוגע. הצלחתי להרגיש את הכאב...להיות נבגד, זה אחד הדברים הנוראיים בעולם, לגלות שמי שבטחת בו, ונתת לו כל כך הרבה מעצמך, הפנה לך את גבו...זה ממש פוגע. אני רק מקווה שההודעה תגיע לאנשים הנכונים ובכלל, שאנשים ישתדלו תמיד להיות הרבה יותר רגישים לזולת...זה יכול מאד לעזור. שלך בכאבך, קובי
אני לא יודע באיזה מצב היית כשכתבת את זה...אבל זה לפי דעתי מאד נוגע. הצלחתי להרגיש את הכאב...להיות נבגד, זה אחד הדברים הנוראיים בעולם, לגלות שמי שבטחת בו, ונתת לו כל כך הרבה מעצמך, הפנה לך את גבו...זה ממש פוגע. אני רק מקווה שההודעה תגיע לאנשים הנכונים ובכלל, שאנשים ישתדלו תמיד להיות הרבה יותר רגישים לזולת...זה יכול מאד לעזור. שלך בכאבך, קובי
מסכים אבל לא לגמרי
האם חזרנו לימי הרומן הרומנטי? כן למה לא?! יש לי חבר אמנם רק חודשים אבל אני נהנה בכל יום כמעט להגיד לו ולהראות לו עד כמה אני אוהב אותו, כמה כיף לי איתו, ולו בדברים הכי קטנים שיש. אחוז הגירושים אולי גדל אבל לא חסרים זוגות שכן מחזיקים מעמד זמן רב ואפילו בנישואים. היום בניגוד לבעבר יש לחץ יותר גדול, האפשרויות יותר גדולות, כך שגירושים הופך להיות דבר יותר אפשרי. פעם זוג שהיה מתגרש היה מוצג באור לא חיובי במיוחד, היום זה לכאורה מובן מאליו. השורה התחתונה היא שזוגיות טובה מבוססת על חברות, תקשורת טובה ואהבה, אך היא לא חייבת לצמוח משם.
האם חזרנו לימי הרומן הרומנטי? כן למה לא?! יש לי חבר אמנם רק חודשים אבל אני נהנה בכל יום כמעט להגיד לו ולהראות לו עד כמה אני אוהב אותו, כמה כיף לי איתו, ולו בדברים הכי קטנים שיש. אחוז הגירושים אולי גדל אבל לא חסרים זוגות שכן מחזיקים מעמד זמן רב ואפילו בנישואים. היום בניגוד לבעבר יש לחץ יותר גדול, האפשרויות יותר גדולות, כך שגירושים הופך להיות דבר יותר אפשרי. פעם זוג שהיה מתגרש היה מוצג באור לא חיובי במיוחד, היום זה לכאורה מובן מאליו. השורה התחתונה היא שזוגיות טובה מבוססת על חברות, תקשורת טובה ואהבה, אך היא לא חייבת לצמוח משם.
בדיוק היום שמעתי על מחקר
שערך חוקר בשם הנדריקס. מחקר על מהות ההתאהבות. מאחר ועדיין לא יצא לי לקרוא אותו במלואו (ואני מבטיחה לעדכן לכשאסיים), אנסה להסביר במילים שלי את הרעיון המרכזי שלו - * צרכים קפואים - צורך שאנו סוחבים איתנו מגיל צעיר, ולא מצריכים לספק אותו. בד"כ מדובר בצורך בבטחון, בקרבה (אינטימיות ריגשית),... אנו נמשכים (לא מינית, אלא ריגשית) לאנשים מסוימים משום שאלה יכולים, באופן עקרוני, לספק את הצרכים הקפואים שלנו. כשאדם חווה את ההתאהבות, הוא רואה את העולם, ובעיקר את בן-הזוג הפוטנציאלי דרך משקפים ורודים. כלומר רק את הדברים החיוביים. את הצדדים השליליים הוא מדחיק, ולעיתים אינו רואה כלל (ומכאן המושג "האהבה עיוורת). כשמסתיימת תקופת "ירח הדבש" ומתחילים החיים האמיתיים - ומתחילה ההתמודדות האמיתית - עלול אותו עדם לגלות שבן-הזוג הנפלא וה"ורוד" נוטה ללחוץ על אותן נקודות רגישות (או במילים אחרות לא מספק לגמרי את אותם צרכים קפואים). בשלב זה עומד האדם על פרשת דרכים - ההסחפות הרגעית הסתיימה ועכשיו צריך לבנות בסיס יציב כדי להחזיק מעמד לאורך זמן, אבל למה שתרצה להמשיך להיות עם מישהו שלוחץ לך על נקודות רגישות??? רוב האנשים יעדיפו להמשיך אל ההתאהבות הבאה... וזו הנקודה שלי- מערכות יחסים הבנויות על אותה התאהבות מדהימה, על ההיסחפות הרגעית, בד"כ מסתיימות פה. זה קורה בעיקר משום שבני הזוג לא לגמרי מודעים לעובדה שעם קצת עבודה (עצמית וזוגית) הם יכולים להתחיל עכשיו לבנות את הבסיס. לעומתן, מערכות יחסים המבוססות על חברות עמוקה, תחזורנה (לאחר אותה הסחפות מטורפת) אל הבסיס האיתן שסיפקה/ מספקת/ תספק אותה חברות, ולכן סיכוייהן להצליח גבוהים יותר. מאחלת לכם שתמיד תראו
כתסתכלו על בני זוגכם, בעיניים פקוחות... חלומות מתוקים mai
שערך חוקר בשם הנדריקס. מחקר על מהות ההתאהבות. מאחר ועדיין לא יצא לי לקרוא אותו במלואו (ואני מבטיחה לעדכן לכשאסיים), אנסה להסביר במילים שלי את הרעיון המרכזי שלו - * צרכים קפואים - צורך שאנו סוחבים איתנו מגיל צעיר, ולא מצריכים לספק אותו. בד"כ מדובר בצורך בבטחון, בקרבה (אינטימיות ריגשית),... אנו נמשכים (לא מינית, אלא ריגשית) לאנשים מסוימים משום שאלה יכולים, באופן עקרוני, לספק את הצרכים הקפואים שלנו. כשאדם חווה את ההתאהבות, הוא רואה את העולם, ובעיקר את בן-הזוג הפוטנציאלי דרך משקפים ורודים. כלומר רק את הדברים החיוביים. את הצדדים השליליים הוא מדחיק, ולעיתים אינו רואה כלל (ומכאן המושג "האהבה עיוורת). כשמסתיימת תקופת "ירח הדבש" ומתחילים החיים האמיתיים - ומתחילה ההתמודדות האמיתית - עלול אותו עדם לגלות שבן-הזוג הנפלא וה"ורוד" נוטה ללחוץ על אותן נקודות רגישות (או במילים אחרות לא מספק לגמרי את אותם צרכים קפואים). בשלב זה עומד האדם על פרשת דרכים - ההסחפות הרגעית הסתיימה ועכשיו צריך לבנות בסיס יציב כדי להחזיק מעמד לאורך זמן, אבל למה שתרצה להמשיך להיות עם מישהו שלוחץ לך על נקודות רגישות??? רוב האנשים יעדיפו להמשיך אל ההתאהבות הבאה... וזו הנקודה שלי- מערכות יחסים הבנויות על אותה התאהבות מדהימה, על ההיסחפות הרגעית, בד"כ מסתיימות פה. זה קורה בעיקר משום שבני הזוג לא לגמרי מודעים לעובדה שעם קצת עבודה (עצמית וזוגית) הם יכולים להתחיל עכשיו לבנות את הבסיס. לעומתן, מערכות יחסים המבוססות על חברות עמוקה, תחזורנה (לאחר אותה הסחפות מטורפת) אל הבסיס האיתן שסיפקה/ מספקת/ תספק אותה חברות, ולכן סיכוייהן להצליח גבוהים יותר. מאחלת לכם שתמיד תראו
למי שלא מקשיב לשירים בסוף הפרק
או למי שלא זיהה, השיר אתמול הוא שיר של הלהקה האגדית קווין (שסולנה מת לפני 10 שנים בדיוק) לשיר קוראים A KIND OF MAGIC ואני חייב לציין שהשיר לבד העלה את ה"מניות" של הפרק ב10 אחוזים (היו פרקים טובים יותר - אבל לא היה שיר טוב יותר בסופו של אף פרק).
או למי שלא זיהה, השיר אתמול הוא שיר של הלהקה האגדית קווין (שסולנה מת לפני 10 שנים בדיוק) לשיר קוראים A KIND OF MAGIC ואני חייב לציין שהשיר לבד העלה את ה"מניות" של הפרק ב10 אחוזים (היו פרקים טובים יותר - אבל לא היה שיר טוב יותר בסופו של אף פרק).
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.