הכרות והיתייעצות..
אני חדש פה אז חשבתי קודם להציג את עצמי.
אני דתל"ש (דתי לשעבר)
בעבר הייתי "yeshive buher"... (בחור ישיבה באידיש..) עם פאות וכל הבלאגן..
למי שקצת מתמצה הייתי דתי לאומי ולא חרדי. עשיתי צבא אבל גם למדתי 5 שנים בישיבה.
עזבתי את הדת לאט לאט בערך במשך שנתיים, עם עליות ומורדות.
עד לפני חודש בחיים לא חיללתי שבת ולא נגעתי בבחורה סתם (גם לא לחיצת יד.. )
כאילו למרות שכבר הייתי יוצא למועדונים אבל היתי בא לבד ולא מתחיל עם אף אחת.
ת'אמת שיותר מדוייק לאמר שהדת עזבה אותי...
אני עדיין מאמין 100% שיש אלוהים, ושצריך להיות דתי, ומה שלא קשה אני מקיים (תפילין כל בוקר וכו')
ויודע שאחטוף על מה שאני עושה אבל כרגע קשה לי ואני "שם זיין" ועושה מה שבא לי..
אני לומד תואר הנדסאי בירושלים. ועובד במקביל בתור סו שף במטבח של ישיבה.
עד כאן זה החלק הקל...
החלק היותר קשה זה שלפני שנה התחתנתי עם בחורה דתייה מדהימה ומקסימה, חוזרת בתשובה, שקשה לה מאוד עם הדרך החדשה-ישנה שלה שבחרתי.
החלק העוד יותר קשה זה שהיא ההריון מתקדם...
היה לנו שיחה נוקבת והסברתי לה שזה הדרך שלי כרגע, והיא הסכימה לנסות לא להעיר לי בתנאי 3 דברים:
בבית ובישוב שלנו אני מסתובב עם כיפה.
לא עושה סמים (אני הולך למסיבות טבע. נ.ב. מי שיודע על מסיבה באזור קריית מלאכי-ירושלים שיעדכן אותי.)
לא מתחבק עם בנות.
באמת אשה צדיקה. אין עוד נשים דתיות שהיו מוכנות לכזו פשרה.
אני מצד אחד מאוד אוהב אותה ושמח שהיא אשתי, וגאה להיות עוד מעט אבא,
אבל מצד שני קצת קשה לי אפי' עם זה.
אני אהיה כנה ואומר שכנראה שאבגוד.
השניים הראשןנים סבבה, אבל לגבי השלישי
קודם כללא יודע עם מציאותי..
מי יכול ללכת למסיבת טבע להיתמסטל מוודקא ולראות כוסית עם בקיני שמתלהבת מאיך שאתה רוקד (ואני יודע לרקוד יפה..) ובאה שתצרפת אותה ותגיד לה לא?!
וחצמיזה גם אם הייתי מסוגל. מה אני צריך את החרא הזה? תן לזיין בשקט..
בקיצור מה אתם הייתם עושים?
ממשיכים ושומרים נאמנות? בוגדים? חותכים?
אם מישו רוצה לתת לי מוסר, שאני אתייחס ןלא סתם כי עצבנתי אותו, אז שישלח באישי ושיכתןב בצורה עיניינית ולא מתלהמת.
בתןמ"ר. סליחה על האורך.
אני חדש פה אז חשבתי קודם להציג את עצמי.
אני דתל"ש (דתי לשעבר)
בעבר הייתי "yeshive buher"... (בחור ישיבה באידיש..) עם פאות וכל הבלאגן..
למי שקצת מתמצה הייתי דתי לאומי ולא חרדי. עשיתי צבא אבל גם למדתי 5 שנים בישיבה.
עזבתי את הדת לאט לאט בערך במשך שנתיים, עם עליות ומורדות.
עד לפני חודש בחיים לא חיללתי שבת ולא נגעתי בבחורה סתם (גם לא לחיצת יד.. )
כאילו למרות שכבר הייתי יוצא למועדונים אבל היתי בא לבד ולא מתחיל עם אף אחת.
ת'אמת שיותר מדוייק לאמר שהדת עזבה אותי...
אני עדיין מאמין 100% שיש אלוהים, ושצריך להיות דתי, ומה שלא קשה אני מקיים (תפילין כל בוקר וכו')
ויודע שאחטוף על מה שאני עושה אבל כרגע קשה לי ואני "שם זיין" ועושה מה שבא לי..
אני לומד תואר הנדסאי בירושלים. ועובד במקביל בתור סו שף במטבח של ישיבה.
עד כאן זה החלק הקל...
החלק היותר קשה זה שלפני שנה התחתנתי עם בחורה דתייה מדהימה ומקסימה, חוזרת בתשובה, שקשה לה מאוד עם הדרך החדשה-ישנה שלה שבחרתי.
החלק העוד יותר קשה זה שהיא ההריון מתקדם...
היה לנו שיחה נוקבת והסברתי לה שזה הדרך שלי כרגע, והיא הסכימה לנסות לא להעיר לי בתנאי 3 דברים:
בבית ובישוב שלנו אני מסתובב עם כיפה.
לא עושה סמים (אני הולך למסיבות טבע. נ.ב. מי שיודע על מסיבה באזור קריית מלאכי-ירושלים שיעדכן אותי.)
לא מתחבק עם בנות.
באמת אשה צדיקה. אין עוד נשים דתיות שהיו מוכנות לכזו פשרה.
אני מצד אחד מאוד אוהב אותה ושמח שהיא אשתי, וגאה להיות עוד מעט אבא,
אבל מצד שני קצת קשה לי אפי' עם זה.
אני אהיה כנה ואומר שכנראה שאבגוד.
השניים הראשןנים סבבה, אבל לגבי השלישי
קודם כללא יודע עם מציאותי..
מי יכול ללכת למסיבת טבע להיתמסטל מוודקא ולראות כוסית עם בקיני שמתלהבת מאיך שאתה רוקד (ואני יודע לרקוד יפה..) ובאה שתצרפת אותה ותגיד לה לא?!
וחצמיזה גם אם הייתי מסוגל. מה אני צריך את החרא הזה? תן לזיין בשקט..
בקיצור מה אתם הייתם עושים?
ממשיכים ושומרים נאמנות? בוגדים? חותכים?
אם מישו רוצה לתת לי מוסר, שאני אתייחס ןלא סתם כי עצבנתי אותו, אז שישלח באישי ושיכתןב בצורה עיניינית ולא מתלהמת.
בתןמ"ר. סליחה על האורך.