הכנה לקראת לנל"ק- זקוקה לעצות טובות

[רוניב29]

הכנה לקראת לנל"ק- זקוקה לעצות טובות

לפני כשנתיים ילדתי את בני בניתוח קיסרי מיותר וטראומטי. אני בשבוע 25 והפעם ברור לי לחלוטין שזו תהיה לידה טבעית לגמרי. אחרי התלבטות רבה, לידת בית ירדה מהפרק, בעיקר מפני שלא מצאתי מיילדת שתלווה אותי ואין לי מספיק ביטחון ללדת עם דולה לבד בבית. הרופאה שלי מאוד מחוברת ללידה טבעית (היא העורכת המדעית של "טבעי ללדת") ומאוד תומכת ברעיון של לנל"ק. מבחינתה קיסרי הוא מוצא אחרון, רע הכרחי שיגיע רק אם יכולו כל הקיצין. הלידה תהיה לידה פרטית בלניאדו או במעייני הידועה. עד כאן הפורמליסטיקה. אני רוצה להתכונן ללידה מכל הבחינות. בפעם הקודמת נבהלתי מאוד מהכאב ובעיקר מהפחד. הצלחתי להתמודד עם הצירי כל עוד הייתי חופשייה ופעילה. כשהתעקשו איתי על מוניטור של שעה (!!) בשכיבה במיטה לא הייתי מספיק אסרטיבית ובמקום לדרוש שינתקו אותי מהמטרד דרשתי אפידורל (שהתחיל את כל שרשרת הסיבוכים שהובילו לניתוח). ברור שהפעם עלי להיות מוכנה הן פיזית והן נפשית. יש לי קצת נטייה להדחיק ולומר" יהיה בסדר- אני כל כך לא רוצה להגיע לניתוח שאוכל לעמוד בכל דבר" אבל בליבי אני יודעת שזה לא מספיק. מבחינה גופנית ההיון עובר עלי בצורה מצויינת. אני עושה פילאטיס ויוגה. מבחינה נפשית ההריון הזה עובר עלי בשלווה ובנחת. קראתי את "טבעי ללדת" מכל הכיוונים, קראתי את "ללדת בבית", אני קוראת המון סיפורי לידה כדי לקבל השראה...איך אתן מציעות להתכונן פיזית ונפשית ללידה? כל עצה\תוסבנה=המלצה תתקבל בברכה. תודה!

 

[אשכר ש]

הי רוני

קודם כל, נשמע שאת בכיוון נכון. אפשר לשאול מה זאת אומרת "לא מצאתי מיילדת שתלווה אותי"? האם הכוונה למיילדת שמוכנה ליילד לנל"ק? אם כן, יש מיילדות מדהימות שמוכנות לעשות את זה ואפשר להפנות אותך אליהן. אם לידת בית זה מה שאת רוצה, אל תוותרי על זה בקלות

. בלי כל קשר, הכנה נפשית ללידה היא מאוד חשובה, בעיקר אם יש טראומות מהעבר. אני ממליצה על קורס הכנה ללידה המתמקד בצד של ההכנה הנפשית ללידה. יש מספר נשים, חלקן גם מיילדות, שעושות הכנות כאלו. אולי תגידי מיקום גיאוגרפי וניתן המלצות. שיהיה בהצלחה

 

[אם פי 3]

אם עדיין לא ירדת מרעיון

לידת הבית - יש מיילדות ורופאים שמסכימים ליילד לנל"ק בבית. אם תכתבי מאיזה איזור את בארץ, נוכל לכוון אותך למיילדת או רופא שמסכימים ליילד בבית. האם בלניאדו מסכימים לוותר לך על מוניטור רציף? (לאחר קיסרי, רוב בתי החולים דורשים את הדבר המעיק והמיותר הזה). אני מקווה שאת קוראת בעיקר סיפורי לידה טובים (מכירה את של טונטי? שלי? ) מכירה את "באופן טבעי"? יש שם גם מאמר (שלי) על לידה_נרתיקית_לאחר_קיסרי, גם ארגז_כלים_ללידה ועוד הרבה דפים מעניינים במדור_לידה ומדור_לידת_בית. בהצלחה!

 

[סטיוויה]

הי רוני

מצטרפת לרעיונותיהן של אשכר ואמפי ומוסיפה משלי,לאור נסיוני בלנל'ק. מההיבט הפיזי;נראה לי שיש לך את כל הידע. השורה התחתונה היא שהגוף שלך יודע ומסוגל ללדת.הכנת הגוף כמו תרגול יוגה,שרירי רצפת האגן,עיסוי פרינאום-הכל טוב. בלידה עצמה-תזכרי שאת כאילו בלידה ראשונה.אולי זה יקח זמן.אולי תחווי צירים במשך שבוע לפני הלידה עצמה.זה שכיח. מבחינה ריגשית; -תדאגי לליווי שנכון לך ורק לך ללידה.אני כן חושבת שליווי של דולה הוא משמעותי במצב כזה.וכדאי מאד שיהיה לה נסיון בלידות לנל'ק. -חשוב!!! יש סיכוי טוב שבלידה הבאה עלייך לטובה תחווי מעין מצב של משבר בשלב שבו נתקעת בלידה הראשונה.תהיי מודעת,מודעת,מודעת. זיכרי-את יוצת את מציאות הלידה שלך.את היא הקוסמת הגדולה שיכולה להחליט לכאן או לכאן. -ולכן-לעבוד על הפחדים/כעסים שנשארו לך מהלידה הקודמת.לעבוד על ההתמודדות עם הכאב ועם הפחד ממנו. -לומר הרבה דברים חיוביים לעצמך ולעובר.אולי לעבור איזו סדנת הכנה נפשית כמו "דבש מסלע". אני מאד מבינה לליבך ומאד מזדהה עם מה שאת עוברת.אם יש לך זמן אנא קיראי את סיפורי הלידה שלי,אולי תקבלי מהם כוח והשראה. בהצלחה!

 

[הילהל]

../images/Emo45.gifמאוד מסכימה עם סטיוויה

אני אמנם לא לנל"קית. אבל מהניסיון שלי של לידה שניה טובה ומעצימה אחרי לידה ראשונה התערבותית, זוועתית ומשפילה, חשוב לי לחזק 2 מהנקודות שסטיוויה העלתה: חשוב-חשוב-חשוב למצוא ליווי נכון. ברור לי שללא הדולה שלנו הייתי מגיעה בדיוק לאותו מפל התערבויות קטסטרופלי שהיה בלידה הראשונה. ואכן אם לא עובדים על זה (ואני לא ידעתי ולא עשיתי עבודת הכנה) יש משבר גדול כשמגיע הרגע בו נתקעת בלידה הקודמת (אני מצאתי את עצמי פתאום חסרת אמונה ביכולת שלי להוציא אותה בעצמי ומתחננת לואקום/חיתוך/לא משנה מה. למזלי היתה לי גם מיילדת נכונה ונבונה שעזרה לי יחד עם הדולה להתגבר על המשבר וללדת כמו שרציתי מלכתחילה).

 

[swann]

וגם הספר "לידה פעילה"

מכירה את הבהלה הזאת מהכאב. קרה לי בלידה הראשונה, וקיבלתי אפידורל מוקדם מדי. אמנם לא הגעתי לקיסרי אבל היו שלל התערבויות לגמרי מיותרות (פקיעת מים, זרוז...). "לידה פעילה" הכין אותי ללידה השניה והיה נהדר. לפני שקראתי אותו לא חשבתי שאפשר להגיד על לידה טבעית שהיא נהדרת... אבל הספר והפורום וסיפורי לידה של אחרות עזרו מאוד. דמיון מודרך גם מאוד עוזר, טיפול הוליסטי (אם את מתחברת לזה) עוזר לשמור על רוגע. וכל עבודה עצמית אחרת שתוכלי לחשוב עליה, לאו דווקא בפן הפיזי.

 

[רוניב29]

תודה לכן ../images/Emo39.gif אני גרה בראשון לציון

ואשמח לקבל המלצות על הכנה ללידה באזור. הליווי בלידה - בנוסף לבעלי - יהיה של הרופאה שלי, אדם שאני מאוד מאמינה בו ובוטחת בו. היא משרה עלי אוירה של רוגע ואני יודעת בוודאות שהלידה איתה תתנהל בצורה מכבדת ונעימה. הייתי שמחה לצרף גם דולה, אך גם כך הלידה הפרטית די יקרה ולצערי משאבנו מוגבלים. אשמח לקבל גם המלצות על מיילדות המוכנות ללוות לנל"ק בבית, למרות שאנחנו כבר די סגורים על עצמנו. בעלי מוכן ללכת איתי בכל מה שאבחר, אך הוא מודה שירגיש טוב יותר אם קודם נלד לידה רגילה בביה"ח ורק בפעם הבאה נלך על לידת בית. לגבי מוניטור: סוכם שלא ננטר את הצירים אלא רק את דופק העבור, במוניטור נייד ורק על פי הצורך. בכל אופן, הניטור לא יתבצע במיטה. האם תרגלתן תנוחות לידה לפני הלידה? שוב תודה לעונות

 

[זהר כרמי]

קורס ייעודי ללנל"ק יש אצל

תמי גינטר נותב בנס ציונה. אני ממליצה בחום.

 

[זהר כרמי]

לגבי דולה כן או לא

השאלה היא האם הרופאה (והיא באמת מקסימה זו לא הנקודה) תעזור לך בלידה כפי שדולה עוזרת. זה שתהיה איתך רופאה מצויינת שמאמינה ביכולתך ללדת - זה נפלא נפלא נפלא. אבל האם היא גם תעזור בהתמודדות עם הכאב, בקידום הלידה אם צריך, בכל מה שעושה דולה בלידה ? לדעתי זו נקודת מפתח. כי בלידה טבעית צריך סבלנות (בעיקר מצד הרופאה, במקרה הזה) ונחישות (בעיקר שלך), אבל צריך גם כלים. מי מביא את הכלים ?

 

[סטיוויה]

נכון מאד

לפעמים נוכח איתנו בלידה אדם שאנחנו אוהבות ובוטחות בו אבל ברגע האמת אין לו את היכולת לתמוך בנו לפי הצרכים באותו רגע.למשל,לתת הרבה מגע להרפייה ושיכוך הכאב.אם בחרת ברופאה ללות בלידה חשוב לדעתי שתשוחחי איתה על הדברים שאת זקוקה ומצפה מהמלווים שלך.

 

[רוניב29]

ברור לי שהרופאה שם בשביל הביטחון

ועל מנת להגן עלי מפני כל מיני הפרעות של בתי חולים. אין לי ציפייה ממנה לנוהג כדולה. הייתי שמחה מאוד לדולה, אך זה פשוט עניין כלכלי. (תשלום לרופאה+לביה"ח על לידה פרטית). יחד עם זאת, תגובותיכן מחזקות את התחושה שלי שיהיה לי צורך בתמיכה אינטנסיבית. חברה ננתה לי את הרעיון של דולה מתמחה (העלות נמוכה יותר). מישהי מכירה? ממליצה? התגובות שלכן מאוד מחזקות אותי

 

[סטיוויה]

אז אתן לך עוד רעיון

דבר ראשון,נכון שאנחנו לא עשירות ולרובינו קשה לשאת בנטל הסכום שצריך לשלם עבור לידה בדרך שלנו. אבל מצד שני אנחנו לא יולדות כל יום וגם לא כל שנה,בדרך כלל. וכמה פעמים נלד בחיים? ואם חשוב לך לעבור לידה כמו שאת רוצה,כסף לא משחק כאן.אפשר לפרוס את התשלום לכמה תשלומים יותר קטנים,למשל. לגבי הרעיון של דולה מתלמדת.במקרה שלך אני מסתייגת.אולי זהר תאיר את זה באור אחר.אני חושבת שדולה מתלמדת עלולה להבהל מגודל המעמד.את מבינה את כוונתי? לדעתי עדיף לבקש מחברה טובה או אפילו בת משפחה שיש לה ידיים של זהב,ללוות. מישהי שתוכל לעסות אותך,להרגיע במילים חמות,לעודד.

 

[הילהל]

לגבי פרישה לתשלומים

את מראשל"צ נכון? אם את יולדת באסף הרופא הם בהחלט מוכנים לחלק את התשלום לדולה (אני חילקתי ל-3, הבנתי שאפשר גם יותר). אני חושבת שכדי ללדת לידה פעילה בבי"ח חייבים ליווי לא רפואי מעולה (כי הרפוה יודעת לתת בדיוק את מה שימנע ממך להיות פעילה). אם זכית בבעל שהוא "דול מלידה" זכית. אם כמוני יש לך איש שלא מוצא את עצמו בסיטואציה הזו, דאגי לעצמך לדולה. אני אישית סיפרתי למשפחה שלי על הדולה. ולמה זה חשוב לי לאור טראומת הלידה הראשונה שכולם מכירים טוב מידי. אמרתי שכאמא בפעם השניה יש לי את כל הדברים ה"גדולים" לתינוק. לכן כל בן משפחה שרוצה לתת מתנה יעילה באמת ידע שאני זקוקה לכסף, בין היתר כדי לעמוד בעלות התשלום לדולה (אנחנו באמת זוג עם הכנסות צנועות). וכך היה. לא קיבלתי מהמשפחה הקרובה מתנות, רק כסף - שעזר לי לעמוד יפה בתשלום.

 

[debby12]

מצטרפת לממליצות על תמיכה נוספת

כי בלי להכיר את הרופאה, וגם עם לקחת את המילה שלך שהיא מקסימה (זכית...

), אין לה לדעתי את היכולת התמיכתית שאת מחפשת. ועוד משהו. בעיני קשה מאוד מאוד ללדת בבית חולים טבעי. עצם הזמינות של האפידורל הפטידין וכו' -- הופכות את זה לאופציה מאוד מאוד קורצת ברגעים הקשים [ואני בכלל לא אומרת את זה בטון שיפוטי.... ילדתי פעמיים - פעם אחת עם אפידורל ופעם אחת בלי]. בגלל זה בעיני בבית הרבה יותר קל - כי זה לא לידך וקורץ לך (ע"ע הדימוי של הג'יפ שמלווה אותך בריצת מרתון). לדעתי זה לא חייב להיות בתשלום בכלל. אולי חברה טובה שאת סומכת עליה? קרובת משפחה קרובה? אמא? (אם כי בתחושה שלי להרבה נשים יש מערכת איכשהו קצת טעונה עם אמא שלהן אז זה יכול להיות גורם מעכב בלידה). עוד דבר חשוב הוא לדעתי הרבה עבודת ראש לפני הלידה - כדי להגיע משוחררת מעכבות וכו'. דבר שסקרן אותי ולא כתבת -- מדוע את סבורה שהניתוח הקיסרי בלידה הראשונה היה מיותר?

 

[רוניב29]

קיסרי מיותר

ההריון שלי היה תקין לחלוטין. הלידה התקדמה באופן תקין, עד שהשכיבו אותי במיטה למוניטור של שעה (ובשעה הזאת לא הייתה התקדמות בפתיחה- הפתעה גדולה...) ואז ביקשתי אפידורל

מאותו רגע הלידה נתקעה, אך לא לגמרי והמשיכה להתנהל באיטיות. הדופק היה תקין, אני הרגשתי טוב, הכל היה בסדר פרט לזה שהלידה לא התקדמה לפי הספר אלא 3-4 שעות באיחור. בשלב מסויים הודיעה לי הרופאה שהלידה "פתולוגית" ושצריך לעבור לניתוח (אני לא רוצה להשמע קונספירטיבית מדי, אבל זה קרה די במקביל לעומס שהחל להיווצר בחדרי הלידה). ביקשתי שינתקו אותי מהאפידורל ויתנו לי להיות בתנועה כשעתיים נוספות במטרה לקדם את הלידה ונעניתי במטר של הפחדות ואיומים על הדברים שעלולים לקרות לעובר אם לא אחתום על ניתוח (כמו שהרופאה המלבבת אמרה לי- "עכשיו הכל בסדר אבל את בשנייה מאבדת אותו"). חשוב לציין שהמיילדות התווכחו עם הרופאה וברגע שהיא יצאה מהחדר הן טענו שההחלטה שלה פזיזה ושאין שום מניעה שאלד בלידה רגילה. הן ניסו להפוך אותי והתחלנו ללחוץ, אך כשהרופאה חזרה התפתח ביניהן ויכוח שסופו היה גלגול לחדר ניתוח. בקיצור, ניתוח שנבע לטעמי מצרכי המערכת ולא מצרכים אמיתיים. יחד עם זאת, אני מודה שאני מאוד מרירה ואנטי בכל מה שקשור להתנהלות הלידה וייתכן שהשיקולים היו נכונים ומצוינים וכו' (נניח). ברור לי שהרופאה לא תמלא תפקיד של תמיכה פעילה בתהליך הלידה. את החלק הזה אני מייעדת לבעלי שתפקד למופת בלידה הקודמת. בפעם הקודמת אמא שיל הנהדרת ליוותה אותי (יחד עם בעלי) אבל החיבור שלה אלי אינטנסיבי מדי וקשה לה לתפקד כשלי כואב, כך שהנוכחות שלה מנחמת אך לא מעצימה. אני מאוד מסכימה איתך שהזמינות של מששכי הכאבים מפחיתה את היכולת להתמודד עם כאב. אני מקווה להגיע ללידה כל כך מוכנה שאוכל להתגבר על הפיתוי.

 

[סטיוויה]

לגבי המשפט האחרון,נזכרתי

בעוד רעיון.לא למהר לביה'ח כשמתחילים צירים.למשוך בבית.לבגיע בפתיחה גדולה.לא פחות מחמישה ס''מ.וזיכרי שייתכן שיהיו לך צירים אמיתיים לגמרי אבל און-אוף כמה ימים ויותר לפני הלידה.

 

[זהר כרמי]

התרגשתי מאד לקרוא את המשפט האחרון

שלך - נוכחות מנחמת אך לא מעצימה - וואו את מדוייקת !!! לקחתי. בכולופן, דולה מתלמדת זה לא בהכרח דולה קלולס (סטיוויה אני יודעת שלא לכך התכוונת) שתירעד מגודל המעמד, אבל זה יכול לקרות. אפשר למצוא, אבל צריך לחפש. לפעמים דווקא דולה שלא באה "להפיק לך לידת ויב"ק" יכולה לעזור מאד, בפשטות, בכלים המצויינים שיש לדולה. אני מכירה בהחלט את המצב שתיארתי והוא לא לטובת העניין. בקיצור זו צריכה להיות מישהי שמדוייקת לך לצרכייך, שתתאהבי בה, וככזו לא משנה אם יש לה נסיון בויב"ק - היא יכולה לבוא איתכם להכנה ייעודית לויב"ק וזה יכול להספיק. אני כותבת בקצב המחשבות אולי יוצא לי שטויות. אגב תמי גינטר עצמה שהמלצתי לך עליה סיימה קורס דולות כעת בנוסף להיותה מדריכת הכנה ללידה ומדריכת מדריכות הכנה ללידה. גם רעיון, למרות שהיא לא גובה כמו מתלמדת (כי היא באמת לא !) ואגב למעייני הישועה צריך לעשות פרוצדורה קטנה כדי להכניס דולה, מקווה שאת יודעת. ללניאדו - חופשי.

 

[debby12]

תודה ששיתפת ../images/Emo24.gif

את "מרירה ואנטי"? מה פתאום. את מתוקה ופוליאנה לעומת איך שאני ודאי הייתי מתארת את הסיפור הזה. שולחת לך

גדול ומבינה מאוד לליבך. גם לגבי האמא אני לחלוטין מזדהה איתך. אני מתה על אמא שלי ואנחנו מאוד קרובות אבל בלידה היא מבחינתי ממש "אנטי מעצימה". בלידה של בילבי הייתי במלחמת עולם מול צוות רפואי עוין (היתה להם סיבה טובה אגב להיות עוינים - בהחלט עשיתי להם בלגן

). הפעם היחידה שבה נשברתי לרסיסים במהלך 30 שעות הזוועה האלה ופרצתי בבכי היה הקטע שבו אמא שלי הגיחה לכמה דקות רק להגיד שלום (והיתה אגב דאוגה מאוד). מזכיר לי שיר שנמצא בחתימה של אפרת12 שאני מאוד אוהבת שהולך ככה: רחוק מהבית קיבלתי מכות מילד גדול והתחלתי לבכות בדרך הביתה הבכי נחלש ראיתי את אמא - התחיל מחדש.

בקיצור - מבינה לליבך שאמא היא דווקא לא הבחירה האופטימלית.

 

[debby12]

אופס - וקרדיט ליהודה אטלס

על השיר

 

[צימעס]

אבל בשיר הזה

אמא דווקא נפלאה ותומכת (נותנת סביבה בטוחה לבכות בה).