הכל על כפות הידיים
טוב, נו, זה לא באמת ה כ ל על כפות הידיים. פשוט יש לי נטיה לכותרות דרמטיות ואתם תצטרכו לסלוח לי (בבקשה). תראו, shkool, variety, ShineOn היקרים וכל מי שרוצה, אני אנסה להסביר כמיטב יכולתי הצנועה והמוגבלת מה הקטע עם כפות הידיים. אני מנסה לענות בבת אחת על כמה שאלות, כי נראה לי שזה יהיה יותר נוח לכולם (כולל לי), אבל אם ייצא שלא עניתי למישהו לגמרי, אז תגידו לי ואני אנסה להתמודד עם זה שוב. אז ככה: קודם כל צריך להיות ברור ההבדל הענק בין חלום צלול שאנחנו שולטים על החלום עצמו במהלכו ובין חלום צלול שאנחנו לא שולטים על החלום במהלכו (אלא רק על עצמנו בתוכו). יש גם הבדל ע-צום אם אנחנו מודעים לכך שאנחנו חולמים וזוכרים את המציאות של חיי היומיום, או רק שולטים בחלום אבל בלי מודעות. ועוד הבדל ע-נק זה אם החלום הצלול הוזמן על-ידינו מראש, כולל הנושא שלו, או שבאופן ספונטני חלמנו חלום רגיל שלפתע הפך לחלום צלול. בואו ננסה שניה להמציא שמות לכל אחד מהדברים האלה, אחרת לא נצא מזה. נניח: ``נשלט`` = אנחנו שולטים על החלום במהלכו; ``לא נשלט`` = אנחנו לא שולטים על החלום במהלכו. ``מוזמן`` = הזמנו את החלום הזה עוד כשהיינו ערים; ``מוזמן בפרוטרוט`` - הזמנו אפילו את נושא החלום ואולי גם את מהלכו; ``ספונטני`` = התחיל כחלום רגיל והפך לחלום צלול. ``מודע`` = אנחנו מודעים לכך שזה חלום וזוכרים את חיי היומיום שלנו; ``לא מודע`` = אנחנו אולי קולטים איכשהו שזה חלום, אבל לא לגמרי-לגמרי מודעים לזה. ובכן, הדבר שאותו אני למדתי לחלום הינו: חלום צלול ספונטני (חשוב מאוד!), בלתי נשלט (חשוב מאוד!) ומודע (הכי חשוב!). כל זה לא בא במקום חלום צלול מוזמן או נשלט, שהינם דברים חשובים מאוד ורבי-ערך מאוד. חלום מוזמן הינו כלי מדהים לצורך הפקת הנאה מהמציאות הוירטואלית המדהימה שיש בתוכנו. אנחנו יכולים, כפי שהסביר Variety בהודעת מנהל הפורום שלו, ליהנות מכל פנטזיה שבא לנו ובתנאים הכי ממשיים והכי מדהימים. מעבר לכך, אנחנו יכולים ממש לעבור הכשרות שלמות בחלומות שלנו וללמוד לעשות דברים מדהימים באמצעות חלומות מוזמנים. אבל חלומות ספונטניים מודעים בלתי-נשלטים, הינם סיפור אחר לגמרי, הדורש רמה הרבה יותר גבוהה של עבודה עם עצמנו. אמנות זו מאפשרת לנו לחדור עמוק יותר אל תוך המציאות, לחשוף את קליפותיה ולהכשיר את התפישה שלנו לעשות כל דבר (בחיי היומיום). מה זה חלום? חלום הינו מצב שונה של תפישה. בדרך כלל אנחנו חולמים כאשר הגוף שלנו ישן, אבל ניתן גם לחלום מבלי שהגוף יישן. במקרה כזה אנחנו נוכל לתפקד ולפעול, אך ממצב תפישה שונה. במלים אחרות, אם אני ברגע זה ממש, בעודי מדפיס שורות אלה, משנה את מצב התפישה שלי (ואני אכן אעשה כך עוד שניה... רק רגע...)... אופס, עכשיו מכל היבט מעשי רבותי אני ישן! אני ישן! גופי אמנם ער, אבל אני ישן - וחולם. חולם. חולם... בדרך כלל, כאשר אנחנו חולמים, העיניים שלנו עצומות הגוף שלנו ישן והמצב המיוחד של התפישה שבו אנחנו נמצאים לא מנוצל משתי סיבות עיקריות: 1. כפי שאמרתי, הגוף ישן והעיניים עצומות; 2. אנחנו לא עקביים. התפישה אמנם אחרת, אבל היא לא ממשיכה בשום כיוון, אלא קופצת ממצב תפישה אחד למצב תפישה אחר. בגלל שהעיניים עצומות והגוף ישן, אנחנו נוטים לתפוש פחות דברים מהעולם החיצוני ויותר דברים מהעולם הפנימי שלנו. התפישה שונה, אבל היא מופנית אל העולם הפנימי. ללמוד לקבע את התפישה השונה הזאת וליצור לה המשכיות ורציפות, זוהי אמנות החלימה. זוהי אמנות מדהימה, שחלומות נשלטים ו/או מוזמנים הינם נושא אשר נמצא אך ורק בשוליה של אמנות זו (אני לא אומר שהוא נושא שולי, חלילה, אלא רק שהוא נמצא בשוליה של אמנות החלימה הכוללת). עכשיו, מה הקשר של כפות הידיים לכל זה? אם אני מטיל על עצמי תרגיל (אגב, בינתיים התעוררתי) למצוא את כפות הידיים שלי בחלום (בחלום רגיל! לא בחלום מוזמן מראש שבו אני אמור למצוא את כפות ידיי!!!), אז כדי להצליח בכך, אני צריך: - לחלום... - באחד מהחלומות שלי (הלא צלולים), לקלוט לפתע שאני חולם... - לזכור בעודי קולט שזה בעצם חלום, שהטלתי על עצמי בערות למצוא את כפות ידיי... - להרים את כפות ידי ולהסתכל בהן... אכן, חתיכת מבצע! ברגע בו הצלחתי למלא אחר הוראה זו, חשתי משהו שאינני יכול לתאר במלים. הבנתי שמשהו השתנה בי לעד. משהו בתוכי התחבר; משהו שלא היה מחובר בי מעולם, עד לאותו רגע. הדימוי שעולה בי כרגע הוא כמו של כבל נתונים של מחשב, שמתחבר למקומו בפעם הראשונה. אבל דימוי זה חלש מדי ואיננו יכול להעביר את עוצמת החוויה הזאת. כלומר, ברגע מסויים אתם חולמים על משהו ולא יודעים שאתם חולמים. נניח, שאתם מכינים חביתה. פתאום, אתם קולטים שזה חלום!!!!!!!!!! ברגע הזה, אתם גם נזכרים שאתם אמורים למצוא את הידיים. אז אתם שמים את החביתה בצד (זה חלום, לעזאזל!) ומתבוננים בכפות הידיים. זה השלב הראשון. השלב השני הוא להרים את העיניים מכפות הידיים ולהסתכל על המקום שבו אתם נמצאים. איפה אתם?! אתם אמורים להתבונן על חפץ או פריט הנמצאים סביבכם. נניח, תמונה שנמצאת על הקיר. ברגע שהתמונה מתחילה להיטשטש או להתחלף אתם חוזרים להתבונן בכפות הידיים!!! וחוזר חלילה, מכפות הידיים לפריט אחר בחלום ושוב ושוב ושוב... עד שאתם נעשים מומחים לכך (אחרי הרבה חלומות). בהתחלה קשב החלימה שלי אפשר לי להיות ``ער`` בתוך החלום רק למשך שניות ספורות, אבל לאט לאט הוא התחזק והתחזק עד שכבר יכולתי לסייר בחלומות שלי זמן ממושך ולבצע שם כל מיני דברים שהתחשק לי לבצע שם. הבעיה שבחלום נשלט היא כבירה. ברגע שאני שולט בחלום עצמו (ולא רק במעשיי בתוכו), כל הערך התפישתי של החלום מתמוסס, מפני שהתפישה שלי חוזרת להיות תפישת היומיום (אפילו אם אני בתוך החלום). זו הסיבה ששליטה רבה בחלום מקרבת אותי מאוד אל מצב של ערות. כי תפישתית, התפישה שלי היא כבר התפישה של הערות. העוצמה העיקרית שמאפשרת אמנות החלימה הינה תפישה שונה. כל אמנויות הכישוף האמיתיות (לא לחשים ושיקויים וכאלה מן דברים המבוססים על ``כלי שלישי``) מבוססות על אמנות החלימה. אמן של אמנות החלימה יכול כהרף עין, מתוך הערות, בכל מקום בו הוא נמצא ובכל רגע נתון, לעבור למצב של חלימה מבלי לעצום את העיניים ומבלי להרדים את הגוף. הוא ממשיך לתפוס את הסביבה הפיסית שלו אבל צד אחר שלה, לפי רצונו. זה קצת דומה להחלפת סוג התצוגה ב-Word. המסמך הוא אותו מסמך - אבל אני יכול לראות אותו בתצוגת עמוד רגיל, או עמוד מעוצב, או חלוקה לרמות - וכן הלאה. בתצוגת עמוד רגיל לא רואים את הציורים שבמסמך, למשל! ראיית הילות באופן הזה זה ממש משחק ילדים, לדוגמא! לגבי העניין של ההתבוננות בכפות ידיים בעת החלום הצלול, ובכן, פעולה זו אמורה לטעון את המתבונן באנרגיה! התוצאה היא שהחלום נעשה צלול יותר. שימו לב: - כ ל ד ב ר שתבחרו להתבונן בו בפרוטרוט ובתשומת לב, עשוי לגרום לכך שהחלום יהפוך לצלול יותר. - כ ל פ ע ו ל ה שתצליחו לזכור לעשות בחלום, אחרי שבערות החלטתם לנסות לעשות אותה, עשויה לגרום לכך שהחלום יהפוך לצלול יותר. לסיכום, האם ההודעה שלי ארוכה מדי? מסורבלת מדי? אני מקווה שלא. אני מקווה שעזרתי ושעניינתי. אשמח מאוד להמשיך ולפרט, להמשיך ולעזור, וגם כמובן להיעזר ולקבל רעיונות (אני מאוד נהנה לקרוא את מה שכותבים כאן האנשים ואני בהחלט מרגיש כמי שנעזר בכותבים ולא רק בה לעזור, למרות שלמדתי את הנושא הזה כמה שנים). בתודה ובאהבה, בן
טוב, נו, זה לא באמת ה כ ל על כפות הידיים. פשוט יש לי נטיה לכותרות דרמטיות ואתם תצטרכו לסלוח לי (בבקשה). תראו, shkool, variety, ShineOn היקרים וכל מי שרוצה, אני אנסה להסביר כמיטב יכולתי הצנועה והמוגבלת מה הקטע עם כפות הידיים. אני מנסה לענות בבת אחת על כמה שאלות, כי נראה לי שזה יהיה יותר נוח לכולם (כולל לי), אבל אם ייצא שלא עניתי למישהו לגמרי, אז תגידו לי ואני אנסה להתמודד עם זה שוב. אז ככה: קודם כל צריך להיות ברור ההבדל הענק בין חלום צלול שאנחנו שולטים על החלום עצמו במהלכו ובין חלום צלול שאנחנו לא שולטים על החלום במהלכו (אלא רק על עצמנו בתוכו). יש גם הבדל ע-צום אם אנחנו מודעים לכך שאנחנו חולמים וזוכרים את המציאות של חיי היומיום, או רק שולטים בחלום אבל בלי מודעות. ועוד הבדל ע-נק זה אם החלום הצלול הוזמן על-ידינו מראש, כולל הנושא שלו, או שבאופן ספונטני חלמנו חלום רגיל שלפתע הפך לחלום צלול. בואו ננסה שניה להמציא שמות לכל אחד מהדברים האלה, אחרת לא נצא מזה. נניח: ``נשלט`` = אנחנו שולטים על החלום במהלכו; ``לא נשלט`` = אנחנו לא שולטים על החלום במהלכו. ``מוזמן`` = הזמנו את החלום הזה עוד כשהיינו ערים; ``מוזמן בפרוטרוט`` - הזמנו אפילו את נושא החלום ואולי גם את מהלכו; ``ספונטני`` = התחיל כחלום רגיל והפך לחלום צלול. ``מודע`` = אנחנו מודעים לכך שזה חלום וזוכרים את חיי היומיום שלנו; ``לא מודע`` = אנחנו אולי קולטים איכשהו שזה חלום, אבל לא לגמרי-לגמרי מודעים לזה. ובכן, הדבר שאותו אני למדתי לחלום הינו: חלום צלול ספונטני (חשוב מאוד!), בלתי נשלט (חשוב מאוד!) ומודע (הכי חשוב!). כל זה לא בא במקום חלום צלול מוזמן או נשלט, שהינם דברים חשובים מאוד ורבי-ערך מאוד. חלום מוזמן הינו כלי מדהים לצורך הפקת הנאה מהמציאות הוירטואלית המדהימה שיש בתוכנו. אנחנו יכולים, כפי שהסביר Variety בהודעת מנהל הפורום שלו, ליהנות מכל פנטזיה שבא לנו ובתנאים הכי ממשיים והכי מדהימים. מעבר לכך, אנחנו יכולים ממש לעבור הכשרות שלמות בחלומות שלנו וללמוד לעשות דברים מדהימים באמצעות חלומות מוזמנים. אבל חלומות ספונטניים מודעים בלתי-נשלטים, הינם סיפור אחר לגמרי, הדורש רמה הרבה יותר גבוהה של עבודה עם עצמנו. אמנות זו מאפשרת לנו לחדור עמוק יותר אל תוך המציאות, לחשוף את קליפותיה ולהכשיר את התפישה שלנו לעשות כל דבר (בחיי היומיום). מה זה חלום? חלום הינו מצב שונה של תפישה. בדרך כלל אנחנו חולמים כאשר הגוף שלנו ישן, אבל ניתן גם לחלום מבלי שהגוף יישן. במקרה כזה אנחנו נוכל לתפקד ולפעול, אך ממצב תפישה שונה. במלים אחרות, אם אני ברגע זה ממש, בעודי מדפיס שורות אלה, משנה את מצב התפישה שלי (ואני אכן אעשה כך עוד שניה... רק רגע...)... אופס, עכשיו מכל היבט מעשי רבותי אני ישן! אני ישן! גופי אמנם ער, אבל אני ישן - וחולם. חולם. חולם... בדרך כלל, כאשר אנחנו חולמים, העיניים שלנו עצומות הגוף שלנו ישן והמצב המיוחד של התפישה שבו אנחנו נמצאים לא מנוצל משתי סיבות עיקריות: 1. כפי שאמרתי, הגוף ישן והעיניים עצומות; 2. אנחנו לא עקביים. התפישה אמנם אחרת, אבל היא לא ממשיכה בשום כיוון, אלא קופצת ממצב תפישה אחד למצב תפישה אחר. בגלל שהעיניים עצומות והגוף ישן, אנחנו נוטים לתפוש פחות דברים מהעולם החיצוני ויותר דברים מהעולם הפנימי שלנו. התפישה שונה, אבל היא מופנית אל העולם הפנימי. ללמוד לקבע את התפישה השונה הזאת וליצור לה המשכיות ורציפות, זוהי אמנות החלימה. זוהי אמנות מדהימה, שחלומות נשלטים ו/או מוזמנים הינם נושא אשר נמצא אך ורק בשוליה של אמנות זו (אני לא אומר שהוא נושא שולי, חלילה, אלא רק שהוא נמצא בשוליה של אמנות החלימה הכוללת). עכשיו, מה הקשר של כפות הידיים לכל זה? אם אני מטיל על עצמי תרגיל (אגב, בינתיים התעוררתי) למצוא את כפות הידיים שלי בחלום (בחלום רגיל! לא בחלום מוזמן מראש שבו אני אמור למצוא את כפות ידיי!!!), אז כדי להצליח בכך, אני צריך: - לחלום... - באחד מהחלומות שלי (הלא צלולים), לקלוט לפתע שאני חולם... - לזכור בעודי קולט שזה בעצם חלום, שהטלתי על עצמי בערות למצוא את כפות ידיי... - להרים את כפות ידי ולהסתכל בהן... אכן, חתיכת מבצע! ברגע בו הצלחתי למלא אחר הוראה זו, חשתי משהו שאינני יכול לתאר במלים. הבנתי שמשהו השתנה בי לעד. משהו בתוכי התחבר; משהו שלא היה מחובר בי מעולם, עד לאותו רגע. הדימוי שעולה בי כרגע הוא כמו של כבל נתונים של מחשב, שמתחבר למקומו בפעם הראשונה. אבל דימוי זה חלש מדי ואיננו יכול להעביר את עוצמת החוויה הזאת. כלומר, ברגע מסויים אתם חולמים על משהו ולא יודעים שאתם חולמים. נניח, שאתם מכינים חביתה. פתאום, אתם קולטים שזה חלום!!!!!!!!!! ברגע הזה, אתם גם נזכרים שאתם אמורים למצוא את הידיים. אז אתם שמים את החביתה בצד (זה חלום, לעזאזל!) ומתבוננים בכפות הידיים. זה השלב הראשון. השלב השני הוא להרים את העיניים מכפות הידיים ולהסתכל על המקום שבו אתם נמצאים. איפה אתם?! אתם אמורים להתבונן על חפץ או פריט הנמצאים סביבכם. נניח, תמונה שנמצאת על הקיר. ברגע שהתמונה מתחילה להיטשטש או להתחלף אתם חוזרים להתבונן בכפות הידיים!!! וחוזר חלילה, מכפות הידיים לפריט אחר בחלום ושוב ושוב ושוב... עד שאתם נעשים מומחים לכך (אחרי הרבה חלומות). בהתחלה קשב החלימה שלי אפשר לי להיות ``ער`` בתוך החלום רק למשך שניות ספורות, אבל לאט לאט הוא התחזק והתחזק עד שכבר יכולתי לסייר בחלומות שלי זמן ממושך ולבצע שם כל מיני דברים שהתחשק לי לבצע שם. הבעיה שבחלום נשלט היא כבירה. ברגע שאני שולט בחלום עצמו (ולא רק במעשיי בתוכו), כל הערך התפישתי של החלום מתמוסס, מפני שהתפישה שלי חוזרת להיות תפישת היומיום (אפילו אם אני בתוך החלום). זו הסיבה ששליטה רבה בחלום מקרבת אותי מאוד אל מצב של ערות. כי תפישתית, התפישה שלי היא כבר התפישה של הערות. העוצמה העיקרית שמאפשרת אמנות החלימה הינה תפישה שונה. כל אמנויות הכישוף האמיתיות (לא לחשים ושיקויים וכאלה מן דברים המבוססים על ``כלי שלישי``) מבוססות על אמנות החלימה. אמן של אמנות החלימה יכול כהרף עין, מתוך הערות, בכל מקום בו הוא נמצא ובכל רגע נתון, לעבור למצב של חלימה מבלי לעצום את העיניים ומבלי להרדים את הגוף. הוא ממשיך לתפוס את הסביבה הפיסית שלו אבל צד אחר שלה, לפי רצונו. זה קצת דומה להחלפת סוג התצוגה ב-Word. המסמך הוא אותו מסמך - אבל אני יכול לראות אותו בתצוגת עמוד רגיל, או עמוד מעוצב, או חלוקה לרמות - וכן הלאה. בתצוגת עמוד רגיל לא רואים את הציורים שבמסמך, למשל! ראיית הילות באופן הזה זה ממש משחק ילדים, לדוגמא! לגבי העניין של ההתבוננות בכפות ידיים בעת החלום הצלול, ובכן, פעולה זו אמורה לטעון את המתבונן באנרגיה! התוצאה היא שהחלום נעשה צלול יותר. שימו לב: - כ ל ד ב ר שתבחרו להתבונן בו בפרוטרוט ובתשומת לב, עשוי לגרום לכך שהחלום יהפוך לצלול יותר. - כ ל פ ע ו ל ה שתצליחו לזכור לעשות בחלום, אחרי שבערות החלטתם לנסות לעשות אותה, עשויה לגרום לכך שהחלום יהפוך לצלול יותר. לסיכום, האם ההודעה שלי ארוכה מדי? מסורבלת מדי? אני מקווה שלא. אני מקווה שעזרתי ושעניינתי. אשמח מאוד להמשיך ולפרט, להמשיך ולעזור, וגם כמובן להיעזר ולקבל רעיונות (אני מאוד נהנה לקרוא את מה שכותבים כאן האנשים ואני בהחלט מרגיש כמי שנעזר בכותבים ולא רק בה לעזור, למרות שלמדתי את הנושא הזה כמה שנים). בתודה ובאהבה, בן