מעניין - בעיני דווקא להיפך
כלומר לא שהיא לא נפלאה ותומכת אלא דבר אחר. הילד כבר התגבר על המכות/קושי/עלבון אבל כשהוא רואה את אמא אז הוא בעצם נשבר/נסוג שוב לבכי כי בנוכחות אמא הוא יותר חלש (כאילו נשען עליה במקום על הכוח שלו עצמו). ואז באופן כללי התחושה שלי מהשיר היא שבמקום שאמא תהיה מעצימה היא בעצם מחלישה (לא באשמתה בכלל - אבל עצם נוכחותה הוא מחליש). טוב נו - אולי יהודה אטלס לא התכוון שננתח את זה בכזה עומק ו/או בהקשר של לידות בית
כלומר לא שהיא לא נפלאה ותומכת אלא דבר אחר. הילד כבר התגבר על המכות/קושי/עלבון אבל כשהוא רואה את אמא אז הוא בעצם נשבר/נסוג שוב לבכי כי בנוכחות אמא הוא יותר חלש (כאילו נשען עליה במקום על הכוח שלו עצמו). ואז באופן כללי התחושה שלי מהשיר היא שבמקום שאמא תהיה מעצימה היא בעצם מחלישה (לא באשמתה בכלל - אבל עצם נוכחותה הוא מחליש). טוב נו - אולי יהודה אטלס לא התכוון שננתח את זה בכזה עומק ו/או בהקשר של לידות בית
