בפסיקה נקבעה ההבחנה בין הוצאות לייצור הכנסה לבין הוצאות הוניות. בעוד שהוצאות הוניות יהוונו לעלות הנכס ויוכרו כפחת על פי אורך חיי הננס הוצאת בייצור הכנסה יוכרו באופן שוטף.
בפס"ד סידס (ע"א 316/67) נקבע כי כאשר ניתן כבר להפיק הכנסה מהנכס, אין זה תנאי שתצמח בסופו של דבר הכנסה לשם התרת הוצאות כנגדה, אלא יש להראות כי ההוצאות באו תוך כדי ייצור הכנסה, אף אם לא נצמחה ההכנסה בשנה זו.
אם כך, ככל ומדובר בפעילות עסקית ההפסד השנה יחשב כהפסד מעסק אשר ניתן לקיזוז השנה כנגד כל מקור ובשנים הבאות מהכנסות עסקיות.
אם מדובר בפעילות שאינה עסקית יוכר הפסד מבניין לפי סעיף 28(ח) אשר יקוזז מהכנסות מהבניין בשנים הבאות.