חקרתי וחקרתי
שלום אני הולך פעם בחודש חודשיים לפסיכיאטר נכנס לרבע שעה לוקח את המירשם משם לבית המרקחת עד הפגישה הבאה על הנייר אני מאניה דיפרסיה סוג 2 ומזמן זה הפסיק לעניין אותי מה אנשים חושבים ומה כתוב בטופס לבדיקת דם. שתי בעיות 1. פסיכותראפיה דהיינו טיפול בשיחות עולה כסף והרבה כסף ,בתחנה לבריאות הנפש התורים ארוכים כאורך הגלות . אם אפשר להסתדר בלי שיחות רק עם תרופות אז לשכוח משיחות. 2. עד שהתרסקתי דחיתי את הפניה לפסיכיאטר ב 6 עד 7 חודשים של סבל מיותר. יותר חשוב לדעת שלא כל עצב זה דיכאון מז'ורי ולא כל חוסר יציבות היא בורדרליין. בסופו של דבר בדיכאון הסבל כל כך נוראי שבסופו של דבר הסרבנות נשברת.הרבה פעמים לומדים בחיים דרך ניסוי ותעיה שיהיה רק טוב
