הכשלון של ראש ממשלת יפן במלחמתו בניוון הכלכלי

[שלאפשטונדה]

ארה"ב ייצרה ביולי נפט בקצב החודשי המהיר ביותר מאז 1920

כך דיווח אתמול (חמישי) המכון האמריקאי לנפט.
&nbsp
נתוני ממשל שפורסמו ביום רביעי הראו כי יתרות הנפט של ארה"ב מגיעות לכמעט 100 מיליון חביות מעל לרמה העונתית הממוצעת בחמש שנים.
&nbsp
תפוקת הנפט של ארה"ב טיפסה ביולי ב-8.8% לעומת התקופה המקבילה אשתקד והגיעה ל-9.52 מיליון חביות ביום – כך לפי הדו"ח החודשי של API הממומן על ידי חברות הפועלות בתחום.
&nbsp
ייצור הגז הטבעי הנוזלי, תוצר נלווה לקידוח הנפט, עלה ב-10% לשיא של 3.37 מיליון חביות ביום.
http://www.themarker.com/wallstreet/1.2712927
&nbsp
&nbsp

 

[שלאפשטונדה]

במקביל, ההערכה היא שיש סבירות של 60% שהריבית תעלה בדצמבר.

http://www.calcalist.co.il/markets/articles/0,7340,L-3667541,00.html
&nbsp
&nbsp

 

[שלאפשטונדה]

זהירות, בועת אשראי לפניך :

"בכדי שתיווצר בועה דרוש שילוב של עודף ביקוש לנכס מסוים ואשראי זול. כשהביקוש יורד, האשראי הוא מה שמביא לפיצוץ"

"האשראי הוא שמנפח בועות ומחירי הנדל"ן הם רק תוצר לוואי שלו...

"בועת המשכנתאות מוזנת בעיקר מתופעה פסיכולוגית הידועה במימון ההתנהגותי בשם Myopic loss Aversion, ובעברית – סלידה קצרת רואי מהפסדים", "מדובר בתופעה לפיה משקיעים לטווח ארוך שחשופים להפסדים בטווח הקצר, לא מצליחים להחזיק בנכסים לאורך זמן משום שהם נלחצים מההפסדים ובורחים".

"הבועה במשכנתאות מניעה תהליך פסיכולוגי אחר שמזין בועות גם באשראי החוץ-בנקאי ובאשראי הצרכני בכלל"

כאשר כושר ההשתכרות לא עולה יחד עם העלייה בהתחייבויות הכספיות, נוצרת בועת אשראי, וכל זעזוע שיגרום לכך שאנשים לא יוכלו להחזיר את ההלוואות הללו עלול לגרום לה להתפוצץ.

"בנק ישראל מנסה לתמוך בדולר כבר שנים ללא הצלחה. כנראה שכלי הריבית כבר לא רלוונטי לשער החליפין.

"כל אחד מאיתנו צריך לבדוק עם עצמו כמה חודשים הוא יכול לחיות בלי משכורת. אם לא תוכל להתקיים אפילו חודש אחד, מצבך קשה מאוד".
"לאחר מכן, עליך לבחון את האשראי שלקחת. אנשים צריכים להבין שמי שלוקח הלוואות מעבר ליכולות שלו משעבד את העתיד שלו ושל הילדים שלו.
"והכי חשוב לא לגעת בכספי הפנסיה, ואפילו לא בפיצויים"

"המשבר הגדול של המאה ה-21 הוא משבר הפנסיה שיגיע בעוד 20-30 שנה, ואני לא חושב שמישהו נערך לקראתו מספיק".

http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001062568#fromelement=adViewer-2

 

[שלאפשטונדה]

"אנחנו רואים תהליך זוחל בשנתיים האחרונות שמגיע עכשיו לשיאו :

"הכסף זמין, המשקיעים עומדים בתור להשקעה בחברות הנחשקות, והערכות השווי של סטארטאפים שזה עתה התחילו לעבוד, מרקיעות שחקים. אנחנו רואים תהליך זוחל בשנתיים האחרונות שמגיע עכשיו לשיאו : משקיעים נלהבים, שמחפשים את האקזיט המהיר, לעיתים ממהרים להשקיע כסף בחברות בשלבים מוקדמים לפי הערכות שווי לא סבירות".
&nbsp
"יש הרבה סיבות לתופעה הזאת, אחת מהן היא הרבה כסף 'טיפש' שנכנס לתוך התעשייה. זו אינה תופעה שלילית במהותה, להיפך, לעיתים זה אפילו יתרון. לשבת עם משקיע, בעל ניסיון רב ומוצלח בעולם העסקי, שלא מכיר טכנולוגיה, יכול לתת זוויות חדשות להסתכלות על המיזם ברמת השיווק ואפילו ברמה הטכנולוגית. אבל, ופה האבל הגדול, משקיעים שבאים מתרבות עסקית אחרת, רוצים לראות רווחים, ומהר, וזה לא תמיד עובד כך - תנאי הכניסה למיזם לא תמיד אופטימאליים ולעיתים מופעלים לחצים שאינם פועלים לטובת המיזם. מזה אני מאמין שצריך להיזהר".
&nbsp
http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001063146#fromelement=hp_morearticles
&nbsp

 

[שלאפשטונדה]

המגמת ארוכת הטווח של הירידה בריביות החלה ב–1980,

אז היתה הריבית של הבנק הפדרלי ברמה שכיום בלתי נתפשת - כ–20%.


משקיעים בעולם תוהים אם בכלל נותרה לבנקים המרכזיים תחמושת להתמודד עם מיתון עולמי.


"הריבית ... משפיעה על כל הנכסים הפיננסיים בעולם", "אין הרבה נכסים פיננסיים שמתפקדים היטב בזמן של עליית ריבית. עליית ריבית מעניקה אלטרנטיבה - להפקיד את הכסף בפיקדונות חסרי סיכון, ולהוציא את הכספים מהאפיקים המסוכנים".

כשהריבית עולה, המשקיעים שלקחו הלוואה ורכשו נכס יידרשו להחזיר לבנק יותר כסף. ההלוואות מתייקרות. משקיעים שלא יהיה להם כסף להחזיר ייאלצו למכור את הנכסים בלחץ. יציאת משקיעים משוק הנדל"ן תביא ירידות מחירים מהירות. לכן, ענף הנדל"ן הוא המועמד המוביל להיפגע מהעלאת ריבית. גם האג"ח יחוו פגיעה - ייווצרו הפסדי הון, שכן כשהתשואה עולה מחיר האג"ח יורד".



מחקר שהוצג בספר "Invest with the Fed", ומצא כי בין 1996 ל–2013 הניב מדד המניות האמריקאי S&P 500 תשואה שנתית ממוצעת של 15.89% בתקופות של הרחבה מוניטרית - ורק 5.89% בתקופות של צמצום מוניטרי.
בעקבות המאמר בדק יונסיאן את ששת מחזורי העלאת הריבית האחרונים, וקיבל תוצאה דומה - והיא שהתשואה שהניבו מניות לאורך זמן היתה גבוהה משמעותית בזמן הרחבות מוניטריות בהשוואה לתקופות של צמצום מוניטרי.
"העלאה חדה ונמשכת בריבית (הכוללת יותר משתי העלאות ריבית רצופות), פגעה בשוק מכל בחינה - הביקושים ירדו, עלויות המימון של החברות עלו והרווחיות פחתה. בנוסף, אלטרנטיבת ההשקעה חסרת הסיכון נהפכה לאטרקטיבית יותר ותרמה לירידות בשערי המניות, אך העלאה קצרה ומתונה בתוואי הריבית שינתה את התמונה. התשואה בשנה שלאחר העלאה היתה גבוהה מזו שהיתה בשנה שקדמה לה".
יונסיאן מדגיש כי אין מדובר בממוצע, אלא בתוצאה שנרשמה בכל המקרים.



... אני לא זוכר שנת בחירות שבה העלו את הריבית באופן אגרסיבי - לפני הבחירות או אחריהן".



"בין אם הריבית בארה"ב תעלה בספטמבר, דצמבר, או בתחילת 2016, יש קונסנזוס כמעט מוחלט שתוואי העלייה יהיה מתון", אומר יונסיאן. מיוני 2004 עד יוני 2006 הריבית עלתה 17 פעמים - מ–1% עד ל–5.25%. זה בוודאי לא מה שצפוי לקרות הפעם, שכן ההתאוששות הכלכלית אטית, סביבת האינפלציה בעולם ממותנת מאוד, והתחדשות הקריסה במחירי האנרגיה והסחורות בשבועות האחרונים, תומכת אף היא באיום הדפלציוני ובעלייה אטית של הריביות. נוסיף לכך את ההשפעה השלילית של הדולר החזק על רווחי החברות האמריקאיות המייצאות מעבר לים, הניכרת היטב גם בעונת הדו"חות הנוכחית, והמסקנה ברורה - הבנק הפדרלי לא צפוי להעלות את הריבית באופן רציף ומתמשך.".
יונסיאן מדגיש: "נקודת המוצא של העלאת הריבית הנוכחית נמוכה מבעבר - כשהריבית החלה לעלות מאזור ה–5%. אם השוק ידע להתמודד בעבר עם ריבית קצרה של כ–5% וריבית לעשר שנים באזור ה–7%, סביר להניח שהוא יידע להתמודד גם עם הסיטואציה הנוכחית. נקודת המוצא של הריבית הפעם היא 0.25%, אז מה ההבדל בינה לבין ריבית של 0.5% או 0.75% ? הרי תשואת הדיווידנד של מדד S&P 500 לבדה היא פחות או יותר כפולה מהריבית שצפויה להיות בעוד שנה. ההיסטוריה חוזרת, אבל זה לא מרתיע, זה מעודד".


"האג"ח הרבה יותר רגישות מהמניות במקרה של עליית ריבית. לדעתי, השוק בארה"ב ימשיך לעלות, כי עליית הריבית תהיה מתונה מאוד. התחזקות הדולר תתמוך בחברות האירופיות וכתוצאה מכך בשוק האירופי. המניות ימשיכו לעלות, והתשואה באג"ח לא תעלה יותר מדי, שכן האג"ח הקונצרניות בארה"ב כבר נסחרות סביב ריבית של 2.2%. לכן, עליית הריבית שם כבר מתומחרת כיום בשוק".




"אין הרבה נכסים פיננסיים שיניבו למשיקים רווחים בתקופה של העלאת ריבית", אומר קוטישטנו. "מניות הבנקים ייהנו מהעלייה. האג"ח הסחירות יגיבו ראשונות במקרה של ירידות. המניות יושפעו מקצב העלאת הריבית, והירידות במגזר הנדל"ן יגיעו באיחור.




"החשש מתמחור יתר של שוק המניות מוגזם, בעיקר כשהמשקיעים לא פועלים בוואקום ותמיד בוחנים את החלופות", אומר יונסיאן. "מכפיל הרווח הנוכחי של S&P 500 הוא 18.5 - גבוה מעט מהמכפיל ההיסטורי של 16.5. עם זאת, גם בתמחור הנוכחי, אחזקה במניות אטרקטיבית יותר ממזומן או אג"ח. שוק האג"ח - החלופה הטבעית לשוק המניות - נמצא במצב קיצוני בהרבה, ויש הטוענים אף בבועה. אנו מאמינים שהטיעון הזה יהיה תקף גם בעוד שנה".

יונסיאן אומר שהוא מודע לכך שמדד S&P 500 האמריקאי לא חווה שוק דובי (ירידה של 20% ויותר) מהשיא זה שש שנים, כשהסטטיסטיקה מדברת על מיתון בכל ארבע שנים. כמו כן, השוק לא חווה אפילו "תיקון" (ירידה של 10%–20%) כבר ארבע שנים, אף שתיקון כזה מתרחש בממוצע כל שנה וחצי.

"לא צריך להיבהל מהסטטיסטיקה", הוא אומר. "מסתמן ששוק המניות הנוכחי הוא חלק ממחזור־על חיובי (עליות מתמשכות) - בדרך כלל 15–20 שנה. במחזור־ על שכזה, שכבר היה לאורך שנות ה–50 וה–60, ולאחר מכן גם בשנות ה–80 וה–90, יש לצפות לתיקונים ולשווקים דוביים, אך הם בדרך כלל שטוחים ומהירים.



"כשבוחנים את המקרים שבהם החלה הריבית לעלות, רואים שבאף אחד מהם שוק המניות לא נפל משמעותית. בדיקה של ביצועי S&P 500, ב–12 החודשים העוקבים להעלאת הריבית הראשונה מעלה בדרך כלל מגמה חיובית. S&P 500 רשם תשואה של 11% ב–12 החודשים האחרונים - תשואה הדומה לתקופות אחרות שקדמו לצמצומים מוניטריים אטיים. לכן לפי הדוגמאות בעבר, יש סיבה טובה להנמיך את מפלס החששות".




ומתי הריבית בישראל תעלה ? "גם אם הריבית בארה"ב תעלה לקראת סוף השנה, היא כנראה לא תעלה בישראל, אומר קוטישטנו. "הייתי מסתכן ואומר אפילו שהריבית אצלנו תעלה הרבה אחרי ארה"ב. אין שום הגיון בהעלות ריבית בישראל, שיחזקו את השקל, לנוכח המלחמה העיקשת של בנק ישראל בהתחזקות המטבע שלנו. צריך לקרות בישראל שינוי נסיבות קיצוני, כדי שנצפה פה להעלאת ריבית בחודשים הקרובים".

"העלאת ריבית על ידי הבנק הפדרלי רצויה מבחינת בנק ישראל כדי שייווצר פיחות לשקל", אומר יונסיאן. "עם זאת, ככל הנראה לא יהיה פיחות כזה לטווח ארוך משום שישנם פרמטרים ריאליים שתומכים בשקל - כמו המעבר משימוש בנפט לשימוש בגז וזרימת דולרים של תושבי חוץ לישראל באמצעות השקעות שהם מבצעים בחברות ישראליות - כשמדי חודש זורמים לחברות מקומיות כחצי מיליארד דולר של משקיעים תושבי חוץ".
http://www.themarker.com/markets/1.2713439

 

[שלאפשטונדה]

מאז 1948 : הכסף ה"חכם" עדיין מוביל את העולם

נכון לסוף 2014 נוהלו 16 טריליון דולר בקרנות נאמנות.
על פי המכון האמריקאי להשקעות ICI, מתוך סך זה מנוהלים 2.1 טריליון בקרנות מדד (תעודות סל), 2.7 טריליון בקרנות כספיות (Money Market) ו-11.8 טריליון דולר (שהם 70%) בקרנות נאמנות אקטיביות של מניות ו/או איגרות חוב.
אם נוסיף לסכומים אלו את ניהול התיקים וקרנות הגידור, נקבל תמונה ברורה : הרוב המוחלט של הכסף בארה"ב, כמו גם בישראל, מנוהל על-ידי מנהלים אקטיביים, שקמים כל בוקר עם משימה אחת - להשיא תשואה למשקיעים.
http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001063407#fromelement=hp_morearticles
&nbsp
&nbsp

 

[שלאפשטונדה]

גורדי שחקים באיסטנבול וחיפוש נפט בברזיל חוללו סערה בשווקים

http://www.themarker.com/wallstreet/1.2714959
&nbsp
קרנות הנאמנות הגדולות, שסייעו לתדלק את הצמיחה המהירה במדינות המתפתחות, התחילו בנסיגה מהירה מהשקעות אלה, ותרמו לנפילה החדה בשווקים הגלובליים. בשבוע שעבר לבדו משכו משקיעים 2.5 מיליארד דולר מקרנות של שווקים מתעוררים - המשיכה הגדולה ביותר מאז ינואר 2014.
&nbsp
בינואר, הכלכלנים בבנק הבינלאומי לסליקה, BIS, שמשמש בנק של הבנקים המרכזיים, פירסמו מחקר שהראה כי הלוואות מהירות בדולרים לחברות ומדינות מחוץ לארה"ב גדלו מאז המשבר הפיננסי והוכפלו ליותר מ-9 טריליון דולר.
&nbsp
מה שעורר את תשומת לבם של מחברי המחקר במיוחד היתה העובדה שהצמיחה הגיעה לא מבנקים גלובליים, אלא מקרנות נאמנות שרכשו אג"ח משווקים מתעוררים. חברות גדולות של קרנות נאמנות, כמו בלאקרוק, פרנקלין טמפלטון ופימקו, נהנו מזרימה של כספי המשקיעים, שהיו להוטים להשקיע באג"ח שנושאות תשואות גבוהות (וסיכונים גבוהים) של תאגידים וממשלות בכלכלות מתעוררות.
&nbsp
ברזיל, סין, מלזיה, רוסיה, טורקיה ומדינות אחרות מכרו אג"ח ביותר מ–2 טריליון דולר, רובן לקרנות נאמנות אמריקאיות, מאז 2009. הכסף שזרם למדינות אלה מימן גורדי שחקים באיסטנבול וחיפוש נפט בברזיל, וסייע להתחזקות מטבעות. עתה מתרחש תהליך הפוך, בגלל ההאטה הסינית: הכסף זורם למקלטים בטוחים, והמטבעות צונחים.
&nbsp
במאמר עוקב שפורסם החודש, כלכלני BIS מזהירים מהשלכות הפאניקה של משקיעי אג"ח שייפטרו מהחזקותיהם בו-זמנית. הם מציינים כי מכיוון שקרנות אג"ח נהפכו לכה גדולות ומחזיקות בנתחים גדולים של ניירות ערך מסוימים (שרבים מהם קשה למכור), בהלת מימושים כזו עלולה להתפשט במהירות. כך למשל, היתה צמיחה אדירה בקרנות אג"ח בלתי מוגבלות - שפועלות בסגנון של קרן גידור, עם מנדט לקנות כל סוג של נייר ערך בכל מקום בעולם.
&nbsp
לפי חברת המחקר מורנינגסטאר, הקרנות האלה גדלו להיקף נכסים של 154 מיליארד דולר מ–9 מיליארד דולר ב–2009, ורבות מהן מושקעות באג"ח של שווקים מתעוררים. מכיוון שקרנות אלו נוטות לקחת על עצמן יותר סיכונים ולקנות ניירות ערך שיותר קשה למכור אותם, כמו אג"ח של שווקים מתעוררים, החשש הוא שמנהלים של קרנות כאלה לא יוכלו לספק מזומנים למשקיעים כשהם יפדו את נכסיהם.
&nbsp
מה שמדאיג רגולטורים וכלכלנים רבים הוא ההשקעה של קרנות נאמנות באג"ח שקשה למכור אותן - הסכום גדול בהרבה משהיה במשברים קודמים בשווקים מתעוררים. EPFR גלובל, חברה שעוקבת אחר קרנות, חישבה כי קרנות אג"ח גלובליות הקצו 16% מאחזקותיהן לשווקים מתעוררים. ביחס ל-2.5% - אמת המידה המקובלת המומלצת על ידי מדד האג"ח המצרפי של ברקליס כחשיפה לאג"ח מתעוררות - מדובר בהימור אגרסיבי מאוד.
&nbsp
&nbsp

 

[שלאפשטונדה]

"זהו מדד אמיתי לברוטליות של הדפלציה הגלובלית שמתרחשת כעת".

"עוגת התמ"ג הגלובלית מצטמקת", אמר ראול פאל, לשעבר בכיר בגולדמן סאקס, שכיום עורך באיי קיימן את גלובל מקרו אינווסטור - דו"ח פיננסי חודשי עבור קרנות גידור ומשקיעים מתוחכמים אחרים. מתוך מאות האינדיקטורים שפאל עוקב אחריהם, הקריטי ביותר בשנה האחרונה, לדעתו, היה העלייה הבלתי־מתפשרת של הדולר מול כל מטבעות השווקים המתעוררים.
&nbsp
הראלי של הדולר התחיל בינואר 2014, כשהבנק הפדרלי בארה"ב אותת כי יעלה את הריבית. ואולם כוחו של הדולר מול מטבעות כמו הרובל הרוסי, הלירה הטורקית והריאל הברזילאי החל לצבור תאוצה לפני שנה. משקיעים ותיקים, שהכירו תקופות גאות בשווקים המתעוררים, יאמרו לנו שהמסיבה תמיד מסתיימת - כמו באמריקה הלטינית בשנות ה–80 ובדרום מזרח אסיה בשנות ה–90 - כשהדולר ממריא נגד המטבעות במדינות אלה.
&nbsp
לפתע ההלוואות הדולריות הזולות, שמימנו גאות בנדל"ן ובצריכה, כבר לא כל כך נוחות, והתוצאה היא תמיד האטה בצמיחה. כל משקיע בעל כושר אבחנה שם לב למגמה הזאת.
http://www.themarker.com/wallstreet/1.2716941
&nbsp
&nbsp
&nbsp

 

[שלאפשטונדה]

האם רוגוף חושב שלסין צפויה "נחיתה קשה", שתוביל למיתון עולמי?

ובכן, למרות ההמולה בשווקים והאזהרות המתמשכות שלו, רוגוף טען כי אף שהשבועות האחרונים העלו את הסבירות למשבר משמעותי - בזכות טריליוני הדולרים שסין שומרת ברזרבות, יש לה כלים למנוע אסון שיתפשט לכל העולם, לפחות לעת עתה.
&nbsp
"אם היית צריך להמר", אומר רוגף, "הייתי מהמר שהיא תצא מזה".
http://www.themarker.com/wallstreet/1.2716204
&nbsp
&nbsp

 

[שלאפשטונדה]

שורשי ההאטה בסין הם ההחלטות שהתקבלו הרחק מבייג'ין.

בחמש השנים האחרונות, בנקים מרכזיים בכל הכלכלות המרכזיות השיקו תוכניות הקלה כמותית ענקיות. בשל האפקט שיש להן על שערי החליפין, למדיניות הזו יש תכונה של צמיחה על חשבון השכנים. הצמיחה הועברה ממקום למקום - תחילה ארה"ב ואחר כך אירופה ויפן - כאשר הישגי כל מדינה באו על חשבון רעותה. משחק סכום אפס זה אינו יכול להשיק הבראה עולמית בת-קיימא. סין היא המפסידה התורנית שלו. מ-2010 כלכלת היצוא של סין סובלת מייסוף ריאלי של שער החליפין של היואן ב-25%.
&nbsp
מלבד שערי חליפין, תקופות ממושכות של מדיניות מוניטרית מרחיבה הובילו להקצאת משאבים מעוותת. קשה יהיה למדוד את היקפה גם בעוד שנים, אבל במקומות שבהם צמיחת האשראי הייתה דרמטית יותר, יש כבר רמזים חזקים.
&nbsp
המדיניות המרחיבה הייתה אמורה לעודד השקעה בפעילות יצרנית במשק הביתי. במקום זאת, חברות ובנקים צברו מזומנים. חלק גדול מהאשראי המורחב מימן רכישות נדל"ן או הופנה להלוואות לחברות וממשלות במדינות המתעוררות. לפי הבנק העולמי, חברות וממשלות בכלכלות המתעוררות הנפיקו יחד 1.5 טריליון דולר באג"ח חדשות בשנים 2009-2014 - כמעט פי שלושה בהשוואה ל-2002-2007. למרות שתשומת הלב כעת מתמקדת בחולשת שוקי המניות באמריקה, אירופה ויפן, התהפוכות בשוקי החוב הרחוקים שבהם השקיעו גם משקיעים ממדינות מפותחות יהיו מקור לחשש גדול יותר.
&nbsp
יש שתי קרני אור בשמיים המעוננים. ראשית, בזכות התנועה המרוכזת מאוד של האשראי הבינלאומי, המשבר הנוכחי מזכיר יותר את המשבר האסיאני של 1997-1998. הוא היה ברוטלי ומדביק, אבל מרוסן לאזור אחד בהשוואה למשבר העולמי והמערכתי שהחל ב-2007. שנית, למרות מחאות רבות, המדינות המתעוררות הבינו מזמן שהמערכת הפיננסית הבינלאומית אינה יציבה מטבעה, וצברו יתרות שיסייעו להן להיחלץ בשלום מהסערה.
&nbsp
אבל אם הכלכלות המתקדמות ימשיכו להסתמך על ריביות אפסיות ליצירת צמיחה, הן רק יחמירו את המצב.
http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001064420#fromelement=hp_folders_1225
&nbsp
&nbsp

 

[שלאפשטונדה]

לא ייאמן : הסינים זייפו גם את בנק ההשקעות גולדמן זאקס

http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001064731#fromelement=hp_morearticles
&nbsp
&nbsp

 

[שלאפשטונדה]

מגזר הנפט צריך למצוא יותר מחצי טריליון דולר כדי לשרוד

מספר אג"ח חברות הנפט והגז שהתשואות עליהן 10% או יותר, אות למצוקה, צמח פי שלוש בשנה האחרונה
&nbsp
לפי נתוני בלומברג. יחס החוב לרווחים הוא הגבוה ביותר בעשרים השנים האחרונות.
&nbsp
החזרי החוב יטפסו עד סוף העשור, כאשר השנה יגיע מועד פרעונן של אג"ח בשווי 72 מיליארד דולר, בשנה הבאה 85 מיליארד דולר, וב-2017 129 מיליארד דולר, לפי חברת המחקר BMI. ב-5 השנים הקרובות יגיע מועד פרעונן של אג"ח והלוואות בשווי 550 מיליארד דולר.
&nbsp
20% מהחוב לפירעון ב-2015 הוא של חברות קידוח אמריקאיות. במקום השני ניצבות חברות סיניות, עם 12% מהחוב השנה, וחברות בריטיות ניצבות במקום השלישי עם 9% מהחוב לפירעון השנה.
&nbsp
בארה"ב מספר האג"ח להן תשואה של יותר מ-10% גדל פי 4 ל-80 בשנה האחרונה, לפי נתוני בלומברג. ל-26 חברות נפט אירופאיות יש אג"ח שכאלה.
&nbsp
הירידה במחירי הנפט פוגעת בשווי עתודות הנפט, ופוגעת ביכולת ההלוואות של חברות, כאשר במקביל גובר הלחץ למצוא שדות נפט חדשים שיפצו על הירידה בערך השדות הקיימים.
&nbsp
חלק ממדדי הרווח של החברות כבר חצו את השפל של המשבר הפיננסי ב-2008. שולי הרווח במדד מגזר האנרגיה של MSCI וורלד, המונה 108 חברות בהן אקסון מוביל ושברון, נמצאים ברמתם הנמוכה ביותר לפחות מאז 1995, אז החלו לעקוב אחר הנתון.
&nbsp
חברות האנרגיה הן בעלות הביצועים הגרועים השנה מבין 10 המגזרים במדד MSCI וורלד.
&nbsp
הורדות דירוג אשראי מפעילות לחץ נוסף על יכולתן של חברות הנפט לגייס כסף בזול.
&nbsp
http://www.themarker.com/wallstreet/1.2717430
&nbsp
&nbsp
&nbsp